מבוא בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקשה גב' כרמלה אברהם (להלן:"התובעת"), לחייב את חב' פרופורציה פי.אם.סי בע"מ (להלן:"הנתבעת"), בתשלום הסך של 12,500 ₪. טענות התובעת לטענת התובעת, בתאריך 09.01.2011 פנתה לנתבעת, העוסקת במתן שירותים רפואיים, פרא-רפואיים ושירותי סיעוד, בבקשה לביצוע ניתוח להרמת חזה (להלן:"הניתוח"), כאשר לצורך כך נכחה במשרדי הנתבעת לקבלת ייעוץ, וחתמה על הסכם (להלן:"ההסכם"). עוד טענה התובעת כי, עוד במעמד חתימתה על ההסכם הנ"ל, שילמה הסך של 2,000 ₪, כאשר יתרת הסכום ע"ס של 7,500 ₪ שילמה בהעברה בנקאית שבוצעה בתאריך 10.01.11. הוסיפה התובעת כי, בשעות אחר הצהריים של יום 10.01.11, דהיינו תוך פחות מ-24 שעות לאחר חתימת ההסכם, שלחה לנתבעת הודעה על החלטתה שלא לבצע את הניתוח. פניותיה של התובעת לנתבעת להחזרת הסכום אותו שילמה, עקב ביטול העסקה, נענו בשלילה. לטענת התובעת, ביטול העסקה לביצוע הניתוח נעשה בזמן, וללא גרימת נזק לנתבעת, ובהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א-2010. (להלן:"התקנות"). התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 9,500 ₪, בצירוף טרדה ועוגמת נפש ע"ס 3,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט. טענות הנתבעת הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה כנגדה על הסף. לטענתה, הינה חברה העוסקת בתחום האסתטיקה, ומעניקה שירותי תיווך בתחום הפלסטיקה בין מטופלים לרופאים. הוסיפה הנתבעת וטענה כי, בתאריך 09.01.11 חתמה התובעת על טופס הסכמה לניתוח וטופס ביצוע תשלום, (דהיינו ההסכם ; ההדגשה שלי - א.ד.ש) עבור טיפולי פלסטיקה, אשר מסביר סוג הטיפול והסכום לתשלום, כאשר בחתימתה הנ"ל מאשרת התובעת כי במידה ותבטל את ההסכם, עד שני ימי עבודה, תחויב בדמי ביטול בשיעור של 60%, ושל 80% בביטול שנעשה בתקופה פחותה משני ימי עבודה, לפני הטיפול. הוסיפה הנתבעת וטענה כי, על אף שסוכם בינה לבין התובעת כי תעבור האחרונה ביום 13.01.11, את הניתוח, ביטלה התובעת, יומיים לפני מועד הניתוח, את ההסכם, ללא שסיפקה את הסיבה לביטול. עוד טענה הנתבעת כי, לצורך ביצוע הניתוח, שילמה התובעת בתאריכים 09.01.11 ו-10.01.11 הסך של 9,500 ₪. ביום 11.01.11 הודיעה התובעת לנציגי הנתבעת, כי אינה מעוניינת לעבור את הניתוח, ללא מתן כל סיבה לכך, כאשר במעשיה אלו הפרה התובעת את ההסכם בינה לבין הנתבעת, וגרמה לאחרונה תשלום עלויות הניתוח לצד ג', כגון הוצאות בגין הזמנת חדר ניתוח, תשלום לרופא המנתח, לרופא מרדים, לצוות הליווי והייעוץ . בניגוד לטענת התובעת, אין תחולה לתקנות, היות ואלו אינן חלות על עסקאות פלסטיקה אלא על טיפולי אסתטיקה, לייזר, ועסקאות מתמשכות בעניין שירותי רפואה בלבד, כאשר התובעת ידעה כי בעת ביטול העסקה, תחויב בדמי ביטול. עוד טענה הנתבעת כי התובעת כבר פגשה ברופא המנתח, וצוות הליווי כבר החל לטפל בה, ומשכך, אין היא זכאית לכל תשלום. הנתבעת מבקשת להורות על דחיית התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט. דיון והכרעה ביום 25.03.2012 התייצבו הצדדים לדיון בפניי וחזרו על טענותיהם. מעיון בהסכם עליו חתומה התובעת מתאריך 09.01.11, עולה כי בו