בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, אלכס אחטר, מיום 11.10.10, בתיק הוצל"פ מספר 02-31253-09-5. ההחלטה, הייתה בבקשה בה התבקש כב' הרשם לבטל את החלטתו מיום 03.10.10, במסגרתה הורה על הטלת עיקולים בטרם מסירת אזהרה. כב' הרשם החליט ביום 11/10/2010, לקבל את הבקשה לביטול העיקולים בחלקה : "בפני בקשת צד ג', לפיה מבוקש להורות על ביטול החלטתי מיום 03.10.2010, נומ' 625, במסגרתה נעתרתי לבקשת הזוכה והוריתי על הטלת עיקולים בטרם מסירת אזהרה, הכל כמפורט בהחלטתי הנ"ל. ב"כ צדדי ג' טוען כי יש להורות על ביטול החלטתי שכן לגישתו החלטתי ניתנה כנגד צדדי ג', אשר אינם חייבים בתיק הוצל"פ זה ואין להם חבות כלשהי כלפי הזוכה. אומר כבר עתה כי לא מצאתי לנכון לקבל טענה זו שכן במעמד מתן החלטתי הנ"ל, הוגשה בקשה מטעם הזוכה ל'הרמת מסך ההתאגדות', בקשה המפרטת את השתלשלות האירועים וממועד מתן פסק הבורר ואישורו ע"י בית המשפט המחוזי וכן את הצדדים המעורבים בין שתי החברות. אכן, הבקשה להרמת מסך טרם הוכרעה ואף טרם נתקבלה תגובת החייבת אך נראה כי נוכח הנימוקים אשר הובאו בפני במסגרת הבקשה להטלת עיקולים בטרם אזהרה, היה דיי כדי להעניק לרשם ההוצל"פ סמכות ליתן החלטתו. באשר לטענת ב"כ צדדי ג' כי יש מקום להורות על ביטול החלטתי ביחס למשיבים 3-5, בעלי המניות בחברות, (מבקשים 2-4 בבקשה זו), הגעתי לכלל מסקנה כי אכן יש ממש בטענה זו וזאת הן מהטעמים הפרוצדוראליים - אי המצאת החלטתי במועד והן מהנימוקים המשפטיים המפורטים בסעיף 7 לבקשה. בשלב מקדמי זה, יש לנהוג בזהירות יתרה שמא ייגרם נזק לבתי (כך במקור - ח.ל.ה) הפיך לצד ג' אשר יספוג פגיעה בלתי מידתית במיוחד כאשר בשלב זה, הוא אינו צד להליך כלשהו במסגרת תיק הוצל"פ זה. לאחר שבחנתי את כל הנתונים ושקלתי את כל הנימוקים אשר הובאו בפני, מצאתי לנכון להורות על ביטול החלטתי מיום 03.10.2010, נומ' 625, ככל שזו מתייחסת למבקשים 2-4 במסגרת בקשה זו..." על כך בקשת רשות הערעור. נימוקי הבקשה הם, כי כב' הרשם טעה מהנימוקים הבאים : 1. כאשר לא החיל את הנימוקים המשפטיים בעטיים ביטל את החלטתו כנגד המבקשים 1-3 גם על המבקשת 4. אותם טעמים פרוצדורליים, דהיינו אי המצאת החלטתו במועד, והנימוקים המשפטיים המפורטים בסעיף 7 לבקשה, חלים על כל המבקשים כאחד ואין מקום להפליה ביניהם. יתר על כן, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת, שכן הותרת העיקולים על כנם פוגעת באופן משמעותי, ביכולת פעילותה, ולמעשה פעילותה הכלכלית השתתקה ויהיה בכך כדי לגרום לסגירתה של החברה. המבקשת היא חברה שהוקמה בחודש ינואר 2008, הייתה לה פעילות משלה וקיימים בה בעלי מניות המחזיקים ב-27% מהן, אשר לא היו חלק מהחברה החייבת. 2. אין הבקשה לעיקול בטרם מסירת אזהרה שהגישה המשיבה, עומדת בתנאים למתן צו העיקול. אך בשל כך היה מקום להורות על ביטול העיקולים גם כנגד המבקשת. יתר על כן, לכב' הרשם אין סמכות להורות על עיקולים בטרם מסירת אזהרה נגד צדדי ג', שאינם חייבים בתיק ההוצל"פ, ואין מחלוקת שהמבקשת 4 איננה חייבת בתיק ההוצל"פ. 3. בנוסף, כב' הרשם טעה כאשר התעלם מקיומה של הבקשה לדחייה על הסף של הבקשה להרמת מסך. לכב' הרשם לא הייתה סמכות כלל לדון בתביעות כספיות וחיוב בחוב של אחר, כגון הרמת מסך, תוך צירוף חייבים נוספים לתיק ההוצל"פ. תגובת המשיבה המשיבה צירפה לתגובתה נספחים רבים, ובהם בקשת המשיבה להטלת עיקולים בטרם המצאת אזהרה על כל נספחיה. המשיבה בתגובתה מגוללת את השתלשלות הארועים אשר הביאו להגשת הבקשה להטלת עיקולים בטרם אזהרה ולהרמת מסך. עיקרו של תיק