1. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שיק על סך 29,825 ₪, שמועד פרעונו 17/6/2002. בין הצדדים נחתם הסכם שיווק ביום 18/12/2001 (נספח ב' לתובענה), ולפיו היתה המשיבה אמורה לרכוש את מוצרי המבקשת כפי שנקבע בהסכם, והמשיבה היתה אמורה להעניק למבקשת אשראי שוטף + 70 יום כפי שמפורט בהסכם. 2. המבקשת טענה, כי הוחלט בין הצדדים על שיווק המוצר, תחילה באמצעות רשת הסופר פארם ורק לאחר מכן בנקודות מכירה נוספות, בהן פועלת המבקשת. 3. המבקשת טענה, כי ביום 21/2/2002 היא הזמינה סחורה מהמשיבה בסך של 29,825 ₪ וכנגד סחורה זו נמסר השיק נשוא תיק זה, אלא, שהמשיבה לא פעלה לפרסום וקידום המכירות של המוצר ברמה הנדרשת וכתוצאה מכך התקשתה רשת הסופר פארם לשווק את המוצרים ולמוכרם ללקחותיה. 4. המבקשת טענה, כי על פי ההסכם בין הצדדים היתה אמורה המשיבה לדאוג לפרסום המוצר וקידום המכירות שלו, וזאת באמצעות רשת הסופר פארם ועל פי הנחיות המשיבה. 5. המבקשת טענה, כי נכון למועד כתיבת התצהיר חשבונה של המשיבה אצל רשת הסופר פארם עמד על סך של 37,802 ₪ ביתרת חובה, ומאחר ורק המבקשת היא זו, אשר מורשית לשיווק באמצעות רשת הסופר פארם, טען נציג הסופר פארם בפני מנהל המבקשת, כי במידה והמשיבה לא תשלם את חובה אזי תאלץ רשת הסופר פארם לקזז את החוב מחשבונה של המבקשת. על כן, פעל מנהל המבקשת על מנת לקבוע פגישה עם נציגי המשיבה, ולטענתו סוכם כי המשיבה תקבל לידיה את כל המוצרים שנותרו ושטרם נמכרו הן מוצרים הנמצאים על מדפי הרשת הסופר פארם והן אלו המאוחסנים אצל המבקשת ומאידך תישא המבקשת בתשלום בגין מוצרים שנמכרו בפועל בקיזוז יתרת החוב עבור הפרסומים, וכן סוכם כי במידה והמשיבה תפרע את חובה לרשת הסופר פארם אזי היא תהיה זכאית בתשלום בגין המוצרים שנמכרו בפועל. (סעיף 19 לתצהיר). 6. מנהל המבקשת ציין, כי הוא ניסה לקבוע פגישות עם נציגי המשיבה עוד בטרם הגיע מועד פרעון השיק אך לא הצליח ולפיכך ניתנה הוראת ביטול לגבי השיק. עוד טען, כי במקביל לשיק נשוא תיק זה, הרי שהמשיבה משכה שיק לפקודת המבקשת שמועד פרעונו 17/6/2002 בגין עמלות שהגיעו למבקשת והשיק חולל בציון "א.כ.מ". 7. מנהל המבקשת ציין, כי בהתאם לסיכום בשיחת טלפון אחרונה בינו ובין נציגי המשיבה, הוא המתין לקבלת אישור מהמשיבה כי היא פרעה את חובה לרשת הסופר פארם, אבל במקום לקבל תשובה הוא קיבל את האזהרה ואף לאחר קבלת האזהרה התנהל משא ומתן בין הצדדים אשר בסופו של דבר לא נחתם על ידי המשיבה. 8. מנהל המבקשת ציין בתצהירו טענות באשר לניהול משא ומתן וטענות באשר להתנהגות המשיבה לאחר שכבר נפתח תיק ההוצל"פ. (תיק ההוצל"פ הוגש בחודש יולי 2002 וסעיפים 31 - 49 לתצהיר מתייחסים להליכי משא ומתן לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ). 9. המבקשת טענה, כי המשיבה מנסה "לעקוץ" את המבקשת בסך של כ- 50,000 ₪ שכן מתוך סכום השיק לא מגיעים לה כלל 13,000 ₪ וכן היא לא זו אשר צריכה לשלם את החוב בגין הפרסום לרשת הסופר פארם. כמו כן, צויין בסעיף 51 לתצהיר, כי במידה ושיק שנתנה המשיבה לרשת הסופר פארם שמועד פרעונו 15/10/2002 יפרע, אזי תהיה זכאית המשיבה לסך של 7,000 ₪ בגין מוצרים שנמכרו בפועל ובמידה והשיק לא יפרע אזי זכאית המבקשת לקיזוז בסך של 30,000 ₪. 10. ב"כ המשיבה טען כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים כדלקמן: א) המבקשת אינה טוענת לכשלון תמורה מלא, וטענתה למעשה היא טענת כשלון תמורה חלקי בסכום לא קצוב ולפיכך אין זו טענת הגנה בעילה שטרית. ב) למבקשת אף אין טענת קיזוז שכן אין מדובר בסכום קצוב ולא ידוע כלל מתצהיר המבקש, אם אכן קיים "חיוב" שיש לקזז אותו. 11. