הרקע העובדתי 1. לפנינו תביעה להכיר באוטם שריר הלב שאירע לתובע בלילה שבין ה- 11 ל- 12 לחודש יוני 1998 כתאונת עבודה (להלן: "האירוע"). הנתבע דחה את התביעה, בין היתר, מאחר ולא הוכח קיום אירוע תאונתי. 2. ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו, עליהן אין חולק: 2.1. התובע יליד שנת 1956, נשוי ואב לשלושה, עצמאי מנהל סוכנות הביטוח "גלובוס" מקבוצת פסטרנק. התובע מעיד על עצמו כמי שעבד כסוכן ביטוח מאז שהשתחרר מהצבא, עבד ימים כלילות, צבר קשרי עבודה מאגר מבוטחים ומוניטין ושגשג בעסקיו - פתח סניפים נוספים והעסיק עובדים רבים. עובר לתאונה ניהל התובע סוכנות לביטוח בעלת ארבעה סניפים. 2.2. פעילותו של התובע גלשה גם לתחום הציבורי והוא שימש, בין היתר, במשך כ- 5 שנים כנשיא לשכת סוכני הביטוח ולאחר מכן כנשיא כבוד של הלשכה. 2.3. בלילה שבין ה- 11 ל- 12 לחודש יוני 1998 כאשר חזר התובע מחתונה, חש כאבים בידיים ובלסתות. עם הגיעו לביתו הוזעק אמבולנס טיפול נמרץ אשר פינה אותו לבית חולים. בבית החולים אובחן כסובל מאוטם בשריר הלב. ביום 16.6.98 עבר התובע צינתור. 2.4. בהמשך נאלץ התובע להפחית את היקף עבודתו בהמלצת רופאיו. 3. התביעה לבית הדין הוגשה רק ביום 10.8.03. ביום 16.12.03, במעמד ישיבת ההערכה המוקדמת בפני כב' השופטת בדימוס פורת הגיש התובע את תצהיר עדותו הראשית. ביום 21.4.04 הגיש התובע תצהיר עדות נוסף מטעמו - רו"ח יהודה פרקש שהוא רו"ח של התובע. ביום 27.10.04 נקבעה ישיבת הוכחות. בישיבת ההוכחות ויתר הנתבע על חקירת העדים והתיק נקבע לסיכומים. 4. הצדדים חלוקים בשאלה האם ארע לתובע 'ארוע חריג' אם לאו. לטענת התובע, בסיכומים - לתובע נגרם 'ארוע חריג' "שהוא פרי של עיסוקו ומשלח ידו, שבא לידי ביטוי בפגישה עם רו"ח פרקש, סמוך לפני האוטם" (סעיף 7). לטענת הנתבע תביעתו של התובע הוגשה בעילה של עבודה מאומצת לאורך תקופה וענין ההיתפסות לפגישה עם רו"ח פרקש כאילו היה בה 'ארוע חריג' אין לא זכר בגרסאותיו של התובע. לשם בירור הענין נפנה לראיות שפנינו, לפי סדרם: חקירת התובע מיום 19.2.03 בפני חוקר הנתבע, תצהיר העדות של התובע ותצהירו של רו"ח פרקש. 5. חקירת התובע בפני חוקר הנתבע: 5.1. התובע מעיד כי עבודתו השוטפת נעשת "במתח נוראי לחץ עבודה ושעות עבודה רבות מאד בערך 16 - 12 שעות עבודה ביום 6 ימים בשבוע .."1. התובע מוסיף שהעבודה היא כל הזמן בלחץ "אבל, אני במשך השנים התרגלתי לחיות בלחץ זה"2. 5.2. התובע מעיד ששבועיים לפני הארוע עבר בדיקות לב והכל היה תקין. כך היה גם בבדיקות השנתיות הקודמות. 1 עמ' 3 להודעה ש' 9 - 10. 2 עמ' 3 להודעה, ש' 15 - 16. 