בפני תביעה כספית/חוזית לתשלום סך 23,100 ₪ המהווה לטענת התובעת את חובה של הנתבעת כלפיה בגין אספקת תבנית (קורים אובליים המשמשים ליצור בקבוקי פלסטיק). התובעת הינה חברה יצרנית העוסקת בייצור ואספקת תבניות שמשמשות בעיקר בתעשיית הפלסטיק. הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק שונים לרבות ייצור בקבוקים, אריזות ומוצרים שונים לתעשיית המזון, הקוסמטיקה והניקיון. תמצית העובדות שאינן במחלוקת: 1. בין התובעת לנתבעת היו קשרי עבודה במשך תקופה ארוכה; 2. שיטת העבודה בין הצדדים היתה שקודם מנסים מוצר (קור/תבנית) נסיוני וכאשר התוצאות מתאימות לדרישת הנתבעת , היתה התובעת מייצרת ומספקת את שאר ההזמנה. 3. התובעת סיפקה לנתבעת תבניות וקורים לפי הזמנה מראש. 4. הנתבעת לא שילמה עבור הקורים האובאליים נשוא התביעה. לגרסת התובעת בחודש מאי 2006 יצרו נציגי הנתבעת קשר עם מנהלה וביקשו ממנו להכין קור אובלי נסיוני, סוכם באותה פגישה כי הקור ייבדק ובמידה והקור יתאים לדרישות הנתבעת ולמפרט שדרשה יוזמנו ויסופקו שלושה קורים נוספים לפי מפרט זה. בתאריך 4.10.06 פנו נציגי הנתבעת וביקשו הצעת מחיר לצורך ייצור הקורים, הצעת המחיר שניתנה עמדה על 23,100 ₪ .לטענת התובעת, עוד באותו היום אושרה ההצעה ע"י נציג הנתבעת בשם בני לוי. התובעת ציינה שתבניות אלו מיוצרות במיוחד בעבור הנתבעת ולפי הזמנתה מראש. לטענתה, על סמך ההזמנה היא רכשה חומרי גלם וייצרה את הקורים האובליים עבור הנתבעת. בתאריך 16.10.06 הגיעו נציגי הנתבעת לאסוף את הקורים המוגמרים מאצל התובעת. ביום 31.10.06 הופקה חשבונית בעבור הרכישה בסך 23,100 ₪. ולפי תנאי התשלום היה על הנתבעת לשלם את החשבונית עד ליום 1.11.06 . חרף תזכורת שקיבלה ,הנתבעת לא פעלה לשלם את החשבונית. בתאריך 4.1.07, לאחר למעלה מחודשיים מאז הייתה אמורה לשלם ותוך שיהוי לא סביר, הודיעה הנתבעת שהיא מבטלת את ההזמנה ומחזירה המוצרים. התובעת טוענת שהנתבעת הפרה את החוזה ולחילופין ניהלה מו"מ שלא בתום לב זאת בנוסף לטענת ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט. הנתבעת מצידה טוענת שהזמינה תבניות ייצור עוד בחודש מאי 2006 שבסופו של דבר לא יוצרו ולא סופקו ולכן בוטלה אותה הזמנה ביוני 2006. מה שהביא לנתק בין הצדדים. הנתבעת אף הכחישה את הטענה שלפיה היא קיבלה קור אובאלי בחודש יוני וביצעה ייצור ניסיוני ורק לאחר הניסיון היא רכשה את 4 הקורים האובאליים נשוא התביעה. לטענתה, בחודש ספטמבר 06 או בסמוך לכך, פנה מנהל התובעת מר סבאח לסמנכ"ל הנתבעת דאז מר לוי כדי לשכנע אותו לבחון שוב אפשרות לרכוש קורים אובאליים מהתובעת. מנהל התובעת הציג את פעילותה של הנתבעת וטען שהתבניות הם ברמה גבוהה מאוד וניסה לשכנע את נציג הנתבעת לחדש את הקשרים העסקיים. למרות החשדנות שהיתה בהצעה, הנתבעת הסכימה לטענתה לבחון את אפשרות רכישת הקורים האובאליים במחיר גבוה מהמחיר שהיה בהצעה הראשונה, וזאת בתנאי שהם יימצאו מתאימים למוצר הסופי. על סמך האמור לעיל, הוזמנו באוקטובר 06 ארבעה קורים, והקורים נמסרו לידי הנתבעת לבדיקה ביום 15.10.06. חרף הזמן והמשאבים שהושקעו בניסיונות, הקורים האובאליים לא איפשרו ייצור המוצר כדרישת המזמין. לפיכך, לא