ההוצל"פ אשר אותו פתחה המשיבה הוא אי קיום פסק בוררות בין המשיבה לחייבת, שהיא חברת קבוצת קורדן בע"מ. על פי פסק הבוררות, החייבת חויבה לשלם למשיבה סכום של 130,000 ₪ ועד היום לא עשתה כן. על מנת להתחמק מתשלום החוב, לאחר שקיבלה את אזהרת לשכת ההוצאה לפועל, החליטו בעלי המניות שלה, שהם המבקשים 1-3, להעתיק את פעילות החייבת לחברת "מדף" שלא הייתה פעילה הלכה למעשה, אשר אף היא נשלטת על ידם. המבקשת 4, הגישה בבית משפט השלום ברחובות, בקשה על דרך המרצת פתיחה ביום 19.01.10, בה ביקשה לעכב הליכי העיקול והוצאת מטלטלין. עניין זה, עדיין נדון בבית משפט השלום ברחובות ועדיין לא הוכרע. כך או כך, המיטלטלין משועבדים לבנק הפועלים. מן הסתם ספק אם המשיבה כאן תוכל כלל להיפרע עם מיטלטלין אלו במסגרת תיק ההוצל"פ. על מנת להמשיך בהליכים לגביית החוב, החליטה המשיבה לבקש הרמת מסך בין החייבת לבין המבקשים בתיק זה ולבקש להטיל עיקולים על נכסיהם. המשיבה טענה, כי שלא כטענת ב"כ המבקשים, יש לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבצע הליך של הרמת מסך, והלכה זו נקבעה בשורה של פסקי דין. על מנת לאפשר גביית חוב בלשכת ההוצאה לפועל, הרי בסמכות רשם ההוצל"פ לבצע הרמת מסך בין צד שהוא חייב בתיק לבין צד שאינו חייב בתיק, ולכן כב' הרשם, היה רשאי גם להטיל עיקולים אצל כל אחד מהמבקשים. בכל הנוגע להטלת עיקולים, יש לציין שתקנות סדר הדין האזרחי לעניין עיקול זמני אינן חלות על הליכי הוצל"פ בעניין עיקול לפני המצאת אזהרה. לחילופין, גם אם ייקבע כי תקנות סד"א חלות במקרה דנן, עדיין אין מקום לקבוע, כי העיקול הזמני פקע, שכן תקנה 370 לתקנות סד"א קובעת, כי לבית המשפט הסמכות לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי חרף המצאת המסמכים לידי המבקשים באיחור של יום אחד בלבד, לא פקע צו העיקול. לא נגרם למבקשים כל נזק מהמצאת המסמכים לידיהם באיחור של יום אחד בלבד, שכן גם כך העיקולים שהוטלו על כספי המבקשת לא בוטלו. לא הייתה הצדקה לביטול העיקול כאשר הוצגו ראיות חד משמעיות להברחת נכסים. באשר לטעם השני - המשפטי, המשיבה עמדה בכל התנאים המצטברים הנדרשים למתן צו עיקול לפני המצאת אזהרה, דהיינו קיום ראיות לכאורה בדבר עילת התביעה, קיום ראיות לכאורה בדבר חשש סביר לעניין הכבדת הביצוע, מאזן הנוחות ותום הלב. ב"כ המשיבה מפרט בתגובתו את כל אותן ראיות המצביעות על כך, כי קיימת זהות בין החייבת לבין המבקשת 4, ובנוסף מציין את התנהלותם של המבקשים 1-3 המצביעה על כך, כי ישנה הצדקה מלאה לחשש מפני אי ביצוע פסק הבוררות ועל כן ההכרח להטיל את העיקולים. בכל הנוגע לחיוב בהוצאות, טענה המשיבה, כי אין מקום להתערבות בית המשפט בעניין זה. כמו כן, צדק כב' הרשם, שעה שבחר שלא לחייב בהוצאות כלשהן בגין ביטול העיקולים שהוטלו על המבקשים 1-3. כב' הרשם לא חייב המבקשת בהוצאות לטובת המשיבה שעה שבקשתה לביטול העיקול נדחתה, כך גם לא חייב המשיבה בהוצאות לטובת המבקשים 1-3, שעה שבקשתם לביטול העיקול שהוטל עליהם התקבלה, ובכך נוצר איזון ראוי, והחלטת כב' הרשם עומדת במתחם הסבירות ואין להפוך בה בדרך של ערעור. המבקשים הגישו תגובה לתשובה, אך למעשה חזרו על טענותיהם כפי שהועלו בבקשה עצמה. גם בדיון אשר התקיים ביום 26/5/2011, חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם, כאשר ב"כ המבקשים הדגיש, כי המשיבה הגישה בתיק ההוצאה לפועל בקשה להרמת מסך, ובמסגרתה בקשה להטלת עיקולים כנגד צדדי ג', שהם אינם החייבים לפי פסק הבוררות. כך, המשיבה ניסתה לצרף בדרך לא דרך, חייבים בתיק ההוצאה לפועל. מנגד, ב"כ המשיבה