1. התובעת בתיק בל 11036/07 הגישה תביעה כנגד החלטת הנתבע אשר שלל את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה בחודש 3/07. התובע בתיק בל 11935/07 הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע אשר שלל את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה בחודשים 7/07 - 10/07. התובעת והתובע הנם בני זוג. לאור זהות העילות והשאלות דומות שהתעוררו בתביעותיהם ולמען יעילות הדיון וחסכון זמן, הוחלט לאחד את התיקים. 3. ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה אשר אינן שנויות במחלוקת: א. התובעים בני זוג הגישו תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה בעילת "מחוסר עבודה" לפי סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980, (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"). ב. בחודשים 3/07 ו 7/07 - 10/07, במועדים שונים, לא התייצבו התובעים בלשכת שירות התעסוקה והמציאו לנתבע אישורי מחלה כנגד אי התייצבותם. ג. אישורי המחלה של התובעים הועברו על ידי הנתבע למתן חוות דעת רפואית בשאלה האם יש בהם כדי להעיד על סיבה רפואית המצדיקה אי התייצבותם בלשכת שירות התעסוקה. ד. בהתאם לחוות דעת רופא הנתבע, הוחלט על ידי הנתבע לא לקבל את אישור המחלה של התובעים וכפועל יוצא מכך הוחלט לשלול מהתובעים זכאותם לגמלת הבטחת הכנסה בחודשים אלה. 4. בתיק זה הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם ד"ר אשכנזי חיים, רופא המוסד, מומחה ברפואה פנימית. בהסכמת הצדדים הוחלט שלא לקיים דיון הוכחות בתיק וכי יש להפנות את עניינם של התובעים למומחה רפואי שיחווה דעתו האם לאור מצבם הרפואי של התובעים אכן נבצר מהם מלהתייצב בלשכת שירות התעסוקה בחודשים 3/07 ו 7/07 - 10/07. 5. ביום 5/3/09 מינה בית הדין מומחה רפואי, ד"ר גפן טמיר, רופא תעסוקתי, על מנת שיחווה דעתו. המומחה הרפואי התבקש להשיב על השאלה - האם לאור מצבם הרפואי של התובעים הם יכלו להתייצב בשירות התעסוקה בחודשים מרץ 07 ובחודשים יולי 07 עד אוקטובר 07. 6. ביום 7/4/07 הוגשה חוות דעתו של המומחה הרפואי בה נקבע, כי בחודש 3/07 לא הייתה סיבה רפואית משמעותית לאי ההתייצבות בשירות התעסוקה, למעט בתאריך 12/3/07, אצל התובע. לגבי החודשים 7/07 עד ל 10/07 נקבע, כי היו ימים בודדים בהם התובע והתובעת היו בלתי כשירים להתייצב בשירות התעסוקה. 7. לאחר קבלת חוות הדעת הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי. בית הדין שקל את בקשת הנתבע והתיר הפניית שאלת הבהרה למומחה הרפואי כדלקמן: "מהם אותם ימים בודדים בחודשים 7/07 - 10/07 בהם התובע ואישתו היו בלתי כשירים להגיע ללשכת התעסוקה". 8. ביום 15/10/09 הוגשה תשובתו של המומחה הרפואי לפיה, התובע היה מנוע מלהתייצב בלשכת התעסוקה בשל מצבו הרפואי ביום 16/7/07 וביום 8/10/07. לגבי התובעת נקבע, כי הייתה מנועה מלהתייצב בלשכת התעסוקה בשל מצבה הרפואי ביום 23/9/07. 9. דיון והכרעה התייצבות התובעת בחודש 3/07 בלשכת שירות התעסוקה - התובעת לא התייצבה בימים 4/3/07, 11/3/07, 18/3/07 ו - 25/3/07 והמציאה תעודות מחלה. המומחה הרפואי מטעם בית הדין סבר, כי התובעת לא הייתה מנועה מלהתייצב באותם ימים. המומחה הרפואי מטעם המוסד קבע, כי רק ביום 11/3/07 הייתה התובעת מנועה מלהתייצב בלשכת שירות התעסוקה. התייצבות התובעת בחודש 7/07 בלשכת שירות התעסוקה- התובעת התייצבה כדין בימים 1/7/07, 8/7/07 ו 15/7/07. התובעת לא התייצבה בימים 22/7/07 ו 29/7/07 והמציאה תעודות מחלה. המומחה הרפואי מטעם בית הדין סבר, כי התובעת לא הייתה מנועה מלהתייצב בימים אלה. התייצבות התובעת בחודש 8/07 בלשכת שירות התעסוקה - התובעת לא התייצבה בימים 5/8/07, 12/8/07, 19/8/07 ו 26/8/07 והמציאה תעודות מחלה. המומחה הרפואי מטעם בית הדין סבר, כי התובעת לא הייתה מנועה מלהתייצב בימים אלה. התייצבות התובעת בחודש 9/07 בלשכת שירות התעסוקה - התובעת התייצבה כדין בימים 16/9/07 ו - 30/9/07. התובעת לא התייצבה בימים 2/9/07, 9/9/07 ו 23/9/07 והמציאה תעודות מחלה רק לגבי יום 2/9/07. המומחה הרפואי מטעם בית הדין סבר, כי התובעת הייתה מנועה מלהתייצב רק ביום 23/9/07. בחודש 10/07 לא התייצבה התובעת כלל בלשכת שירות התעסוקה ולא המציאה אישורי מחלה. 10. התייצבות התובע בחודש 7/07 בלשכת שירות התעסוקה - התובע לא התייצב בימים 16/7/07 ו - 30/7/07 והמציא תעודות מחלה. המומחה הרפואי מטעם בית הדין סבר, כי התובע היה מנוע מלהתייצב רק ביום 16/7/07. התייצבות התובע בחודש 8/07 בלשכת שירות התעסוקה - התובע לא התייצב בימים 6/8/07 ו - 13/8/07 והמציא תעודות מחלה. המומחה הרפואי מטעם בית הדין סבר, כי התובע לא היה מנוע מלהתייצב בימים אלה. התייצבות התובע בחודש 9/07 בלשכת שירות התעסוקה - התובע התייצב כנדרש בחודש זה. התייצבות התובע בחודש 10/07 בלשכת שירות התעסוקה - התובע לא התייצב בימים 8/10/07 ו 29/10/07 והמציא תעודת מחלה רק לגבי 8/10/07. המומחה הרפואי מטעם בית הדין סבר, כי התובע היה מנוע מלהתייצב רק ביום 8/10/07. 