התובעים הזמינו מהנתבעת 1, סוכנות הנסיעות, חבילת נופש בת שישה לילות לרומא, מיום 5/8/12 ועד ליום 11/8/12. הנתבעת 2 הינה מארגנת טיסת השכר. נטען בכתב התביעה כי ביום 11/8/12, מועד הטיסה חזרה ארצה, נמסר לתובעים בשדה התעופה, כשעתיים לפני ההמראה, כי הטיסה בוטלה עקב פשיטת רגל של חברת התעופה הזרה " WIND JET" (להלן: "חברת התעופה"). לטענת התובעים, לאחר שלא עלה בידם ליצור קשר עם הנתבעת 1 ובשל חוסר הוודאות בה נמצאו והצורך לחזור ארצה לילדיהם הקטנים, הזמינו בשעה 22:00 בלילה, בלית ברירה, כרטיסי טיסה מחברת התעופה אלאיטליה לטיסה היוצאת ביום למחרת ובעלות של 1260 יורו לשני הכרטיסים. למחרת היום היו התובעים בקשר עם נציג הנתבעת 1 אשר הודיע להם כי נעשים ניסיונות למציאת פתרון לנוסעים. לטענתם, רק בשעות הצהריים נאמר להם על ידי נציג הנתבעת 1 כי אורגנה טיסה חלופית לאותו היום, ואולם, בשלב זה לא היה בידי התובעים לבטל הכרטיסים שנרכשו על ידם. משכך, עותרים התובעים לחייב הנתבעות בתשלום נזקיהם, עלות הטיסה החלופית בסך של 1260 יורו, תשלום עבור חדר ללילה הנוסף, עלות כלכלה ליום נוסף והפסד יום עבודה. הנתבעת 1 טענה כי שימשה כמתווכת בין התובעים לבין נותני השירותים השונים, כי ביצעה את הזמנת כרטיסי הטיסה מהנתבעת 2 ואף העבירה לה את מלוא התשלום בעבור כרטיסי הטיסה, וכי על יסוד האישורים שקיבלה מהנתבעת 2 אישרה לתובעים את הזמנתם. עוד טענה כי לא היתה לה כל ידיעה או יכולת לדעת על פשיטת הרגל של חברת התעופה הזרה. הנתבעת 2 טענה כי ביטול הטיסה נבע מפשיטת הרגל של חברת התעופה הזרה וכי הדבר לא היה בשליטתה ו/או בידיעתה. לטענתה, נודע לה על פשיטת הרגל של חברת התעופה הזרה רק ביום הטיסה בשעה 18:00 בערב בהודעה טלפונית של נציגות חברת התעופה כי כל הטיסות של חברת התעופה מבוטלות לאלתר. עוד טענה הנתבעת 2 כי העבירה לחברת התעופה את מלוא התמורה בעבור הטיסה. מיד לכשנודע לנתבעת 2 על ביטול הטיסה, שלחה את נציגתה באיטליה אל דלפקי חב' התעופה כדי לאתר את נוסעי הטיסה, ובכללם התובעים, וליידעם בדבר פשיטת הרגל של חברת התעופה ועל ניסיונותיה של הנתבעת 2 למציאת פתרון. לטענתה, משכשלו ניסיונותיה לקבל פתרון מחברת התעופה, החלה לפעול למציאת חלופה, קרי מטוס פנוי להחזרת הנוסעים ארצה. לבסוף, הצליחה הנתבעת 2 לארגן טיסה חלופית ליום המחרת בעלותה נשאה הנתבעת 2. טוענת הנתבעת 2 כי התובעים בחרו שלא להמתין למציאת חלופה עבורם על ידה והסדירו לעצמם טיסה חזרה ארצה. בדיון בפני העידו התובעים ונציגי הנתבעות וחזרו על טענותיהם כפי שנטענו בכתבי הטענות. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל התביעה. אין חולק כי הטיסה בוטלה בשל פשיטת רגל של חברת התעופה וכי הדבר נודע לתובעים כשעתיים לפני מועד הטיסה. העובדה כי חברת תעופה קורסת ומפסיקה טיסותיה אין די בה כדי להביא לחיובם של הנתבעות, סוכנות הנסיעות וספק הטיסה, בנזקי רוכשי הכרטיסים. על מנת להקים חבות למי מהנתבעות, על התובעים להראות כי מי מהנתבעות התרשלה. כך למשל, מקום בו ידעו הנתבעות או צריכות היו, בנסיבות העניין, לדעת על מצבה הכלכלי של חברת התעופה ולא פעלו על מנת להודיע לרוכשי הכרטיסים על הסיכון הקיים. על התובעים היה להוכיח כי במקרה דנן מוטלת על סוכנות הנסיעות ו/או ספק הטיסה אחריות לנזקים שנגרמו להם. בענייננו, לא טענו התובעים כל טענה בכתב התביעה, וממילא לא הוכיחו, כי מי מהנתבעות התרשלה. (ראה למשל ת"ק 25988-02-10 גפט ואח' נ. סוכנות לביטוח "אליפים" ואח'). זאת ועוד, טענת הנתבעת 2, וטענתה זו לא נסתרה, כי נודע לה על ביטול הטיסה רק באותו היום בשעה 18:00 בערב, כי הידיעה נחתה עליה בהפתעה וכי העבירה לחב' התעופה את מלוא התשלום בעבור הטיסה מספר ימים קודם לכן. הנתבעת 2 אף צירפה אסמתכא על העברת הכספים וכן מכתב חברת התעופה מיום 12/8/12, יום לאחר ביטול הטיסה, לפיו מודיעה חברת התעופה על הפסקת טיסותיה משעות הערב ביום הקודם. איני סבורה כי נפל דופי בהתנהלות הנתבעות כאשר כבר מספר שעות לאחר ההודעה על ביטול הטיסה נשלחה נציגה לשדה התעופה לצורך הודעה לנוסעים כי נעשה ניסיון למציאת פתרון. אף התובעים אישרו בעדותם כי בסביבות השעה 23:00 לערך היתה נציגה במקום אשר לקחה את פרטיהם והודיעה להם על הניסיונות למציאת פתרון. כאמור, הנתבעת 2 ארגנה טיסה חזרה, בעלותה נשאה, בעבור נוסעי הטיסה שבוטלה, אלא שהתובעים כבר הזמינו בשעה 22:00 כרטיסי טיסה בחברת תעופה אחרת. ויודגש, שני הצדדים אינם חלוקים כי מדובר בתקופת הקיץ בו שרר עומס כבד בשדה התעופה כך שלא ניתן לומר כי הנתבעת 2 לא פעלה באופן ראוי, בשים לב למועד בו נודע לה על ביטול הטיסה והקושי במציאת מטוס חלופי והמועד בו נמצאה טיסה חלופית בעבור הנוסעים. עם כל ההבנה למצבם של התובעים ואי הוודאות בה נמצאו הרי שיש ממש בטענת הנתבעת 2 כי בנסיבות העניין מיהרו התובעים להזמין מיוזמתם טיסה חלופית תחת להמתין למציאת פתרון וארגון טיסה חלופית על ידי הנתבעת 2. טענת התובעים באשר לחשיבות מועד חזרתם ארצה מאחר ולשניים ילדים קטנים בארץ, אינה מתיישבת עם העובדה כי התובעים הזמינו טיסות שכר אשר מעצם טיבן, וללא קשר לעובדת פשיטת הרגל של חברת התעופה, מיועדות לשינויים. על אף האמור לעיל, ולאור טענת הנתבעת 2 כי נשאה בעלות הטיסה החלופית שאורגנה על ידה ליתר נוסעי הטיסה, כאשר ממילא לו היו בוחרים התובעים להמתין ולטוס בטיסה זו היתה נושאת הנתבעת 2 אף בעלות טיסתם, ונוכח עדות נציגת הנתבעת 2 בדיון באשר לעלות הטיסה בה נשאה בעבור יתר הנוסעים, החלטתי לחייב הנתבעת 2 לשלם לתובעים הסך של 1,200 ₪. התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית. בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות. תביעות נגד חברות תעופהתעופהביטול טיסהפשיטת רגל