5.3. לאחר בדיקת הלב האחרונה היו לו "מתח ועוגמת נפש מעבר למה שאני רגיל בעבודתי. פגישות עם רו"ח עם כלכלן ובעיות בעסק"3. כשביקש החוקר פירוט לגבי התקופה הנ"ל השיב התובע4: "זה היה דבר של מתחים שונים בנושאים כספיים טיפול בלקוחות בעייתים תחרות קשה מכלול שלם של בעיות שבאופן סדיר שבמקום שזה יתרחש בשבועים זה אולי קורה ברגיל בחצי שנה, פשוט כל הבעיות צצו בזמן קצר ביותר ולכן זאת היתה תקופה לחוצה מבחינתי מעבר לרגיל." 5.4. כשנשאל התובע האם הוא זוכר "ארוע ספציפי" הוא השיב5: "אני לא זוכר משהו ספציפי שאני יכול להצביע עליו כיום, זה מכלול שלם של בעיות זה בעיקר בעיות של כספים רווחיות תחרות ולחץ מצד רו"ח בעניין זה ועוד, כאמור קשה לדון כיום משהו ספציפי שניתן להתייחס אליו, למרות זאת באותו יום וביום שלפני הארוע שלי היו לי ימים מאוד לחוצים עם רו"ח יהודה פרקש שמשרדו בבית טויוטה ת"א לא יודע כתובת, לא היתה לנו מריבה או סיכסוך ולא ויכוח או משהו קיצוני ביננו פשוט הנתונים שמסר לי בפגישות היו מדאיגים מבחינתי וקיצוניים והשפיעו עלי פנימית." 5.5. לגבי יום הארוע ציין התובע כי עבד "עבודה לחוצה מעבר לרגיל" והלך ישירות לחתונה כשבדרך כבר חש לא בטוב ולכן לא נשאר הרבה זמן. 5.6. בהמשך החקירה שוב נשאל התובע האם הוא יכול להגדיר ארוע שגרם ל"תאונת העבודה" והתובע השיב כי אינו יכול להגדיר ארוע כזה6. 6. בכתב התביעה טען התובע כי עבודתו התאפיינה במתח מתמיד, בשעות עבודה בהיקף חריג 18 - 16 ליום ובעומס נפשי רב. לטענתו מחלתו בלב נגרמה "עקב עיסוקו במשלח ידו" בשל אופיה המיוחד של עבודתו. התובע אף מצטט את ד"ר יצחק קופרמן (רופא מטעמו) אשר קובע "אין לי ספק שתערובת שני הנקודות האלה אצלו, זאת אומרת מתח נפשי ושעות עבודה ארוכות, תרם רבות להתפתחות המחלה הכלילית אצלו ...". מוסיף התובע וטוען בכתב התביעה כי "הפגיעה באה בדרך הדרגתית, תוצאה של התפתחות איטית והחמירה והלכה בגלל השפעות העבודה כגורם חיצוני ומשום כך נגרמה לו ההתמוטטות שיש בה אופי תאונתי". לאור כל אלה ביקש התובע להכיר בארוע הלב כתאונת עבודה ולחלופין כמחלת מקצוע (על ענין מחלת המקצוע לא חזר התובע בסיכומיו ולפיכך זנח את טענתו זו - ובדין עשה כן). 7. תצהיר התובע - מפאת חשיבות הענין נצטט להלן את הסעיפים הרלוונטיים מתוך תצהיר העדות הראשית של התובע, אשר בשים לב לכך שלא נחקר עליהם, הם מתקבלים: 7.1. בסעיף 4 מצהיר התובע: "עבודתי התאפיינה במתח מתמיד, בשעות עבודה בהיקף חריג של 14 - 16 שעות ליום ובעומס נפשי רב". 7.2. בסעיף 6 מצהיר התובע: "במהלך השבוע ובימים הסמוכים שקדמו להתקף היה לי לוח זמנים צפוף במיוחד שכלל פגישות עם רואי חשבון, כלכלנים ועובדים בכירים, עבדתי בכל יום עד 22:00/23:00 בלילה והייתי מצוי בלחץ רב מהרגיל". 7.3. בסעיפים 14 - 17 לתצהירו טוען התובע: 3 עמ' 4 להודעה ש' 11 - 14. 4 עמ' 4 להודעה ש' 17 עד עמ' 5 ש' 3. 5 עמ' 5 להודעה ש' 5 - 16. 