1. הנאשם הודה בביצוע עבירה אחת, שעניינה - סחר בסם מסוכן. לנוכח הודאתו, אני קובעת כי ביצע העבירה המיוחסת לו. העבירה בוצעה בקיץ 2007, לפני ארבע שנים. כתב האישום מייחס לנאשם מכירה אחת של כמות מיזערית של סם מסוג חשיש, תמורת 100 ש"ח. הסם נמכר לסוכן משטרתי. במועד ביצוע העבירה היה הנאשם קטין, כבן 17 וחצי, תלמיד תיכון. 2. הנאשם ביקש, באמצעות ב"כ, כי לא תרשם לו הרשעה. זאת בעיקר נוכח גילו הצעיר, העובדה כי העבירה נעברה בהיותו קטין, השיהוי בהגשת כתב האישום, העדר כל עבר פלילי ותיקים פתוחים, נתיב חייו הנורמטיבי - לומד לתואר הנדסאי מכונות ועובד, וכן -החשש הממשי כי במידה ויורשע ייפגע עתידו האישי והתעסוקתי, בעיקר ע"י הגבלתו בעיסוק שבמסגרתו הוא מתמקצע. בנוסף ציין ב"כ הנאשם, כי הנאשם שימש רק ידו הארוכה של בגיר, סאהר זיר, שהפעיל קטינים לצורך הפקת רווחים (להלן: "המפעיל"). צויין כי המפעיל נדון לעונש מותנה בלבד. ב"כ המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר על תנאי. עתירתה מושתתת בעיקר על חומרת העבירה - סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. 3. הנאשם הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. הוגש תסקיר מפורט ומנומק. שירות המבחן ממליץ באופן ברור - שלא להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מבחן ושל"צ. מן העיון בתסקיר עולה הרקע לביצוע העבירה - דינמיקה משפחתית קשה עם מצוקה מתמשכת והעדר תמיכה נורמטיבית. כל אלו גרמו לנאשם להתחבר לחבורת שוליים של בגירים, שניצלוהו לרעה. ניתן להבין כי המפעיל ניצל את חולשתו של הנאשם ואת נטייתו לרצותו, מחשש לאבד את המסגרת החברתית, שנתנה לו תחושת בטחון. קצינת המבחן מתרשמת כי הנאשם הפנים חומרת מעשהו וכן הצורך בקבלת עזרה טיפולית. זאת למרות שסבר בתחילה כי הצליח, בכוחותיו שלו, להתגייס לטובת מסלול חיים נורמטיבי ויצרני. ניתן להבין כי, להערכת שירות המבחן, העבירה כאן איננה אופיינית לנאשם וכי הוא "נדחף" לביצועה ע"י המפעיל ואחרים, בתקופה חלשה בחייו, בהיותו נער. בנסיבות אלו - כאשר הנאשם הינו צעיר ועתידו לפניו, בהתחשב בכך כי העבירה הינה בבחינת אירוע חריג יחיד, בהיותו קטין, לנוכח חייו הנורמטיביים - שילוב העבודה והלימודים, העדר עבר פלילי, הרצון לשתף פעולה בתהליך טיפולי ועל מנת שלא ייפגע עתידו האישי והתעסוקתי - ממליצה קצינת המבחן, כאמור, שלא להרשיע הנאשם ולהטיל עליו ביצוע של"צ וכן מבחן טיפולי. 