1. בפני בקשה להטלת עיקול זמני כנגד הנתבעת על סך של 300,000 ₪. בזמנו הבקשה הובאה בפני כבקשה במעמד צד אחד, אלא שלאחר שעיינתי בבקשה ובתיק ומחמת מורכבות העניין, הוריתי באופן חריג על זימון שני הצדדים לשמיעת הבקשה בפני במעמד שני הצדדים. 2. התובעת טענה בבקשה להטלת עיקולים ובתביעתה כי ביום 18.7.2010 נכרת בינה לבין הנתבעת חוזה שלפיו אמורה הייתה התובעת שמנהלת בית מלון לספק לנתבעת 80 לינות במחיר כפי שהוסכם בהסכם. כפי שהוסכם בין הצדדים, היה על הנתבעת להמציא לתובעת מקדמה בשיעור של 30% שבועיים לפני תחילת האירוח. התובעת טוענת כי המקדמה לא שולמה לה עד היום הזה. לטענת התובעת היא הופתעה מכך שהנתבעת דרשה במפתיע 231 לינות במקום 80 . עוד טענה התובעת כי באופן מפתיע ביום 12.8.10 הנתבעת נטלה את בנות הסמינר שהתחילו את האירוח במלון ויצאו את שערי המלון לאחר שהספיקו ללון לילה אחד. בעקבות האירוע הזה התנהלו התכתבויות בין שני הצדדים ואשר ניתן להבין מתוך תגובת הנתבעת לפנית התובעת , כי היו ליקויים באירוח שהתבטאו בצפיפות, במחנק ובהמולה ודבר זה הוא זה שהביא את הנתבעת בו במקום להחליט לצאת את המלון למיקום אירוח אחר. לטענת התובעת תקופת האירוח היא תקופה של שיא תיירות וכי היא נאלצה לפנות מקומות בבית המלון ולא לקבל קבוצות אחרות, רק כדי לספק מקומות לינה רבים שנתבקשו על ידי הנתבעת. התובעת טוענת כי נגרמו לה נזקים רבים, נוסף על התשלומים שהנתבעת הייתה אמורה לשלם, בין היתר תבעה התובעת נזקים של הכנת אוכל, משקאות ודברים נוספים כגון הכנת האולמות לצורך הסמינר עם המשקאות המתחייבים וכיו"ב. מיותר לציין כי התובעת טענה כי הנתבעת פגעה במוניטין שלה ובשל כך מגיעה לה פיצוי , אך לצורכי אגרה היא העמידה את סכום התביעה על סך של 300,000 ₪, דהיינו סכום פחות מהסכום המגיעה לה, לטענה בכ- 150,000 ₪. הנתבעת במכתבה מיום 1.9.2010 טענה שדווקא התובעת היא זו שהפרה את ההסכם, וכי בניגוד למוסכם התובעת אירחה בבית המלון אנשים אחרים, השירות היה לקוי ובלתי מקצועי, הייתה צפיפות יתר עד כדי כך שבנות נאלצו ללון על מזרונים, כן ארוחת הבוקר היתה דלה וארוחת הצהריים הייתה לקויה. לעניין החשש מהכבדה על ביצוע פסק הדין, טענה התובעת כי הנתבעת על סף מחיקה אצל רשם העמותות וכי מחיקתה תותיר את התובעת עם שוקת שבורה שלא תוכל בעטיה לגבות סכום פסק הדין , אם וכאשר יינתן. 3. הנתבעת הגישה תגובה לבקשה להטלת עיקולים , כשהיא זומנה לשמיעת הבקשה וצירפה תצהיר מטעמה, והיא חזרה על הטענות שהועלו במכתב שהופנה לב"כ התובעת שצוין לעיל, ואף הביעה את רצונה להגיש תביעה שכנגד בגין נזקיה. כן היא טענה שהיא אינה חדלת פירעון וכי האיום במחיקתה אצל רשם העמותות הינו עניין פורמאלי הנובע מאי תשלום אגרה. הנתבעת טוענת כי הסכום המגיע ממנה, אם בכלל , וזאת לפני שהיא תקזז את נזקיה, הינו סך של 71,250 ₪, זאת מכיוון שהובטח לה כי היא תקבל אירוח חינם ל- 20 בנות ושני חדרי אירוח נוספים. 