1. בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר שהסדר הפשרה פורסם ולא נתקבלו התנגדויות. בהכרח תהיה בפסק הדין חזרה על דברים שנכתבו בהחלטה מיום 21.5.12, שבה אושר הסדר הפשרה אישור ראשוני. השאלה העיקרית שלדיון היא אם רשאי סוכן נסיעות לחשב את מחירן בשקלים של חבילות נופש, הנקוב במטבע חוץ, לפי שער מכירה מזומנים או רק לפי שער מכירה העברות והמחאות (שהוא השער הנמוך יותר בדרך כלל). 2. המבקשים רכשו מהמשיבה (להלן: "פרוגרס") חבילת נופש בת 7 ימים באתר הסקי Ischgl שבאוסטריה, בסכום של 1,590 יורו בתוספת מיסי נמל, ובהפחתת הנחה בת 50 יורו (להלן: "חבילת הנופש"). לטענת המבקשים מחיר החבילה צוין במטבע יורו, לפי שער מכירה של היורו ביום התשלום. לא צוין אם מדובר בשער מכירה מזומן או בשער מכירה העברות והמחאות – שהוא השער היחיד שהדין מתיר לחשב את התשלום לפיו, לטענת המבקשים. לאחר ביצוע ההזמנה ואישור התשלום התברר למבקשים שהחיוב נעשה לפי שער מכירה מזומנים, כפי שפורסם על ידי בנק הפועלים בע"מ (להלן "בנק הפועלים"), שם מנוהל חשבונה של פרוגרס. לטענת המבקשים היה על פרוגרס לקבוע את המחיר השקלי על פי שער המכירה להעברות והמחאות שהיה ידוע ביום שקדם למועד התשלום, שהוא שער נמוך יותר. 3. הבקשה נסמכת על ההוראות לענין סימון טובין והצגת מחירים בפרק ד' בחוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 (להלן "חוק הגנת הצרכן"), שאלו הרלוונטיות שבהן: "17ב. (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל. (ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה – (1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי; ... 17ג. הצגת מחירי שירותים השר רשאי לקבוע שכל עוסק, שעסקו או חלק מעסקו הוא עשיית שירותים בתחום שקבע, יציג במקום עסקו את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן השירות או עשייתו; הצגת המחיר הכולל תהיה רק במטבע ישראלי, במקום הנראה לעין ובספרות ברורות וקריאות. 17ד. פרסום ונקיבה של מחירי נכסים ושירותים לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי; ... 17ז. פטור ... (ב) על אף האמור בסעיפים 17ב(ב)(1), 17ג ו-17ד, הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה. ..." סעיף 4 בחלק ב' בתוספת הראשונה בחוק הגנת הצרכן כולל "שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל". "שער המכירה" מוגדר בחלק ב' בתוספת הראשונה כ"שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ". (ההדגשות שלי – א"ש). כלומר שמחיר חבילות תיירות ונופש שננקב במטבע חוץ יחושב לפי שער מכירה העברות והמחאות, שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ ביום שקדם ליום התשלום, ולא לפי שער מכירה למזומן שפורסם ביום התשלום. 4. המבקשים טוענים כי בגביית התשלום בשקלים על פי שער מכירה במזומן מפרה פרוגרס את חוק הגנת הצרכן, מטעה את לקוחותיה, ומבצעת עוולות של הפרת חובה חקוקה; רשלנות; תרמית; הסגת גבול; וגזל. וכן התעשרה על חשבון לקוחותיה שלא כדין. עוד נטען כי בפעולות פרוגרס יש משום הפרת החוזה שנכרת בינה לבין לקוחותיה; ניהול מו"מ לכריתת חוזה בחוסר תום-לב; הפרה של החובה לקיים חוזה בתום-לב; והטעיה לפני ההתקשרות בחוזה. כמו כן מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. קבוצת התובעים הוגדרה: "כל לקוח של המשיבה, שהזמין ממנה נכס/שירות המוצע על ידה שמחירו היה נקוב במט"ח, וחויב על ידה בשקלים לפי שער המרת מט"ח שאינו שער מכירה המחאות והעברות שהיה ידוע ביום שקדם ליום התשלום, וספג עקב כך נזקי ממון" (סעיף 40 בבקשת האישור). הסעדים שנתבקשו: פיצוי חברי הקבוצה בסכום של 8,067,500 ₪ או סכום אחר לפי החלטת בית המשפט, או סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור (סעיפים 41-43 בבקשת האישור). 