4. בנושא ההרשעה - ניסיתי למצוא האיזון הראוי בין האינטרסים הרלוונטים השונים. בהתאם להנחיות הפסיקה, שקלתי חומרת העבירה למול מידת הנזק הצפוי לנאשם מרישום הרשעה. העבירה כאן אכן חמורה והשלכותיה עלולות להיות קשות. במקרה רגיל - מן הראוי היה להרשיע הנאשם ולגזור עליו עונש הולם. עם זאת, בענייננו - נסיבות ביצוע העבירה הן ברף התחתון ביותר של עבירה הסחר - אירוע יחיד של מכירת כמות מיזערית של חשיש, ואף זאת, תוך שהנאשם משמש ידו הארוכה של "שותפו" לביצוע העבירות - המפעיל. כפי שצויין, העבירה נעברה בהיות הנאשם קטין, תלמיד, בתקופה מסוימת של חולשת דעת וקשיים משפחתיים. הנאשם מצא "בית חם" בחסותו של המפעיל וציית להנחיותיו. מאחר והנאשם, כאמור, היה קטין, טוב היתה עושה המאשימה אילו העמידה אותו לדין במועד הרלוונטי, סמוך לאחר ביצוע העבירה, בבית המשפט לנוער (בעניינו - התיקון לחוק הנוער טרם נכנס לתוקף). כתב האישום כאן הוגש באיחור משמעותי, בסוף שנת 2009, כשנתיים וחצי לאחר ביצוע העבירה. במהלך תקופה זו התעשת הנאשם ובנה חיים בריאים ונורמטיביים. על פי הפסיקה - שיהוי מעין זה מקהה מעוקצה של החומרה ומטענת המסוכנות. מן המפורסמות כי הרשעה בדין לכל צעיר נורמטיבי בראשית דרכו בחיים, עלולה לחסום בפניו מסלולים שונים במהלך חייו ואפשרויות תעסוקה עתידיות. בענייננו - הנאשם נמצא במסלול של לימודים טכנולוגיים גבוהים, שאמורים להניב סיכויים תעסוקתיים. קיומה של הרשעה עלול להיות בעוכריו של הנאשם, בעת שתשקל התאמתו למסלולי תעסוקה אצל גופים שונים. בעניין זה של לימודים טכנולוגיים וחשש לפגיעה עתידית בתעסוקה - רע"פ 3446/10 - עבדלחלים - בימ"ש עליון (פירוט בסעיף 6 להלן). כפי שצויין, שירות המבחן מצא צורך טיפולי, והנאשם מוכן להשתלבות במסגרת זו. זאת למרות שהצליח בעצמו לגייס כוחותיו, להתנתק מחבורת השוליים ולהשתלב בלימודים ובעבודה. 5. אשר על כן, לנוכח גילו הצעיר של הנאשם, היותו קטין במועד הרלוונטי לביצוע העבירה, נסיבות ביצוע העבירה (רף תחתון בסוג העבירה הנדון) והיות הנאשם שלוחו של המפעיל, השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום, חלוף הזמן - כארבע שנים, העדר עבר פלילי והעדר תיקים פתוחים אחרים, בהתחשב באורח חייו הנורמטיבי המובהק, בנזק הממשי שעלול להיגרם לו במידה ויורשע - ע"י צמצום אפשרויות התעסוקה בתחום לימודיו, בהתחשב בצורך הטיפולי האמיתי ובהמלצתו המנומקת של שירות המבחן במישור זה - אני מחליטה שלא להרשיע את הנאשם בדין. לדעתי, מתקיימים הקריטריונים שנקבעו בפסיקה בנושא אי הרשעה - פס"ד כתב ופס"ד רומנו. במקרה זה, אני סבורה, כי במידה והטיפול בנאשם אכן יעלה יפה והוא ימשיך בחייו הנורמטיביים - גם האינטרס הציבורי יצא נשכר. במידה והנאשם לא יעמוד בכל התנאים שמציב לו שירות המבחן - יוחזר עניינו לביהמ"ש לצורך הרשעתו והטלת עונש ממשי. אשר על כן, אני קובעת כדלקמן: א. אני מורה לנאשם להימצא בפיקוחו של שירות המבחן וזאת למשך שנתיים. ב. אני מורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות, זאת עפ"י תוכנית שתותווה בשירות המבחן. ג. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח, בערבות עצמית, להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשע בתוך שנתיים מהיום. 