1. רקע כללי קובלנה פלילית 55/04 1.1 הקובל, הוא המבקש בענייננו, הגיש ביום 5.8.04 קובלנה פלילית פרטית כנגד מר פריידון קשאני. הוראות החיקוק שמואשם בהן הנאשם הינם איום ותקיפה סתם. 1.2 בפרק העובדות המיוחסות לנאשם מפורט בין היתר על ידי המבקש, כי החל משנת 1998 החל הנאשם לאיים עליו מול חלון ביתו (סעיף 1), כי הוגשה תלונה למשטרה ביום 9.3.99 על איום, כי ביום 2.10.00 הוגשה תלונה נוספת על איום (סעיפים 2,3) לטענת המבקש מסע האיומים החמיר וב- 28.7.00 הנאשם שוב גידף אותו (סעיף 4) כי התלונות שהוגשו למשטרה במהלך השנים לא נשאו פרי (סעיף 6). לקובלנה אף צורפה החלטת המשטרה מיום 11.3.99, בה נאמר בין היתר, כי הוחלט שלא להעמיד לדין את הנילון מאחר ונסיבות הענין אינן מצדיקות את המשך החקירה. לדברי המבקש המשטרה הפעילה בנסיבות הענין שיקולים בלתי ראויים (סעיף 9). 1.3 יחד עם הקובלנה הפלילית הוגשה על ידי המבקש בקשה לפטור מאגרה (בש' 2706/04). 1.4 היועץ המשפטי לממשלה נתן תגובתו לבקשה זו מיום 16.8.04. קובלנה פלילית56/04 1.5 ביום 9.8.04 הגיש המבקש קובלנה פלילית כנגד מר מקסים וענונו - שוטר ממשטרת אשקלון. לנאשם מיוחסות האשמות של איום והעלבה במקום ציבורי. 1.6 המבקש טוען, בין היתר, כי הנאשם התקשר אליו (ככל הנראה בשנת 99) באיומים והעלבות וכל פניותיו לגורמים המתאימים, לרבות למשרד לבטחון פנים לא נשאו פרי. 1.7 בד בבד הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה (בש' 2734/04) .היועץ המשפטי לממשלה נתן תגובתו לבקשה ביום 21.10.04. 1.8 סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982, קובע: "...לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". לכאורה המדובר "בעובד ציבור". לא מצאתי בתיק הקובלנה אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להגשת קובלנה זו ודי בטעם זה כדי להורות על סילוקה. קובלנה פלילית 57/04 1.9 ביום 27.10.04 הגיש המבקש קובלנה פלילית כנגד הנאשם, כאשר הוא מייחס לו עבירות של התחזות לאדם אחר, התחזות כבעל תעודה וזיוף המשפיע על עיסקאות. 1.10 המבקש טוען בקובלנה כי ביום 29.12.03 הוגש מסמך לבית בית המשפט לפיו מופיע שמו של הנאשם כחבר בעמותה, כי בהתאם לדו"ח משרד רואה חשבון ברייטמן אלמגור ושות', הנאשם אינו נושא תפקיד בעמותה והוגשה לפיכך תלונה למשטרה. (סעיפים 1-4). עוד מציין המבקש כי ביום 3.3.03 קיבל מכתב ממפקד תחנת משטרת אשקלון שתיק התלונה נמצא בחקירה, הסתבר שהנאשם משבש ההליכים הפלילים כגדו במשטרה והמשטרה לא עשתה מאומה בנדון. (סעיפים 14,15). בתיק מצויה הודעה מיום 12.5.04 של משטרת אשקלון לפיה הוחלט שלא להוסיף לחקור בתלונה מאחר ונסיבות התלונה אינם מצדיקות את המשך החקירה. 1.11 בד בבד הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה (בש' 3325/04). היועץ המשפטי לממשלה נתן תגובתו לבקשה ביום 22.11.04 . קובלנה פלילית 58/04 1.12 ביום 25.11.04 הגיש המבקש קובלנה פלילית פרטית כנגד הנאשם (רוי חכמי, עו"ד) בגין קשר להונות והעלמה במרמה. 1.13 עיון במכתב האגף לסיוע משפטי, הלשכה לסיוע משפטי במחוזות ירושלים והדרום מיום 10.3.04, שצורף לקובלנה, מלמד כי הנאשם הינו עו"ד עובד מדינת ישראל - משרד המשפטים. 1.14 בכתב האישום טוען המבקש, בין היתר, כי הבחין שהנאשם "משחק" עימו, קשר קשר להונות אותו והוא מוסיף כי הסיוע המשפטי על ידי הנאשם יזם שיהיו כל מיני רישומים כוזבים בעניינו. 1.15 סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982, קובע: "...לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". לכאורה המדובר "בעובד ציבור". לא מצאתי בתיק הקובלנה אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להגשת קובלנה זו ודי בטעם זה כדי להורות על סילוקה. 1.16 בד בבד הגיש המבקש ביום 25.11.05 בקשה לפטור מאגרה (בש' 3569/0) 1.17 הדיון בכל הבקשות לפטור מאגרה נקבע ליום 13.12.04 לשעה 09:15 . המבקש הגיש בקשה לדחות את שעת הדיון לשעה מאוחרת, החל מהשעה 11:30, אך לפי שיומן בית המשפט לא איפשר זאת, דחיתי את הבקשות. 