ניתן אישור להזמנה וההזמנה לא נכנסה לתוקף. הודעה בעניין הביטול נשלחה תוך כדי ההתכתבויות בין הצדדים ומר סבאח התבקש לבטל את החשבונית שהוציאה התובעת. לטענת הנתבעת, התובעת לא הסכימה לקבל את הקורים בחזרה ומצידה של הנתבעת לא נעשה שימוש בקורים האובאליים והם נמצאים כאבן שאין לה הופכין במחסני הנתבעת. בדיון ההוכחות שהתקיים העידו ונחקרו מר סבאח מטעם התובעת ומר חנן מטעם הנתבעת וב"כ הצדדים הגישו טיעונים בכתב. התיק הוא תיק בהיקף קטן שאין בו שום חשיבות ציבורית ולכן ינומק פסק הדין בתמצית ובהתאם להוראת תקנה 214 ט"ז לתקסד"א. הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. נכון הוא כי בשלב הסיכומים נזכרה התובעת לטעון להיפוך הנטל בשל "הודאה והדחה" ברם אינני סבור כי זה המקרה. כבר בשלב הגשת התביעה השמיטה התובעת עובדות מהותיות חשובות ביותר ועל כך עוד יורחב בהמשך וביניהן טענתה המרכזית שסופק קור ניסיוני שאושר ע"י הנתבעת וכן שהנתבעת ביטלה בהודעה בכתב את ההתקשרות,ביקשה במפורש להחזיר את הקורים וביקשה במפורש לבטל את החשבונית הכל עוד לפני המועד שנרשם בכתב התביעה,כך שבניגוד למסכת "ההתשה" המשפטית שנוהלה במהלך המשפט ביחס להרחבות חזית (לכאורה) הרי עילת התביעה מלתחילה היתה חסרה ומעורפלת. גם אם אקבל את טענתה המאוחרת של התובעת בדבר היפוך הנטל,גם אז ברגע שהציגה הנתבעת ראיות על כך שלא סופק קור ניסיוני אלה סופקו 4 קורים בבת אחת ובניגוד להתנהלות בעסקאות קודמות,כשהציגה ראיות שביקשה לבטל את העיסקה בשל אי התאמת המוצר ולבצע השבה כדין לרבות ביטול חשבונית,כשלא נסתרה טענתה ההגיונית כי ההזמנה היתה בתנאי שהמוצר מתאים לדרישות הלקוח ונוכח הסתירות בעדות העד מטעם התובעת,הרי גם אז יש לקבוע שהנטל חזר לכתפי התובעת. ראוי אולי להתחיל במסקנה שקיימים הבדלים בצורה בין המוצר הסופי (בקבוק הפלסטיק) שהוצג ע"י מנהל התובעת כמוצר שנמכר בשוק לבין המוצר שהוצג ע"י הנתבעת כמוצר שיוצר באמצעות הקורים ובתבניות שסופקו מהתובעת. ניכר בבקבוקים (מנקודת מבט של מי שאיננו מומחה לענין ברם מחד מומחה לא הובא ומאידך הבקבוקים הוגשו כמוצגים לבקשת הצדדים ולכן יש להתייחס אליהם בכלים הקיימים) שהם יוצרו עבור אותו מזמין (יש על שניהם מעין קישוט המשלים את כנפיו של הברבור שהוא סמל חברת קלין-המזמינה) ויש בין הבקבוקים שוני בצורתם,שוני המתאים לתיאור הבעייתיות שתיאר מר חנן מטעם הנתבטעת עת הציג את הבקבוק (פני הבקבוק אינם אליפטיים אלא מעט שקועים באזור המשטח עליו מודבקות המדבקות המסחריות. לא נסתרה טענת הנתבעת שהמוצר שנמכר בשוק לא יוצר מהקורים האובאליים שסיפקה התובעת ולא קרסה טענת הנתבעת שהכחישה שימוש בקורים. מסקנה זו מבוססת על השוני שנראה בין שני סוגי הבקבוקים,על ההתכתבויות שצורפו לתצהיר הנתבעת ובהן דרישה להחזיר את הקורים לתובעת ועל עדויות המצהירים מטעם הנתבעת שעמדו על כך כי מעבר לנסיונות שנערכו לא נעשה שימוש בקורים האובלים. הרי אם בכוונת הנתבעת היה להשתמש בקורים,היא לא הייתה מבקשת מהתובעת לבוא ולקחתם. התובעת אינה מכחישה, אלא להיפך מאשרת, שהנוהל היה הזמנת מוצר ניסיוני ובמידה שהוא יתאים למבוקש יוזמנו עוד מוצרים זהים ומר סבאח מטעמה ציין במפורש בסעיף 5לתצהירו