1. לפניי בקשת הנתבעים לבטל עיקולים זמניים נוספים שהוטלו במעמד צד אחד בהחלטתי מיום 20/10/10 על זכויות הנתבעים אצל 9 מחזיקים עד לסך של 93,584 ₪. סכום העיקול נקבע על ידי בעקבות פעולת חיבור אריתמטי של הסכומים שפורטו בבקשה ונגרעו מרשימת העיקולים שאושרו בהחלטתי מיום 11.7.10 לטובת נושה מובטח . 2. לאחר שהנתבעים הגישו בקשות לביטול העיקולים תידון הבקשה מלכתחילה . 3. בהחלטתי מיום 21.6.10 , הסברתי בהרחבה מדוע מצאתי לנכון להותיר על כנם חלק מהעיקולים שהוטלו בתיק ההוצל"פ טרם מסירת האזהרה . בהחלטות מאוחרות יותר , שניתנו לאחר שהובאו בפני נתונים לגבי תשובות המחזיקים , הבהרתי מהם העיקולים שישארו על כנם ומהם העיקולים שיבוטלו . יודגש כי כיוון שניתנה על ידי החלטה בדבר מחיקת התביעה וסגירת תיק ההוצל"פ , שבוטלה בהחלטה מאוחרת יותר , היה צורך להורות על הטלת עיקולים חדשים במקום העיקולים שבוטלו כפועל יוצא ממחיקת התביעה . 4. ההחלטה המרכזית לענין זה , היא החלטתי מיום 11.7.10 . החלטה זו , שניתנה לאחר עיון נוסף בטיעוני הצדדים , מפרטת מהם העיקולים ש"תפסו" ומבהירה מדוע אני סבור כי עיקולים אלה מאזנים נכונה בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים , בהמשך לאמור בהחלטתי מיום 21.6.10. יוער כי ההחלטה מיום 21.6.10 נושאת תאריך שגוי 14.6.10 , שמקורו בפער הזמנים בין מועד תחילת כתיבת טיוטת ההחלטה ועד חתימת ההחלטה . 5. היום התקיים דיון בבקשה , במסגרתו ויתרו הצדדים (בהמלצת בית המשפט ) על חקירת המצהירים וסיכמו טענותיהם בע"פ . 6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את כל העיקולים שהוטלו על פי החלטתי מיום 20.10.10 , למעט העיקול במינהל מקרקעי ישראל . להלן יפורטו נימוקי ההחלטה . 7. ראשית , אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה יש לבטל את העיקולים שהוטלו במעמד צד אחד בשל הפרת חובת תום הלב המוטלת על התובעת כמי שמבקשת סעד במעמד צד אחד , בכל הנוגע להימנעות מלאזכר בגוף הבקשה את פסק דינה של כב' סגנית הנשיאה ש. וסרקרוג מיום 21.7.10 בתיק ע"ר 9605-04-10 . מדובר בפסק דין במסגרתו התקבל בחלקו ערעור של הנתבעים 1 עד 3 על החלטת כב' השופטת תמר שרון נתנאל מיום 16.3.10 לבטל עיקולים שהוטלו לבקשת הנתבעים 1 עד 3 על נכסי התובעת ובעלי מניותיה . ההחלטה מיום 16.3.10 זכתה לאיזכור נרחב בהחלטתי מיום 21.6.10 ( ס' 21 להחלטה ) . בנסיבות אלה , לא היה מקום להתעלם מאותה החלטה במסגרת הבקשה להטלת עיקולים נוספים . כך בפרט , כאשר הבקשה להטלת עיקולים נוספים נסמכת על החלטת כב' הרשמת פומרנץ בתיק 17207-01-10 מיום 22.7.10 , המיישמת החלטה קודמת מיום 9.3.10 , שנזכרה בס' 20 של החלטתי מיום 21.6.10 . 8. שנית , איני מקבל את טענת ב"כ התובעת לפיה הבקשה נשוא החלטתי מיום 20.10.10 היא בקשה להרחבת עיקולים , שנועדה ליישם את ההחלטות שקדמו לה ולכן לא חלות לגביה מלוא ההוראות החלות על הגשת בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד . דווקא בשל ריבוי ההחלטות וההליכים בתיק זה ובתיקים אחרים , במסגרתם מתנהל הסכסוך בין הצדדים , מוטלת על כל צד חובה מוגברת להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה והעדכנית של הסכסוך , בכל החזיתות . כך בפרט , כאשר מדובר בבקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד . 9. שלישית , יש ממש בטענת הנתבעים לפיה לא חל כל שינוי עובר להגשת הבקשה שהצדיק הטלת עיקולים נוספים . החלטת כב' הרשמת פומרנץ , שצורפה לבקשת התובעת להרחבת עיקולים , ניתנה ביום 22.7.10 . התצהיר שצורף לבקשה נחתם ביום 17.2.10 . גם אם אקבל את טענת ב"כ התובעת כי התצהיר צורף למעלה מן הדרוש ונפלה טעות סופר בתאריך עריכתו , לא תשתנה המסקנה לפיה החלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום 22.7.10 לא הצדיקה שינוי נקודת האיזון ע"י הטלת עיקולים נוספים . כל זאת משני טעמים . הטעם הראשון הינו הפירוט בהחלטתי מיום 11.7.10 ממנו עולה כי בית המשפט מודע לאפשרות לפיה חלק מהעיקולים שהוטלו לא יוכלו לשמש להבטחת חלק מסכום התביעה , הן בשל סייגים שפורטו בתשובות המחזיקים בכל הנוגע לזכאות הנתבעים לכספים המעוקלים והן בשל זכויות בדין קדימה של נושים אחרים . הטעם השני הינו פרק הזמן שחלף מאז ניתנה ההחלטה של כב' הרשמת פומרנץ מיום 22.7.10 ועד הגשת הבקשה להרחבת עיקולים מיום 14.10.10 . קבלת גישתה של התובעת פירושה כי בכל תיק בו מוטלים עיקולים זמניים יוגשו בקשות חוזרות ונשנות להרחבת עיקולים בעקבות קבלת תשובה של כל מחזיק או החלטה של ערכאה שיפוטית לגבי מימוש העיקול עד אשר תנוח דעתה של התובעת כי כל סכום העיקול מובטח בעיקולים על זכויות הנקיות מכל טענה של צד ג' . ברי כי תוצאה שכזו אינה מתקבלת על הדעת . 10. בכל הנוגע לעיקול על זכויות המשיבים בנכס המקרקעין בנשר הרשומות במינהל מקרקעי ישראל , עיון בהחלטתי מיום 28.6.10 מלמד כי צודקת ב"כ התובעת בטענתה לפיה האמור בהחלטה זו מהווה יישום לא מדויק ושגוי של החלטתי מיום 21.6.10. החלטתי מיום 21.6.10 התייחסה אך ורק לעיקולי צד ג' ולא לעיקולי מקרקעין ולכן לא היה מקום להורות על ביטול עיקול מקרקעין בעקבות אותה החלטה . כיוון שהחלטתי מיום 28.6.10 נוסחה באופן גורף ( ביטול כל העיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצל"פ - נ.ז.) אין להתפלא כי ההחלטה יושמה גם לגבי העיקול על נכס המקרקעין . לטעמי בית המשפט רשאי לתקן טעויות שנפלו במסגרת החלטות קודמות במסגרת סמכותו לעיין מחדש בהחלטות שעניינן עיקול זמני . משלא נסתרה טענת ב"כ התובעת כי מדובר בעיקול מקרקעין במסגרת תיק הוצל"פ , שבוטל מכח החלטה שגויה של בית משפט זה , יש להותיר את העיקול על כנו , חרף מסקנתי לפיה יש לבטל את כל העיקולים האחרים. 11. באשר להוצאות ההליך שלפני , אני סבור כי יש לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים . בכל הנוגע לעיקול המקרקעין , היה מקום להגיש בקשה נפרדת שניתן היה להכריע בה בקלות רבה מבלי לגרור את כל הצדדים להגשת בקשות לביטול עיקול על כל המשתמע מכך. בכל הנוגע לעיקולים האחרים שהוטלו במעמד צד אחד ובוטלו , יש מקום לחייב בהוצאות ריאליות , הן לאור תוצאת ההליך והן כביטוי למורת רוחו של בית המשפט מהאופן בו הוגשה הבקשה - מבלי לפרוס את התמונה המלאה והעדכנית של הסכסוך הסבוך ומבלי לצרף תצהיר עדכני לתמיכה בעובדות הבקשה . עוד יצויין לענין זה כי התצהיר כלל לא נשלח לנתבעים וב"כ התובעת לא היתה מודעת כלל לכך שצורף לבקשתה הסרוקה בתק בית המשפט . כמו כן , המצהיר יוסי בר און , לא התייצב לדיון . 12. אשר על כן , אני מורה על ביטול כל העיקולים הנוספים שהוטלו בהתאם להחלטתי מיום 20.10.10 , למעט העיקול על נכס המקרקעין הידוע כגוש 12606 , חלק מחלקות 18 ו 21 ( גוש ישן 11220 , חלק מחלקות 17 עד 21 ) במינהל מקרקעי ישראל . אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 1 עד 3 הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעות 4 ו 5 הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל . למען הסר ספק , החלטתי זו מתייחסת לתיק הוצל"פ 0213565101 . מקרקעיןעיקול