בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשם מר אורי אוחיון), מיום 11/10/10, אשר ניתנה בתיק הוצל"פ 08-12070-09-5, עפי"ה נדחתה בקשת המבקשת לבטל עיקול רכב מס' רישוי 4068070 וכן כב' ראש ההוצל"פ קבע כי על המבקשת לשלם את חובה בתיק ההוצל"פ בתשלום חד פעמי של 3,000 ₪ ובהמשך תשלומים חודשיים של 1,000 ₪. הינני דן בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו. תמצית העובדתית הרלוונטית הינה כדלקמן: המבקשת הינה נכה המקבלת קיצבת נכות מהמל"ל וכן קיצבת ניידות. לאור נכותה של המבקשת ניתן לה הרכב הנ"ל, תוך כדי העמדת הלוואה עומדת על ידי המל"ל ותוך כדי התנאת שיעבוד הרכב לטובת המל"ל. כל הכנסותיה של המבקשת, ולא הוכח אחרת, הן אך ורק קיצבת הנכות מהמל"ל וכן קיצבת ניידות. חובה של המבקשת כלפי המשיבה נובע מארנונה שהיא חייבת למשיבה - הרשות המקומית מעלות. טענותיה של המבקשת הם שהרכב הנ"ל משמש אותה לניידותה, כך שהוא פטור מעיקול עפ"י סעיף 22 (א) לחוק ההוצל"פ. כן טענה המבקשת כי לאור הכנסותיה המוגבלות, כפי שתוארו לעיל, אין לאל ידה לשלם את חובה בתנאים שקבע אותם ראש ההוצל"פ. מנגד הגישה המשיבה תגובה מפורטת וטענה כי מדובר ברכב יוקרתי, כך ועפ"י הפסיקה, אין מקום לאפשר למבקשת להמשיך להחזיק בו, כי אם יש לעקלו וגם לממשו בהליכי ההוצל"פ על מנת לפרוע את חובה של המבקשת כלפי המשיבה. כן טענה המשיבה כי החוב בתיק ההוצל"פ הוא כ- 35,000 ₪ וכי המבקשת טרם שילמה מאומה על חשבון חובה הנ"ל. המשיבה הוסיפה וטענה כי מתקבל הרושם כי הרכב משמש אחרים, לאו דווקא את המבקשת, וכי נכותה אינה אלה כיסוי על מנת לאפשר שימוש של אחרים באותו רכב. כן טענה המשיבה כי עפ"י המסמכים שהוצגו בפני ראש ההוצל"פ המבקשת מוציאה סכום של כ - 1,300 ₪ עבור נסיעה ברכב, סכום שאליבא עמדת המשיבה הינו גבוה. הינני בדעה כי דין הערעור להתקבל בחלקו. סעיף 22 (א) לחוק ההוצל"פ אכן קובע הגנה מפני עיקול לגבי מכשירים ו/או ציוד המיועדים לשימוש עבור נכה. ידוע לכולי עלמה כי רכב הינו חיוני לאדם נכה לשם ניידות, כך שהוא נכלל במסגרת ההגנה הקבועה בסעיף 22 (א) לחוק ההוצל"פ. אינני סבור כי הונחה תשתית עובדתית לפיה מדובר ברכב יוקרתי, כך שיש לממשו ולהשאיר את ההפרש לאחר המימוש לשם רכישת רכב פחות יוקרתי. לפיכך, אין מקום לקבל את הטענה כי מדובר ברכב שאין לאפשר למבקשת להחזיק בו, כי אם יש לאפשר לה להחזיק ברכב פחות יקר ממנו. אוסיף כי על הרכב רובץ שיעבוד לטובת המל"ל ו/או עומד להירשם שיעבוד כנ"ל, בגין הלוואה עומדת שהמבקשת נטלה, כך שבכל מקרה לא נראה לי כי מימוש הרכב, לאחר סילוק ההלוואה העומדת, יותיר בידי המבקשת סכום סביר כלשהו לשם רכישת רכב אחר במקומו. כן הינני סבור כי הוצאות בסך של 1,300 ₪ בחודש על ידי המבקשת הינו סכום מופרז, שיש בו כדי להצביע כי אכן הרכב משמש עבור אחרים או שהמבקשת מוציאה על ניידותה יותר מאשר סכום סביר. אוסיף כי עפ"י הנטען בבקשת רשות הערעור מדובר בנכה המתניידת באמצעות כיסא גלגלים. גם לעניין אופן פריסת החוב, הינני סבור שיש להתערב כמעה. כאמור חובה של המבקשת כלפי המשיבה הוא בסך של כ- 35,000 ₪ והוא כולו בגין ארנונה, אשר הצטברה לחובת המבקשת. הכנסותיה של המבקשת, ולא הוכח אחרת, הינן אך ורק קיצבאות המל"ל. הינני סבור כי יש לקבוע סכום חד פעמי בגין תקופת העבר, כאשר מתברר כי מאז פתיחת תיק ההוצל"פ ועד היום המבקשת לא שילמה מאומה בתיק ההוצל"פ, וכן לקבוע תשלומים סבירים בגין העתיד. סיכום הדברים הוא שהינני מקבל את הערעור ומורה כדלקמן: מורה על ביטול עיקול רכב מס' 4068070. על המבקשת לשלם סכום חד פעמי בסך של 2,000 ₪, לא יאוחר מאשר 30 יום מהיום. כן על המבקשת להמשיך לשלם תשלומים חודשיים של 500 ₪, החל מיום 1/5/11 ובכל 1 לחודש שלאחריו. כפוף לעמידת המבקשת בצו התשלומים הנ"ל יעוכבו נגדה ההליכים הבאים: עיקול מטלטלין בבית. עיקול הרכב הנ"ל או כל רכב אחר אשר ישמש אותה בגין נכותה. עיקול חשבון העו"ש בבנק. עיקול קיצבאות המל"ל. הליכי מאסר. אין צו להוצאות. רכבעיקול