ביטול עסקת אשראי תוך 24 שעות

1. התובע הגיש תביעה שביסודה דרישה לביטול עסקה לשדרוג/רכישת מכשיר טלפון נייד מהדור השלישי, בטענת מרמה או הטעיה של הנתבעת כלפיו בכל הקשור לתנאי העסקה. התובע טוען כי הובטח לו שהשדרוג יעשה ללא עלות וכי הוא יקבל הנחה של 10% עבור סך כל השיחות. לאחר ארבעה ימים גילה שעליו לשלם עבור הטלפון החדש, והתחייב לדבר ב-149 ₪ לחודש. על כן, התייצב במרכז השירות של התובעת, שם רכש את הטלפון הנייד, וביקש לבטל את העסקה ולהחזיר את המכשיר. לטענתו, הנתבעת סירבה, למרות שלא השתמש כלל במכשיר למרות שלא חלפו 14 ימים מרכישתו. 2. לטענת התובע, כשהגיע למרכז השירות, שם נעשתה העסקה, לצורך ביטולה, נאמר לו שניתן לבטל את העסקה רק תוך 24 שעות. כששאל היכן זה נאמר, המציא לו נציג הנתבעת שלט שהביא "ממקום רחוק". התובע שאל מדוע לא נמצא השלט כשעשה את העסקה ומדוע השלט "לא מופיע כל הזמן". לטענתו, לא הייתה לנציג תשובה (עמ' 1 ש' 7-9 ועמ' 2 ש' 23-24). לאחר מכן התקשרו אליו מהנתבעת, והציעו שיחזיר את הטלפון. הנתבעת הבהירה, כי הציעה לתובע לבטל את החיוב בדמי השימוש, אך לא את פריסת התשלומים עבור המכשיר. 3. הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את טענות התובע למרמה או הטעיה, שכן כל התנאים לגבי התשלומים החודשיים, הזיכויים וכיוצ"ב, מפורטים בחוזה, והנתבעת פעלה לפיו. עוד הוסיפה הנתבעת וציינה, כי אין לתובע זכות לביטול העסקה בתוך 14 ימים, שכן לא מדובר ב"עסקת רוכלות". כמו כן, מדיניות החזרת המוצרים הוצגה במקום בולט ונראה לעין, כנדרש לפי סעיף 4ג לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 וכי לאחר שקיבל התובע את המכשיר ועשה בו שימוש, אין הנתבעת יכולה למכור אותו כחדש. ככל שמעוניין התובע להפסיק את ההתקשרות, טרם סיום תקופת ההתקשרות, הוא רשאי לעשות כן בכפוף לעמלת היציאה ויתרת התשלומים בגין המכשיר. 4. במרבית טענותיו של התובע אין כל ממש. במסמכים עליהם חתם כתוב במפורש ובבירור כי עלות המכשיר מוחזרת בזיכוי בזמן אוויר, בתנאי שהחיוב החודשי הוא מעל 149 ₪. לא מצאתי בעניין זה כל הטעיה מצד הנתבעת. 5. השאלה בה עלי לדון היא מדיניות הביטול של הנתבעת בכל הקשור לעסקה. 6. לדיון התייצבה נציגת הנתבעת (עדן), שעשתה מטעם הנתבעת את העסקה נשוא התביעה, עם התובע. זו טענה, כי יש שלט המלמד על אפשרות ביטול תוך 24 שעות מאחורי כל עמדה, אך הודתה כי לא הראתה אותו לתובע, והוא מצדו לא שאל על אפשרות הביטול. התובע טוען, כי לא ראה את השלט אלא רק כשהוצג לפניו כאמור על ידי נציג אחר של הנתבעת, כשהגיע כעבור מספר ימים בבקשה לבטל את העסקה. 7. אני סבורה, כי יש להורות על ביטול העסקה. זאת הן מחמת שלא הוכח כי המודעה המפרטת את מדיניות החזרת הטובין של הנתבעת עמדה בדרישות הדין, והן מחמת שהתובע עמד בתנאים שקבעה הנתבעת לביטול, על פי מדיניות החזרת המוצרים הנהוגה אצלה. 8. הנתבעת לא הוכיחה שקיימה את הוראות החוק והתקנות בדבר גילוי מדיניות החזרת הטובין. 9. נתתי אמון בעדותו המפורטת של התובע, לפיה לא הבחין בשלט, אם היה כזה, בעמדת הגב' עדן, בעת ביצוע העסקה וכי גם כאשר הציג לו נציג אחר של הנתבעת את המודעה המפרטת את מדיניות החזרת המוצרים של הנתבעת, הביא את המודעה "ממקום רחוק". 