1. לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 11/7/12 בהעדר הגנה על ידי כב' הרשם ברנר (כתוארו אז). 2. רקע עובדתי נדרש: א) ביום 11/4/12 הגיש התובע דנן (להלן: "הבנק") תביעה בסדר דין מקוצר במסגרת ת.א. 14744-04-12 נגד מי שמכונים בבקשה שלפני "משיבים פורמלים". התביעה הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולאחר מכן הועברה לבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת תביעת הבנק נגד המשיבים הפורמליים ניתן צו לעיקול על זכויות וכספים המגיעים מהמבקשים דנן (אשר היו באותו הליך "המחזיקים") לנתבע 3, מר משה הלפרן, ממכירת נכס ברחוב שמאי 12/17 אשדוד. ב) המשיב (להלן: "הבנק") הגיש במסגרת התובענה שלפני, בחודש מאי 2012 בקשה לאישור עיקולים וזאת לאחר שהמבקשים - המחזיקים בנוגע לצו העיקול, לא השיבו לצו עיקול. ג) משלא הגיבו / התגוננו המבקשים בבע"ק 48641-05-12, ניתן כאמור פסק דין בהעדרם. ד) ביום 26/7/12 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת ת.א. 14744-04-12. הבקשה דנן לביטול פסק הדין הוגשה ביום 30/7/12. 3. תמצית טענות המבקשים: א) המבקשים טוענים כי נודע להם על פסק הדין רק ביום 26/7/12. הם מאשרים כי אכן קיבלו את צווי העיקול לקראת סוף חודש אפריל 2012. שאלו את מר משה הלפרן, מה עליהם לעשות ביחס לצווי העיקול, וזה השיב להם, כי הם לא צריכים להתייחס לכך וכי הנושא בטיפול. הם ציינו, כי מעולם לא היו בבית משפט. מעולם לא נתבעו. בסך הכל הם קנו דירה ממר הלפרן וטענו, כי הם כנראה קיבלו את הבקשה לאישור עיקול אך לא צורפה בשום מקום הזמנה לדין ובה הם נדרשו להגיש כתב הגנה. ב) המבקשים טוענים, כי דין פסק הדין להתבטל שכן התביעה בת.א. 14744-04-12 הועברה לבית המשפט בירושלים כיוון שבית המשפט המחוזי בתל אביב הגיע למסקנה שהוא לא מוסמך לדון בתיק. אם כך הדבר, גם אין סמכות להגיש את התביעה נגד המבקשים דנן בתל אביב. (הסמכות היא לכל היותר בבית המשפט במחוז דרום). ג) המבקשים טוענים, כי התביעה אשר הגיש הבנק נגד מר הלפרן צומצמה לסדר גודל של 1,000,000 ₪ כך שברור, שלא ניתן להשאיר בתוקף פסק דין שניתן ביחס אליהם המתייחס לסכום של למעלה מ- 2,771,000 ₪. ד) המבקשים טוענים, כי אי ביטול פסק הדין יגרום להם נזק כספי כבד ויש להעדיף במקרה דנן את בירור המשפט לגופו על פני עמידה על כללי הפרוצדורה. 4. תמצית טענות המשיב: א) המשיב טוען, כי דין הבקשה להידחות שכן אין חולק על כך, שהמבקשים קיבלו את צווי העיקול וקיבלו את הבקשה לאישור עיקול ולמרות זאת, לא פעלו כלל והסתפקו בכך שהם פנו למר הלפרן וזה אמר להם, שאין להם מה להתייחס וכי הנושא בטיפול. עוד נטען, כי קיים חשש שהמבקשים עשו יד אחד עם מר הלפרן בכוונה להבריח את הכספים המעוקלים מהמשיב. זאת ועוד, המבקשים לא ציינו בבקשה כי הם הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לביטול העיקולים ובדיון שהתקיים ביום 26/7/12 נמחקה בקשתם לביטול העיקולים נוכח העובדה כי כבר ניתן פסק הדין בתיק דנן. ב) ב"כ המשיב טוען, כי משלא נמצא "טעם מיוחד" בבקשה לכך שלא הוגשה תגובה לצווי העיקול ולא הוגשה תגובה לבקשה לאישור עיקול, יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות. 5. ב"כ המבקשים הודיע, כי אין בכוונתו להגיש תשובה לתגובה וביקש ליתן החלטה לגופו של עניין. 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין כנגד חיוב המבקשים בהוצאות וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יכול שיעשה מכוח אחת משתי עילות; האחת, ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה והשנייה, ביטול על פי שיקול דעת [ראה: יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי, (ירושלים 1995) עמ' 737-738]. ב) כאשר ניתן פסק דין כדין, שכן בוצעה מסירה כדין לנתבע, וזה לא הגיש כתב הגנה, יש לשקול ביטול פסק דין מכוח שיקול דעת בית משפט ולא מחובת הצדק. בנסיבות אלו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: אחת - הסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד. השנייה - סיכויי ההצלחה של המבקשת בתיק, אם יבוטל פסק הדין שניתן בהעדר כתב הגנה. התשובה לשאלה השנייה - היא החשובה יותר. לעניין זה ראה ספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמ' 373 ופסקי הדין המאוזכרים שם. ג) הסבריהם של המבקשים באשר לאי הגשת כתב הגנה במועד, אינם מצדיקים ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. יחד עם זאת, כאשר קיימים סיכויי הצלחה, נוטה בית המשפט לבטל את פסק הדין גם כאשר הסיבה למחדל אינה מספקת וניתן "לכפר" על המחדל בדרך של פסיקת הוצאות. לעניין זה גם יפים הדברים שנאמרו בספרו של כב' השופט גורן, שם, בעמ' 373: "אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך - כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בדונו בשאלה זו ייטה בית המשפט להיעתר לה אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו. אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על ידי הפיגור וכאשר מגלה הנתבע-המבקש סיכויי הצלחה - יש להיענות לבקשת הביטול. כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל-דין, לא-תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)". ד) במקרה דנן, ביטול פסק הדין הוא מכוח שיקול דעתו של בית משפט ולא מחובת הצדק. אין מחלוקת על העובדה שהמבקשים קיבלו את צווי העיקול, כמו כן קיבלו את הבקשה לאישור עיקול. הסברם ולפיו, מר הלפרן, שנגדו ניתן צו העיקול, אמר להם להתעלם מהמסמכים בטענה שהוא מטפל בעניין, ועל כן הם לא הגישו כל בקשה או הודעה לבית משפט, הוא הסבר להתנהלותם, המצביע על כך, שלא בחרו מדעת לזלזל בבית המשפט ובצד שכנגד, אך בוודאי ובודאי שאין מדובר בהסבר, המצדיק את העובדה שהמבקשים לא פעלו על פי הוראות כל דין ולא השיבו כנדרש לבית משפט למסמכים שנמסרו להם כדין. ה) לפיכך, יש לבדוק, אם לגופו של עניין, קיימת למבקשים טענת הגנה אפשרית, שכן כאשר המחדל באי הגשת כתב הגנה יכול "להתרפא" באמצעות פסיקת הוצאות, יש לבחון, אם קיימת טענת הגנה לגופו של עניין. למבקשים יש טענות לגופו של עניין ביחס לעיקולים. לפיכך גם הגישו בקשה לבית המשפט בירושלים בתיק שבמסגרתו ניתן צו העיקול. כאשר נודע להם כי ניתן בהליך שבפני כבר פסק דין, הם ביקשו למחוק את בקשתם שכן כל עוד קיים פסק דין והעיקולים אושרו על ידי בית משפט זה, לא היה מקום שבית משפט ידון בבקשה לביטול עיקולים זמניים אשר כבר אושרו. יש להם טענות גם ביחס לסכום העיקול. ביחס לסכומים המוחזקים (אם בכלל), הם טוענים, כי חובו של מר הלפרן עצמו לבנק עומד היום על פחות ממליון ₪ וזאת שעה שפסק הדין נגדם מתייחס לסכום העולה על 2.7 מיליון ₪ ועוד. יש לאפשר את בחינת הטענות לגופו של עניין בנסיבות אלו. אציין בשולי הדברים, כי אין מקום לקבל את הטענה ולפיה לא ניתן היה ליתן פסק דין בהעדר הגנה מחמת היעדר סמכות מקומית. בית משפט לא צריך מיוזמתו להעביר הליך לבית משפט אחר כאשר על פני הדברים נראה כי אין סמכות מקומית. טענת היעדר סמכות מקומית צריכה לעלות על ידי מי מבעלי הדין שמעוניין בכך בהזדמנות הראשונה, ושלא כמו לגבי סמכות עניינית, צדדים יכולים לוותר על טענת היעדר הסמכות המקומית אם הם מעוניינים בכך. על כן, לא נפל כל פגם לגופו של עניין בפסק הדין אשר ניתן וזאת בשל טענה להיעדר סמכות מקומית. 7. לסיכום: א) כאמור לעיל, פסק הדין ניתן כדין ויש לבטלו כיוון שהמחדל שנפל בהתנהלות המבקשים יכול להיות "מכופר" על ידי תשלום הוצאות. (זאת נוסף לטענות ההגנה שמן הראוי לבררן). על כן, יבוטל פסק הדין כנגד תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לתובע - הבנק בסך 8,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום. ב) בהעדר תשלום כנ"ל, יישאר פסק הדין על כנו. ג) היה וההוצאות הנ"ל ישולמו כאמור ופסק הדין יבוטל, כי אז יוגש כתב הגנה לתיק בתוך 10 ימים ממועד תשלום ההוצאות. ד)פסק דין בהעדר הגנהעיקול