5. בקשת הצדדים לאישור הסכם פשרה הוגשה עוד קודם שפרוגרס הגישה תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובמסגרתה הובאה תמצית טענותיה של פרוגרס במענה לנטען בבקשת האישור. 6. פרוגרס טוענת כי יש להוציא מכלל קבוצת התובעים את הלקוחות העסקיים וגם אותם לקוחות שמשלמים במזומן במטבע חוץ, וכן לקוחות שמשלמים בשקלים או בהעברה בנקאית, ומחויבים לפי שער המרה של העברות והמחאות, על פי חוק הגנת הצרכן. קבוצת הלקוחות היחידה שאינה משלמת המרה לפי שער העברות והמחאות היא קבוצת הלקוחות המשלמים באמצעות כרטיסי האשראי, וזאת על פי דין: שער ההמרה נקבע לפי פרק ג' בחוק הגנת הצרכן, ותקנות הגנת הצרכן (מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), תשמ"ג-1983 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן"), העוסקים בין השאר בעסקאות אשראי. בין השאר קובעת תקנה 5: "חישוב הצמדה למטבע חוץ או למדד (א) (1) היה המחיר בעסקה באשראי צמוד לשער מטבע חוץ יחושב סכום בשקלים, לפי השער היציג של אותו מטבע חוץ כפי שפרסם בנק ישראל, זולת אם קבע העוסק שער אחר; המחיר יחושב על פי ההפרש שבין השער היציג שפורסם ערב כריתת הסכם המכר או הסכם השירות לבין השער היציג שפורסם ערב כל תשלום; (2) קבע העוסק למטבע חוץ שער שאינו השער היציג כאמור, יודיע לצרכן מהו אותו שער ואת אופן חישוב המחיר." (ההדגשות שלי – א"ש). פרוגרס טוענת כי ההיתר שניתן לעוסק לקבוע שער חליפין אחר נובע מן הסיכון שנטל על עצמו בגין תנודות בשער המטבע. אשר לה, היא פעלה לפי התקנה, וקבעה שער המרה אחר לעסקאות ששולמו באמצעות כרטיס אשראי. מאחר שהמבקשים שילמו בגין חבילות הנופש שרכשו באמצעות כרטיס אשראי, בעסקה שבה מספר תשלומים עתידיים, הם חויבו על ידי פרוגרס לפי שער מכירה מזומן. מכל מקום, ההפרש בין שער ההמרה למזומן לבין שער המכירה להעברות ולהמחאות בכל העסקאות שנעשו באשראי בשבע השנים האחרונות עומד על כ-1,000,000 ₪ בלבד. חוות דעת רו"ח אלמוג 7. לבקשה לאישור הסדר הפשרה צורפה חוות דעתו של רו"ח ראובן אלמוג, רואה חשבון מבקר של פרוגרס (להלן: "רו"ח אלמוג"), שערך תחשיב של הנזק הלכאורי שנגרם ללקוחות פרוגרס שאינם לקוחות עסקיים, כתוצאה מגביית מחיר על בסיס שער מכירה במזומן ולא על בסיס שער העברות והמחאות. בחישוביו הסתמך על נתונים שמסרה לו פרוגרס והחישוב נעשה לפי שער החליפין של דולר אמריקאי, שלפיו מבוצעות מרבית העסקאות של פרוגרס. מכיוון שהשנים בתקופת התובענה אינן הומוגניות מבחינת התקבולים המיוחסים לכל שנה, חושב המשקל השונה של כל שנה ביחס לכלל התקבולים בתקופת התובענה. ממוצע ההפרש בין השערים לכל שנה שוקלל עם המשקל שיוחס לשנה הרלבנטית, והתוצאה היא כי הממוצע המשוקלל של הפרשי השערים לכל אורך התקופה הנבדקת עומד על 1.515% (להלן: "ממוצע ההפרש המשוקלל"). ממוצע ההפרש המשוקלל הוכפל בתקבולים שבהם תיתכן גביית יתר, והתוצאה היתה 1,363,000 ₪. 8. לאחר עיון בהסדר הפשרה נתבקשו הצדדים להבהיר נושאים שונים. בהמשך הגישו הודעה על תיקון הסדר הפשרה ותצהיר מתוקן מטעם מנכ"ל פרוגרס התומך בבקשת התיקון וכן בנתונים שהוצגו בחוות הדעת הכלכלית של רו"ח אלמוג. הצדדים מבקשים לאשר הסדר פשרה, שאלו עיקריו: (א) קבוצת התובעים היא כל לקוח ששילם לפרוגרס, במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התובענה (7.2.2011), באמצעות כרטיס אשראי, ושער ההמרה שלפיו חושב המחיר היה גבוה משער המכירה המוגדר בחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק הגנת הצרכן. (ב) פרוגרס התחייבה לשנות התנהגותה ולחייב את כלל לקוחותיה, לרבות הלקוחות המשלמים בכרטיס אשראי ו/או עסקת תשלומים, בהמרה לפי שער מכירה העברות והמחאות ביום העסקים שקדם למועד התשלום. (ג) פרסומי פרוגרס והסכמי ההתקשרות שלה עם לקוחותיה יכללו פירוט אמצעי התשלום והתשלומים הנלווים לכל אחד מהם, עד לא יאוחר מ-30 יום לאחר אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט. (ד) כל חבר קבוצה שיוכיח להנחת דעתה של פרוגרס כי הוא נמנה עם הקבוצה (בין לפי רישומיה ובין בכל דרך מספקת אחרת) - יהיה זכאי להנחה בת 3% מן המחיר המוצע על ידי פרוגרס באותה עת בהזמנת טיסות ו/או חבילות נופש. הטבה זו תעמוד לרשות חברי הקבוצה לתקופה של שנתיים מיום אישור הסדר הפשרה. (ה) פרוגרס תפנה לכל חברי הקבוצה שיש בידה דרך התקשרות עימם, ותפרסם בעמוד הראשי באתר האינטרנט שלה הזמנה לפנות אליה, לשם קבלת ההטבה. (ו) מומלץ לקבוע 20,000 ₪ גמול לתובעים ושכר טרחה בסכום של 100,000 ₪ כולל מע"מ לבאי כוחם. 9. הצדדים סבורים כי הסדר הפשרה ביניהם ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. לסברתם ההטבה עולה בשיעור ניכר על הנזק הלכאורי. בעוד שההפרש הממוצע בין שער העברות והמחאות לשער מזומן שלפיו חויבו חברי הקבוצה עומד על 1.5% מעלות העסקה, ההטבה המוצעת תעמוד על 3% משווי העסקה העתידי. הואיל וההטבה ניתנת ממחיר שנקבע על ידי ספקי השירות ולא על ידי פרוגרס, אין חשש שפרוגרס תעלה את המחיר לפני תחילת ההסדר. 10. הצדדים בקשו לאשר את הסכם הפשרה בלא להידרש למנגנונים הקבועים בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות. לחילופין התבקש פרסום מודעה בעיתונות, ללא מינוי בודק, משום שאין מחלוקת בדבר הנתונים שמהווים בסיס לפשרה. הצדדים סבורים כי בעניננו אין מומחיות מקצועית רלוונטית, לא מדובר בענין מקצועי או כלכלי מורכב, וחוות דעתו של רו"ח אלמוג מייתרת את הצורך בחוות דעת מקבילה של בודק שימנה בית המשפט. אדרבא, חוות הדעת של רו"ח אלמוג מחמירה עם פרוגרס, ואילו בדיקה פרטנית של חשבוניות פרוגרס תביא לתוצאה נמוכה בהרבה, וכשלעצמה תהיה כרוכה בתשלום הוצאות גבוהות. הצדדים מביעים ספק אם פרוגרס תוכל לעמוד בהוצאות בודק, וההוצאות עלולות אף להוביל לקריסתה, לטענתם. 11. בהחלטה מיום 21.5.12 לא ראיתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף, אולם סברתי כי אין זה ראוי לאשר את הפשרה ללא המנגנון הקבוע בסעיפים 18 ו – 19 בחוק תובענות ייצוגיות שנועד לפיקוח שיפוטי בטרם יאושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. במובחן משאלת יישום רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (15.12.2008) צוין כי ייתכן שבנסיבות הפשרה שלפני יתייתר הצורך במינוי בודק, שכן לכאורה ההסכמה לוקחת בחשבון את הסיכויים המשפטיים של הבקשה, וגם את הסיכון שהבקשה תידחה משום שפרוגרס עמדה בתנאי הדין, כפי טענתה. לאחר הדברים הללו, הסדר הפשרה פורסם ברבים ולא נתקבלו התנגדויות מצד חברי הקבוצה. 12. ביום 25.12.12 נתקבלה תגובת היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מותיר את אישור ההסדר לשקול דעת בית המשפט, אך הוסיף מספר הערות: א. היוה"מ מצטרף לפרשנות המבקשים את חוק הגנת הצרכן, שלפיו יש להמיר את המטבע לפי שער מכירה (העברות והמחאות) ולא לפי שער מזומנים, כלומר "השער הנמוך יותר". היוה"מ דוחה את פרשנות פרוגרס כי תשלום בכרטיס אשראי כמוהו כעסקת אשראי, שבה ניתן לקבוע שער המרה אחר. עסקה באשראי כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן היא עסקה שנקבע לה מחיר באשראי, כלומר תוספת על המחיר המזומן.