10. נחה דעתי, כי לא התקיימו בענייננו התנאים הקבועים בתקנות הגנת הצרכן (הצגת מודעה בדבר מדיניות החזרת טובין), תשס"ה - 2005 לפיהן יש להציג את המודעה "במקום הנראה לעין על יד כל קופה ובאופן שהצרכן יוכל לקרוא בנקל את הכתוב בה". הנתבעת לא המציאה פרטים מספיקים על מנת להוכיח טענתה, כפי שנטענה בכתב ההגנה, כי השלט הוצב במקום נראה לעין. לא הוצגה תמונה של השלטים במרכז השירות ושל מיקומם והאם למשל ניתן לראותם כאשר הלקוח יושב מול הנציג, באופן שיענה לדרישה הכפולה שבחוק "במקום הנראה לעין" וכן "על יד כל קופה". בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהתובע לא ראה את השלט כפי שקבעתי - אין די בעדותה של גב' עדן, לפיה יש שלט "מאחורי כל עמדה", כפי לקבוע כי הצבתו עונה לתנאי החוק והתקנות. מכאן, בהתאם לסעיף 4ג(ג) לחוק חזקה כי מדיניות הנתבעת היא מתן אפשרות לצרכן להחזיר לה את הטובין (ראו גם תק' נצרת 07-10-1658 טלאור נ' הרוש. כב' הש' תאופיק כתילי). 11. זאת ועוד, בקשת התובע להחזיר את הטלפון ולבטל את העסקה היתה בהתאם למדיניות החזרת המוצרים של הנתבעת. במה דברים אמורים? החוזה נערך ביום ה', 5/2/09, והתובע, כעולה מעדותו שלא נסתרה, התייצב במרכז השירות וביקש לבטל את העסקה כעבור 4 ימים, דהיינו: ביום א' שלאחר מכן, ה- 8/2/09. 12. בהסכם, שנוסח על ידי הנתבעת, לא כתובה שעת עריכתו. מדובר בפרט שבידי הנתבעת להביא לידי כך שיירשם על ידי נציגיה, בוודאי אם היא מבססת את מדיניות החזרת המוצרים אצלה על מניין של 24 שעות מביצוע העסקה. על כן, יש להניח לטובת התובע, שההסכם נערך בסוף יום ה', כך שסיום מניין 24 שעות מביצוע העסקה חל בערב שבת. בנסיבות אלה, 24 השעות חלפו רק ביום א', שהרי לא ניתן היה להחזיר את המוצר בערב שבת ובשבת (כך גם לפי ס' 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981 שלפיו לא יבואו במניין תקופת ימים או חודשים, ימי מנוחה, כשהמועד האחרון לביצוע חל ביום מנוחה. סעיף זה חל, בשינויים המחויבים, בהעדר הוראה אחרת ואם אין בעניין או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולתו, על פירושו של חוזה לפי ס' 25(ד) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973). משכך, כאשר ביקש התובע להחזיר את הטלפון ולבטל את העסקה ביום א', 8/2/09, עלתה בקשתו בקנה אחד עם מדיניות החזרת המוצרים של הנתבעת, והיה על הנתבעת להיעתר לה. 13. יתר על כן, בנסיבות בהן העסקה בוצעה ביום ה', והצרכן מתייצב בבקשה להחזיר את המכשיר ביום א' - גם אם חרגה הבקשה ממדיניות החזרת המוצרים של הנתבעת בשעות ספורות, אני סבורה כי מדובר בעמידה על זכות חוזית בחוסר תום לב. 14. אני דוחה את טענת הנתבעת, כי אין מקום לביטול העסקה מחמת שהנתבעת לא תוכל למכור את המכשיר כחדש. העובדה שהמכשיר נמצא עד עתה אצל התובע ובשימושו, נובעת כל כולה מהתנהלות הנתבעת, שסירבה לבטל את העסקה לאחר פרק זמן קצרצר של 4 ימים (כולל שישי-שבת), ואין לה אלא להלין על עצמה. 15. התוצאה היא שהעסקה מבוטלת. 