1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.10.10. בהתאם להחלטת הוועדה, הוענקו למערער 10% נכות בתחום האורטופדי, בשל הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני ו- 30% נכות פסיכיאטרית. כן נקבעו 0% נכות בגין דלקת בקיבה ובגין קיפוזיס גבי. 2. עיקר טענות המערער: א. הוועדה לא קבעה אחוזי נכות התואמים את מצבו הפסיכיאטרי של המערער. הוועדה קבעה את הנכות בהתאם לסעיף 33(ד), המתייחס למצב של קיום הפרעה פסיכוטית ומצבי REMISSIO המלווים בסימנים בינוניים של אי התאמה סוציאלית והגבלה על כושר העבודה. בפועל, המערער מצוי במצב פסיכוטי המלווה סימנים ניכרים של אי התאמה סוציאלית. המערער נוטל תרופות בקביעות, הוא מטופל המרכז לבריאות הנפש ובבית חולים ואף אושפז בעבר. ב. בקביעת הנכות האורטופדית התעלמה הוועדה מממצאי צילום סי.טי. שהוצג בפניה. הוועדה אף לא ציינה את טווח תנועות הגב התחתון ואת מידת ההגבלה בתנועות. ג. הוועדה התעלמה מבעיות רפואיות נוספות של המערער ובהן טרומבוציטופניה- מחלה המתבטאת במחסור בטסיות דם, כיב בתריסריון, מחלה כרונית של חסימת דרכי אוויר ודלקת בגידים ברגל שמאל. 3. המשיב התנגד לערעור, מן הנימוקים העיקריים הבאים: א. מדובר בערעור רפואי. החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת. המערער נבדק ע"י מומחים בתחום הנפשי ובתחום האוטופדי. ב. המערער לא הלין בפני הוועדה בכל הנוגע לתחום הפנימי. 4. ביום 6.4.11 התקיימה ישיבת דיון מוקדם בפני כב' הרשמת גרשון יזרעאלי. הצדדים ביקשו כי פסק הדין יינתן על סמך טענותיהם בכתב ובעל פה. 5. לאחר הישיבה, ובהתאם להחלטת בית הדין, הודיע המשיב בהודעה מיום 13.6.11, כי יסכים להשבת עניינו של המערער לוועדה, לשם התייחסות לבדיקת ה- סי.טי. משנת 2008 וכן לשם הנמקת מתן הנכות בשיעור 0% בגין הגסטריטיס. 6. המערער הגיב להודעת המשיב והודיע ביום 30.6.11 כי הוא עומד על הערעור בנוגע לתחום הנפשי. אשר לבדיקת הסי.טי, הוא מסכים להשבת העניין לוועדה, ומבקש כי תנמק את החלטתה. עוד מבקש המערער כי הוועדה תתייחס לטענות בעניין בעיות בתחום הפנימי, נוסף לגסטריטיס. 7. דיון והכרעה: א. המחלוקת העיקרית שנותרה להכרעה בתיק, נוגעת בשאלת הנכות הנפשית הנקבעה למערער. הלכה היא, כי סמכותו של בית הדין לעבודה הינה לדון בשאלה משפטית בלבד. על בית הדין לבחון, בין היתר, האם טעתה הוועדה בעניין שבחוק, התעלמה מהוראה המחייבת אותה, חרגה מסמכותה או הסתמכה על שיקולים זרים. ראו: עב"ל 10014/98 הוד נ' המל"ל פד"ע לד 213. ב. בענייננו, הוועדה כללה בהרכבה פסיכיאטר ובדקה את המערער בדיקה קלינית. הוועדה מציינת בפרוטוקול, בסיכום מיום 3.10.10, כי עיינה בסיכומי המחלה של המערער מאישפוזיו הפסיכיאטריים וביתר המסמכים, ואף מפרטת את הטיפול התרופתי שמקבל. עם זאת, אשר לטענות המערער בדבר חומרת מצבו הנפשי וההשלכות על תיפקודו והתאמתו הסוציאלית - הצדק עם המערער כי הוועדה לא התייחסה בפירוט לעניין ולא נימקה קביעתה בהקשר זה. יצוין, כי במסגרת החלטת הוועדה בדרג ראשון, הופנה המערער לאיבחון בשפה העברית, איבחון שכלל התייחסות להפרעות בתיפקוד המערער, אולם לא כך נהגה הוועדה לעררים. ג. בתחום האורטופדי, אכן חסרה בהחלטת הוועדה התייחסות לבדיקת הסי. טי. משנת 2008 שהציג המערער. אך ברור, כי על הוועדה לנמק התייחסות זו ולפרט ולנמק קביעותיה. ד. אשר לטענת המערער כי הוועדה לא התייחסה לליקויים נוספים מהם הוא סובל, עיון בפרוטוקול הוועדה, בפרק - "פרטי הליקויים (המחלות) מפי התובע" מעלה כי המערער לא התלונן בפני הוועדה כי הוא סובל ממחלות נוספות. אף הוועדה מציינת (פרק ז' לפרוטוקול), כי "מבחינה פנימית- אין תלונות". לפיכך, לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה בהקשר זה. ה. בנסיבות אלה, יושב עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים. הוועדה תשקול ותנמק את התאמתו הסוציאלית של המערער וההגבלה על כושר העבודה, לאור מצבו הנפשי, ותקבע שיעור נכותו בהתאם. ו. כמו כן, הוועדה תתייחס לבדיקת הסי.טי. של המערער משנת 2008 שהוצגה בפניה, תשקול ותנמק קביעתה האורטופדית. הוועדה תנמק אף את הנכות בגין הגסטריטיס. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו. התיק יוחזר לוועדה הרפואית לעררים אשר תפעל כאמור בסעיפים 7 ה' ו-7 ו' דלעיל. המשיב ישלם למערער סך של 1,500 ₪ כשכ"ט עו"ד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער. רפואהבדיקת סי.טי (CT)ועדה רפואית