אגרה צו הרחקה

בפניי בקשה מטעם התובע (להלן המבקש) לפטור מאגרה. ב-03.01.06 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת עפרון כי הבקשה תועבר לתגובת הפרקליטות (להלן המשיבה) ולתגובת הנתבעים (להלן המשיבים). טענות המבקש המבקש הינו נתין סיני אשר הגיע ארצה בשנת 2000 עם אשרת עבודה כדין. המבקש נעצר ביום ה-27.12.05 בגין שהות בלתי חוקית בארץ והוצא נגדו צו הרחקה על ידי ממונה ביקורת הגבולות. המבקש לווה הון עתק ממלווים בריבית על מנת להגיע ארצה כעובד בניין. המבקש הינו המפרנס היחיד של הורי הקשישים, רעייתו ובנו. לאור ריבוי המעצרים ומאימת שוטרי משטרת ההגירה עבד המבקש בששת החודשים האחרונים באופן חלקי. למבקש אין חשבון בנק בארץ ולא בסין. לאור כל האמור לעיל בית המשפט מתבקש להתחשב במצבו ובמצוקתו הכבדה של המבקש ולפטור אותו מתשלום אגרת פתיחת הליך אזרחי וליתן לו יומו בבית המשפט. טענות המשיבה עמדת המשיבה היא כי דין הבקשה להידחות ואין מקום להעניק למבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט, משום שאינו עומד בתנאים שנקבעו בתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח 1984, ביחס לבקשות פטור מאגרה. מטרת גביית אגרת בית משפט היא הבטחת כיסוי הוצאות דיונים המשפטיים נשוא הפניה לערכאות. הכלל הוא איפוא כי הכול משלמים אגרה בגין פתיחת הליך בבית משפט כלל זה קבוע בהוראות תקנה 2 לתקנות האגרות. תקנה 13 מעמידה שני תנאים מצטברים בפני המבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט : הרמת נטל של הוכחת חוסר יכולת כלכלית ורק אם הרים המבקש את הנטל האמור - עליו להראות גם כי ההליך שהגיש - מגלה עילה. המבקש לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית, נטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת כלכלית לשלם אגרת בית משפט רובץ לפתחו של המבקש פטור מתשלום אותה אגרה. המבקש חייב לעשות מאץ ראוי וכן על מנת לפרוש בפני בית המשפט כבר בשלב הגשת בקשתו, את התמונה המלאה, זו הצריכה לשם בחינת התנאי הראשון שלם בחינת מתן הפטור,כאמור. במקרה דנן, לא הניח המבקש את הכלים המינימאליים הדרושים לשם קבלת החלטה פוזיטיבית ליתן פטור, ועל כן אין מנוס לכאורה מדחיית הבקשה. המבקש צירף תצהיר לבקשתו, אולם זה לקוני וחסר פירוט דבר רכושו, מקורות הכנסתו ופרטים נוספים. עיון בתצהיר מגלה כי לא צורפו הראיות הנדרשות להוכחת חוסר יכולת כלכלית כמשמעותה בתקנות ובפסיקת בית המשפט העליון. בהעדר מסמכים ופירוט כאמור, רב הנסתר על הגלוי ביחס למצבו הכלכלי של המבקש בהיעדר תשתית עובדתית מספקת המעדה על חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש, דין בקשתו להידחות. האגרה בתביעה דנן מסתכמת ב-575 ₪. הלכה היא כי המבקש פטור מאגרה חייב לעשות כל שביכולתו עובר להגשת בקשה מטעמו, לשם גיוס הסך לתשלום האגרה, בטרם יבקש לסמוך על קופת הציבור. על המבקש לפנות לקרובי משפחה וידידים על מנת לנסות ולקבל סיוע מהם בתשלום האגרה. על פני הדברים לא עשה כן המבקש. על המבקש מוטלת החובה לפרט , למי פנה, מתי ומה הייתה התגובה. לאור כל העיל יש לדחות את בקשת המבקש. דיון תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 13. פטור מתשלומה של אגרה [תיקון: תשנ"ב(2)] (א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה. (ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם האגרה - ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה לכאורה על כך - ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט - (1) לפטור מתשלום האגרה או חלקה; (2) לפטור מתשלום האגרה עבור סעד מסויים בלבד. (ג) לדיון בבקשה, רשאי בית משפט להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ולחקור אותם, אולם רשאי בית משפט לדון בבקשה אף ללא הופעת בעלי הדין ולצוות על פטור מתשלום האגרה אם דרך כלל ואם עד גמר החקירה הנוספת אם ימצא לנכון לעשות כן; היה המשיב היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכול הוא במקום להתייצב לחקירה, לתת הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, אם לבקשה פלונית או לסוג של בקשות. אין בהסכמה של היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית המשפט. (ד) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום רק חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה שלגביה לא ניתן הפטור תוך הזמן שייקבע, ובלבד שלא יעלה על שני חדשים; מששולמה האגרה תוך אותו זמן יראו את התשלום כאילו נעשו ביום שהובא ההליך. (ה) כלל כתב עיקרי יותר מסעד אחד, ובית משפט פטר תשלומה של אגרה בעד סעד מסויים כאמור בפסקה (2) של תקנת משנה (ב), על המבקש להביא כתב עיקרי מתוקן או לשלם את ההפרש שבין האגרה המלאה החלה על הכתב העיקרי שהגיש או אגרה נמוכה יותר, אם בעל הדין הגביל את שווי הכתב העיקרי לסכום נמוך יותר, לבין האגרה שלגביה ניתן הפטור, וזאת תוך הזמן שקבע בית משפט ובלבד שלא יעלה על שני חדשים. (ו) לא שולמה אגרה תוך הזמן שנקבע כאמור בתקנת משנה (ד), רשאי בית משפט למחוק את ההליך ויראו את ההליך כאילו לא הוגש, או להאריך את הזמן לתשלום האגרה או השיעור אם נמצא טעם מיוחד לכך. (ז) נמחק ההליך לפי תקנת משנה (ו) לא יהיה המבקש חייב בתשלום אותו חלק של האגרה שלא שולם, ואין המחיקה מזכה בהחזרת כל תשלום שנעשה לפני שניתן צו המחיקה. (ח) ניתן פטור מתשלום, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף שאותו בעל דין חייב לשלם בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה. (ט) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך, ותקנה 9 תחול בשינויים המחויבים. במקרה דנן המבקש לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כי הינו חסר יכולת כלכלית,כמו כן לא צורפו כל ראיות בדבר מצבו הכלכלי העכשווי. המבקש לא צירף פירוט מקום מגוריו הנוכחי ,מקורות הכנסה אם קיימים. הלכה היא כי המבקש פטור מאגרה, חייב לעשות ככל שביכולתו עובר להגשת הבקשה לשם גיוס הסך לתשלום האגרה, בטרם יבקש לסמוך על קופת הציבור, (ראה בש"א 6109/94 אופנהיים נ' שכטר , תקדין עליון 95 (1) 107 ). המבקש לא ציין בבקשתו כי ניסה לגייס כספים למימון האגרה מכל מקור או גורם. תצהיר המבקש הינו כללי וחסר פירוט בדבר רכושו, מקורות הכנסתו, כבר נקבע כי לא די בהצהרה כללית , אלא יש לפרט לפרטי פרטים את מצבו הכלכלי של המבקש בתצהיר ולצרף לכך אסמכתאות, וגם כאן המבקש לא העמיד תשתית מעין זו. בש"א (באר-שבע) 6050/05 - אווריר טרופיק נ' חב' אלקטרה בע"מ ואח' . תק-מח 2005(4), 2711 ,עמ' 2712. "תצהיר שלא פורש תמונה מלאה על המצב הכלכלי לא מעמיד את התשתית הראייתית הדרושה כדי להיעתר לבקשה. (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 739, בש"א 7664/99 סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801, בש"א 2687/90 יחיא נ' מ"י, תק-על 90(3) 102.) אין להסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט הכנסה בעבר ובהווה. (ראה בש"א 669/94, מגרבטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1)406). המבקשת גם לא הראתה, כי עשתה מאמץ אמיתי לגייס את הכסף לתשלום האגרה באמצעות פניה מקורות אחרים או זרים ולא די בהצהרה כללית. (ראה בענין זה ע.א 823/99, אסדו נ' המועצה האזורית מעלה יוסף, תק-על 99(2) 42 עמ' 43 ובש"א 494/95, שמעוני נ' שמעוני, תק-על 95(1) 1211. )" לעניין העילה, כבר נקבע על ידי כבוד הרשם המרזל בבית המשפט העליון,ע"א 8974/04 - פלוני נ' פלונית . תק-על 2005(1), 1620 ,עמ' 1621. "האיזון בין הצורך להבטיח השתתפות בעלות השירות הניתן לפונה לבית המשפט ורצינות ההליך מזה, והצורך להימנע מנעילת שערי בית המשפט בפני מי שאינו יכול לשלם את האגרה מזה, מספק הסבר גם לתנאי המצטבר הקבוע בתקנה 13(ב) לתקנות ולפיו לשם קבלת פטור מאגרה בשל חוסר יכולת כלכלית, אין די בהוכחת חוסר יכולת זה אלא יש להראות גם כי ההליך "מגלה עילה" אך יחד עם זאת נקבע כי "זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, ולא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מכאן שנקבע בתקנות, כי מי שאינו יכול לשלם את האגרה - מטעמי חוסר יכולת כלכלית - יהיה פטור מאגרה בנסיבות מסוימות (תקנה 13(ב) לתקנות). הליך יתקבל לרישום, על כן, גם ללא תשלום האגרה." בסוגיית העילה לא נדון כי המבקש לא עבר את המשוכה הראשונה בדבר הוכחת חוסר יכולת כלכלית. לאור כל העיל אני דוחה את הבקשה לקבלת פטור מאגרה. האגרה תשלום כדין תוך 21 יום מיום קבלת החלטה זו, בהעדר תשלום האגרה , תימחק התביעה. אגרהצוויםצו הרחקה