טען כי הוגשו שתי בקשות נפרדות : א. האחת - בקשה להרמת מסך ולצירוף חייבים - בקשה זו נמחקה. ב. השנייה - הטלת עיקולים על צדדי ג', נשוא בקשת ערעור זו. בקשה זו התקבלה כדין. דיון לאחר עיון בבקשה ובתגובות, ולאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, המסקנה היא, כי יש לדחות בקשת רשות הערעור. לא מצאתי, כי נפלה כל שגגה או טעות בהחלטת כב' הרשם אחטר אלכס, מיום 11/10/2010. מהנתונים אשר נפרשו בפני כב' הרשם בבקשה למתן צווי עיקול בטרם המצאה אזהרה, עלה לכאורה, כי החייבת והמבקשת 4, אחת הן, וכי נעשה ניסיון להברחת נכסים מהחייבת למבקשת, וזאת באמצעות בעלי המניות ומנהלי החייבת - הלא הם המבקשים 1-3 כאן, כך שהיה מקום ליתן את צווי העיקול, כאמור בהחלטתו מיום 3/10/2010. אלא שלאחר מכן, סבר כב' הרשם, כאמור בהחלטתו מיום 11/10/2010, כי יש להותיר את העיקול על כנו כנגד המבקשת בלבד, ולהורות על ביטול החלטתו מיום 3/10/2010, ככל שמתייחסת למבקשים 2-4 שם. גם במקרה זה, לא נפלה כל שגגה מלפני כב' הרשם בהותרת העיקול כנגד המבקשת על כנו, וזאת לאור התמונה שהצטיירה, כי קיים לכאורה מצב של הברחת נכסים בין החייבת למבקשת, בכדי לסכל את יכולת גביית החוב של הזוכה מהחייבת. לשם הטלת העיקול, רשאי היה הרשם להרים את מסך ההתאגדות של המבקשת, ולעניין זה יאים הדברים שנאמרו על ידי המלומד דוד בר אופיר, בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה 7, כרך שני), עמ' 556-557, בצטטו את כב' השופט אלטוביה בבר"ע (ת"א) 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקירור בע"מ ואח' : " במצב שבו חברה מעבירה את כל פעילותה לחברה אחרת כדי לחמוק מתשלום חובות, רשאי הרשם לבצע הרמת מסך ולהטיל עיקולים על נכסיה של החברה החדשה. והדבר ניתן להיעשות גם במעמד צד אחד ואף לפני שהומצאה לחייב אזהרה על הכוונה לפתוח נגדו בהליכי הוצאה לפועל. גישתו של בית המשפט נכונה, והיא נועדה למנוע נוהג פסול של רישום חברות חדשות, לאותה מסגרת של פעילות עסקית, כדי להשתחרר מחיובים ולהכשיל גבייה של חובות. יציבותם של אורגנים עסקיים היא נדבך חיוני בבסיסה של כלכלה מודרנית, חזקה ויציבה. והחלפת יישויות משפטיות זו בזו פוגמת גם בבסיס היציבות והאימון במערכת המשפטית. שהרי מהו הטעם בניהולה של תובענה, כאשר בסוף ההליך ימצא הזוכה את עצמו בפני חברה ריקה מכל נכס, ומנגד ניצבת חברה זהה אשר לתוכה רוקנו בעלי השליטה את נכסיה של החברה - החייבת, כדי לסכל את הוצאתו לפועל של פסק הדין... ועל כן יש בכל אלה תמיכה כדי להרחיב את הלכת רשף הנ"ל גם על עיקול כספים לפני המצאת האזהרה. ומי שייפגע מהטלת העיקול וירצה לבטלו, יוכל להגיש בקשת ביטול בגלל העדר בסיס להרמת מסך או לפי הוכחה עובדתית כי הנכסים שבידי החברה החדשה שהוקמה, כמחזיקה צד ג', אינם נכסיה של החייבת. על כל אלה קבע בית המשפט המחוזי כי יוטלו עיקולים על נכסי החברות החייבות-המשיבות כולן, כלומר : העיקולים יוטלו על נכסים המצויים ברשותן כמו גם על נכסים המצויים בידי מחזיקים שונים, ובכלל זה מיטלטלין, כספים וחשבונות כספיים". בנוסף, איני רואה כל פגם בהחלטת כב' הרשם, באי השתת הוצאות ושכ"ט על המשיבה, עקב ביטול העיקולים כנגד המבקשים 1-3. חיוב או אי חיוב בהוצאות נתון לשיקול דעת כב' הרשם, ואיני רואה מקום להתערב בשיקול דעתו, משלא נפלה טעות או שגגה מהותית לפניו. סיכומו של דבר בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבר"ע ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 5,000 ₪, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. עיקול