6 עמ' 9 להודעה ש' 6 - 20. "14. אוטם הלב ומחלת הלב הכלילית ממנה אני סובל, אירעו לי כפגיעה בעבודה עקב עיסוקי במשלח ידי. 15. אני בדעה, כי אילו הייתי נח באופן סביר ולא הייתי עובד באופן בו עבדתי, היה סיכוי למנוע את התפתחות האוטם. ומכל מקום, שתחילת האירוע - החוליה הראשונה בשרשרת, התרחשה בזמן העבודה אם כתרומה מרכזית ואם במלא גרימת התוצאה. 16. התקיימה סמיכות זמנית מיידית ורציפה בין הסיבה לתוצאה מחמת המתח, המאמץ הנפשי והגופני ושעות העבודה הארוכות שהן מנת חלקי בימים ובשעות שקדמו לאירוע. 17. בנוגע למחלה, הפגיעה באה בדרך הדרגתית, תוצאה של התפתחות איטית, והחמירה והלכה בגלל השפעות העבודה כגורם חיצוני ומשום כך נגרמה לי ההתמוטטות שיש בה אופי תאונתי." 8. לשאלת כב' השופטת בדימוס פורת בישיבת ההערכה המוקדמת מהו ה- 'ארוע החריג', הפנה ב"כ התובע לסעיף 6 לתצהיר התובע וטען ש"בו מתוארים ארועים חריגים בימים הסמוכים במהלך השבוע שקדם להתקף". 9. תצהיר רו"ח פרקש - ביום 21.4.04 הוגש תצהירו של רו"ח פרקש ובו נטען כי ביום 8.6.98 הוא נפגש עם התובע ומנהל החשבונות והם דנו במצבו של "העסק" והרווחיות. בפגישה הנ"ל טוען רו"ח פרקש שהוא התריע בפני התובע על ירידה חדה ברווחי העסק ועל בעיות ניהול חמורות (עודף עובדים, בריחת לקוחות הוצאות מופרזות וכיוצ"ב). לטענת רו"ח הרווחיות של העסק ירדה מ- 1.747 מלש"ח בשנת 1997 ל- 0.578 מלש"ח בשנת 19987. לטענת רו"ח הוא הבהיר לתובע שללא מעורבות שלו העסק יתדרדר עד כדי סגירה. לטענת רו"ח התובע "הפנים" את הענין וביקש לקבוע פגישה נוספת ליום 10.6.98. בפגישה הנ"ל שארכה מספר שעות, טוען רו"ח, "השיחה עלתה לטונים גבוהים ובלתי צפויים". אוטם שריר הלב כ"תאונת עבודה" - המסגרת הנורמטיבית8 10. "פגיעה בעבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק) כ"תאונת עבודה" או "מחלת מקצוע". מחלת טרשת העורקים הכליליים (Coronary Artery Disease) (להלן גם: מחלת לב כלילית) אינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע. הלכה פסוקה היא, כי אוטם שריר הלב אינו יכול להיות תוצאה של 'תאונת עבודה' מסוג מיקרוטראומה9. משכך, יוכל בית הדין להכיר באוטם שריר הלב כ"פגיעה בעבודה" רק אם יוכר האוטם כ"תאונת עבודה". בית הדין הכיר באוטם שריר הלב כ"תאונת עבודה" באותם המקרים בהם נמצא בעבודה גורם משרה (זרז) שגרם להופעת האוטם. (1) הרקע הרפואי להופעת אוטם שריר הלב 11. הופעת אוטם שריר הלב כרוכה בקיומם של שני מנגנונים שונים: האחד - מנגנון הגורם לקרע בשכבת השומן המכסה את הרובד הפנימי של העורקים (Plaque), וסביב הקרע נוצר קריש דם אשר גורם לסתימת העורק כולו. החסימה גורמת להפסקת זרימת הדם בעורק ולהפסקת הובלת חמצן לאזור הנמצא מעבר לסתימה. לאמור, נוצר נמק בשריר הלב - הוא האוטם. אוטם שריר הלב יכול להתפתח משך מספר דקות, שעות ואף מספר ימים. והשני - תקלה במנגנון ההתכווצות וההתרחבות של העורקים. 