6. עיינתי בפסיקה רלוונטית, במהלך העשור האחרון, ונוכחתי כי במקרים בהם מצא ביהמ"ש, כי אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרת העבירות, ולאחר שנבדקו נסיבותיו של כל מקרה (עבר פלילי, גיל, תפקוד בחברה, העיסוק, הצפי לעתיד, עמדת שירות המבחן וכד') - הוחלט על הטלת אמצעים שונים - מבחן ו/או של"צ, מבלי שנרשמה הרשעה. * בענין פלוני - ע"פ 2210/94 - תקדין עליון כרך 94 (3) עמ' 387, הוחלט בביהמ"ש העליון לבטל הרשעה של בימ"ש שלום ובימ"ש מחוזי, ולהטיל על המערער מבחן ללא הרשעה. באותו מקרה ניתן להבין כי המערער לא נטל אחריות על מעשיו וכנראה שניהל משפט הוכחות. הוא הורשע בביצוע עבירות חמורות - עושק ואיומים. למרות זאת נפסק כדלקמן: "בנסיבות כפי שנוצרו, כאשר המערער הפך לאזרח חיובי שבכוחו לתרום לחברה שהוא נמנה עליה מכשרונו ומיומנותו, אין ספק בדבר שקיומה של הרשעה הרשומה לחובתו סוגרת לפניו דלתות רבות ומונעת בעדו מלהשתלב בצורה במלאה במערכת החיים והעבודה במדינה. לאור האמור המליץ לפנינו שירות המבחן להעמיד את המערער במבחן ללא הרשעה, בצירוף שירות לתועלת הציבור או בלעדיו ואף מר גולן, ברוב הגינותו, ראה להשאיר את הענין לשיקול דעתנו. אנו מאמינים שהעובדות שבביצוען הודה המערער לא היו אלא אפיזודה חולפת. בנסיבות המיוחדות שנוצרו נראית לנו המלצת שירות המבחן". * בענין אלישיר הנקין - ת.פ. 394/97 מחוזי ירושלים (כב' השופטת פרוקצ'ה). החלטה מיום 2.11.97. שם הוחלט על של"צ ומבחן ללא הרשעה בעניינו של דוור שגנב דברי דואר רבים ולאורך זמן. זאת בהתחשב באורח חייו הנורמטיבי של הנאשם, העדר הרשעות קודמות, על מנת שלא לפגוע בעיסוקו ולנוכח הסיכוי לשיקום. * ע"פ 9090/00 בימ"ש עליון, שניידרמן נ' מ"י, תק-עליון (1) 2001, 1029 - באותו מקרה ביטל בימ"ש עליון הרשעה בעבירות חמורות שעניינן - קשירת קשר לביצוע סדרת מעשי שוד והחזקת נשק והטיל של"צ בהיקף 300 שעות. זאת, בין היתר, לנוכח הסיכוי לשיקום. * תפ"ח 40004/00 - מ"י נ' פלוני - מחוזי תל-אביב - הוחלט שלא להרשיע נאשם לאחר שנקבע כי ביצע מעשה סדום בנער כבן 15. בין היתר התחשב בית המשפט בכך כי הנאשם עצמו נפגע בילדותו מתקיפה מינית, בעובדה כי הוא עומד להתחתן ומעוניין ללמוד ולרכוש מקצוע. כן התחשב ביהמ"ש בכך שהנאשם היה כבן 19 במועד ביצוע העבירה וחלפו כשנתיים. בנוסף צויינו עברו הנקי ונסיבות חייו. באותו מקרה הוטל על הנאשם מבחן למשך שנתיים. במקרה זה - שירות המבחן השאיר נושא ההרשעה לשיקול דעת ביהמ"ש. * עפ"ג 336/01 - מ"י נ' באסם מוראד - מחוזי חיפה - ביהמ"ש החליט שלא להרשיע נאשם שביצע עבירות בנשק לנוכח התפנית החיובית בחייו, שירותו בצה"ל, המלצת שירות המבחן ועל מנת שלא ייפגע עתידו . * בענין כהן וימין - ע"פ 658/01 - תקדין עליון 2001 (3), 2049, הוחלט בביהמ"ש העליון (כב' השופט חשין) לבטל הרשעה של בימ"ש מחוזי חיפה ולהטיל על המערערים של"צ בלבד. זאת, בין היתר, לנוכח אורח חייהם הנורמטיבי של הנאשמים, גילאיהם הצעירים ועל מנת שלא ייפגע עתידם. העבירות שביצעו הנאשמים באותו מקרה היו חמורות - קשירת קשר לפשע וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. * בענין מדינת ישראל נ' גרוסמן ואח' - ת.