1.18 במועד שנקבע לא התיצב המבקש לדיון ונציג הפרקליטות חיכה לו עד השעה 11:24. נציג הפרקליטות נתן הסכמתו כי במידה והמבקש יתייצב בשעת צהריים מאוחרת יותר, הרי שאין לו התנגדות שישמעו טענותיו בעל פה בהעדרו ותינתן החלטה על בסיס החומר הקיים בתיק. עד תום יום הדיונים [שעה 16:00] לא התיצב המבקש בבית המשפט ולא ניתן כל נימוק וטעם להעדרותו. 2. הבקשות לפטור מאגרה 2.1.המבקש בתצהיריו התומכים את בקשותיו לפטור מאגרה מציין, בין היתר, כי מצבו הכלכלי חמור ומצרף לבקשותיו אישורי הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (גימלת קיצבת זיקנה) שהינה לטענתו הכנסתו היחידה, הוא מציין כי יש לו חשבון עו"ש בבנק הדואר מס' 7158731, כי לזכותו קופת גמל בבנק דיסקונט בסכום זניח, כי הוא חי מסיוע מלשכת הרווחה, כי הדירה בה הוא מתגורר שייכת לעמיגור, אין לו ממי לגייס כספים, כי הוא הוכרז כמוגבל באמצעים, כי הוא סובל ממחלת לב קשה, כאשר הקיצבה שהוא מקבל אינה מותירה לו יכולת לרכוש תרופות. 2.2.לבקשותיו צירף המבקש העתק החלטות של כב' השופט א. פרקש [בית משפט שלום בירושלים], כב' הרשמת ש. פומרנץ [בית משפט השלום בחיפה] וכב' הרשמת ע. אלפסי [בית משפט השלום באשדוד] במסגרתן אושר לו פטור מאגרה. 3.עמדת היועץ המשפטי לממשלה 3.1. הפרקליטות מתנגדת לבקשה למתן פטור מאגרת בית משפט. הפרקליטות מנמקת את התנגדותה בין היתר לאור מטרתן של אגרות בית משפט המהוות חלק מהכנסות המדינה [ראה ע.א. 155/75 פקיד השומה נ' להד פד"י כ"ט(2) 505]. לטענת הפרקליטות, תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח-1987 (להלן: "התקנות") מציבה שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית והליך המגלה עילה. 3.2.לעניין העדר יכולת כלכלית טוענת הפרקליטות, כי נטל ההוכחה הינו על המבקש [בש"א 139/89 מצא נ' מצא תק-על 89(3) 732] והמבקש חייב להוכיח כי עשה נסיונות בגיוס כספים [בש"א 6109/04 אופנהיים נ' שכטר תק-על 95(1) 107]. 3.3.לדעת הפרקליטות מצבו הכספי הגרוע של המבקש, אין בו די כדי להוכיח חוסר יכולת לשלם אגרה, אלא עליו להיכבד ולפרט את מצבו הכללי והכנסתיו בששת החודשים האחרונים, פירוט על רכושו, על רכוש בני משפחה וכיו"ב. בסיפת תגובתה מציינת הפרקליטות כי על פי המסמכים המצורפים לבקשה, נוהג המבקש להגיש לבית המשפט בקשות וקובלנות חדשות לבקרים, לכן עליו להתכבד ולשלם את אגרת ההליך. נטען כי המבקש הגיש בשנה החולפת 7 בקשות לפטור מאגרה. 4. המסגרת המשפטית תקנה 13 לתקנות שכותרתה "פטור מתשלומה של אגרה" קובעת: "(א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה ותצהיר שבו יפרט את רכושו רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחניו ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לבקשה " "(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה - ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה לכאורה על כך - ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה רשאי בית המשפט - (1) לפטור מתשלום האגרה או חלקה. (2) לפטור מתשלום האגרה עבור סעד מסויים בלבד. " "(ג) לדיון בבקשה רשאי בית המשפט להזמין את בעלי הדין.... אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה אף ללא בעלי הדין ...." 5. עמדת הפסיקה 5.1 אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור קובעת ההלכה הפסוקה, כי בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה חייב לפרוס בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו. ראה: רע"א 2598/94 כהן נ' שמעון תק-על 2000 (2) 242. בש"א 128/99 מצא נ' מצא תק-על 89 (2) 732. עוד נפסק, כי על מבקש פטור מאגרה לשכנע את בית המשפט כי עמד בחובתו לעשות נסיונות לגייס את הכספים הדרושים מקרובי משפחה וחברים. ראה: רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי תק-על 2000 (2) 239. ע"א 794/89 דנאר נ' בנק הפועלים תק-על (1) 173 המבקש בתצהיריו לא טען כי עשה מאמץ אמיתי לגייס כספים ממקורות בנקאים או אחרים לצורך תשלום האגרה, או כי פנה לגיוס הכסף ממקורות קרובים, ידידים וכיו"ב. ראה:בש"א 13593/01 ניצולת הקרטל נ' אוסם דינים מחוזי לג (7) 441 בש"א 15748/02 (חיפה) אלוני עופר נ' לפידות דינים מחוזי לג (10) 667. ע"א 823/99 אסדו נ' מ.