4. כאמור לעיל, שני הצדדים זומנו בפני לשמיעת הבקשה ותחילה העיד מר ניר מועלם, המצהיר מטעם התובעת וטען כי עד היום לא נתקבל שקל אחד מהנתבעת וכי האורחים מטעם הנתבעת עזבו את המלון באופן מפתיע, כאשר הם היו חייבים לשהות בבית המלון ל- 4 ימים כפי שהוסכם בין שני הצדדים העד נשאל מדוע השתהה בהגשת בקשתו לעיקול, הוא השיב כי לא היה שיהוי , זאת מכיוון שמאז הם עזבו את המלון התנהלו שיחות וגם התכתבויות וכי אין זו מדרכה של התובעת להיחפז ולהגיש תביעות נגד לקוחותיה והיא ממתינה לגבות את המגיע לה בדרכים אחרות. (ראה דברי המצהיר בעמוד 2 לפרוטוקול, שורה 4-6), שם הוא אומר בין היתר כי התובעת ניסתה ליישב את ההידורים בינה לבין הנתבעת דרך בית הדין הרבני, אך דרך זו לא צלחה, מה שגרם לתובעת להגיש בימים אלה את הבקשה לעיקול הייתה העובדה שהנתבעת נמצאת על סף מחיקה אצל רשם העמותות. באשר לטענה כי התובעת הכניסה אורחים נוספים, טען המצהיר כי ההתחייבות הזו הייתה רק ללילה ראשון שנפל ביום שבת. הוא נשאל אם אכן נאלצו להלין את הבנות על הרצפה והוא הכחיש את הטענה הזו. הוא נשאל אם היו תלונות על ליקויים, טען שהיה ליקוי אחד על מזגן באחד האולמות וכי הוא דאג לפטור את הבעיה במקום. 5. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפני וכל אחד חזר על עיקר טענותיו. לאחר שעיינתי בתיק, בכתבי הטענות, בתגובה, בנספחים שצורפו לכתבי הטענות ובפרוטוקול הדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, להלן הטעמים לכך: א. התובעת צירפה ראיות מהימנות לכאורה והוא החוזה החתום על ידי שני הצדדים ושאינו מוכחש על ידי הנתבעת, כן הצביעה התובעת על חשש מהכבדה על ביצוע פסק דין לכשיינתן, הלא הוא הסיכוי למחיקתה של הנתבעת מרשם העמותות וגם אם נטען כי הדבר נובע מאי תשלום אגרה, הרי הדבר יכול להעיד רק על חוסר יכולת כספית של הנתבעת, דהיינו מעיד על קשיים כספיים של הנתבעת שעולה לכדי דרגה של חשש מהכבדה על ביצוע פסק הדין לכשיינתן. ב. קיבלתי את הבקשה באופן חלקי, תוך התחשבות בגרסת הנתבעת כפי שהועלתה בתגובה ובפני שהייתה הפרה מטעם התובעת לחוזה וכי היו ליקויים שונים וכאן יאמר מיד שהדברים האלה כולל הערכתם אמורים להיבדק ולהיבחן על ידי בית המשפט, כאשר הוא שומע ראיות בתיק, אך בשלב הזה בל נשכח כי אנו עוסקים רק בראיות מהימנות לכאורה. ג. הנזקים שתבעה התובעת הם לכאורה מנופחים וטעונים הוכחה, שומה והערכה , כמה עלה המזון, כמה עלתה השתיה ומה הנזק שנגרם , אם בכלל מכוח הטענה שבוטלו הזמנות של אורחים אחרים או קבוצות אחרות בעונת תיירות זו. על כן נחה דעתי , תוך התחשבות בהודאה של הנתבעת בחובתה לשלם כ- 71,000 ₪, כי יש להטיל עיקול על סך של 150,000 ₪ שיכול לתת ביטוי לנזקיה של התובעת או לחלק מנזקיה של התובעת כפי שיוכח בעתיד לבוא בפני בית המשפט , כאשר ישמע ראיות בתיק. 6. אשר על כן, אני מטיל עיקול על סך של 150,000 ₪ אצל המחזיקים שבמבוא לבקשה . היה ויתפוס עיקול אחד או יותר, שיהיה בהם בכדי לכסות את סכום העיקול, הנתבעת תהיה רשאית לפנות בבקשה לצמצום העיקולים מכוח עיקרון המידתיות. צו העיקול יהיה בכפוף להתחייבות העצמית של התובעת ולהפקדת עירבון או ערבות בנקאית ע"ס של 20000 שקל או לחילופין ערבות צד ג' - הבעלים של התובעת , ללא הגבלה בסכום. רשם העמותותרשםאגרהעמותות