הקדמה: באי-כוח הצדדים העלו בפנינו מספר טיעונים מקדמיים. במהלך הדברים הוברר שהחומר שהונח בפנינו מאפשר לנו לפסוק לגופו של עניין וכדי להביא לסיום פרשה זו הנמשכת כבר קרוב ל-3 שנים, מחליטים אנו שלא לשמוע עדויות וטיעונים נוספים. 1. בדיון בין אותם בעלי-הדין, שקיימנו ביום 05.03.03 בתיק וע 1122/02, חתמו הצדדים על הסכם-פשרה, שנתגבשה ביניהם, וביקשו ליתן לה תוקף של פסק-דין. הנקודות המרכזיות בפשרה הנ"ל היו כדלקמן: א.המערער יגיש לאגף השיקום הצעת-לימודים המכשירה אותו לשמש סופר סת"ם. ב.האחריות על עניין הלימודים תהא על המערער לאור הצהרתו כי הוא מסוגל להשלים את לימודיו עד לקבלתה של התעודה-המקצועית הנדרשת. ג.הכשרת-הלימודים תכלול לא פחות מ-22 שעות-לימודיות בשבוע. ד.תוכנית-הלימודים תוגש ע"י המערער לאגף-השיקום, ותוך שבועיים מיום הגשתה תיבדק תוכנית זו ע"י אגף-השיקום. ה.אם ימצא אגף-השיקום שתוכנית-הלימודים היא ברת-מימוש, דהיינו, שהיא עומדת בקריטריונים לפיהם יוכל המערער לקבל את "תעודת סופר סת"ם" ולהתקיים ממקצוע זה - יממן אגף-השיקום את לימודיו וישלם לו "דמי קיום" בעד התקופה שתחל מיום תחילת הלימודים. ו.במשך תקופת לימודיו ישלם אגף-השיקום למערער את "דמי הקיום", עפ"י הקריטריונים המקובלים במשרד-הביטחון. ז."שכר-הלימוד" שישולם ע"י אגף-השיקום במשך תקופת הלימודים - יהא על בסיס גובה התשלום האוניברסיטאי. ח.כל עוד יהא המערער מצוי במסלול-הלימודים - לא יבוצע הניתוח, שעל המערער להינתח, בברך רגלו. ט.החלטת אגף-השיקום, מיום 28.11.02, בדבר הארכת המועד "לתשלום החפ"ר" - באה לסיומה. י.אגף-השיקום ישלם למערער, רטרואקטיבית, בעד 3 חודשים. יא.עם מימוש ה-"שיקום-בלימודים" - ייחשב המערער כ-"נכה משוקם". יב.עם חתימת הצדדים על הסכם-הפשרה - בא לכלל סיום מוחלט ההליך בתיק הערעור ולצדדים לא יהיו טענות בקשר לעניינים הקשורים בערעור האמור. 2. בתאריך 12.05.03 פנה אלינו המערער בבקשה, שבה הוא קבל על כך, שאינם מתקיימים התנאים אשר גובשו על-פי פסק-הדין הנ"ל. ביקשנו את תגובת ב"כ המשיב ומשזו נתקבלה, שמענו את טיעוניהם של הצדדים. ב"כ המשיב העלה את שאלת סמכותנו לדון בבקשת המערער לאחר מתן פסק-דין. בסופו של דבר קיבלנו את עיקרם של הטעמים שהובאו בסיכומי ב"כ המשיב ודחינו את בקשת המערער. 3. ביום 13.06.04 פנה המערער בבקשה לאגף-השיקום, שבה עתר לדון בעניינו ב"וועדת החריגים". 4. בתאריך 07.07.04 הודיע אגף-השיקום למערער כי:- " . . . אין בסמכות "ועדת החריגים" לאשר לך המשך "דמי קיום" למחייתך עד להשתלבותך במקום עבודה. . . . נעזרת בסיוע למימון-לימודים והנך נחשב ל-"נכה משוקם" . . . " 5. ביום 07.09.04 הגיש ב"כ המערער ערעור (לאחר קבלת הארכה להגשתו בתיק בש"א 4630/04, מיום 22.09.04) על החלטתו האמורה לעיל של אגף-השיקום, מיום 07.07.04, וערעור זה הוא נשוא התיק הנוכחי. 6. בכתב-הערעור תוקף ב"כ המערער את החלטת אגף-השיקום מיום 07.07.04, אשר מסרב להביא את עניינו של המערער בפני "ועדת החריגים" שתדון בהמשך תשלום "דמי הקיום" למערער וזאת על להשתלבותו במקום עבודה. לטענת ב"כ המערער, מילא שולחו אחר התנאים שעליו לעמוד בהם בהסכם, כמפורט בפסק-הדין מיום 05.03.03, ואילו אגף-השיקום נמנע מליישם את חלקו. 7. בתאריך 25.11.04 הוגש לנו ע"י ב"כ המשיב כתב-תשובה מפורט, ובתאריך 02.12.04 שמענו גם את טיעוניהם המקדמיים של ב"כ הצדדים. 