בפני בקשה למחיקת תצהירי עדות ראשית של המשיבה. טענות המבקשת עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד בסדר דין מהיר. הגשת התצהירים על ידי שני הצדדים במועד אחד הינה קריטית לדיון שוויוני. המבקשת הגישה תצהיריה במועד וביום 10.07.05 ואילו המשיבה הגישה תצהיריה בחלוף המועד להגשת התצהירים ביום 11.07.05. המשיבה עושה פעם אחר פעם דין לעצמה, מתעלמת מהחלטות בית המשפט ולא רק שלא הגיעה לדיון ביום02/03/05, לא הגישה תצהירה ותצהיר עדיה במועד. בית המשפט האריך פעמיים את המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ביום 21/04/05 החליט בית המשפט להאריך המועד ל-45 יום נוספים, ביום 05.06.05 הוארכו המועדים להגשת התצהירים עד ליום 10.07.05. בית המשפט בהחלטתו מיום 05.06.05 קבע מפורשות כי לעניין הארכת המועדים להגשת התצהירים "לא תינתן ארכה נוספת". משלא הוגשו תצהירי המשיבה במועד, ומשבית המשפט קבע כי לא תינתן כל ארכה נוספת כאמור, הרי שעם כל הכבוד יש למחוק את תצהירי המשיבה ותצהירי עדיה. למותר לציין כי בהגישה את תצהיריה באיחור, המשיבה אף לא טרחה להגיש בקשה להארכת מועד להגשתם ומשלא בוטלה החלטת בית המשפט מיום 05.06.05 אין לקבל את תצהיריה. יצוין כי להגשת התצהירים באותו מועד בדיוק על ידי שני הצדדים, יש חשיבות מכרעת לעניין עקרון השוויוניות ואיחור אף שהנו איחור בן יום אחד פוגע בעקרון זה, נותן יתרון בלתי סביר לצד השני, אשר ביכולתו לבסס עמדתו בהתאם לתצהירים שהוגשו על ידי המבקשת. טענות המשיבה על הצדדים היה להגיש תצהירים עד ליום ה-10.07.05. עקב שגגה משרדית הוגשו התצהירים ביום ה-11.07.05. הדבר הוסבר על ידי ב"כ המשיבה לב"כ המבקשת באופן מפורש וברור בטלפון. יש לדחות מכל וכל את טענות המבקשת על העדר שוויון. המבקשת כלל לא המציאה למשיבה את תצהירי עדות הראשית מטעמה עד יום 21.08.05, המבקשת המציאה למשיבה את התצהירים של המבקשת רק לאחר פניות טלפוניות רבות מצד ב"כ המשיבה שלא נענו כלל ורק לאחר שב"כ המשיבה נאלץ לשלוח לב"כ המבקשת שני מכתבי התראה לפני פניה לבית המשפט וטרם פניה ללשכת עורכי הדין. בית המשפט העליון כבר פסק שעמידה דווקנית על זכות , שמטרתה היחידה היא לגרום נזק, עולה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט. זה בדיוק מה שעושה המבקשת דנא. יצוין כי בית המשפט עבר עשה פעם אחת חסד עם המבקשת שעה שלא חייב אותה בהוצאות בגין דחיית בקשת הסרק שהגישה המבקשת לדחיית התביעה שכנגד של המשיבה על הסף. המבקשת מנצלת את טוב ליבו של בית המשפט על מנת להמשיך ולהגיש בקשות סרק. עם זאת אין להסכים. אשר על כן מתבקש בית המשפט לדחות את בקשת המבקשת ולחייבה זה הפעם בהוצאות לדוגמה שיביעו את מורת רוחו של בית המשפט מהילוכה של המבקשת המנסה למנוע בדרך לא דרך את בירור התובענה נגדה. דיון יצוין שבעוד שאי הגשתו של תצהיר אימות יכולה להביא לסילוק התביעה על הסף, פני הדברים שונים כשמדובר באי הגשת תצהירי עדות ראשית: עצם אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע אינה מביאה לסילוק תביעתו על הסף. כך גם עצם אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע אינה מביאה למתן פסק דין נגדו. משמעותה של תקנה 214 ט (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי אינה הרשאה לסילוק התביעה על הסף או לקבלת התביעה במקרים לעיל, אלא סנקציה אשר פועלת ראייתית לחובתו של התובע או של הנתבע שנמנע מהגשת תצהיריו. אמנם, ייתכן שבשל הימנעות זו תידחה בסופו של דבר התביעה או תתקבל במלואה, אך למסקנה זו יש להגיע בסופו של ההליך ולא בתחילתו (ר' כהן, מ' קליין "סדר דין מהיר בבית המשפט השלום", נבו הוצאה לאור בע"מ, 2005, עמ' 41-42 ). בית המשפט נתן החלטה כי תינתן ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית עד ליום 10.07.05. המבקשת הגישה תצהירי עדות ראשית ביום 10.07.05 והמשיבה הגישה ביום 11.07.05. משהוגשו תצהירי המשיבה באיחור של יום לא ניתן להגיד כי נשללה זכותה של המבקשת לדיון הוגן או נגרם לה עיוות דין. הבקשה נדחית. אי הגשת תצהירעדותסדר דין מהירדיוןמסמכיםתצהיר עדות