סוגיית ביטול עסקה לרכישת ריהוט מעוררת שאלות מורכבות כאשר נטען כי מדובר במוצר שיוצר לפי הזמנה, והאם הזמנה כזו נחשבת להזמנה מיוחדת השוללת מן הצרכן את זכות הביטול. בשורה התחתונה, ריהוט שנרכש מקטלוג או שיוצר על פי דוגמה קיימת בתצוגה אינו נחשב ככלל להזמנה מיוחדת, ולפיכך הצרכן זכאי לבטל את העסקה אלא אם הוכיח העוסק כי מדובר בייצור לפי מידות או דרישות מיוחדות שאינן מאפשרות את מכירתו לאחר. ##היקף זכות הביטול בריהוט והחריג של טובין בהזמנה מיוחדת## על פי תקנה 2(1) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010, עומדת לצרכן הזכות לבטל עסקת רכישה, בין היתר לגבי מוצרי ריהוט, וזאת בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הריהוט, ובלבד שהמוצר לא נפגם ולא נעשה בו שימוש. מנגד, זכות זו אינה מוחלטת, והיא מוגבלת מכוח תקנה 6(א)(2) לתקנות ביטול עסקה, המחריגה מגדרה טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות. במקרה שנדון במסגרת ##ת"ק 66263-08-23 (שלום פתח תקווה)##, התעוררה מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה האם רכישת ריהוט מקטלוג נחשבת להזמנה מיוחדת שאינה ניתנת לביטול. במקרה זה נטען כי מדובר בהזמנה מיוחדת של ריהוט שיוצר במיוחד עבור הרוכש על פי דרישות ומידות שביקש. בית המשפט בחן את גבולות תקנה 6(א)(2) לתקנות ביטול עסקה וקבע כי ריהוט שנרכש מקטלוג אינו נחשב להזמנה מיוחדת, ועל כן ניתן לבטל את העסקה בגינו. קביעה זו מבהירה כי עצם הבחירה בפריט מתוך קטלוג אינה הופכת אותו למוצר שיוצר לפי דרישות מיוחדות השוללות את זכות הביטול הצרכנית. ##ייצור לפי דוגמה קיימת בתצוגה לעומת דרישות מיוחדות## שאלה מרכזית בדיני ביטול עסקאות ריהוט נוגעת למקרי ביניים: מצבים שבהם הרהיט אינו נמשך ישירות מן המלאי הקיים בחנות, אלא מיוצר ונשלח במיוחד עבור הצרכן עקב הזמנתו, אך הייצור נעשה בהתאם לדגם או תצוגה קיימת. סוגיה זו לובנה בתיק ##ת"ק 19437-03-12 (שלום כפר סבא)##, שם נבחנה השאלה האם רהיט שהוזמן ויוצר במיוחד עבור לקוח על פי דוגמה קיימת בתצוגה, ולא על פי מידות או דרישות מיוחדות, נופל לגדר החריג השולל ביטול לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010, או שמא חל עליו הכלל המאפשר ביטול. בפסק הדין צוין כי לעניין ריהוט אין חולק שהזמנה לפי מידות ודרישות מיוחדות אינה בת ביטול, ומנגד אין חולק כי הזמנת מוצר מהמלאי היא בת ביטול. בית המשפט הגדיר את ההזמנה שאינה לפי מידות ודרישות מיוחדות אך אינה מן המלאי כמקרה ביניים. מאחר שפריט (5) מכיר במפורש במצב שבו קיים צורך לייצר או להזמין טובין עבור צרכן עקב הזמנתו, אך אין מדובר בייצור לפי מידות או דרישות מיוחדות, נקבע כי טובין שיוצרו על פי דוגמה קיימת אצל העוסק נכנסים בגדר פריט (5) ומאפשרים את