מבוא בפניי תביעה כספית בסכום של 20,202₪, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר בגין נזקים שנגרמו לתובעים שרכשו מהנתבעת חבילת נופש. נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 . גרסת התובעים לטענת התובעים, במהלך חודש פברואר 2011, הם בחנו אפשרויות שונות לחופשה בחו"ל, לקראת חופשה מרוכזת שתוכננה במהלך חודש אפריל במקומות עבודתם. בעקבות בדיקות שערכו, בחרו לצאת לחופשה במסגרת טיול מאורגן בשפה הרוסית לצ'כיה ואוסטריה, במועדים שבין 18.4.11 לבין 23.4.11. לשם ביצוע ההזמנה פנו התובעים לנתבעת. בעת פנייתם לנתבעת חויב כרטיס האשראי שלהם בסכום של 371 ₪, כדמי שריון. ביום 20.3.11 פנו התובעים לנתבעת פעם נוספת על מנת לאשרר את ההזמנה. עובד בשם אלכס אישר שהזמנתם בוצעה, חייב את כרטיס האשראי שלהם בסכום של 5,920 ₪, וביקש מהם לשוב ולפנות אליו כשבוע לפני הטיסה. ביום 11.4.11 התקשרו התובעים לאלכס על מנת לתאם את איסוף הכרטיסים, אז נאמר להם שהזמנתם לא בוצעה בפועל, וכי הנתבעת תנסה לשלבם בטיול אחר במסגרת מלון אחר. ההצעות שהוצעו להם היו לטיול בשפה העברית, ליעדים שונים מהיעד שהתבקש על ידם, ולמועדים שונים מהמועדים המועדפים עליהם. התובעים פנו לנתבעת באמצעות עו"ד, ואולם לא זכו למענה. רק ביום 17.4.11, יום לפני יציאתם המתוכננת לטיול, קיבלו מהנתבעת הודעה על כך שלא הצליחה לשלבם בטיול המבוקש. לטענת התובעים, כפי שפורטה בכתב התביעה, אף שהזמינו טיול כחודשיים לפני החופשה, לא עלה בידם לבסוף לצאת לטיול, והזדמנות נוספת ליציאה לחופשה בחו"ל תקרה בדרכם רק בעוד כשנה, במסגרת החופשה המרוכזת הבאה המתוכננת במקומות עבודתם. עוד טענו התובעים בכתב התביעה שיש לפסוק להם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, בסכום של 20,000 ₪, או לחילופין, בגובה הפיצוי פיצוי המוסכם. במהלך הדיון שהתקיים בפני, אישר בא כוחם של התובעים שהסכומים שבהם חויבו הושבו להם. יחד עם זאת טען שבגין הביטול זכאים התובעים לפיצוי בסכום של 6,291 ₪, הפיצוי המוסכם כדמי ביטול על פי החוזה בין הצדדים. גרסת הנתבעת לטענת הנתבעת אמנם פנו אליה התובעים במהלך חודש פברואר לשם ביצוע ההזמנה, ואולם לאחר שהנתבעת ניסתה לבצעה בחברת ארקיע, התברר לה כי המחיר שאותו נדרשו התובעים לשלם גבוה מהמחיר המופיע באתר האינטרנט של ארקיע. באישורם של התובעים שוחח פקיד הנתבעת, מר אלכס ברנשטיין, עם נציגת ארקיע, וזו הבטיחה לו לבצע את ההזמנה לאחר שתקבל אישור בעניין המחיר שפורסם באתר. פקיד הנתבעת הצהיר בתצהירו שכמו התובעים, גם הוא סבר שההזמנה בוצעה, ועל כן חייב את כרטיס האשראי של התובעים. לטענתו, רק ביום 11.4.11, בעקבות שיחה עם התובע, נודע לו שההזמנה לא בוצעה על ידי נציגת חברת ארקיע. מיד פנה לחברת ארקיע, ואולם שם נמסר לו שלא ניתן עוד להזמין עבור התובעים את החבילה. בתצהיר פורט שמיד לאחר שנמסר לתובעים ביום 12.4.11 על כך שההזמנה לא נקלטה, איים התובע בפנייה לעורך