פ. 516/01 בימ"ש מחוזי חיפה, הוחלט שלא להרשיע אחד מבין הנאשמים לנוכח הסיכוי לשיקומו. זאת למרות שהודה בביצוען של סדרת עבירות חמורות ביותר - דרישת נכס באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות. * ע.פ. 5228/00 - פלוני נ' מ"י - בימ"ש עליון - החלטה מיום 18.6.01. ע.פ. 3003/01 - פלוני נ' מ"י - מחוזי חיפה החלטה מיום 6.12.01. בתי המשפט החליטו שלא להרשיע נאשמים שעברו עבירות סמים חמורות מסוג פשע, כולל סחר בסם. זאת לנוכח היותם קטינים במועד ביצוע העבירות, המלצה ברורה של שירות המבחן והחשש לפגיעה במסלול תעסוקתי/לימודי. * במסגרת ע"פ 2051/02 - מדינת ישראל נ' בוראני סאפי, בימ"ש מחוזי חיפה, הוחלט לאשר החלטת בית משפט שלום, לפיה נדון נאשם לשל"צ ללא הרשעה לאחר שנקבע כי ביצע עבירות מירמה חמורות (ביום תאונות דרכים). אף זאת לנוכח אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם ועל מנת שלא יפגע עתידו. *ע"פ 2477/02 - מ"י נ' פלוני - מחוזי חיפה - נדחה ערעורה של המדינה והושארה על כנה החלטת בימ"ש לנוער שלא להרשיע את המשיב. באותו מקרה נקבע בערכאה ראשונה כי המשיב ביצע 30 עבירות התפרצות וגניבה במהלך 7 חודשים. הוטל עליו של"צ בהיקף 100 שעות וכן התחייבות ופסילת רישיון נהיגה. הנימוק המרכזי להחלטה לדחות את הערעור היה גילו הצעיר של הנאשם במועדים הרלבנטיים והסיכוי לשיקומו. * ע.פ. 70842/05 - ארליך נ' מ"י - מחוזי ת"א (החלטה מיום 2.10.05) - הוחלט לבטל הרשעה של בימ"ש שלום, זאת, בעיקר, כדי לאפשר לנאשם להמשיך לעבוד כרופא. באותו מקרה הורשע הנאשם בבית משפט שלום (לאחר ניהול הוכחות) בביצוע עבירה שעניינה - תקיפת אישה וגרימת חבלות של ממש. * במסגרת ת.פ. 161/06 אלמקייס ואדרי, מחוזי באר שבע, הוחלט שלא להרשיע נאשם בשתי עבירות שעניינן - ניסיון לשוד, לנוכח המלצת שירות המבחן, גילו הצעיר של הנאשם ועל מנת להותיר בפניו הדרך לחיים נורמטיביים ללא כתם של הרשעה. * בענין מ"י נ' אנטולי שמילוביץ - ע"פ 1039/06 מחוזי חיפה, הוחלט לאשר ביטול הרשעה של בימ"ש שלום ולהסתפק בהטלת של"צ. באותו ענין הורשע הנאשם בביצוע חמש עבירות מירמה בנסיבות מחמירות בהיקף כספי נכבד. לנוכח המלצת שירות המבחן הוחלט לבטל הרשעת הנאשם. זאת בעיקר בשל החשש לפגיעה בתעסוקתו, כנהג בחברת הסעות, הנזקק לעיתים להיכנס לנמל חיפה. ביהמ"ש התחשב, בין היתר, בכך שהנאשם מפרנס שלוש בנות ובעובדה כי אין לחובתו כל הרשעה קודמת. * ת.