פסק דין 1. תביעה כספית בסך של 96,306 ₪ בקשר לרכישת רכב תפעולי מסוג EZ –GO TXT (להלן: "קלנועית") ביום 11/8/14. 2. להלן העובדות כפי שהובאו בכתב התביעה: א. התובעת, אם שכולה, בליווי בנה, מתן זגורי, נפגשה עם הנתבע, סוכן של הנתבעת, לקבלת ייעוץ והצעת מחיר לרכישת כלי רכב, שיעמוד בקריטריונים של משרד הביטחון להחזר כספי עבור הרכישה ושהנהיגה בו לא תחייב ברישיון נהיגה. ב. הנתבע הציע לתובעת לרכוש את הקלנועית, ככלי רכב העומד בדרישותיה. וביום 11/8/14, שילמה התובעת לנתבעת את סכום הרכישה בסך של 32,000 ₪ וקיבלה לידיה את הקלנועית. ג. ביום 19/8/14, פנתה התובעת למשרד הביטחון בצירוף החשבונית וביקשה את השתתפות משרד הביטחון ברכישה. פנייה שנדחתה בטענה שהקלנועית אינה עומדת בקריטריונים של משרד הביטחון להחזר כספי. ד. לפניית התובעת לנתבע, בעקבות דחיית הפנייה למשרד הביטחון, ענה הנתבע, שרכב בנזין מנועי מחייב רישיון נהיגה וביטוח בתוקף ורכב תפעולי חשמלי מחייב ביטוח ועל הנהג להיות מעל גיל 16 והוא אינו חייב ברישיון נהיגה. פנייה חוזרת למשרד הביטחון בצירוף תשובת הנתבע, נדחתה בשנית. מה שאילץ את התובעת לרכוש כלי רכב אחר, העומד בקריטריונים של משרד הביטחון בעלות כספית בסך של 19,900 ₪, ביום 28/10/14. 3. לטענת התובעת, הנתבעים הציגו בפניה מצג שווא, שברכישת הקלנועית היא זכאית להחזר הכספי ממשרד הביטחון, אך לא כך, מה שהביא לתוצאה שבידיה שני כלי רכב, האחד משמש אותה ביומיום והשני עומד ללא שימוש. בשל המצב שנוצר, התדרדר מצבה הנפשי של התובעת, והיא סבלה מנדודי שינה, התקפי חרדה, חוסר יכולת לתפקד ודיכאון. 4. התובעת עתרה בכתב התביעה להשבת התשלום ששילמה עבור הקלנועית, לסכום כספי בסך של 10,000 ₪ עבור אחסון הקלנועית, וסך של 50,000 ₪ בגין עגמת נפש ונזקי גוף. 5. הנתבע לא הגיש כתב הגנה מטעמו ולא התייצב לדיונים. עיון בסיכומים מטעם התובעת, נמצא שהתובעת זנחה כל סעד כלפי הנתבע, מפנה לסעיף 44 לסיכומים, בו מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת בלבד. כמו כן, אין בפני אישור מסירה של כתב התביעה לנתבע. לפיכך, ובהעדר כל בקשה כנגד הנתבע – אני מורה על מחיקת התביעה כנגדו מחוסר מעש . 6. הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה; שהתובעת אישרה וחתמה על מסמך המפרט ומסביר משמעות הקלנועית . התובעת חתמה על תעודת אחריות לתקופה של 12 חודשים מיום הרכישה. התובעת לא פעלה להקטין את הנזק ולמכור את הקלנועית. התובעת לא הוכיחה נזק גוף בהעדר חוות דעת רפואית. 7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את ראיות הצדדים – אני קובעת שדין התביעה להידח ות, להלן נימוקי פסק הדין. 8. בתחילה אציין, שאין בפני כל טענה לפגם בקלנועית. כל שנטען על ידי התובעת, שהוצג בפניה מצג שווא, לפיו, ניתן לקבל החזר כספי ממשרד הביטחון בגין הרכישה, ולא כך היה. התובעת לא הציגה התכתבות והתייחסות משרד הביטחון לפניותיה, ורק טענה אותם בעצמה ללא כל סימוכין מטעם משרד הביטחון לטענה, עם זאת, לצורך הדיון אניח שטענה זו נכונה. 