1. לפניי תביעת התובע, יליד 1950 לפיצויו בגין נזקי גוף שנגרמו לו ביום 25.8.99 בעקבות נפילתו מפיגום במהלך עבודתו כעוזר טפסן בשירותה של נתבעת מס' 1, שנתבעת מס' 2 הינה מבטחתה. 2. בפסק הדין שניתן על ידי ביום 28.10.03, דחיתי את תביעת התובע בשל כשלונו להוכיח את עילתו. (ראה פסק הדין בת.א. 98574/03 בית משפט השלום בתל-אביב). 3. בעקבות ערעורו של התובע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בוטלה קביעתי בדבר העדר חבות ונקבע כי הנתבעות חבות בפיצוי התובע בגין נזקיו תוך השבת התיק להשלמת פסק הדין בשאלת הנזק. (ראה פסק הדין בע"א 1462/04 מיום 30.11.05). 4. בעקבות פסק הדין בערעור זימנתי את ב"כ הצדדים לקדם משפט לפניי ובישיבה זו קיבלתי הודעתם כי אין בכוונתם להגיש תיעוד או סיכומים נוספים בהפנותם לתיעוד הקיים בתיק (ראה פרוטוקול ישיבת 19.1.06). 5. בהכרעת בית המשפט המחוזי לא מצאתי התייחסות לשאלת הרשלנות התורמת ולפיכך יצאתי מתוך הנחה כי כל שאלת האחריות הוכרעה במסגרת הערעור, על כן לא אתייחס לאיה בפסק דין משלים זה. 6. לאחר עיון בסיכומי הצדדים והחלטתי באשר לשיעור נזקי התובע כדלקמן: א. נכות תפקודית: בחינת הראיות שלפניי מלמדת כי נכותו התפקודית של התובע זהה לנכותו הרפואית ומסתכמת בשיעור כולל של 12%. מגבלתו הקלה של התובע אינה פוגעת בתפקודיו הרגילים ואף לא שוללת יכולתו לבצע מגוון רחב של עבודות כפי שגם הוכח. יצויין כי התובע עבר קורס במסגרת שיקומו במל"ל בתחום האפיה וכי הצליח להשתלב כאב בית העוסק גם בבישול ואפיה. ב. נזק בלתי ממוני - כאב וסבל: בנסיבותיו של המקרה, לנוכח נכותו הצמיתה של התובע, גילו, הטיפולים שקיבל ותקופת אי הכושר, הנני מעריך את נזקו של התובע באב נזק זה בסכום כולל של 60,000 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ג. הפסדי שכר מלאים בעבר (תקופת אי הכושר): אין חולק בדבר השתכרותו של התובע עובר לאירוע התאונה בסכום של 6,000 ₪. התובע הוכיח אי כושר מלא למשך 16 חודשים מיום קרות התאונה. לנוכח הראיות שלפניי, התובע זכאי לפיצוי בגין הפסדי שכר מלאים בתקופה זו בסכום כולל של 96,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום קרות התאונה (25.8.98) ועד התשלום בפועל. ד. הפסדי שכר חלקיים מאז תום תקופת אי הכושר ועד הגיע התובע לגיל 67: בנתוני המקרה שלפניי, לנוכח הנכות התפקודית הלא גבוהה והשלכותיה המזעריים על כושר עבודתו של התובע, אין מקום לפיצוי המבוסס על תחשיב ויש להעריך הפיצוי הכולל בגין הפסדי שכר אלה בסכום גלובלי המשקלל בחובו את הנתונים הרלוונטים שלפניי, כמו גילו של התובע, נכותו התפקודית כאמור, הצלחתו למצוא עבודה חלופית ושכרו בה. לנוכח האמור ועל סמך הערכה כוללת, הנני מחייב את הנתבעות לפצות את התובע באב נזק זה, בסכום כולל של 50,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ה.הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וסיוע הזולת עבר + עתיד: הראיות שלפניי באבות נזק אלה מסתכמות למעשה בעדותו של התובע וקרוביו (אשתו ובתו), ללא גיבוי כלשהו בקבלות או תיעוד אובייקטיבי. התובע זכאי לפיצוי בגין סיוע הזולת בעבר בתקופת אי הכושר בה נזקק להוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וסיוע הזולת, אך ספק אם יש ממש בטענותיו של התובע באשר להזקקותו להמשך ההוצאות הללו לאחר החלמתו והתגבשות נכותו הצמיתה בשיעור של 12%. לנוכח האמור ובהסתמך על הראיות שלפניי, הנני מעריך את מכלול נזקיו של התובע באבות נזק אלה בסכום כולל של 20,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ו. ניכוי תקבולי מל"ל: הנתבעות רשאיות לנכות מסכום פסק הדין את כל תקבולי המל"ל ששולמו לתובע - כולל דמי השיקום, בתוספת הצמדה וריבית מיום תשלומם על פי חוות דעת עדכנית שתוכן לצורך זה. ז. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: התובע זכאי לשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ על יתרת התשלום שתשולם לו, ככל שתשולם וכן להשבת אגרת בית המשפט ששילם, בתוספת הצמדה וריבית מיום תשלומה. ח. בהתאם להחלטתי מיום 19.1.06 ולנוכח הגשת בר"ע לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור, הנני מעכב ביצוע פסק הדין עד להכרעת בית המשפט העליון ובכפוף אליה. טפסןרשלנות תורמתתאונת עבודה