מפורטים, בין היתר הסכומים שעל התובעת לשלם בגין הניתוח, (אותם שילמה התובעת בפועל, בהתאם לקבלה של הנתבעת מס' 4206684 בדבר תשלום הסך של 2,000 ₪, וכן מסמך בדבר ביצוע העברה בנקאית לזכות הנתבעת ע"ס של 7,500 ₪) כאשר בהתאם לתנאים המוזכרים בהסכם, תחויב התובעת בתשלום דמי ביטול, במידה ותבטל את הניתוח. כבר עתה אומר, וללא קביעה מתי ניתנה הודעת הביטול של התובעת, כי זכותה של האחרונה לביטול ההסכם, בהתאם לתנאים הקבועים בו נפגעה, היות והניתוח נקבע לה בתקופה של ארבעה ימים מעריכת ההסכם (ע' 1 ש' 26), ובכך נשללה זכותה לנצל את האפשרות העומדת בפניה לביטול העסקה בתקופה של שמונה ימים, ובכך לספוג את עלות הביטול המינימאלית של 25%. קביעת מועד לתובעת לביצוע הניתוח לאחר ארבעה ימים מהחתימה על ההסכם, כפי שהעידה נציגת הנתבעת בפניי, מרוקנת מתוכן את הסעיף בחוזה, המדבר על זכות ביטול של שמונה ימים טרם הניתוח, ובכך נפגעת זכותה של התובעת לנצל סעיף זה של הטופס, מה גם שהתובעת לא השתהתה במתן הודעת ביטול לנתבעת, אלא עשתה כן תוך זמן סביר (לכל היותר יומיים אחרי החתימה על ההסכם). על השפעת עקרון תום הלב על תוקף הנורמה החוזית, עמד כבוד השופט אהרון ברק, בספרו פרשנות במשפט, החוזה ומרכיבי פרשנותו, פרק 4, פרשנות החוזה ועקרון תום הלב, ע' 227: "יש לעקרון תום הלב השלכות על תוקפה של הנורמה החוזית. משמעות הדבר הינה, כי חוזה - חלקו או כולו - הנוגד את עקרון תום הלב, נפגע בתוקפו. למסקנה זו ניתן להגיע בשני ערוצים. הערוץ האחד סומך עצמו במישרין על הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי). הוראה זו משקפת בגרעינה הוראה קוגנטית. הסדר חוזי הנוגד את תום הלב עשוי להתבטל. כך, למשל, בכמה פסקי דין ביסס בית המשפט העליון שערוך חובות חוזיים לתשלום כסף על עקרון תום הלב, תוך שביטל בכך את ההוראות החוזיות הקיימות והחליף אותן בהסדר חוזי חדש. אמת, בית המשפט חזר והדגיש את הזהירות שיש לעשות בשימוש בעקרון תום הלב בהקשר זה, שהרי מכוחו מתבטל הסכם חוזי. על כן הודגש, כי "רק בתנאים מיוחדים ויוצאי דופן יהא מקום לפעולה חריגה זו של התערבות שיפוטית". החתמת התובעת על ההסכם הנ"ל, כאשר הנתבעת מודעת לעובדה שאין תחולה לאחד התנאים של ביטול הניתוח (עד שמונה ימים לפני הטיפול), אינה עומדת בקנה אחד עם עקרון תום הלב שעל הנתבעת לשאת בו, בזמן כריתת החוזה. אני ערה לרציונל של הנתבעת, מהעמדת תנאים בהסכם למקרה של ביטול הזמנות, שכן יכול להיות שהדבר כרוך בהוצאות מיותרות שתצטרך הנתבעת לשאת בהן לצורך ביצוע הניתוח, שבסופו של יום לא ייצא אל הפועל, מפאת ביטולים של לקוחות. אלא מאי, במקרה דנן, הנתבעת לא הצביעה בפניי על הפסד כלשהו שנגרם לה מהודעת הביטול שקיבלה מהתובעת, לרבות לא צירפה ראיות ו/או אסמכתאות כלשהן מהם ניתן ללמוד כי נשאה בעלויות לצורך הניתוח שהתובעת הזמינה, ולא הוכיחה כי התובעת נפגשה עם צוות הייעוץ והרופא שאמור היה לבצע את הניתוח (ראה דברי נציגת הנתבעת בע' 2 ש' 7-8). הנני סבורה כי מקרה זה נופל בגדר המקרים החריגים, בהם יש לעשות סמכות ולבטל את החוזה שנכרת בין הצדדים, לאור הפגם שנפל בכריתתו, מה גם שדמי הביטול שהנתבעת גבתה מהתובעת, בשל אי ביצוע הניתוח, אינם סבירים, במיוחד שהאחרונה לא הוכיחה כל נזק שנגרם לה כתוצאה מביטול ההסכם והניתוח. 