דין ובתביעה משפטית. לתובעים הוצעו מספר חלופות לטיול כמעט זהה, ולטיולים אחרים ליעדים אחרים, ואולם הם סירבו. גם לאחר שהתקבל מכתב מעורך דינם של התובעים, נעשו ניסיונות למצוא חלופה שתתאים לתובעים, ואולם לא ניתן היה לעמוד בדרישותיהם. לטענת הנתבעת, דמי הביטול הקבועים בהסכם בין הצדדים הינם למקרה של ביטול על ידי הלקוח, וזאת בשל דמי הביטול הנגבים על ידי ספק השירותים בעקבות ביטול. דיון והכרעה לאחר שעניינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, בתצהירים, ובטיעוני הצדדים, מצאתי שיש לקבל את התביעה. עולה מהראיות שהתובעים חויבו בתשלום עוד ב- 20.3.11 ולפיכך יש לראות במועד האמור, לכל המאוחר, כמועד חתימת ההסכם ביניהם לבין הנתבעת, הסכם שבוטל לבסוף. בנסיבות העניין יש לקבל את טענת התובעים לפיה נגרמה להם עוגמת נפש רבה בגין חוסר אפשרותם לצאת לטיול. התובעים לא פנו לנתבעת ברגע האחרון, אלא חודשיים מראש, לאחר שבדקו מספר חלופות לטיולים. הם פנו לנתבעת כבעלת המקצוע בתחום, בציפייה שבדרך זו תובטח חופשתם באופן המיטבי. התובעים בטחו באופן הטיפול של הנתבעת ובמקצועיותה, האמינו שההזמנה בוצעה, חויבו במחיר הנופש, ושבו ופנו רק במועד שהתבקש על ידי הנתבעת. במועד שבו הודיעה להם הנתבעת על כך שההזמנה לא יצאה אל הפועל, סביר להניח שלא היה באפשרותם לשריין חופשה מקבילה, אף הנתבעת נכשלה בניסיונותיה למצוא תחליף נאות. אינני שותפה לדעתה של הנתבעת לכך שהיה על התובעים להתפשר על יעד אחר, או על טיול בשפה העברית. לקוחות המבקשים טיול מאורגן דווקא, עושים זאת מטעמים מסוימים השמורים עמם, ואף שהתובעים דוברי עברית, אין זה בלתי סביר שיעדיפו טיול בשפה הרוסית דווקא. העובדה שהנתבעת משווקת טיולים ממין זה, מעידה על הביקוש הקיים להם. יצויין שביטחונה של הנבתעת בכך שההזמנה בוצעה, תומך בביטחונם של התובעים בכך שחופשתם מובטחת. על רקע זה ניתן להבין את אכזבתם הרבה, עוגמת הנפש שנגרמה להם, וכעסם שבא לידי ביטוי בפנייה לעורך דין ובאיומים בדבר הגשת תביעה. עוד ראוי לציין שעל הנתבעת היה לוודא שההזמנה אכן בוצעה לאחר השיחה עם נציגת ארקיע, ולכל המאוחר במועד חיובם בתשלום, ולא להמתין עד לרגע האחרון ולפניית התובעים בנושא פעם נוספת. אף שמצאתי שדמי הביטול אינם פיצוי מוסכם אלא דמי ביטול הנגבים בשל ביטול על ידי הלקוח, העלול לגרום לספק להפסד כספי בשל חוסר אפשרות לשווק את המוצר לאחר, מצאתי שבנסיבות העניין יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש וביטול חוזה, ולפיכך אני פוסקת פיצוי בסכום של 2,500 ₪ לכל אחד מהם. סוף דבר אשר על כן, אני מקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעים 5,000 בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין הומצא לבאי כוחם של הצדדים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום בפועל. נופשביטול חופשה / טיולטיול מאורגן (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)