ביטול העסקה. ##הסכמת הצדדים לעומת נטל ההוכחה המשפטי המוטל על העוסק## גם במקרים שבהם שני הצדדים מסכימים ביניהם בעת הרכישה כי מדובר בהזמנה מיוחדת, אין בהסכמה זו כשלעצמה כדי לחסום את זכות הביטול באופן אוטומטי. בתיק ##ת"ק 23134-09-25 (שלום רחובות)##, שעסק בתביעה לביטול עסקה והשבת כספים בגין פריטי ריהוט ודחיית ביטול עקב איחור באספקה תוך חיוב באספקה ובפיצוי כספי, עלתה שאלת הסיווג של הזמנה מיוחדת. הנתבעת טענה כי לצרכנית לא עמדה זכות לבטל את העסקה בהתאם לתקנות הגנת הצרכן משום שהפריטים יוצרו בהתאמה אישית. בית המשפט הדגיש כי אף אם שני הצדדים הסכימו בעת ההזמנה כי מדובר בייצור אישי בהזמנה מיוחדת, הסכמתם אינה מכריעה את הסיווג המשפטי. הנטל להוכיח כי אכן מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן, ובאופן שאינו מאפשר את מכירתם לאחר, מוטל באופן בלעדי על העוסק (תוך הפניה לפסיקה במסגרת ##רע"א 6443/21##). משמעות הדבר היא כי היעדר יכולת של העוסק להראות התאמה ייחודית שאינה ברת מכירה לקהל הרחב תותיר את זכות הביטול בידי הצרכן. ##האבחנה בין מידות ייחודיות המותאמות למזמין לבין מוצר מדף## בחינת השאלה מתי ריהוט הופך לכזה שיוצר במיוחד על פי מידות או דרישות מיוחדות נדונה בהרחבה בהליכים נוספים. במסגרת ##ת"ק 21283-02-18 (שלום קריות)##, התקבלה תביעה לביטול עסקת רכישת ספה לאחר שנקבע כי לא מדובר בהזמנה מיוחדת. בית המשפט חידד את הגבולות: אם לא מדובר בהזמנה מיוחדת, רשאי הצרכן לבטל את העסקה לפי תקנה 2(1) לתקנות ביטול עסקה עד 14 יום מקבלת הרהיט; מנגד, אם מדובר בהזמנה מיוחדת כקבוע בתקנה 6(2), הצרכן אינו רשאי לבטלה. יישום מעשי של אבחנה זו מופיע בתיק ##ת"ק 63736-03-17 (שלום תל אביב - יפו)##, שבו נדחתה תביעה לביטול עסקת ריהוט בהזמנה מיוחדת עקב אי התאמה למידות הבית, לצד פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש עקב עיכוב באספקת מוצרים אחרים. בית המשפט חזר על הכלל לפיו על פי תקנה 2(1) עומדת זכות ביטול בתוך 14 ימים מקבלת הריהוט כשלא נעשה בו שימוש והוא לא נפגם, וכי חריג תקנה 6(א)(2) דורש מהעוסק להראות שהמוצר יוצר במיוחד על פי מידות או דרישות מיוחדות. בית המשפט ציטט את ההבחנה שנקבעה במסגרת ##ת"ק 11153-06-10 (שלום רחובות)##, המדגישה את ההבדל המהותי: יש לאבחן בין הזמנה מיוחדת על פי מידות מיוחדות המתאימות אך ורק למזמין (כגון הזמנת ארון המותאם במדויק לחדר בעל מידות מסוימות, או הזמנת חליפה התפורה למידותיו של אדם מסוים ואינה מתאימה לאדם אחר), לבין מוצר כמו כורסה, שאין לגביו הוכחה שהוזמן על פי מידות ייחודיות ושאינו מתאים לאדם אחר. באותו עניין שנדון בבית המשפט בתל אביב - יפו, נקבע כי העוסק עמד בנטל להוכיח את קיומו של החריג, שכן הוכח שמדובר היה בהזמנה מיוחדת של שידה במידה מיוחדת שיוצרה לפי בקשת הלקוחה. ##צעדים מעשיים לצרכן בעת רכישת ריהוט ודרישת ביטול## 1. בדיקת סוג ההזמנה בטופס הרכישה: יש לבחון האם הרהיט שנבחר מופיע בקטלוג החנות או הוזמן על בסיס דגם קיים בתצוגה, שכן בחירה מתוך דגמים קיימים אינה מהווה כשלעצמה הזמנה מיוחדת לפי הפסיקה. 