הרקע וההליך 1. לאור הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, ללא ניהול הוכחות, קבעתי ביום 12.2.09 כי הוא ביצע עבירות של איומים, תקיפת בת זוג והיזק לרכוש במזיד, בכך שבמהלך המחצית הראשונה של שנת 2008, במספר מקרים בהם התווכחו בני הזוג, איים הנאשם על אשתו לה הוא נשוי 23 שנה ולהם שני ילדים, כשאמר לה כי "יראה לה מה זה ושהיא תתחרט על מה שהיא עשתה". ביום 1.5.08 בשעה 19:00, בביתם ברחוב ה.. במעלה אדומים, עקב ויכוח בינו לבין אשתו ובנם, הנאשם שבר מראה, גרם נזק לדלת הבית ואיים על בנו "אני אשרוף את כל הבית ואת כל מי שיהיה בו". בתחילת חודש מרץ 2008, בביתם, כשסירבה אשתו לקיים עימו יחסי מין עקב מחלתה, הנאשם כינה אותה "זונה", החזיק בשתי רגליו את אחת מרגליה, מחץ אותה בחוזקה וסירב לעזבה למרות תחנוניה. 2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יישלח לתסקיר שיתייחס לעניין ההרשעה והעונש, כשעמדת המאשימה תהיה הרשעה, לעונש מאסר בפועל ולעונשים נוספים, ובמידה והתסקיר יהיה חיובי היא תשקול עונש מאסר בעבודות שירות. הנאשם יטען באופן חופשי להרשעה ולעונש. טיעוני ב"כ המאשימה להרשעה ולעונש 3. לאור חומרת העבירות שהנאשם ביצע, הצורך למגר את תופעת האלימות במשפחה, העובדה שעל פי התסקיר הנאשם פעל באלימות תקופה ארוכה נגד המתלוננת החולה, התסקיר השלילי המתאר את הנאשם כאדם שאינו מבין את הבעייתיות בהתנהגותו, והימנעות שירות המבחן מלהמליץ לעניין ההרשעה, אין מקום להימנע מהרשעה, שכן ההרשעה היא הכלל והחריג לו הוא אי הרשעה. חרף עברו הנקי, הגירושין מאשתו ורצונו לעסוק בעתיד כנהג מונית, עותרת המאשימה כי ביהמ"ש ירשיע את הנאשם, ויגזור עליו עונש מאסר בפועל או מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת. טיעוני ב"כ הנאשם להרשעה ולעונש 4. הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, המתלוננת לא התלוננה מעולם כי הוא נהג בה באלימות פיזית או מילולית, בני הזוג התגרשו לאחר 23 שנות נישואין בהחלטה משותפת ונערך ביניהם הסכם גירושין. משום שהנאשם מעוניין לשקם את חייו לאחר גירושיו, הוא מקבל את המלצת המשטרה ושירות המבחן להשתלב בטיפול למניעת אלימות במשפחה, והביע נכונות להשתתף בסדנה לשליטה בכעסים שתחל בקרוב ותימשך כחצי שנה, למרות הגירושין, לצורך שיקומו העתידי. 5. לאור גירושי בני הזוג, חלוקת הרכוש וניתוק הקשר ביניהם, לא קיים סיכון להישנות העבירה, ומאחר והנאשם אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, שהביע חרטה ומדובר במעידה חד פעמית, לאור רצונו לעבוד כנהג מונית, ולשם כך לו דרושה לו תעודת יושר, ובעבר היו לו שני צנתורים, הרי שמתקיים החריג לאי הרשעה. דברי הנאשם 6. הנאשם ציין כי נישא למתלוננת לאחר שהתגרשה וסייע לה בגידול 3 ילדיה מנישואיה הקודמים, כשבמקביל נולדו להם שני בנים משותפים. בשל היותה אישה חולה הוא ויתר ולקח על עצמו מטלות. דיון הרשעה או אי הרשעה 7. הכלל הוא, כי מי שמבצע עבירה פלילית מורשע בדין וסטייה מן הכלל תהא רק במקרים קיצוניים, בהם הנזק העלול להיגרם לנאשם המסוים כתוצאה מההרשעה, אינו שקול כנגד העיקרון האמור לעיל. במכלול השיקולים יש להתחשב לא רק בנסיבותיו של הנאשם, אלא גם בטיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה. לא ניתן לקבוע דפוסים נוקשים ומוגדרים מראש, ובכל מקרה רשאי בית המשפט להביא בחשבון נסיבות העניין העומד בפניו, לרבות אופיו של הנאשם, עברו, והאינטרס הציבורי. 