11. סעיף 2(א) (2) לחוק הבטחת הכנסה שכותרתו "תנאי זכאות" קובע כי מבוטח יהיה זכאי להבטחת הכנסה, בין השאר, אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה ובהתאם לכללים שנקבעו לענין בסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995. על פי תקנה 6 (א) לתקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח) התשנ"ל-1997 שכותרתה "רישום בלשכת עבודה" - "רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לעניין סעיף 127(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה". כמתחייב מהאמור לעיל, זכאותו של מבוטח לגמלת הבטחת הכנסה תיבדק על פי סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה - ועל כן, יש לבחון, קודם כל, את התייצבות המבוטח בלשכת התעסוקה בהתאם לכללים שנקבעו בסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי. על פי הדין מי שאינו מתייצב בכל הימים בהם נדרש - לא עומד בתנאי הזכאות, ועל כן אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה. 12. בתקנה 11 (ד) לתקנות הבטחת הכנסה (כללי זכאות והוראות ביצוע) התשמ"ב - 1982נקבע כי: "רופא מוסמך רשאי לדרוש, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים בכל ענין הקשור באישור הרפואי, והכל אם המידע דרוש לצורך מתן חוות דעתו בדבר מצב בריאותו וכושרו של התובע לעבוד, הצורך בהשגחה תמידית עליו ובדבר תקופת תוקפו של האישור הרפואי". זכאותם של התובעים נשללה בגין אי התייצבותם בלשכת התעסוקה בחודשים מרץ 2007, ויולי 2007 עד אוקטובר וזאת על סמך קביעתו של רופא הנתבע כי האישורים הרפואיים שהמציאו התובע לאותם מועדים אינם מעידים על העדרות מוצדקת מהתייצבות. 13. בעת שבית הדין מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטה הנסמכת על חוות דעת רפואית ובהעדר ידע רפואי לבית הדין, מונה על ידי בית הדין מומחה יועץ רפואי שיתן חוות דעתו. המומחה הרפואי קבע, כי התובעים לא היו מנועים מלהתייצב כאמור, במרבית המועדים וכפי שפורט לעיל. 14. הלכה פסוקה היא, שבית הדין מאמץ כדרך כלל את קביעת המומחה הרפואי, אלא אם ישנו טעם מיוחד שלא לעשות כן, או שחוות הדעת איננה מסתמכת על עובדות שקבע בית הדין, או באם חוות הדעת איננה בהירה או איננה ברורה. במקרה דנן חוות הדעת של המומחה הנה מקצועית, מנומקת ברורה ובהירה. המומחה הרפואי התייחס לחומר הרפואי שעמד בפניו וענה על שאלות ההבהרה שהופנו אליו. לא מצאתי כל הצדקה משפטתית או עובדתית שלא לאמץ את קביעותיו של המומחה הרפואי בענייננו. 15. לאור האמור הרי שאין מנוס מלקבוע, כי בדין הוחלט על שלילת זכאותם של התובעים לקבלת גמלת הבטחת הכנסה בחודשים 3/07, 7/07 - 10/07. נציג ציבור מיכאל לוין בתיק, לא נערך דיון הוכחות. התובעים הגישו אישורים רפואיים שקבעו כי בחודש מרס ובחודשים יולי עד אוקטובר 2007, מצבם הבריאותי לא אפשר להם להתייצב בלשכת התעסוקה. רופא מטעם הביטוח הלאומי הגיש חוות דעת המנוגדת לאישורים הרפואיים שניתנו. החלטת כבוד השופטת היתה להעביר את חוות הדעת הרפואית לרופא מומחה, שיתמנה על ידי בית הדין. החלטת הרופא המומחה היתה שברוב הימים לא היתה סיבה בריאותית שמנעה מהם להתייצב בלשכה. עקב החלטת הרופא המומחה, נדחתה תביעתם . מדובר בחילוקי דעות רפואיים ולמעשה אין לנו ברירה אלא לקבל את חוות הדעת של הרופא המומחה, שמונה מטעם בית הדין. אף על פי כן , איני יכול להמנע , לאחר קריאת התיק מלהביע את התרשמותי לגבי תוצאות פסק הדין. מדובר בתובעים שמצבם הרפואי רחוק מלהיות תקין. הם התייצבו למשפט ללא ייצוג משפטי , התרשמתי שמבחינת השכלתם אין באפשרותם להתמודד עם משפטנית מקצועית מטעם הנתבע. לעניות דעתי, במידה ולתובע היה יצוג משפטי הולם קיים סיכוי שפסק הדין היה שונה. 16. סוף דבר. לאור כל האמור התביעה נדחית אין צו להוצאות. רפואההבטחת הכנסהדמי אבטלה