התובע הגיש 5 תביעות נגד הנתבעת, כמצויין בכותר פסק הדין. בפסק הדין אדון תחילה בתמ"ש 8623-08-12, בתביעה לביטול הסכם, שנחתם בין הצדדים ביום 7.2.08 וקיבל תוקף פס"ד, (להלן:"ההסכם") והשלכות פס"ד על התביעות האחרות. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1989 והתגרשו ביום 29.7.92. נישאו שוב ביום 28.6.95 והתגרשו בשנית ביום 9.2.06. מנישואיהם נולדו 4 ילדים. כיום, שני בגירים ו-2 קטינים. הצדדים גרושים. הנתבעת מתגוררת, יחד עם 2 הקטינים שבמשמורתה, בדירה הרשומה על שם התובע, ברחוב xxx (להלן: "הדירה"). התובע מתגורר עם ילד אחד, נכה 100%, שבמשמורתו, בבית אימו. התובע מבקש לבטל את ההסכם בו מוענקת זכות למגורים לנתבעת בדירה ולהורות על פינויה מהדירה. הנתבעת מתנגדת ומבקשת לדחות התביעות לאלתר. התביעה לביטול הסכם 4. התובע מבקש לבטל את ההסכם, בטענות להפרתו ע"י הנתבעת. מבקש להשיב לו את הדירה, שרכש אותה טרם היכרותו עם התובעת והרשומה על שמו, כמצויין בנסח רישום מקרקעין. תובע לבטל במיוחד את סעיף 5 להסכם הקובע: "מוסכם על הצדדים כי האישה תשאר בדירה בה מתגוררת ברחוב xxx, יחד עם שלושת הילדים עד הגיע הבן א.נ. יליד 2.10.00 לגיל 18." 5. מבקש להורות על ביטול פסק הדין מיום 7.2.08, שנתן תוקף פס"ד להסכמות הצדדים, בכל הנוגע לשהות הנתבעת בדירה, בהתאם לסעיף 5 להסכם הנ"ל, בטענות של הפרות ההסכמות ע"י הנתבעת, בין היתר בגרימת נזקים לדירה (קידוח קירות, שבירת דלתות, חרסינה וברזים), והפרת חובת תום הלב, (סעיף 12 לחוק החוזים) והפרת סעיף 2 לחו"ח (תרופות), התשל"א-1970 ובהתאם לסימן ב' לחוק. 6. התובע מונה למעשה שלוש הפרות הסכם ע"י הנתבעת שבגינן יש לבטל את ההסכם: א. אי תשלום חוב ארנונה ע"י הנתבעת. ב. אי מחיקת חוב מזונות ע"י הנתבעת כנגד הסרת העיקולים. ג. גרימת נזקים לדירה. ראוי לציין כי בגין שתי ההפרות הנטענות א' ו-ג', הגיש התובע תביעה ניפרדת נגד הנתבעת: א. בגין אי תשלום ארנונה- הוגשה התביעה לצו עשה בתמ"ש 12220-10-11,לחיוב הנתבעת בחוב הארנונה. ב. בגין גרימת נזק לדירה- הוגשה תביעה לפינוי, בתמ"ש 12660-10-11, בגין נזק שגרמה הנתבעת לדירה ואי תשלום הוצאות הדירה. טענות הנתבעת תמ"ש 12260-10-11 -תביעה לפינויה מהדירה 7. לטענתה, בהתאם להסכם ולפס"ד מיום 7.2.08, רשאית להמשיך להתגורר בדירת הצדדים עד הגיע הבן א. יליד 2.10.00 לגיל 18. דהיינו עד ליום 1.10.18. המועד טרם הגיע. הנתבעת נסמכת על החלטת בית המשפט מיום 27.6.12, המציינת העדר עילה לפינוי. טענות התובע אינן מגובות במסמכים ואינן מהוות עילה לביטול הסכם, או פסק הדין שנתן תוקף להסכם. לפיכך לטענתה יש לדחות התביעה. תמ"ש 1220-10-11 - צו עשה - תשלום ארנונה 8. הנתבעת מסכימה כי יש לחלק את החוב ל-2 תקופות: א. תקופת המגורים משותפים - חוב משותף. התובע לא שילם ארנונה בתקופת הנישואין, לא הפקיד את משכורתו לחשבון המשותף, לא הוכיח טענתו כי שילם חלק מהחוב. התובע לא צירף אסמכתאות לתאריכים ותשלומים. הנתבעת מסכימה להשתתף במחצית החוב הקיים, לפנים משורת הדין. הנתבע הסכים בחקירתו כי ישלם את החוב המשותף לבדו והחוב יקוזז מתיק ההוצל"פ. ב. תקופת מגורי הנתבעת לבד- מצויה במו"מ מול העיריה ותשלם לבדה את החוב. תמ"ש 12149-10-11 איזון משאבים 9. הנתבעת מסכימה לחוו"ד רו"ח שטרנפלד לעניין איזון המשאבים, בהתייחס לתקופת הנישואין השניה. לטענתה אין לקחת בחשבון את תקופת הנישואין הראשונה מהנימוקים הבאים: א. נישואין של תקופה קצרה פחות מ-3 שנים. ב. התיישנות-עברו מעל 12 שנה מיום 29.7.99 עד להגשת התביעה ביום 6.10.11, ו-19 שנים לאחר הגירושין. ויתור מכח שתיקה של 19 שנה. יש לראות באקט החתונה כויתור. ג. התובע נהנה מצבירת הסכומים ע"י הנתבעת, שהשתמשה בזכויות שצברה בתקופת הנישואין הראשונה לטובת המשפחה. ד. הנתבעת ויתרה על כתובתה ויש לקזז אותה כנגד זכויות התובע בכספיה. ה. התובע הסכים לקזז את הסכומים המגיעים לו מהחוב בתיק ההוצל"פ מזונות. הנתבעת מסכימה לאופציה השניה של תשלום מיידי של 2,490 ₪ וסכום עתידי של 70,367 ₪, ממועד פרישתה מהעבודה. מבקשת ביטול עיקול שהוטל על חשבון הבנק של הבת, על מנת לאפשר לה לשלם את חוב הארנונה. תמ"ש 8623-08-12 תביעה לביטול הסכם 10. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה לביטול ההסכם מהנימוקים הבאים: א. הסכם הגירושין כולל במסגרתו איזונים רבים: מזונות נמוכים מרף מינימאלי (500 ₪ לק., ש. וא. 800 ₪ עבור כל ילד) לאור הסכמת התובע על המשך מגוריה עם הילדים בדירה, כתחליף לחיוב במדור. ההסכם בוצע. לא הוצגו נסיבות חריגות או טעם מיוחד לביטול ההסכם. ב. הצדדים היו מיוצגים, ההסכם הושג לאחר שנות התדיינויות רבות משנת 2003. הצדדים הבינו את תוכנו והשלכותיו. ג. מטרת התובע בתביעה לזכות במגורים בלעדיים בדירה. ד. לא הוכחה רמאות. הבטחת הנתבעת בע"פ לבטל חוב מזונות לעבר ולהווה ,לא הוכחה ע"י התובע. לא הוכיח זיקה בין ההבטחה לאמור בהסכם. לא נרשם בהסכם כי תנאי מתלה לקיומו, הינו מחוייבות לבטל חוב מזונות. ה. התחייבות הנתבעת על פי ההסכם לשלם ארנונה, סע' 9 להסכם, הדן בהוצאות אחזקת מדור, אינו מתנה קיומו של ההסכם, בתשלומי אחזקת המדור ע"י הנתבעת במועדם. ו. התובע עתר בתביעה נפרדת, לצו עשה המורה לה לשלם את חוב הארנונה. המדובר בכפל סעדים בגין אותה עילה. המדובר בחוב ארנונה מהתקופה המשותפת. הצדדים