22. למעלה מהצורך אציין גם, שהייתי מוצאת לנכון בנסיבות מקרה זה לבטל את התנאי בהסכם שבין הנתבעת לתובעת שהוא חוזה אחיד, לפיו ביטול לפני ימים ממועד הניתוח יגרור חיוב בדמי ביטול בשיעורים שונים עד 80% מסכום מלוא עלות הניתוח ", הן משום שמדובר בנסיבות העניין בתנאי מקפח בחוזה אחיד (לפי חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, סעיף 4(6)) (להלן:"החוק") והן משום שייתכן שמועד לניתוח ייקבע בזמנים סמוכים, כאשר לא מתקיימים ללקוח כל אותם ימים במסגרתם יוכל להודיע על ביטול ההזמנה לניתוח. למשל לתובעת לא מתקיימת האופציה להודיע עד 8 ימים לפני הניתוח על ביטול ההזמנה, וספק גם אם האופציה השנייה, להודיע עד יומיים לפני הניתוח, מתקיימת בעניינינו, נוכח סמיכות הזמנים בין הזמנת הניתוח ותשלום העלות לבין מועד הניתוח שנקבע. סעיף 2 לחוק קובע מהו "חוזה אחיד" - "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;" תנאי מקפח בחוזה אחיד? לפי החוק בית המשפט מוסמך לבטל או לשנות תנאי בחוזה אחיד, שיש בו, בשים לב למכלול תנאי החוזה והנסיבות האחרות, משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק, העלול להביא לידי קיפוח לקוחות. כב' הנשיא ברק קבע בפסק הדין בעניין קסטנבאום, מהו אותו "קיפוח" האמור בחוק: " 'קיפוח' - מהו? התיבה "קיפוח" עמומה היא. היא משקפת ערך חברתי שלילי אשר תוכנו המשפטי חייב להקבע על-פי תכליתה של הנורמה המשפטית המעוגנת בתיבה זו ... נראה לי כי תכליתו של חוק החוזים האחידים - כפי שהמאטריה בו הוא עוסק מצביעה - הינה למנוע חוסר הגינות ביחס החוזי הנובעת מכך שצד אחד לחוזה הוא הקובע את תנאיו בחוזים רבים ואינו מאפשר על כן משא ומתן ראוי ומתן ביטוי לרצונו של הלקוח. עמדה על כך השופטת בן-פורת בציינה כי מבחן הקיפוח "הוא מבחן ההגינות והסבירות" (ע"א 764/76 שמעוני נ. מפעלי רכב אשדוד (מ.ל.) בע"מ, פ"ד לא(122 ,113 (3). תנאי הוא מקפח אם יש בו הגנה על אינטרס (כלכלי או אחר) של ספק מעבר לנתפס כראוי בסוג זה של התקשרות. תנאי אינו מקפח אם הוא "נועד לשמור על האינטרס הלגיטימי והסביר של הספק" (השופט בן-פורת בע"א 764/76 הנ"ל, עמ' 122). חוסר ההגינות של התנאי המקפח הוא בהגנת היתר שהוא נותן לספק לעומת הלקוח, "המצוי במצב כוח נחות" (השופט ויתקון בע"א 285/73 לגיל טרמפולין וציוד ספורט ישראל בע"מ נ. נחמיאס, פ"ד כט(78 63 (1)) (ע"א 294/91 - חברה קדישא גחש"א "קהילת נ' ליונל אריה, פ"ד מו(2) 464 ,עמ' 527-528). בחינה מדוקדקת של ההסכם מעלה כי מדובר בחוזה אחיד, המנצל את חוזקה של הנתבעת אל מול חולשת התובעת. בהסכם יש תנאים בלתי סבירים הקובעים את זכות הנתבעת לגבות דמי ביטול בשיעורים של 25%, 60% ו- 80% בהתאם למועד ביטול העיסקה על ידי המזמין, ואין בנמצא זכות דומה לתובעת. בחינת הוראות ההסכם הרלוונטיות לאור חזקת הקיפוח הקבועה בס' 4 (6) לחוק, הובילתני למסקנה כי מדובר בתניה מקפחת, ויש להורות על ביטולה. סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, הסך של 9,500 ₪, בצירוף אגרה והוצאות משפט, בסך של 300 ₪. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)