מיום 22.2.09 כי סוכם שתחילה ייבדק קור אובלי אחד ורק אחר כך יוזמנו ויסופקו 3 קורים אובליים נוספים. תיאור זה רלבנטי לכל מערכת ההתקשרות הקודמת לאירוע נשוא התביעה וכאמור העניין אינו במחלוקת. אלא שבמקרה דנן טוענת הנתבעת כי הצדדים חרגו ממנהגם בעבר משום שהקורים נשוא התביעה נועדו לפתור בעייה קיימת בקורים קודמים וסוכם שיבוצע תשלום רק אם אכן תיפתר הבעיה ולכן סופקו בבת אחת 4 קורים על סמך אותה הסכמה,הנתבעת מכחישה שסופק קור ניסיוני שאושר על ידה ורק אח"כ הוזמנו עוד 3. ב"כ התובעת טען בסיכומי התשובה בסעיף 10 "תמיד יוצר פריט אחד ולאחר שזה אושר שהוא מתאים יוצרו עוד פריטים ותמיד נשלחה דרישת התשלום והחשבונית בגין 4 הפריטים" ברם הטענה בעייתית ולא עומדת בקנה אחד עם מסמכים שהוצגו והתייחסו להזמנה הקודמת לזו נשוא התביעה. מעיון בהזמנת התבניות הקודמת הוזמן מוצר אחד בהזמנה מס' 22957 ביום 18.10.05- והוצאה חשבונית עבורו מיום 19.2.06 אשר מציינת במפורש שמדובר על ההזמנה שמספרה 22957, ואחר כך הוזמנו עוד 3 התבניות נוספות על פי אותו מפרט ושרטוט במסגרת הזמנה מס' 23737 מיום 6.2.06 ושבגינה הוצאה ביום 19.2.06 חשבונית נפרדת ונוספת שמציינת את מס' ההזמנה הנ"ל. ממסמכים אלו ניתן להסיק שאומנם שתי החשבונית הוצאו באותו היום שהינו 19.2.06 אולם נעשתה בהן הפרדה ברורה ומשום שהיו שתי הזמנות נפרדות. לא כך הדבר ביחס לקורים האובאליים ומשום כך נסתרת טענת ב"כ התובעת בסעיף 10 לסיכומי תשובתו. מעיון בנספחי כתב התביעה עולה כי בעניין ההזמנה נשוא התביעה : הוצאה ביום 4.10.06 הזמנה/הצעת מחיר אחת ל-4 קורים אובלים. באותו היום ממש כבר אושרה ההזמנה ל 4 קורים אובלים. באישור לא נרשם דבר ביחס לאספקת קור ניסיוני,ההיפך-נרשם שיש ליצור קשר ל"תאום אספקת הקורים". על גבי אותו אישור שנשלח לתובעת נרשמה מטעמה הוראה למר בני לוי מהנתבעת שיוציא ח-ן בעבור 4 הקורים. ביום 16.6.06 שלחה התובעת לנתבעת תעודת משלוח/ח-ן עסקה בעבור 4 קורים אובליים ואפילו נרשם בה מספר רכב ושם הנהג המוביל. בכל כתב התביעה אין שום אזכור לכך שתחילה יוצר וסופק קור אובלי ניסיוני,זה נבדק ואחר כך אושר והוזמנו עוד 3 נוספים. אין שום אזכור לטענות הנתבעת בדבר אי התאמת הקורים ורצונה בהחזרתם בשל כך-טענות שהיו ידועות לתובעת מתכתובות שהוחלפו ביניהם,במקום זאת העדיפה התובעת להטות את תוכן טענות הנתבעת לכיוון של חזרה מהזמנה ש"לא הוזמנה". למקרא התכתובות שהוחלפו בין הצדדים עולה שמצד אחד חוזרת וטוענת הנתבעת שהקורים אינם מביאים לתוצאה הרצויה ולכן היא מבקשת להחזירם ומצד שני עונה התובעת שיש לשלם ויהי מה. התובעת לא ראתה,בזמן אמת,לענות ולטעון בפני הנתבעת שקור ניסיוני נבדק,שהתוצאה אושרה ולכן סופקו עוד 3 קורים. אין שום ראיה שסופק קור ניסיוני ושהנתבעת אישרה אותו בדרך כלשהי (ונראה כי הכול נעשה בתכתבויות כפי שניתן היה להתרשם ממה שצורף),ההיפך הוא הנכון,הראיות מבססות את גרסת הנתבעת וסותרות את גרסת התובעת. המסקנה היא אחת,במקרה דנן היו גישושים כלשהם בסביבות חודש מאי 2006,אין ראיה על אספקת קור ניסיוני לפני יום 16.10.06,כל המסמכים מדברים על הזמנה ואספקה במקשה אחת בחודש אוקטובר 2006,אין שום ראיה לכך שעד