א. מעלה יוסף תק-על 99 (2) 42 . בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני תק-על 95 (1) 1211 . המבקש לא ציין פרטים על רכוש בני משפחתו והוא הסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט. ראה: בש"א 669/94 מגרבטה נ' מנורה תק-על 95 (1) 406. 5.2 בבש"א (ב"ש) 5275/04 פרויס והדי נ' היועמ"ש [החלטה מיום 2.11.04 - כב' השופט נ. זלוצ'ובר] נקבע בין היתר, כי יש ממש בטענת הפרקליטות כי המבקש לא פירט מקורות הכנסה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה ולא הוכיח כי עשה מאמץ לגיוס כספי האגרה ממקורות אחרים. עוד נקבע בהחלטה כי המבקש מגיש תביעות ובקשות רבות בבתי משפט שונים ומשנדחית בקשה מוגשת עליה בר"ע ומוגשת בקשה לפטור מאגרה ואם נדחית הבקשה לפטור מאגרה מוגשת בקשה לנשיא בית המשפט כדי שיתערב בהחלטה ובנוסף מוגשת בקשה לסיוע משפטי ואם נדחית הבקשה מוגש ערעור על החלטת הסיוע המשפטי יחד בקשה עם פטור לאגרה וכיוצא בזה . בית המשפט קבע כי: "לא מדובר במבקש - תובע שנקלע לסטאוציה בה עליו להגיש תובענה ואינו מסוגל לשלם את האגרה ובכך דלתות בית המשפט עלולות להסגר בפניו, אלא מדובר לכאורה במי שהפך את תביעותיו לעיסוק של ממש". בית המשפט המחוזי הנכבד מונה רשימה חלקית של 55 תיקים שהמבקש ניהל ומנהל והוא מציין כי הוא נלאה מלספור את מס' העניינים שהגיש המבקש בפני בית המשפט העליון [בג"צ, רע"א, בש"א, בשג"צ, בר"ם, בש"ם ועוד] וכי באתר האינטרנט של בתי המשפט, בתיקים התלויים בפני בית המשפט העליון, שמו של המבקש כיוזם הליך הופיע בשנים 2003-2004, 150 פעם, כאשר בחלק מהחלטות מדובר במספר החלטות באותו תיק. 5.3 בית המשפט המחוזי הנכבד קובע בסיפת החלטתו כי : "ספק אם האפשרות לפטור מהאגרה נועדה למקרים בהם התובע מנהל הליכים כה רבים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ ומבקש פטור מאגרה בכל הליך וסיוע משפטי כמעט בכל הליך.ספק אם המחוקק התכוון שקופת הציבור תממן הליכים כה רבים לאדם אחד......". 6. יישום ומסקנות 6.1 באתי לכלל מסקנה כי התובע אינו ראוי כי ינתן לו פטור מאגרה בקובלנות הפליליות אשר הוגשו על ידו. תמים דעים אנוכי עם החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר-שבע [כב' השופט נ. זלוצ'ובר], כי ספק אם האפשרות לפטור מאגרה נועדה למקרים של תובע "סדרתי" כדוגמת המבקש כאן, אשר הפך, הגשת תביעות לעיסוק של ממש. 6.2 סבורני כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה והשכנוע כי הוא עשה מאמצים לגייס כספים מקרובי משפחה וממקורות אחרים לצורך תשלום האגרה. 6.3 כזכור מטרת גביית אגרות בית המשפט הינה הבטחת כיסוי תקציבי והן מהוות חלק מהכנסות המדינה ונגבות בקשר לשירות שהמדינה, על ידי בתי המשפט, מספקת לבעל הדין. בהמשך לאמור בבש"א (ב"ש) 5275/04 - ספק בעיני אם המחוקק התכוון שקופת הציבור תממן הליכים כה רבים לאדם אחד. 6.4 עיון לכאורי בקובלנות הפליליות אשר הגיש המבקש מעלה כי עילתן מוטלת בספק. במיוחד אמורים הדברים ביחס לקובלנות פליליות 56/04 ו- 58/04, אשר הנאשם בקובלנות אלו הינו לכאורה "עובד המדינה". לא היה מקום כלל להגשת קובלנות אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה , הסכמה שלא ניתנה וממילא אף לא צורפה לתיקים. ראה: י. קדמי, "סדר הדין בפלילים" חלק שני, מהד' 2003, 701 -700. 7. סוף דבר 7.1 הנני דוחה את בקשותיו של המבקש לפטור מאגרה בכל אחד מן התיקים. 7.2 המבקש ישלם את האגרה בכל אחד מן התיקים בתוך 30 יום מהיום בו תומצא לו ההחלטה. 7.3 לא תשולם האגרה בתוך המועד שנקצב יבוטלו/ימחקו הקובלנות הפליליות מבלי צורך במתן החלטה נוספת. 7.4משפט פליליקובלנה פליליתקובלנהאגרה