ידעו על חוב הארנונה ובחרו שלא להתנות את סילוקו בקיומו של הסכם. חלק מהחוב שייך לנתבעת והיא התחייבה לשאת בו. ז. הנזקים הטענים שנגרמו בדירה, חלקם בגדר בלאי סביר של הדירה ולא ניתנה כל התייחסות בהסכם להיקף שימושה בדירה (בודאי לא התנאה לקיום הסכם). דיון 11. יודגש כי התובע אינו טוען כל טענה לביטול ההסכם בגין פגמים בכריתתו, אלא להפרות ההסכם ע"י הנתבעת שיש בהם כדי לבטל את ההסכם. לפיכך אבחן את ההפרות הנטענות , והאם יש בהם כדי הפרת ההסכם המביא לביטולו. המסגרת נורמטיבית ביטול ההסכם מחמת הפרתו 12. ההלכה הידועה בפסיקה, כי משאושר הסכם גירושין וממון בערכאה מוסמכת וניתן לו תוקף של פסק דין, יהיה קשה מאד לבטלו ובוודאי לא בכל מקרה שצד יהיה מעונין בשינויו, או יסבור כי ההסכם "לא כדאי לו יותר". הסכמים יש לקיים ובמיוחד כשניתן להם תוקף של פסק דין. גישה אחרת אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכללים ומערערת את הוודאות במשפט ואת סופיות הדיון. ראה ההלכה בנידון: בע"א 11750/05שמר נ'בנק הפועלים (מיום 15.1.11) ההלכה באה להגן על עקרון סופיות הדיון ועל אינטרס הציפיות של כל צד להסכם. הסכם גירושין נתפס כמקשה אחת, שאין להפריד בין תניותיו השלובות אלו באלו לכדי מארג הסכמות כולל. המדובר במכלול מורכב של הסכמות או ויתורים הדדיים. אין לבטל רק חלק מתניות ההסכם ובכך לערער את יציבות ההסכם והיציבות במשפט. יתר על כן משבוצע החלק העיקרי של ההסכם ,לרוב לא יהיה עוד מקום להורות על ביטולו. ראה: עמ"ש (ת"א) 1047/09 פלוני נ' פלונית (מיום 22.3.11). 13. החריג לכלל הוא רק במידה והוכח שינוי מהותי ויהא זה בלתי צודק להשאיר את פסק הדין על כנו. ראה: ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח (1) 767, 772 -773. מקרים בהם בית המשפט יאפשר פתיחת ההסכם ובדיקתו הינם מקרים בהם הוכח כי נפל פגם בכריתת החוזה, היורד לשורש ההסכמה והרצון החופשי של המתקשרים בהסכם, בהתאם לאחת מעילות ביטול הסכם, מחמת פגם בכריתתו והמנויות בחוק החוזים (חל' כללי), תשל"ג-1973. הנטל המוטל על מבקש ביטול ההסכם מחמת פגם בכריתה, הינו כבד במיוחד ובפרט לאחר שכבר בוצעו חלקים עיקריים מההסכם על ידי הצדדים. ראה: ירושלים תמ"ש 20150-11-10 כב' השופטת מימון ר'. נ ר' ניתן ביום 22.4.13. 14. במקרה דנן, אין טענה לביטול הסכם מחמת פגם בכריתתו אלא לטענת התובע הנתבעת לא ביצעה כמה מההתחייבויות המוטלות עליה בהתאם להסכם, באופן המצדיק ביטול ההסכם עקב הפרתו. לפיכך אדון במסגרת הנורמטיבית לעניין ביטול הסכם מחמת הפרתו. האם הפרת ההסכם הנטענת, לאחר קיום הסכם במשך למעלה מ-4 שנים, יכולה לגרום לביטולו? האם הקיימת עילה לביטול הסכם מחמת הפרתו? 