פ. 2086/06 - מ"י נ' שי מימון - מחוזי ירושלים (פס"ד מיום 5.9.07) - הוחלט שלא להרשיע נאשם. זאת לאחר שנקבע כי ביצע עבירה שעניינה - גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (דקירת המתלונן בסכין מטבח באופן שחייב אשפוזו למשך 18 ימים). ביהמ"ש הסתפק בהטלת של"צ ובפיצוי המתלונן. זאת, בין היתר, לנוכח גילו הצעיר של הנאשם, אורח חייו הנורמטיבי ועל מנת שלא לפגוע בעתידו. * עפ"ג 1035-12-08 - מ"י נ' והב - מחוזי מרכז - הוחלט לדחות ערעורה של המדינה על אי הרשעה של נאשם שנקבע כי ביצוע עבירות בנשק. זאת לנוכח גילו של הנאשם והסיכון לפגיעה בעתידו (המערערת קיבלה את המלצת ביהמ"ש לחזור בה מן הערעור). * ע"פ 34307-12-10 - סובוטניק נ' מ"י - מחוזי חיפה - הוחלט לבטל הרשעתו של המערער בבימ"ש שלום, בעבירה שעניינה ביצוע מעשה מגונה בפומבי. זאת למרות העדר המלצה מטעם שירות המבחן, תוך התחשבות בעיסוקו העכשווי של המערער בעבודות אבטחה. * רע"פ 3446/10 - אלחלים נ' מ"י - בימ"ש עליון - בוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהחליט להרשיע את הנאשם והוחזרה על כנה החלטת בימ"ש שלום שלא להרשיע נאשם, לאחר שנקבע כי ביצע עבירה שעניינה החזקת סכין. זאת, בין היתר, לנוכח גילו הצעיר, אורח חייו הנורמטיבי, השתלבותו בלימודים טכנולוגיים והמלצת שירות המבחן. * ע"פ 53504-01-11 - אלון נ' מ"י - מחוזי מרכז - הוחלט לבטל הרשעה בעניינו של נאשם, שהחזיק שמונה ורבע ק"ג נטו של קאנבוס. עונש המאסר בעניינו בוטל והוטלו עליו מבחן, של"צ והתחייבות. זאת לנוכח היותו מתחרה מצטיין בענף הג'ודו, באופן שיידרש לצאת לתחרויות בחו"ל. גם באותו מקרה כמו בענייננו - חבר הנאשם לחבורת שוליים בעת משבר בחייו. אשר לחשיבות שמייחס ביהמ"ש העליון למסלולי שיקום שצלחו, אני מוצאת לראוי לציין מספר החלטות. פסקי הדין שיאוזכרו ניתנו בעניינם של עבריינים בעלי עבר פלילי מכביד, שעברו עבירות חמורות ביותר, אך השתלבו, בסופו של דבר, בתהליך שיקומי-טיפולי. * ע"פ 4158/05 - מדינת ישראל נ' פארג', הוחלט בביהמ"ש העליון לאשר מבחן טיפולי ל-18 חודשים שהוטל בבימ"ש מחוזי תל אביב. הנאשם הורשע בעבירות התפרצות ובהחזקת 1,926 טבליות וכן 270 גרם קוקאין ואבקה המשמשת לערבוב הסם במשקל של 403 גרם (החלטה מיום 27.10.05. הדגשות שלי, י.א.). המבחן הוטל לנוכח מסלול הגמילה והסיכוי לשיקום. * ביום 10.9.06 התקבל בבימ"ש עליון ערעורו של נאשם על עונש מאסר בן 40 חודשים וקנס בסך 30,000 ₪ שהוטלו עליו בבימ"ש מחוזי ירושלים. ע"פ 8092/04 - ישראל חביב נ' מדינת ישראל. המערער הורשע בביצוע עבירות סחר בסם והחזקת סם שלא לשימוש עצמי. הסמים נמכרו לסוכן משטרתי. העסקאות בוצעו במשקלים של 5 ק"ג קנבוס, 1 ק"ג קנבוס, 7.5 ק"ג קנבוס. כן סוכם עם הסוכן כי המערער ימכור לו 20 ק"ג קנבוס ואכן המערער החזיק בסם זה בכמות של 19.93 ק"ג נטו, בסמוך לנקודת המפגש עם הסוכן. כן צורפו לתיק העיקרי תיקים שעניינם החזקת סכין, זיוף