8. צודק ב"כ המשיב בעת שהוא טוען, כי במסגרת סעיף 33 לחוק הנכים מוגבלת סמכותנו ואנו ראשים לדון אך ורק על החלטותיו של קצין-התגמולים. הרחב חזית הערעור וחזרה על טיעונים שכבר נדחו - אינן במקומן. נושא הערעור דנן הוא כאמור, החלטת קצין-התגמולים (אגף-השיקום) מיום 07.07.04 - וזו בלבד. ובהמשך נתייחס למהותה של החלטתו זו. 9. דא עקא, שבערעורו הנוכחי אין ב"כ המערער משיג אך ורק על ההחלטה האמורה מיום 07.07.04, אלא ששב ומעלה הוא את הטענות בדבר אי-קיום תנאי-הסכם-הפשרה מצדו של המשיב. פירושו של דבר הוא, שב"כ המערער מבקש מאיתנו לחרוג מן המסגרת שהותוותה על-ידי הצדדים בהסכם-הפשרה ולדון גם בהתנהגות ובמסכת היחסים שביניהם. אילו נעתרים היינו לבקשות הנ"ל ברור, שהן היו מביאות לכך, שנכנס למסלול שאינו עולה בקנה-אחד עם פירוש המונח "הסכם-פשרה" וגורמים לשלילת ההיגיון הפנימי הטמון בו. 10. נחזור ונציין, כי משנחתם הסכם-פשרה בין הצדדים, וכרצונם, וניתן לו תוקף של פסק-דין - אין מקום לדון בעניינים אשר נידונו, והלכה למעשה נסתם הגולל בנוגע לכל הטיעונים, שלגביהם יש לראות את הפסק-שניתן כפסק-חלוט ואין לנו סמכות לדון בתוצאותיו הגם, שלטענת ב"כ המערער, אינו מבוצע כדבעי. 11. באשר לנושא הערעור הנוכחי, דהיינו, להחלטת קצין-התגמולים, מיום 07.07.05:- כאמור, פנה המערער למשיב בבקשה לאשר לו המשך תשלום "דמי-קיום" ועתר כי בקשתו זו תובא לדיון בפני "ועדת חרגיים". כאן המקום לציין, כי "ועדת חריגים" דנה במקרים שבהם הנכה אינו זכאי עפ"י דין, לתשלום "דמי-הקיום", וביסודו של דבר החלטותיה של "ועדת החריגים" להמשך תשלום "דמי-הקיום", הינן החלטות של "לפנים משורת הדין". 12. ערעור על החלטה, שביסודה מבוססת על "לפנים משורת הדין", נכללת אף היא בתחום הסמכויות המוענקות לנו, ואף ב"כ המשיב מסכים עם כך, שהרי בהחלטת המשיב מיום 07.07.04, נשוא הערעור, הוא מודיע למערער, כי:- " הנך יכול לערער על החלטה זו בפני בית-המשפט." 13. חילוקי-הדעת האמיתיים מתמקדים, כאמור, בהמשך תשלום "דמי-הקיום", דהיינ:- האם מומש ה"שיקום בלימודים" וניתן לראות במערער כ"נכה משוקם"? מתברר, כי תוכנית-הלימודים שהוגשה לאגף-השיקום, מתחלקת לשתיים:- א.לימודים-עיוניים הלכתיים; ב.לימודים-מעשיים של כתיבת סת"ם בפועל; המערער השלים את החלק של "לימודים-עיוניים הלכתיים" בהצלחה, ברם, כדי שיהא מוכר כסופר סת"ם ויוכל להתפרנס ממקצוע זה - חייב הוא להשלים גם את חלקה השני של תוכנית הלימודים, כלומר – "לימודים-מעשיים של כתיבת סת"ם, בפועל". 14. עפ"י מכתב "מרכז הכשרה בדרך היהדות", מיום 20.04.04, שנשלח למערער:- " . . . עברת את מבחני העיון של הקורס בהצלחה רבה . . . . . . הננו להמליץ לך להמשיך ולקיים השתלמות בכתיבה מעשית במכון מאושר, למשך תקופה של כשנה (או עד שתוכשר כראוי) על-מנת שתוכל להיות סופר-מומחה ולהשתלב במסגרת עבודה . . . קיימים מספר מכוני-סת"ם, ששם תוכל לרכוש את הניסיון והעזרה. . . . בקצת מאמץ ויגיעה תוכל להצליח." 15 .האם "השלב המעשי" מהווה חלק בלתי-נפרד ממסגרת שיקומו של המערער? כעולה מטענת אגף-השיקום, משהשלים המערער את "מבחני העיון" ורכש את הטכניקה כיצד לכתוב סת"ם, הרי שהתקדמותו במקצוע תלויה בו עצמו ובמידת השקעתו. עניין המשך ההשתלמות ב"כתיבה מעשית", כמופיע במכתב "מרכז ההכשרה", הינו בגדר המלצה בלבד. מן העבר האחר, כעולה מטיעוני המערער, הגם שאושר לו תשלום "דמי-קיום" בחודשים מאוגוסט 2003 ועד לפברואר 2004, בעת תקופת-הלימודים, תובע הוא את המשך תשלום זה עד להשתלבותו בעבודה", הווה אומר: עד לאחר שישלים את החלק השני של "תוכנית הלימודים". 16 .אין אנו מתעלמים מטענת אגף-השיקום, לפיה: - "אגף-השיקום אינו מאשר מימון ל'הכשרה מעשית', לא לעורכי-דין, לא לרופאים ולא לבעלי-מקצוע אחרים'. ברם, נראה לנו, כי לאור נסיבותיו האישיות של המערער, שמן הראוי שבקשתו אכן תובא לדיון בפני "וועדת החריגים" הואיל ובסופו של יום - האדנים של "הסכם הפשרה" נשענים על כך "שהמערער יוכל להתקיים מהמקצוע שאותו רכש". פשיטא, שלנגד עיניה של וועדת-החריגים תעמודנה ההוראות הרלוונטיות כמופיע בתקנה 18 (א) בתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע) ה'תשמ"ח – 1987. 17. אין צו להוצאות. 18. זכות ערעור כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים. 19. מזכירות בית-המשפט: - א.תעביר לב"כ הצדדים עותק מפסק-דין זה, לאחר שבדיון מיום 02/12/2004 קיבלו פטור מהופעה לשמיעתו. ב.תשלח לק"ת, ישירות, עותק מפסק-דין זה. נכותנכה משוקם