15. יש לבחון תחילה, כשאלה מקדמית, האם הנתבעת אמנם ביצעה הפרה של ההסכם כנטען, כהגדרת המושג "הפרה" בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה." לטענת התובע הנתבעת לא ביצעה שלוש התחייבויות המוטלות עליה בהתאם להסכמות חיצוניות להסכם. נדון בהפרות הנטענות אחת לאחת. א. התחייבות הנתבעת על פי ההסכם לשלם ארנונה. 16. במקביל לתביעה לביטול הסכם הגיש התובע כאמור תביעה למתן צו עשה ,לחיוב הנתבעת לתשלום הארנונה, בה דרש אכיפת ההסכם. ברי, כי אין התובע רשאי לתבוע בעת ובעונה אחת הן את אכיפת ההסכם, והן את ביטולו, שהרי מדובר בסעדים מנוגדים מבחינה מהותית זה לזה. הנתבעת העידה כי מוכנה לשלם את חוב הארנונה, לתקופה בה התגוררה בדירה משנת 2005 וכן מחצית מהתקופה המשותפת (עמ' 29- 30). העידה כי לא שילמה כי "לא היו לי כספים" (עמ' 30). נוכח התחייבות הנתבעת לשלם את חובה בארנונה ,אין המדובר בהפרה שיש בה כדי לבטל את ההסכם. 17. יש לדחות את טענת התובע להפרה המצדיקה ביטול הסכם משני טעמים נוספים: א. סעיף 9 להסכם העוסק בחובות הדירה, אינו מתלה את אי קיומו בבטלות ההסכם. ב. התובע עצמו לא שילם את חלקו בחוב ארנונה לעבר. התובע העיד (בעמ' 22 פרו') - כי לא שילם ארנונה כשהיה נשוי, כי לא היו לו את האמצעים (עמ' 22) ולאחר שהתגרש העיד כי: "ת:שילמתי חלק ש: איזה סכום? ת: גם ק. שילמה 10,000 ₪ מהעבודה שלה. אני לא הייתה לי אפשרות. ....זה היה בתשלומים, בשוברים שפעם שילמתי ופעם לא הייתה לי אפשרות לשלם. שילמתי 400-500 וכל פעם וזה כי נעצר כי העבודה הופסקה לי. שילמתי בערך 3,000 ₪ בסה"כ בממוצע." התובע העיד כי יש לו קבלות ששילם ארנונה (עמ' 22). ביום 25.2.13 ניתנה החלטה כי התובע ימציא אישורים על תשלום ארנונה(עמ' 23). התובע בחקירה נגדית העיד על קושי לשלם. ג. התובעת אינה כופרת בחובתה בתשלום הארנונה. חובה 2,000 ₪ (עמ' 4) חוב משותף של 47,000 ₪, הסכימה לשלם מחציתו. נכון ליום 24.12.12 הנתבעת טרם שילמה ארנונה (עמ' 11). בהחלטה מיום 24.12.12 נקבע כי על הנתבעת להמציא אישור על תשלום ארנונה משך כל התקופה בה מתגוררת בדירה, כולל חוב עבר, תוך 20 יום. בהעדר אישור, נקבע כי יינתן פס"ד המחייב את הנתבעת לתשלום הסכום הנ"ל. (עמ' 14). ד. התובע הגיש תביעה לצו עשה ולא ראוי כי יזכה לסעד כפול. התובע העיד כי בתביעה לצו עשה ביקש כי הנתבעת תשלם את חוב הארנונה משנת 2002 (עמ' 16).התובע קיבל את הסעד המבוקש במסגרת התביעה לחיוב הנתבעת בצו עשה בתשלום הארנונה. לפיכך טענתו בעניין הפרת ההסכם על ידי הנתבעת, נדחית. ב. הבטחת הנתבעת בע"פ לבטל חוב מזונות לעבר ולהווה. 