לא כל תשלום בכרטיס אשראי נעשה באשראי; ומכל מקום, הוראות חוק הגנת הצרכן והתקנות לפיו אינן חלות על חברת כרטיסי אשראי שהיא "תאגיד עזר" שהוצא במפורש מתחולת החוק. כלומר שטענות פרוגרס בקשר למתן האשראי תהיינה רלוונטיות רק במידה שבצעה עסקת אשראי ממש: מכרה מוצר שהתשלום בגינו עתידי וכולל תוספת על המחיר במזומן משום שאינו משתלם כולו בעת כריתת ההסכם. ב. היוה"מ ממליץ להוציא מתחולת הקבוצה מי שקמה לו זכות לקבל פיצויים לדוגמא לפי סעיף 31א(א)(6) בחוק הגנת הצרכן, משום שסעיף 20(ה) בחוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר פסיקת פיצויים לדוגמא. חוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר פסיקת פיצויים לדוגמא. ג. בהתחשב בכך שמדובר ב"פשרת קופונים" בלבד סבור היוה"מ שיש לקבוע את שכר הטרחה והגמול לסכום נמוך מזה שהוסכם בין הצדדים. לשיטתו, יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג (היוה"מ הפנה בהקשר זה לע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.12)). שכר הטרחה יפסק מתוך הסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ושיעור האחוזים שיפסק יושפע מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, מהאופן בו הוא הסתיים ומגובה הסכום שנפסק. ד. היוה"מ אמנם לא המליץ על מינוי בודק, אולם סבור היה שרק באמצעות בודק ניתן יהיה לבחון את הסכומים המדוברים. 13. הצדדים הגיבו לעמדת היוה"מ, בהדגישם כי לא התנגד להסדר, וכי פרשנותו את הוראות החוק אינה מחייבת, בהעדר פסיקה של בית המשפט העליון בעניננו. המלצת היוה"מ בדבר תיקון הגדרת הסעד, כך שיוציא פיצויים לדוגמא, מקובלת על הצדדים. לאחר הדברים הללו קוים דיון נוסף, שבה נתבקשו הבהרות נוספות לגבי הסכום ואופן חישובו. ב"כ פרוגרס חזרה והדגישה את שכבר נאמר: כי מדובר בחברת נסיעות קטנה שהסכמתה לפשרה נובעת מן הסיכון בעצם קיום ההליך; כי הגם שמדובר ב"פשרת קופונים" ההנחה ניתנת על חשבון הרווח של פרוגרס, שאינה יכולה להעלות את מחירי המוצרים; וכן כי ההנחה הניתנת לכל לקוח שיבחר להשתמש בה (3%) כפולה בערכה מן ההפרש הממוצע בין שער המכירה (העברות והמחאות) לבין שער המכירה (מזומן) – שעומד בממוצע לתקופת התביעה על 1.5%. וכמובן, עצם התיקון כלפי העתיד, וחישוב לפי השער ה"נמוך" – גם לו משמעות כלכלית רבה. היועץ המשפטי לממשלה בחר שלא להגיב על הנושאים שהועלו בדיון, למרות שניתנה לו האפשרות לעשות כן. אישור ההסכם 14. ההסדר עונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות, שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". 15. עילות התביעה הן הפרת חוק הגנת הצרכן; הטעיה; הפרת חובה חקוקה; רשלנות; תרמית; הסגת גבול; גזל; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חוזה; ניהול מו"מ לכריתת חוזה בחוסר תום לב; הפרת החובה לקיים בחוזה בחוסר תום לב; והטעיה לפני ההתקשרות בחוזה. כמו כן מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. השאלה המשותפת היא מהו שער החליפין במכירת חבילות נופש שמחירן נקוב במטבע חוץ: לפי שער מזומנים (מכירה) או שער העברות והמחאות (מכירה). "פשרת קופונים" 16. אכן, הדעת אינה נוחה מהסדר שהוא פשרת קופונים בלבד: ראשית משום שהוא כובל את הלקוח אל העוסק שלכאורה הפר את ההסכם הקודם עמו. שנית משום שביחד עם הפיצוי ללקוח מקבל העוסק טובת הנאה מכך שהלקוח בוחר לערוך את העסקה עמו. ושלישית, משום שלא ניתן לפקח על שווי העסקה באופן יעיל. למרות האמור, בנסיבות הענין שלפני נראה שיש לקבלו: השאלה המשפטית העיקרית עדיין לא הוכרעה; למרות זאת פרוגרס מקבלת על עצמה את