ועבירה כלפי שוטרים. לחובת המערער היה עבר פלילי כבד והוא ריצה מספר מאסרים (ביהמ"ש העליון ציין כי "המערער היה עד לעת האחרונה עבריין מועד רב מעללים"). למרות זאת בוטל עונש המאסר והוטל עליו של"צ בהיקף 600 שעות. בנוסף הוקטן סכום הקנס, והושת מבחן למשך 18 חודשים. גם כאן הודגשה חשיבות השיקום ותרומתו לאינטרס הציבורי. * ביום 1.2.06, הוחלט בבימ"ש עליון להטיל על מערער 600 שעות של"צ ומבחן, במקביל להארכת מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו - זאת במסגרת ע"פ 8087/03 מיכאל כהן נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע בבימ"ש מחוזי תל אביב בעבירת שוד בצוותא, גניבות רכב, שבל"ר, הונאה, תקיפה לשם גניבה ועבירות נוספות. הופעל נגדו מאסר על תנאי ובסה"כ הוטלו עליו בבימ"ש מחוזי 6 שנות מאסר לריצוי בפועל. לנוכח התהליך הטיפולי והפן השיקומי בוטל עונש המאסר כליל ועל המערער הוטלו, כאמור, של"צ ומבחן וכן הוארך העונש המותנה שהיה תלוי נגדו. זאת למרות ריבוי העבירות, חומרתן ועברו הפלילי המכביד. * במסגרת ע"פ 4041/06, אברהם אשורוב נ' מדינת ישראל, הוחלט בביהמ"ש העליון לבטל עונש מאסר שהוטל על נאשם בבימ"ש מחוזי באר שבע, שכלל הפעלת עונש מותנה. הנאשם שם הורשע בביצוע שוד. באותו מקרה שולב הנאשם בטיפול לנפגעי סמים במקום מגוריו ונטל חלק במפגשים פרטניים וקבוצתיים. למרות שנקבע כי המערער נמצא בתחילתה של דרך ארוכה שעלולה להיות רצופה במכשולים, קבע ביהמ"ש כי לא יהא זה נכון לשלוח את המערער לשאת בעונש מאסר, לנוכח האפשרות כי עדיין ניתן לבלום הידרדרות. בנסיבות אלה, הוארך עונש מותנה שהיה תלוי נגד הנאשם והוטל עליו מבחן גמילה וכן של"צ. * בענין חשיבות מתן משקל משמעותי לסיכוי לשיקום - רע"פ 5066/09 ירון אוחיון נ' מ"י- בסיפא לסעיף 10 לפסק הדין - שם חוזר ביהמ"ש העליון על הנימוקים להעדפת סיכוי שיקומי לנוכח חוות דעת מנומקת מטעם הגורמים הטיפוליים. מכל האמור עולה כי בתי המשפט מתחשבים בקשת רחבה של נימוקים בנושא של אי הרשעה, בעבירות שונות ומגוונות, בעניינם של נאשמים נורמטיביים שמעדו וביצעו עבירות, ואח"כ טופלו וחזרו לתפקוד תקין. גם בעניינם של עבריינים קשים שעברו עבירות חמורות ביותר - מקנה ביהמ"ש העליון חשיבות רבה להליכי טיפול ושיקום. 7. בנסיבות אלה, לנוכח כל האמור, ומכח קל וחומר - החלטתי שלא להרשיע הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לו ולהטיל עליו מבחן טיפולי לתקופה של שנתיים. בנוסף הוריתי לנאשם לבצע של"צ בהיקף של 250 שעות. כן מצאתי לראוי לחייב הנאשם לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח. אני סבורה כי שילוב שלושת האמצעים עשוי להוות מענה סביר למכלול האינטרסים. זכות ערעור תוך 45 יום. מזכירות תשלח העתק פסק הדין לשירות המבחן למבוגרים. משפט פליליקטיניםהרשעהקטינים (במשפט הפלילי)אי הרשעה