18. טענת התובע היא להתחייבות הנתבעת בע"פ שלא רשומה בהסכם. התובע טוען כי הנתבעת הבטיחה לו לבטל את חוב המזונות לעבר ולהווה, ועל סמך זאת ביטל את העיקולים על כספים משותפים והנתבעת לקחה את הכספים והעבירה אותם לחשבון הבת ולא ביטלה את המזונות. התובע העיד כי בעקבות זאת עוקלו 100,000₪ בחשבון הבת (עמ' 18).וקיים מעל ל- 200,000 ₪ חוב מזונות (עמ' 25 לפרו'). 19. יש לדחות את הטענה משני טעמים: התובע לא הוכיח התחייבות הנתבעת בע"פ למחיקת חוב מזונות כנגד מחיקת העיקולים. ההתחייבות אינה מעוגנת בהסכם. התובע הודה כי הדברים נאמרו בע"פ "היא עשתה לי עוקץ." התובע הודה כי לא מופיע בהסכם חיוב לבטל את חוב המזונות לעבר והווה (עמ' 16). לא נרשם בהסכם תנאי מתלה לקיומו (עמ' 15 לפרו'). לפיכך ובהעדר התחיבות בהסכם, לא ניתן לטעון כי ההסכם הופר ע"י הנתבעת והטענה נדחית. ג. גרימת נזק לדירה 20. אמנם ההסכם מדבר על שימוש סביר בדירה, ללא גרימת נזק ,עם זאת, התובע לא הוכיח כי נגרם נזק לדירה, באופן הדורש ביטול ההסכם. אין בהתקנת מזגן כדי להוות נזק לדירה (עמ' 4). לטענת התובע הנתבעת גרמה לנזקים בדירה באופן שהפרה את ההסכם ולפיכך יש לבטלו. התובע העיד בעמ' 17 לפרו': "הדבר החשוב למה אני מבטל את ההסכם זה סיבה אחת, יש בהסכם של שנת 2008 שהגברת אמורה להשתמש בדירה ולא לעשות בה כעולה על רוחה, היא עשתה בה דברים שמורידים לה את הערך, היא הפרה הסכם בכך שהיא עושה מה שהיא רוצה בדירה, מקשקשים על הקירות, ברזים נהרסים, אני מתקן דודי שמש, כל הדברים זה הפרות הסכם כאשר השופטת נתנה לה לגור ולא לעשות מה שעולה על רוחה." התובע הפנה לסעיף 6 להסכם, לעניין שימוש בדירה. אישר כי אין בהסכם סעיף המונע מהנתבעת לערוך שינויים בדירה (עמ' 19). העיד כי הנתבעת התקינה מזגן בחדר השינה לפני 3 שנים, צבעה את הדלתות (עמ' 24) ואינה אשמה ברטיבות בגג (עמ' 25). בחקירה חוזרת העיד על הנזקים "מזגן בחזית, דלתות שבורות, חלונות, דוד שמש." (עמ' 27) העיד כי הנתבעת שילמה על התקנת המזגן (עמ' 29).התובע לא הוכיח כי נגרם נזק לדירה. שינויים ושיפורים בדירה על חשבון הנתבע, ושלא נאסרו בהסכם ואינם מהווים הפרה המזכה בביטול ההסכם ולפיכך הטענה נדחית. שיקולי מדיניות 21. משיקולי מדיניות ושמירת עקרון הסופיות וההסתמכות, ראוי שלא "לפתוח" את ההסכם. אומנם גירושי הצדדים לא עוגנו בהסכם, אולם ההסכם מגבש הסכמות השלובות זה בזו. כך למשל, נקבעו מזונות הילדים על סכומים מתחת למינימום (500 ו-800 ₪), מאחר והתובע התיר לתובעת ולקטינים עד גיל 18 שנים של אחרון הקטינים, להתגורר ולעשות שימוש בדירה ובכך סיפק את מדורם. כאשר התובע מודה כי הותרת הדירה לנתבעת הינה "במקום מדור