הפרשנות מכאן ולהבא; וכלפי העבר, ההסדר מגלם לכל המבקש להשתמש בו פיצוי בשווי שעולה בערך פי שניים על הנזק שנגרם בממוצע לחבר הקבוצה; אני מניחה, אמנם, כי סכום הפיצוי הכולל לא יעלה על הסכום שנגבה ביתר, ולו משום שאין לצפות חזרת יותר מ- 50% מן הלקוחות תוך שנתיים, לשם קבלת הפיצוי. עם זאת, אני סבורה כי אימוץ ההסכם בכללותו עדיף לחברי הקבוצה על פני ביטולו, הסכום שמדובר בו אינו גבוה, ולאחר ששקלתי את הסיכונים והסיכויים שבניהול ההליך, אל מול יתרונות הסדר הפשרה וחסרונותיו, הגעתי למסקנה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר – ויש לאשרו. מינוי בודק 17. בנסיבות הענין החלטתי לוותר על מינוי בודק. אלו טעמי: פרוגרס התחייבה בחוות דעת של רואה חשבון מטעמה, כי החישוב שנעשה הוא החישוב הראוי והנכון, לאור נתונים שאומתו בתצהיר מנהל החברה. המחלוקת היא בשאלה של פרשנות חוק, עניין הנתון לשיקול דעת של בית המשפט. אופי הפשרה אינו מחייב חישובים כלשהם, שכן אין בו תשלום בפועל אלא "הטבת קופונים" והסדר לעתיד, שלפיו תחיל פרוגרס את שער המכירה העברות והמחאות על כל העסקאות, לרבות הללו שמשולמות בכרטיסי אשראי. לא ניתן לכמת את הסכום שיתקבל כתוצאה מהסדר זה. על כן אין יתרון להערכת בודק על פני הערכת בית המשפט. תיקון ההסכם 18. א. היוה"מ המליץ להוציא מתחולת הקבוצה מי שקמה לו זכות לקבל פיצויים לדוגמא לפי סעיף 31א(א)(6) בחוק הגנת הצרכן, והצדדים הסכימו למוצע. לפיכך אני קובעת כי הוראות ההסכם אינן מונעות מחבר קבוצה להגיש תביעה נוספת לפיצויים לדוגמא בהתאם לסעיף 31א(א)(6) בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. ב. במסגרת הסדר הפשרה שינו הצדדים את הגדרת הקבוצה מכפי שהופיעה בסעיף 40 בבקשת האישור, וצמצמו אותה לאותם לקוחות ששילמו לפרוגרס באמצעות כרטיס אשראי בלבד. על מנת להעמיד דברים על דיוקם, אני רואה בכך משום תיקון של בקשת האישור, ועל המבקשים לתקן בהתאם את הגדרת הקבוצה המיוצגת בפנקס התובענות הייצוגיות, תוך 10 ימים. גמול ושכר טרחה 19. בהתאם לסעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה. 20. יש לשקול שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק. יש לבחון אם התביעה הביאה תועלת לקבוצה ולציבור וכן לבחון מהו היקף ההשקעה והסיכון בניהול התובענה ואת היחס בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שאושרו. שיקול נוסף נוגע להתנהלותו של בא-כוח התובע המייצג. לבסוף, נדרש יחס הולם בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. יש להימנע מפסיקת שכר טרחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפסקה 7 (14.12.11); ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 12-14 (7.2.2008); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה– דנ"א 9416/11); ת"צ (מחוזי מרכז) 5270-07-08 ענבל סוסתיאל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (19.1.2011)]. 21. הצדדים המליצו לפסוק למבקשים גמול בסכום של 20,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתחשב בכך שהסדר הפשרה הניב תועלת לציבור והביא לשינוי בהתנהלות פרוגרס, ועל פי שוויו לצבור - מצאתי לנכון לאשרם. 22. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה, הכולל את התיקון בסעיף שלעיל. קבוצת התובעים הוגדרה בסעיף 8(א)לעיל, ועילות התביעה צוינו בסעיף 15 בפסק הדין. פרוגרס תפרסם הודעה בדבר החלטת בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה כקבוע בסעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות 23.נופשסוכני נסיעות (תביעות)מטבע חוץמטבעותשאלות משפטיות