בפני הודעת ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ שניתנה ביום 21.1.11 במסגרת תיק הוצל"פ מס' 02-55499-09-3 ואשר דחתה את טענת "פרעתי" שהעלה המערער בפניה. הצדדים הגישו טיעונים,התיק נקבע לדיון שבמהלכו נעשה ניסיון להגעה להסדר,הצדדים השלימו את טיעוניהם ופסק הדין ינומק באופן תמציתי בשים לב למהות המחלוקת ולשווייה הכספי הנמוך. רקע: המערער הוא אדם פרטי שהתקשר עם המשיבה-חברת פלאפון והיה לקוח שלה במשך כ-10 שנים. בסמוך לחודש אפריל 2009 בוצעה עסקת שדרוג למכשיר שהיה ברשות המערער כשלטענתו נתגלו במכשיר החדש בעיות קליטה ותקלות שונות. המערער פנה למשיבה ולבסוף הוחלף אותו מכשיר במכשיר אחר שגם בו התגלו תקלות. בשל התקלות (וגם בשל מצב כלכלי קשה כעולה ממכתבו של המערער מיום 21.6.09) ביקש המערער לבטל את העסקה. בין לבין לא בוצעו תשלומים ונצבר חוב,המשיבה מצידה סירבה לבטל את העסקה ושלחה למערער בחודש אוגוסט 2009 מכתב התראה על כוונה לפתוח בהליכים משפטיים. המערער הקדים תרופה למכה והגיש תביעה קטנה במסגרתה עתר לסעד של ביטול עסקה ותשלום סך 1,500 ₪ (ת"ק 5439-09-09 להלן:"התביעה הקטנה"). בשלב כלשהו נודע למערער כי בכוונת המשיבה לנקוט כנגדו בהליכי הוצל"פ ולכן פנה לבית המשפט במסגרת התביעה הקטנה וביקש הפסקת הליכי הוצל"פ,המשיבה שהגיבה לאחר ימים מספר לא התנגדה לבקשה והודיעה לבית המשפט כי כנגד המערער לא בוצעו הליכים כלשהם. כב' השופטת מ. צור שדנה בתביעה הקטנה קבעה: "..אין לנהל הליכי הוצאה לפועל בעניין נשוא התביעה,עד למתן פסק דין" בדיעבד התברר כי ביום בו ביקש המערער הפסקת הליכים,הוגשה כנגדו תביעה בהוצל"פ אך אין ראיה כי בפועל ננקטו הליכי ביצוע כלשהם עד שניתן פסק הדין. המערער סבור כי התנהלות המשיבה גרמה ל"הטעיית" בית המשפט ולכן נוסח פסק הדין שניתן כפי שנוסח. בסופו של יום נפסק בתביעה הקטנה כי : התובע נתקל בבעיות קליטה במכשיר הנוקיה ולכן לא יכול היה לעשות בו שימוש סביר. התביעה מתקבלת רק בנוגע לביטול עסקת רכישת מכשיר הנוקיה. היות והמערער לא שילם עבור המכשיר הוא אינו זכאי להשבה או לסכום אחר כלשהו. המשיבה "רשאית לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד התובע (המערער) לגביית כל חוב וזאת בכפוף לאמור בסעיף 6 לפסק הדין כלומר בכפוף לכך שבגין עסקת הרכישה של המכשיר לא תגבה המשיבה כל תשלום בגינו אם המכשיר יוחזר לה. הצדדים הסכימו בפני כב' הרשמת שהמכשיר הוחזר. ההדגשות לעיל אינן במקור ברם כל הערר נסב על "פרשנות" פסק הדין בשים לב לנסיבות נתינתו ויש מקום להדגיש את שהודגש. דיון ומסקנות: ספק אם ההליך בו נקט המערער בהוצל"פ הוא ההליך הנכון,ספק אם מדובר בכלל בטענת "פרעתי" ,כלל לא ברור מדוע לא פנה המערער במועדים הרלבנטיים בבקשה לתיקון טעות סופר אם חש שמפסק הדין הושמטו הוראות כלשהן,לא ברור למה לא הוגשה התנגדות לביצוע תביעת המשיבה במסגרת תיק ההוצל"פ והתביעה שנפתחה במסגרתו אם סבר המערער שהעניין כבר הוכרע,לא ברור מדוע לא הוגשה בר"ל על פסק הדין בתביעה הקטנה אם סבר המערער שהוא שגוי,מוטעה או חסר אלא שעניין זה איננו באמת חשוב להכרעה כאן והוא אקדמי גרידא. יחד עם זאת,לא ניתן לנהל מחדש את התביעה הקטנה או את תביעת המשיבה בדרך של העלאת טענת פרעתי.