16. לא מצאתי ממש בטענות התובע, שביקש להוסיף לכתב התביעה המקורי לאחר שהוגש, טענות לגבי עסקה קודמת שערך עם הנתבעת. מדובר במכשירים שנרכשו לפני כשנה. התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא העלה כל טענה כלפי הנתבעת, אלא רק לאחר הגשת התביעה כאמור. זאת, למרות שמדובר בחיוב שנעשה באמצעות כרטיס אשראי והתובע מקבל דו"ח חיוב חודשי מחברת כרטיסי האשראי. גם לא מצאתי ממש בטענות לגופן, והחיובים תואמים את האמור בהסכם. 17. אשר לביטול העסקה מיום 5/2/09 (מכשיר נוקיה קיט 6120) אנו מורה כדלקמן: (א) הנתבעת תודיע לתובע בכתב, בהודעה שתגיע לידי התובע בתוך 7 ימים, מעם קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, לאיזה תחנת שירות באזור מגוריו של התובע עליו להשיב את הטלפון הנייד, לרבות שעות פעילות תחנת השירות, וכן תצייד את התובע בכל מסמך הדרוש לצורך קבלת המכשיר מידיו באותה תחנת שירות ותעשה כל הדרוש אצלה לצורך קליטת המכשיר מהתובע בהתאם לפסק הדין, באותה תחנת שירות. כן תודיע לתובע באותה הודעה, על חובתו למסור את הטלפון בתוך 14 ימים מעם קבלת ההודעה לאותה תחנה. העתק מההודעה האמורה בכתב לתובע, בצירוף הודעת הנתבעת על ביצוע מסירה לתובע עד למועד שנקבע, יועבר לתיק בימ"ש עד 21/7/09. (ב) על התובע להשיב את הטלפון לתחנת השירות כאמור בתוך 14 ימים שלאחר מכן. (ג) השירות למספר הרלבנטי לטלפון הנייד יופסק מייד עם קבלת המכשיר אצל הנתבעת, וממועד זה יופסקו כל החיובים הקשורים במכשיר ובשימוש בו - הן חיובים עבור המכשיר והן חיובים בעבור השירות, ומבלי שישא הנתבע בכל קנס, דמי יציאה וכיוצ"ב. 18. אינני פוסקת לתובע השבה של הסכומים ששולמו עד כה על חשבון המכשיר הנייד, בסך 39.9 ש"ח לחודש החל מיום ביצוע העסקה, משום שהתובע קיבל על כך זיכוי בזמן אוויר, ועל זמן האוויר שצרך עד לביטול העסקה לפי פסק דין זה, עליו לשלם. 19. עוד אני מחייבת את הנתבעת בהחזר אגרה בסך 150 ₪ וכן בהוצאות משפט בסך 1,200 ₪. הסכומים ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מהמסירה, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. 20. בקביעת ההוצאות הבאתי בחשבון את התנהלותה של הנתבעת, שעמדה על קיום ההסכם למרות התקופה הקצרצרה שחלפה עד לבקשת התובע לבטלו. 21. יש לציין גם את טענתה התמוהה של הנתבעת, שלפיה אינה מסכימה עוד להצעת הפשרה שהיא עצמה הציעה לתובע טרם הדיון, משום שיש חוסר תום לב בכך שקודם לא הסכים התובע לקבל את ההצעה, ומהטעם שנציגה של הנתבעת התייצב לדיון ולא נחסך זמנה של הנתבעת בבימ"ש. חיזיון נפרץ הוא, שבעל דין, לאחר ששמע את הערות ביהמ"ש, מסכים להצעה שלא הסכים לה קודם. אין בכך חוסר תום לב. גם אם מתקיים דיון ונציג הנתבעת התייצב, יש ערך מהותי לסיום מחלוקות מעין אלה בפשרה. בנוסף, השיקול של חסכון בזמן שיפוטי הוא רלבנטי, גם אם התקיים דיון, אליו נדרשה הנתבעת להתייצב. שיקול זה, הוא שיקול של טובת הציבור בכללותו וראוי וצריך שיעמוד לנגד עיניו של כל מתדיין. על אחת כמה וכמה שצריך הוא לעמוד לנגד עיניה של הנתבעת, שהיא צרכנית קבועה של מערכת בתי המשפט, כתובעת וכנתבעת. עסקת אשראיאשראיביטול עסקה (בכרטיס אשראי)