12. מחלת טרשת העורקים הכליליים נימנת על סוג המחלות שנגרמות על ידי גורמים רבים (Multi-Causal Diseases)10, אשר מרביתם אינם קשורים, כלל ועיקר, לעבודה. אף הגורמים אשר יכולים להיות קשורים לעבודה (כגון: מתח מתמשך) אינם בהכרח קשורים אליה שכן, בחייו של כל אדם קיים מתח מתמשך ואין אפשרות להעריך את מידת תרומתו של המתח בעבודה, לעומת המתח שאינו קשור בעבודה, על התפתחות מחלת הלב והופעת האוטם. זאת ועוד, מאחר ומתח מתמשך מהווה רק אחד מתוך גורמי הסיכון למחלת לב לא ניתן להכיר בו כגורם משרה, מה גם - זהוא אינו 'אירוע פתאומי' (לא ניתן להגדירו בזמן ובמקום). לבסוף, נדירים המקרים שמתח מתמשך קורה כפגיעות זעירות וחוזרות. על בסיס כל האמור, ביכר המחוקק שלא להכיר במחלת לב כמחלת מקצוע ובתי הדין ביכרו שלא להכיר באפשרות שמחלת הלב היא תוצאה למיקרוטראומה. 13. עם זאת, לעיתים יכולים אירועים בעבודה לתרום או להחיש את הופעת אוטם שריר הלב. 7 לא ברור, כיוון של א הוצגו נתונים, מה היה המצב החצי שנתי (ערב הארוע הלבבי) שכן סביר להניח כי מצבו הבריאותי של התובע החריף את הירידה ברווחיות. 8 כפי שסוכמה לאחרונה ב-עב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי - דוד מכלוביץ, פד"ע לח 461. 9 ראה: דב"ע לא/5-0 אסתר ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 200, 206; דב"ע לה/60-0 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 332, 335; דב"ע מח/210-0 אפרים שלו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 393; דב"ע שן/42-0 נתן מישורי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא 436. (2) תורת הגורם המשרה (זרז) (Trigger) 14. לחץ נפשי או פיזי פתאומי, עלולים לגרום להפרשה עודפת של אדרנלין. זו מצידה גורמת להתכווצות העורק, לקרע ברובד השומני שלו - Plaque - ולהיווצרות קריש היוצר חסימה של העורק ומפסיק את זרימת הדם לשריר הלב. בהתחשב במנגנון הרפואי האמור, המוביל להופעת אוטם, פיתחו בתי המשפט בארץ ובחו"ל את תורת "הגורם המשרה" (זרז) (Trigger). 15. על פי תורה זו, נקודת המוצא היא שבמבוטח מקננת מחלת לב כלילית אשר בסופו של דבר - כך ברוב המקרים - וללא קשר לעבודה, עלולה לגרום להופעת אוטם בשריר הלב. אולם, לעתים, ניתן לקשור בין "אירוע חריג" בעבודה, כגון: דחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני בלתי רגיל, שהוא "הגורם המשרה", לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע. 16. תורת הגורם המשרה ישימה, בעיקר, למקרים בהם האוטם מתפתח תוך דקות או שעות, ובמקרים לא רבים תוך מספר ימים וכתוצאה, כאמור, מאירוע חריג. במקרים מעין אלה, נוסף על ההתפתחות הטבעית של מחלת הלב המסתיימת באוטם, הגורמים המכונים "גורמים משרים" (Triggers) עשויים להחיש את הופעת האוטם. 