טענת פרעתי (והליכי הוצל"פ בכלל) אינם המקום והפורום בו ניתן לנהל "סיבוב חוזר" של ההליך בבית המשפט תוך ניהול מקצה שיפורים והעלאת טענות,התפלפלויות וסעדים שלא עלו בהליך בבית המשפט לכן גם לא היה באמת צורך במקרה דנן בהגשת תצהירים וניהול חקירות בשלב הדיון בבקשה ובמיוחד כשהמשיבה הסכימה להכיר בכך שהמכשיר הוחזר בהתאם לפסק הדין. ספק רב אם היה כלל מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת על יסוד "טעות בהבנת פסק הדין" שניתן בתביעה הקטנה גם אם לדעתי הייתה כזו,אלא שעל פני הדברים אין כזו והחלטת כב' הרשמת נכונה ותואמת את הוראות פסק הדין. הלכה היא כי כאשר פסק הדין מובן על פניו וכאשר לא מדובר בצורך לקבלת הבהרה בנוגע לדרך ביצועו אזי אין מקום לפנות לבית המשפט בבקשה להבהרת פסק דינו,כך קבעה ובדין גם כב' הרשמת. האם אכן פסק הדין ברור? האם עולה מפסק הדין כי יש צורך ב"הבהרתו" לצורך ביצועו? התשובה חד משמעית,פסק הדין ברור ,כוונות בית המשפט ברורות מה שנפסק נפסק גם אם אין הדבר עולה בקנה אחד עם ציפיותיו,הבנתו או תחושותיו הסובייקטיביות של המערער. בית המשפט בתביעה הקטנה ידע על כך שלמערער לכאורה יש כלפי המשיבה חוב נכבד בסך 8,748 ₪,הוא ידע גם שיש הליכי הוצל"פ מעוכבים בנוגע לחוב זה,הוא ידע כי החוב כולל גם את עסקת הרכישה (הציוד) וגם חוב בגין שימוש שהרי הכול נטען עוד קודם לכן ובאריכות רבה (בכתב הגנת המשיבה שם) והכול נרשם גם בפסק הדין. למרות כל זאת,קבע בית המשפט בתביעה הקטנה כי התביעה מתקבלת רק ביחס לרכיב רכישת מכשיר הנוקיה וכי רק בגינה לא תגבה המשיבה דבר באם יוחזר המכשיר. אך לא רק,בית המשפט אף ראה לנכון להורות באופן מפורש על ביטול ההחלטה המעכבת הליכי הוצל"פ ומתן אישור למשיבה לנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד המערער "לגביית כל חוב" ולמעט לגביית עלות רכישת מכשיר הנוקיה באם יוחזר. כלומר,בית המשפט לא הוטעה,בית המשפט ידע שהמשיבה מבקשת להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית חובו של המערער,בית המשפט ידע שהחוב גבוה וכולל רכיבים נוספים ובכל זאת קבע את שקבע ולא מנע את חידוש הליכי ההוצל"פ ביחס לרכיבי חוב אחרים ולא הורה על הקטנתם או ביטולם. כב' הרשמת קבעה נכון כי יש לנכות מסכום התביעה שהוגשה לה את עלות המכשיר (משוערכת) ואף ניכתה שכ"ט יחסי בגינו. אם טעה המערער בהבנת פסק הדין או בניהול הליך התביעה הקטנה או בניהול כל הליך אחר,אין הדבר כשלעצמו משנה את פסק הדין או את אופן ושיעור ביצועו,כפי שנפסק הן ע"י בית המשפט והן ע"י כב' הרשמת אשר בדין הפחיתה את שנפסק. לא נפלה כל טעות בהחלטת כב' רשמת ההוצל"פ ואין מקום להתערב בה. הערעור נדחה. הליכי הביצוע בתיק 02-55499-09-3 יחודשו. כל צד יישא בהוצאותיו. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)