2. תיעוד מאפייני הרהיט והשינויים שבוצעו: יש לבדוק האם השינויים שהתבקשו כוללים התאמת מידות קיצונית וייחודית המיועדת רק לחלל ספציפי, או שמדובר במוצר סטנדרטי שיכול להתאים לכל רוכש אחר. 3. עמידה בלוח הזמנים הסטטוטורי: יש להקפיד על מסירת הודעת הביטול בתוך 14 ימים ממועד קבלת הריהוט, ולוודא כי לא נעשה במוצר שימוש וכי הוא לא נפגם. 4. דרישת נטל הראיה מהעוסק: במידה שהעוסק מסרב לביטול בטענה של ייצור אישי, יש לדרוש ממנו להוכיח כי הריהוט יוצר במידות מיוחדות שאינן מאפשרות את מכירתו לצרכן אחר. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם ריהוט שהוזמן מתוך קטלוג של החנות נחשב להזמנה מיוחדת שלא ניתן לבטל? ##ת:## על פי הפסיקה, ריהוט שנרכש מקטלוג אינו נחשב להזמנה מיוחדת, ולצרכן עומדת זכות הביטול בהתאם להוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה). ##ש:## מה הדין כאשר רהיט אינו קיים במלאי אלא מיוצר במיוחד עבור הלקוח לפי דוגמה שהייתה בתצוגה? ##ת:## ייצור רהיט על פי דוגמה קיימת בתצוגה ללא מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן אינו שולל את זכות הביטול, והוא נכנס לגדר המקרים המאפשרים את ביטול העסקה. ##ש:## מי נושא בנטל להוכיח כי מדובר ברהיט שיוצר בהזמנה מיוחדת? ##ת:## הנטל להוכיח כי הטובין יוצרו במיוחד עבור הצרכן באופן שלא מאפשר את מכירתם לאדם אחר מוטל במלואו על העוסק, ואפילו הסכמת הצדדים בחוזה אינה מכריעה את הסיווג המשפטי. ##ש:## מה ההבדל בין הזמנה מיוחדת המונעת ביטול לבין הזמנה רגילה? ##ת:## הזמנה מיוחדת היא כזו שנעשתה לפי מידות ודרישות המתאימות אך ורק למזמין הספציפי (כמו ארון המותאם לחדר מסוים), להבדיל ממוצר שאין הוכחה שיוצר במידות ייחודיות וביכולתו להתאים לכל אדם אחר. ##להלן דוגמא מהפסיקה## ביום 24/2/13 רכש התובע מהנתבעת מזנון ושולחן לסלון תמורת 3,980 ₪. התובע בחר ריהוט מהתצוגה בצבע אלון מקובע. נציג המכירות הראה לתובע צבעים נוספים לבחירה ואף ציין שאם התובע רוצה לשנות את גודל הריהוט, הדבר כרוך בהזמנה מיוחדת ובתוספת תשלום, אולם התובע החליט להסתפק במוצר הקיים בתצוגה, אלון מקובע ללא עיניים. התובע אף בחר את הריהוט מקטלוג שהוצג לו במקום ועפ"י התצלום שצורף כת/1, ניתן לראות את הקטלוג מונח על השולחן בחנות. אם כי יש לציין, שבחנות דובר בעץ אלון עם עיניים. ביום 3/3/13 בטרם הגעת הריהוט אל בית התובע, התקשרה רעייתו של התובע אל הנתבעת וביקשה לבטל את