17. ישנם גורמים משרים העשויים להחיש הופעת אוטם בשריר הלב, וביניהם: ארוע חריג מסוג דחק נפשי בלתי רגיל; ארוע חריג מסוג מאמץ פיזי בלתי רגיל; השעון הביולוגי ושינויים בו; שינויים פתאומיים בחום או בקור הסביבתי; רעידת אדמה או מלחמה. גורמים אלה אינם קשורים בהכרח בעבודה. עם זאת, יתכנו גורמים משרים הקשורים בעבודה והיכולים לתרום לעיתוי הופעת האוטם. אולם, ככל שמחלת הלב של המבוטח מתקדמת יותר, כך קטן חלקו של הגורם המשרה בהופעת האוטם. בדומה, ככל שהגורם המשרה חלש יותר או חריג פחות, כך קטן חלקו בהופעת האוטם. ולהיפך. (3) התנאים להכרה באוטם שריר הלב כב'תאונת עבודה' 18. על מנת שאוטם יוכר כ"תאונת עבודה", כמשמעה בחוק, יש לבחון שלוש סוגיות: תחילה, יש לבחון האם קיים 'גורם משרה בעבודה', קרי, האם התקיים בעבודה אירוע חריג אשר הוביל להופעת האוטם. לאחר מכן יש לקבוע אם היה קשר סיבתי בין 'האירוע החריג' לבין הופעת האוטם. ולבסוף וככל שקיים קשר סיבתי כאמור, יש לקבוע אם הגורם המשרה תרם תרומה ממשית להופעת האוטם או שמא השפעת הגורם המשרה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. הסוגיות הנ"ל נבחנות בשני שלבים: הראשון - בית הדין קובע את עובדות המקרה לרבות הימצאו או העדרו של אירוע חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי בשל אפשרות לכאורה של קיום קשר סיבתי בין הארוע לבין האוטם. ככל שנמצא גורם משרה, אזי על בית הדין לא רק לקבוע את הימצאו, אלא להעריך את עוצמתו בהשוואה לאירועים המתרחשים ולמאמצים המושקעים בעבודת המבוטח בשגרה. ככל שלא הוכח אירוע חריג בעבודה על בית הדין לדחות את התביעה. השני - בית הדין ממנה מומחה יועץ רפואי. תפקידו של המומחה הרפואי הוא לחוות את דעתו בשאלה אם קיים קשר סיבתי בין הגורם המשרה - האירוע החריג - לבין הופעת האוטם. ככל שתשובתו חיובית, על המומחה לחוות את דעתו בסוגיה השלישית. (4) למה יחשב כ'ארוע חריג' המצדיק מינוי מומחה רפואי 19. כאמור מהרקע הרפואי - רק אירוע חריג של מאמץ גופני מיוחד או דחק נפשי בלתי רגיל, כלומר מאמץ "שצריך להיות מאמץ יוצא דופן במידה בולטת המקשה מאד על המבוטח"11, אפשר שיהיה מגורמיו של אוטם שריר הלב או ארוע קרדיאלי אחר. 20. בחינת קיומו של ארוע חריג נעשת ע"י בית הדין על פי התשתית העובדתית לגבי משמעות העובדות המוכחות. בית הדין בודק את מכלול העובדות על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח ואת משקלם של הארועים ביום בו ארע האוטם מול עבודתו הרגילה והשגרתית של המבוטח12. 21. זאת ועוד, המבחן המשפטי לקיומו של ה'אירוע החריג' חייב להיות מתואם עם המבחן הרפואי לפיו הוא נקבע. בבחינה זו יש להזהר מלקבוע את מבחן האירוע החריג באופן המצמצמו מעבר למה שהמומחה היועץ הרפואי היה 10 רמה גבוהה של כולסטרול 'רע' (LDL); רמה נמוכה של כולסטרול 'טוב' (HDL); לחץ דם גבוה; סוכרת; עישון; תורשה (Genetic predisposition); מתח מתמשך של אדם בעל אופי מסוגA - Type A Personality. 