לאחר שהוגשה בר"ל טענה אי פעם התובעת בפני הנתבעת שניסוי בקור אובלי נסיוני צלח ולכן יוצרו וסופקו שאר ה-3. אכן היתה הזמנה מחודש מאי 06 (26.5.06 שמספרה 24031) אולם לטענת הנתבעת לא סופקו הקורים בשל חילוקי דעות כספיים,עניין זה נרשם בגוף ההזמנה,הטענה לא נסתרה ולראיה אין תעודת משלוח או חשבון המתייחסים להזמנה זו וגם בהזמנה זו ניתן לראות שהוזמנו 4 קורים ביחד. גם כאן ראוי להזכיר פעם נוספת ושלישית שבכתב התביעה אין כל זכר להספקת קור ניסיוני במאי 06 ולתוצאות בדיקתו אצל הנתבעת. רק בשלב מאוחר יותר, בתצהירים מטעם התובעת סופר לראשונה על ייצור קור אובאלי ניסיוני במאי וכאשר בספטמבר יוצרו שאר הקורים ונציג מטעם הנתבעת אסף את הפריטים אך גירסה זו כאמור מוסיפה פרטים שלא הוזכרו בכתב בתביעה ואשר אינם מתיישבים עם המסמכים כפי שפורט לעיל. גם מר גדעון מטעם התובעת בחקירתו הנגדית בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 23-34 אומר "לא קיבלתי הזמנה במאי, לא היה כל סיכום בינינו. " , גרסה זו הינה בניגוד לטענה שסופק קור ניסיוני כבר בחודש מאי.זאת ועוד,מר גדעון הופנה לדואר אלקטרוני שהוחלף בין הצדדים בבין 28-29 למאי 2006 ושם טרם התגבשה כל הזמנה שהיא וכל שהיה אלו הן הצעות מחיר שלא התקבלו אז ע"י הנתבעת,אז אם הזמנה טרם בוצעה,אם מחיר טרם סוכם אז בוודאי קור ניסיוני טרם יוצר,אותה אי הסכמה ביחס למחיר תומכת גם היא בגרסת הנתבעת. לא בכתב התביעה ולא בתצהירים נאמר שהקור הניסיוני סופק לנתבעת ולאחר מכן הוחזר משום מה לתובעת וסופק שוב עם שאר שלושת הקורים, רק בחקירה הנגדית עמ' 6 שורה 30-31 ולאחר שנשאל מר גדעון על העניין ולאחר שהופנה לדואר האלקטרוני שהוצג בפניו העלה את הטענה הנ"ל שעל פניה היא טענה כבושה. מהמקובץ לעיל עולה שגרסת התובעת איננה מבוססת,אינה עומדת בקנה אחד עם המסמכים,הראיות והתנהגות הצדדים,יש בה סתירות,היא כבושה בחלקה ודינה להידחות. משכך,יש להעדיף את גרסת הנתבעת ויש לקבוע כי עמדה לה זכות ביטול עקב אי התאמת המוצר ואולי בעניין זה ראוי להתייחס לאופן ומועד הביטול. בכתב התביעה נטען שהודעה על ביטול העסקה ניתנה "בשיהוי ניכר" ביום 4.1.07 אולם מעיון בהתכתבויות בין הצדדים אנו רואים שכבר ביום 5.12.06 הודיע מר לוי למר גדעון שאינם מעוניינים בקורים וזאת בשל העובדה שאיכות המוצרים הסופיים אינה ברמה טובה וכבר אז נאמר במפורש שהנתבעת לא תשלם את החשבונית ומר גדעון התבקש לבטל אותה לקבל חזרה את מוצריו. המכתב מיום 4.1.06 הוא תוצאה של התכתבויות ואולי שיחות קודמות בין הצדדים כשמחד מודיעה הנתבעת על ביטול העסקה ומאידך עומדת התובעת על ביצוע התשלום. די בכך ואין צורך להאריך עוד.דין התביעה להידחות. בשלב ההכרעה במחלוקת המקדמית בעניין הרחבות חזית נקבעו הוצאות בסך 2500 ₪ בהתאם לתוצאות ההתדיינות,הוצאות אלו נראות בשלב זה לאחר הפעלת שקול דעת כמספיקות ולכן הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות הליך זה בסך 2500 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. בלשכתי נמצאים שני הבקבוקים שהוגשו כראיות. כל צד רשאי עד 20.6.10 לבקש ולקבל את הבקבוק שהגיש,לאחר מועד זה יזרקו הבקבוקים. צרכנותאי התאמה (מוצר)מוצר