העסקה. לצורך כך נשלח פקס ביטול באותו יום לנתבעת. הנתבעת סירבה לבטל את העסקה ולהחזיר את הכסף לתובע, ומכאן תביעתו. התובע עותר להחזר הכסף ששילם - 3,980 ₪ ועוד 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש. עמדת הנתבעת היא שמדובר בהזמנה מיוחדת, כך אכן נרשם בחשבונית העסקה. הסיבה לכך, שמדובר בהזמנה מיוחדת היא שמה שהתובע ראה בחנות הוא עץ אלון עם עיניים, ההזמנה שלו שונה בכך שמדובר בעץ ללא עיניים. משום שכך, הנתבעת סירבה לבטל את העסקה. נציג הנתבעת מסר לבית המשפט: "לא בכל ההזמנות שלנו כתוב הזמנה מיוחדת. ברגע שהלקוח רוכש מהתצוגה והמוצר יוצא מהתצוגה לבית הלקוח, ההזמנה לא מיוחדת. ברגע שלקוח מגיע לסניף ומבצע הזמנה ובהזמנה שלו רשום שגוון הסט הוא אלון ללא עיניים ובחנות אצלנו זה אלון מקובע עם עיניים, זו הזמנה מיוחדת. אני הלכתי לייצר לו אלון ללא עיניים. אני רוכש מנגריות שאני עובד איתן או מרפדים." (פרוטוקול עמ' 4 ש' 13-15). לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך: 1. דעת בית המשפט אינה נוחה מנוסח חשבונית העסקה, כאשר המילים "הזמנה מיוחדת" צוינו בתחילת המסמך כאילו שדובר על טופס סטנדרטי. 2. כללית לא השתכנעתי שדובר בהזמנה מיוחדת. לכן התובע יכול להסתמך על סעיף 2 (א) (1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א 1981 (להלן: "החוק") שטופס ההזמנה למעשה מהווה הטעייה. תקנה 2.1 לחוק משנת 2010 מאפשרת ביטול עסקה לרכישת ריהוט תוך 14 יום מקבלת הטובין. במקרה דנן, הביטול נעשה בתוך הזמן הנקוב ומבלי שהטובין סופקו כלל לתובע. 3. התובע בחר ריהוט בהתאם למידות שהיו קיימות בחנות ולגבי מגוון הצבע, הרי בחר עפ"י קטלוג. אין בכך להפוך את העסקה להזמנה מיוחדת. הרי התובע הוזהר שאם הוא משנה את הגודל של הריהוט הדבר כרוך בתוספת כסף והוא הקפיד על כך להזמין את מה שראה בחנות. 4. כאשר בית המשפט חייב לאזן בין זכות הצרכן לבטל עסקה לבין הפגיעה של העוסק עקב ביטול הזמנה, וכאשר הוא חייב לבחון אם מדובר בעסקה מיוחדת אם לאו, על בית המשפט להתייחס למכלול העובדות של המקרה. בהקשר זה לא מקובלת עלי טענת נציג הנתבעת, שבמקרה דנן היה עליו לבצע הזמנה מיוחדת, אלא רק להזמין את הפריט בצבע שהתובע ביקש ותו לא. 5. משום שכך, סירוב הנתבעת לבטל את העסקה לא תאם לחוק וכל מה שהנתבעת הייתה זכאית לבקש מהתובע הם דמי ביטול בגובה של 5% (100 ₪). לכן מסקנתי היא שלתובע מגיע סכום העסקה פחות 5%. לא שוכנעתי שיש מקום לפצות אותו על עוגמת נפש או תוספת כלשהי אחרת. אשר על כן: 1. אני מבטל את העסקה. 2. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 3,880 ₪ בתוספת של 500 ₪ הוצאות משפט וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל. רהיטים (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)