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין ההתנגדות להדחות מהנימוקים כדלקמן: א) המבקש בקשת רשות להתגונן, די בכך שיטען בתצהירו טענות המהווה טענות הגנה אפשריות, על מנת שתנתן לו רשות להתגונן. ב) במקרה דנן, עסקינן בתביעה שטרית ולפיכך יש לבדוק אם קימת למבקשת טענת הגנה אפשרית מבחינה שטרית. ג) התצהיר שהוגש ע"י המבקשת הוא תצהיר ארוך, הכולל 57 סעיפים; אך כאשר מנסים לדלות ממנו את טענות ההגנה השטריות, לא ניתן למצוא מתוך ים המילים הגנות שטריות המצדיקות רשות להתגונן. ד) השיק ניתן ללא כל תנאי במועד המסירה: בסעיף 7 לתצהיר נכתב מפורשות כי השיק ניתן כנגד סחורה בסך של 29,825 ₪. הסחורה התקבלה והשיק נשוא מועד פרעון בהתאם למוסכם בין הצדדים. רק לאחר מועד המסירה, גילתה המשיבה כי המכירות לא מתנהלות כמצופה, וכי המשיבה מגדילה את האשראי בגין פעולות פרסום ואינה משלמת את הוצאות הפרסום לסופר פארם. דהיינו - במועד אשר נמסר השיק, ניתנה תמורה בגין השיק באמצעות סחורה ללא כל תנאי ולפיכך, לא יכולה לעמוד טענת הגנה עפ"י סעיף 20 לפקודת השטרות. ה) טענת כשלון תמורה מלא איננה יכולה להטען במקרה דנן, שכן אין מחלוקת על כך שסופקה סחורה תמורת השיק. ו) טענת כשלון תמורה חלקי בסכום קצוב: המצהיר מטעם המבקשת אישר, כי המבקשת קיבלה 3492 יחידות של המוצר, וכאשר נשאל כמה יחידות הוחזרו, הוא השיב: "אני לא יכול לדעת בשלב זה וחלק מהסחורה נמצאת במחסנים" "(עמוד 3 שורות 7 - 8 לפרוטוקול). דהיינו - מהתצהיר ומהחקירה לא ניתן לדעת ע"י ביצוע חישוב אריתמטי פשוט, בגין כמה פריטים ניתנה תמורה ובגין כמה - לא ניתנה תמורה. על כן, עסקינן בטענת כשלון תמורה חלקי בסכום לא קצוב, שאיננה טענת הגנה בעילה שטרית. ז) טענת קיזוז: עפ"י סעיף 53 (א) לחוק החוזים [חלק כללי] תשל"ג - 1973: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז... והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עיסקה אחת, אם הם קצובים". דהיינו - יש צורך שיגיע המועד לביצוע אותו חיוב, וכן, צריך להיות קיים חיוב על מנת שניתן יהיה לקזזו מחיוב אחר. במקרה דנן, ניתן היה ליתן רשות להתגונן בטענת קיזוז לו אכן היה ידוע, כי המשיבה חייבת כספים לרשת הסופר פארם בגין הוצאות פרסום, אשר עפ"י סעיף 11 להסכם שבין הצדדים חלות עליה, אלא שאין כל ידיעה על כך שאכן המשיבה חייבת כספים לרשת הסופר פארם בגין פרסום. ויתרה מזו, אין כל ראיה לכאורה לכך שרשת סופר פארם דורשת את הוצאות הפרסום מהמבקשת. בסעיף 32.6 לתצהיר ציין מנהל המבקשת כי המשיבה מסרה לרשת סופר פארם המחאה דחויה ליום 15/10/2002 בגין הוצאות פרסום. במועד שבו נכתב התצהיר לא היה ידוע אם ההמחאה נפרעה, וברור שאם היא נפרעה - אזי אין כלל חוב בגין פרסום שיש לקזזו. במועד הדיון, מועד שבו לכל הדעות כבר ניתן היה לדעת אם ההמחאה נפרעה, לא ידע המצהיר לומר אם החוב שולם, והוא אישר כי המבקשת לא שילמה עד כה את הוצאות הפרסום. דהיינו - משטרם שילמה לרשת הסופר פארם את הוצאות הפרסום, עדיין לא ידוע כלל אם קיים בכלל "חיוב" של המבקשת בגין הוצאות פרסום. בנסיבות אלו, הרי שאין בפנינו חיובים הניתנים לקיזוז; ולפיכך גם טענת "קיזוז" אינה עומדת למבקשת. בהתנגדות לביצוע שטר, יש לטעון טענות המתיחסות לעובדות באשר למועד שקדם לפתיחת תיק ההוצל"פ. המבקש צריך לטעון מדוע לא היה צריך לשלם את השיק במועד שקדם לפתיחת תיק ההוצל"פ, ואילו טענות באשר לארועים ו/או נסיבות שהיו לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, מקומן להטען בבקשה בטענת "פרעתי" עפ"י סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. (ראה לענין זה: ספרו של כב' השופט בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות בעמודים 618, 619). סעיפים 31 - 49 לתצהיר התומך בהתנגדות מתייחסים להתנהגות המשיבה לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ ועל הליכי מו"מ שהתנהלו בין הצדדים. טענות אלו, אינן טענות הגנות שטריות והן לא מתיחסות לא לעובדות שהיו נכונות במועד מסירת השיק (פברואר 2002) או לעובדות שהיו נכונות במועד הפרעון (יוני 2002) ואין אפשרות ליתן רשות להתגונן בגינן. 12. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין ההתנגדות לביצוע שטר להדחות. ב) לפנים משורת הדין אינני מחייבת את המבקשת בהוצאות, שכן מן הראוי היה לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש ולאור האמור בתצהיר, המבקשת עשתה מאמצים כנים לסיום הסכסוך, ולמרות זאת המשיבה לא מצאה לנכון לסיים הסכסוך, צעד שהיה מתבקש בנסיבות הענין. ג) עיכוב ההליכים בתיק 0-02-62410-01 - בטל. ד)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)