11 דב"ע נא/133-0 צבי כץ - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך א (2), 445; עב"ל 21/98 רחמים גזית - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג (3), 28 12 עב"ל 105/98 יעקב קליג' - המוסד לביטוח לאומי, (עבודה ועוד) ניתן ביום 7.6.00 רואה כאירוע חריג. אם יאמר אחרת, דהיינו, אם יקשה בית הדין את מבחן האירוע החריג מעבר לדרישת המומחה הרפואי לענין זה, יווצר מצב אבסורדי לפיו תידחנה תביעות על-ידי בית הדין על הסף מן הסיבה הרפואית בשל העדר אירוע חריג, שעה שעפ"י חוות דעתו המקצועית של המומחה היועץ הרפואי, אפשר שהיה נקבע לגבי אותו אירוע - הקשר הסיבתי בינו לאוטם שריר הלב. אשר על כן במקרה של ספק באם מדובר באירוע חריג אם לאו - יש להעביר התיק למומחה. הכרעה 22. בסיכומים טוען התובע כי הארוע החריג הוא "הלחץ שנוצר במהלך הפגישות עם רואה החשבון, הבשורות שהיו בפיו". בכל הכבוד לא שוכנענו בכך: 22.1. ראשית עיון בכל גרסאותיו של התובע, החל מהחקירה בפני החוקר וכלה בתצהירו מעלה כי אין בהם אחיזה לטענה כגון זו. התובע לכל היותר מדבר על תקופה לחוצה ולא על ארוע ממוקד בזמן או במקום כפי שנדרש מארוע תאונתי. ב"כ התובע מפנה אל דברי התובע בפני החוקר כשאר התובע פרט את פגישותיו עם רו"ח פרקש. אלא שאת הדברים יש לקרוא בשלמותם. מדברי התובע בקטע אליו הפנה ב"כ התובע למדים כי לא היה "משהו ספציפי" ו"זה היה מכלול שלם של בעיות". התובע אף מציין כי "לא היתה מריבה או סכסוך או ויכוח או משהו קיצוני ביננו". 22.2. שנית, העובדה שרו"ח פרקש מצהיר תוך כדי העצמת הארוע של הפגישה מבלי שהתובע מוצא לנכון לעשות כן, כאשר תצהירו מוגש לבית הדין לאחר ישיבת הערכה המוקדמת בה נשאל ב"כ התובע מהו הארוע החריג מעוררת תמיהות ותהיות. כך או כך, מקובלת עלינו טענת הנתבע שאת חריגות הארוע יש לבחון מנקודת מבטו של הנפגע ולא מנקודת מבטו של העד. העובדה כי התובע לא מצא לנכון לציין את "הארוע" כארוע חריג היא הנותנת כי מבחינתו לא היה הארוע "חריג". 22.3. שלישית, הטענות בסיכומים מנוגדים ל"חזית" של התובע בכתב התביעה ובתצהירו ולפיו האוטם מקורו בהתפתחות הדרגתית שנובעה מהעומס, לוח הזמנים ה'צפוף' והמתח המתמשך. זו גרסתו הראשונית ואותה יש לקבל כמהימנה יותר. התובע אף תמך את גרסתו בחוות דעתו של ד"ר קופרמן אשר קבע כי "מתח נפשי ושעות עבודה ארוכות" תרמו רבות להתפתחות המחלה. אלא שגרסה זו אינה מבססת "ארוע חריג" הממוקם בזמן ובמקום. 'מתח מתמשך' כבר נפסק אינו עולה כדי 'ארוע חריג'. מתח מתמשך וארוע חריג הם תרתי דסתרי. 23. לאור כל האמור אנו דוחים את התובענה. אין צו להוצאות. התקף לב / אוטם שריר הלבהכרה בתאונת עבודההכרה בהתקף לב כתאונת עבודהתאונת עבודהביטוח לאומי