אבל לא לצמיתות"( עמ' 14). מאחר שאין עילה לביטול ההסכם מחמת פגם בכריתתו או מחמת הפרתו כמפורט ולא הוכח כי אין באף אחת מההפרות כדי להוות עילה לביטול ההסכם שנחתם כדין ע"י הצדדים וקיבל תוקף של פס"ד- התביעה נדחית. תביעת איזון משאבים - תמ"ש 12149-10-11 22. במסגרת התביעה לאיזון משאבים, הוריתי בהחלטה מיום 27.6.12 על מינוי רו"ח שטרנפלד להגשת חוות דעת אקטוארית אשר הוגשה לתיק. נוכח העובדה שהצדדים גרושים, אין מניעה לבצע איזון משאבים כבר בשלב זה. התובע העיד כי מוכן לקבל את חוות הדעת לפיה נקבע כי הנתבעת חסכה 325,000 ₪ והינו זכאי למחצית:"אני גידלתי את הילדים, ילד שהולך לצבא ולוחם...". דומה כי הדין עם התובע. יש לכלול באיזון המשאבים גם את תקופת הנישואין הראשונה. הצדדים המשיכו לחיות יחד גם לאחר התקופה הראשונה ונישאו בשנית. עם זאת, לא ניתן לחייב את התובעת לשלם לפי האופציה הראשונה בחוות הדעת. לפיכך ניתן תוקף של פסק דין לחוות דעת האקטואר והתשלום יעשה בהתאם לאפשרות השניה המצוינת בחוות הדעת. תביעת הפינוי - תמ"ש 12660-10-11 23. לאור דחיית התביעה לביטול ההסכם, אין אלא לחזור על ההחלטה מיום 27.6.12 בתביעת הפינוי: "בתביעה לפינוי- לאחר ששמעתי את הצדדים, על פניו לא מצאתי כל עילה לפינוי. בין הצדדים נחתם הסכם שקיבל תוקף של פס"ד והטענות שנטענות אינן מגובות במסמכים ואינן מהוות עילות לביטול ההסכם או לביטול פס"ד שנתן תוקף להסכם." לפיכך גם תביעה זו נדחית. סוף דבר 24. תביעתו העיקרית של התובע, לביטול הסכם מחמת הפרתו לא הוכחה. התובע לא הצליח להוכיח אף לא אחת מטענותיו להפרה. לא הוכיח כי הנתבעת הפרה את ההסכם ולפיכך תביעתו נדחית וההסכם יעמוד בתוקפו. על הצדדים לעמוד בחיובי ההסכם והוראותיו. בהתאם לכך, אין כל מקום להורות על פינויה של הנתבעת מהדירה טרם המועד המצוין בהסכם. עם זאת, על הנתבעת לשלם את חובות הארנונה. בסוגיית איזון המשאבים ניתן תוקף לחוות דעתו של המומחה שטרנפלד והאיזון יכלול את שתי תקופות הנישואים. סוגיית המשמורת תוכרע לאחר קבלת תסקיר פקידת הסעד. לסיכום 25. מכל המקובץ ולאחר ששקלתי את הדברים הנני קובעת כדלקמן: א. תמ"ש 8632-08-12 ביטול הסכם- התביעה נדחית. ב. תמ"ש 12149-10-11 איזון משאבים - ניתן תוקף לחוות דעת רו"ח שטרנפלד בהתאם לאפשרות השניה. ג. תמ"ש 12220-10-11 צו עשה- התובעת תסדיר את תשלומי הארנונה תוך 30 יום. ד. תמ"ש 12660-10-11 צו פינוי- לאור דחיית התביעה לביטול הסכם, תביעת הפינוי תמחק ותוגש במידה וידרש, במועד המתאים כמצוין בהסכם. ה. תמ"ש 44532-04-12 - התביעה למשמורת הקטינים- תקבע לדיון. 26. נוכח התוצאה הסופית כל צד ישא בהוצאותיו. 27.עיקולמזונות