8. הנאשם ביצע עבירות חמורות של אלימות במשפחה, הן כלפי בת זוגו והן בנוכחות בנו. עבירות אלה העלה המחוקק לדרגת חומרה מיוחדת, לאור פגיעתן בתשתית התא המשפחתי, בבני המשפחה ובחברה כולה, ולכן מתחייבת מיגורן, כדי לשמור על התפתחות תקינה של בני התא המשפחתי והשלכותיו על החברה. מהתסקיר עולה כי התנהגותו האלימה של הנאשם כלפי גרושתו נמשכה במשך שנים רבות במהלך נישואיהם כשהנאשם נהג באלימות מילולית, פיזית, נפשית וכלכלית כלפיה, בזמן שהיא חולת פרקינסון, חלשה מאוד, מוגבלת וחסרת אונים. יחסו אליה היה קשה ביותר, עד כדי התעללות נפשית קשה, שאין להשלים עמה. מהתסקיר עולה כי הנאשם הפחית וגימד מחומרת מעשיו, והוא חסר תובנה למצבו לייחסו הקשה לבת זוגו ולבעייתיות שבהתנהגותו. לאור רצונו לעבוד עתה כנהג מונית, שירות המבחן התלבט ביחס להרשעתו, והשאיר סוגיה זו לשיקול דעת בית-המשפט. 9. נסיבות המקרה קשות, במיוחד לאור האמור בתסקיר בכללותו, המבטא גם את הבעייתיות שבהתנהגות הנאשם וקשיי התובנה למצבו. לפיכך לא ניתן להימנע מהרשעתו, לאור המסר הערכי המתחייב בשמירה והגנה על מערכת היחסים החשובה בתא המשפחתי, שהיא הבסיס האיתן להתפתחות חברה תקינה. העובדה שבני הזוג התגרשו, והנאשם אף מוכן מצידו להשתלב עתה בקבוצה טיפולית של שליטה בכעסים, אמנם תיזקף לזכותו לענין העונש, אך לא ניתן להקל ראש בשל אלה, במסר הערכי המתחייב בשמירה על כבוד האדם בכלל ובפרט במשפחה, והנאשם דרס זאת ברגל גסה וקשה, ופגיעתו קשה. בנסיבות אלה איני מוצאת לראוי להעדיף את האינטרס האישי של הנאשם באשר לרצונו לעבוד כנהג מונית, על פני האינטרס הציבורי המחייב הצבת גבולות ברורים ביחס לעבירות אלימות במשפחה שביטויו הוא בעצם ההרשעה, מה עוד שלבני הזוג שני ילדים משותפים. אשר על כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירות איומים, תקיפת בת זוג והיזק לרכוש במזיד. 10. לענין העונש אתחשב בעברו נקי של הנאשם, שירתו בצבא, נכונותו להשתתף בסדנה קבוצתית לשליטה בכעסים, הודייתו במיוחס לו, והאחריות שלקח על ביצוע העבירה, החרטה על מעשיו וגירושיו מהמתלוננת. 11. אשר על כן לענין העונש, אני מאמצת את המלצת שירות המבחן, וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: א. 180 שעות של"צ בפיקוח שירות המבחן, בהתאם לתכנית שיכין שירות המבחן ויגישה לאישור בית המשפט עד יום 7.12.09 בלא צורך בהתייצבות הצדדים ובהסכמתם. ב. צו מבחן למשך שנה, במסגרתו ישתתף הנאשם בקבוצת גברים טיפולית בנושא של שליטה בכעסים במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה בעמותת "יד שרה". ג. מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, והנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מהיום כל עבירת איומים ו/או אלימות כלפי בן משפחה. ד. קנס בסך של 200 ש"ח או מאסר של 5 ימים תחתיו. הקנס ישולם בהסכמה היום. ה. פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪ אותו יפקיד הנאשם במזכירות בית המשפט ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 5.12.09 ובכל 5 לחודש שאחריו, ומשפט פליליאלימותהרשעהאי הרשעהאלימות במשפחה