9. מטעם התובעת העידו התובעת בעצמה, ובנה, מר מתן זגורי, מי שליווה את התובעת בתהליך הרכישה על פי כתב התביעה, ברם, בעדותו בבית המשפט, העיד שלא הצטרף לאמו ברכישת הכלי הנוסף . מטעם הנתבעת העיד מר אמיתי הרשקוביץ, מנהל טכני אצל הנתבעת. 10. למעשה, מבקשת התובעת לבטל את הסכם הרכישה ולהשיב את כספי התמורה ששילמה, בטענה למצג שווא. 11. אלו הראיות שצורפו לכתב התביעה בנוגע לרכישת הקלנועית: א. ביום 1/8/14 הנפיקה הנתבעת לתובעת קבלה על סך 1,000 ₪ עבור רכישת הקלנועית. ב. ביום 11/8/14 הנפיקה הנתבעת לתובעת חשבונית מס על סך 32,000 ₪ עבור רכישת הקלנועית (להלן: "החשבונית"). (נספח א' לכתב התביעה). ג. ביום 19/8/14 הנפיקה הנתבעת לתובעת קבלה על סך 31,000 ₪ עבור רכישת הקלנועית. ד. ביום 19/8/14 פנתה התובעת למשרד הביטחון בצירוף החשבונית בבקשה להשתתפות משרד הביטחון ברכישה. (נספח ב' לכתב התביעה). ה. ביום 18/8/14 התקיימה שיחה בין הנתבע לבין התובעת, ממנה עולה כי התובעת ידעה כי לא יינתן החזר כספי ממשרד הביטחון עביר רכישת הקלנועית מאחר ומדובר ברכב המחייב רישיון נהיגה. (נספח ג' לכתב התביעה). ו. ביום 10/9/14 פונה התובעת בשנית למשרד הביטחון בצירוף מכתב הנתבע שהרכב אינו מחייב רישיון נהיגה. (נספח ד' לכתב התביעה). ז. ביום 28/10/14 הנפיקה הנתבעת לתובעת חשבונית מס על סך 19,900 ₪ עבור רכישת רכב תפעולי נוסף ופניית התובעת למשרד הביטחון בבקשה לאשר השתתפות משרד הביטחון ברכישה. (נספח ה' לכתב התביעה). 12. יודגש, אין בפני בית המשפט כל טענה, וממילא אין כל מסמך לכך, שהתובעת ביקשה לבטל את העסקה בשל אי השתתפות משרד הביטחון, ואין כל טענה שהועלתה בפני הנתבעת, טרם הגשת התביעה, על מצג שווא. טענה זו הועלתה לראשונה בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 14/9/16, שנתיים לאחר רכישת הקלנועית. 13. נמצא, כי התובעת ידעה, למצער, ביום 18/8/14 שמשרד הביטחון לא יאשר החזר כספי בגין רכישת הקלנועית, זאת על פי נספח ג' שצירפה התובעת לכתב התביעה. מה שהביא את התובעת לנסות שוב לקבל החזר כספי ביום 10/9/14 בצירוף מסמך הנתבע (נספח ג'). חרף זאת, התובעת לא מבקשת לבטל את ההסכם ולא מבקשת להחליף את הקלנועית ברכב אחר, אלא משאירה בידיה את הקלנועית ורוכשת מהנתבעת ביום 28/10/14, רכב אחר, שעומד בקריטריונים של משרד הביטחון להחזר כספי. 14. כאמור, ה בקשה לביטול ההסכם, בטענה למצג שווא נטענ ה לראשונה בכתב התביעה, שנתיים לאחר הרכישה, ללא כל פנייה מקדימה לנתבעת. 15. האם הוכח קיומו של מצג שווא? האם הוכח שהנתבעת הציגה בפני התובעת עובדות כוזבות, לפיהן הקלנועית עומדת בקריטריונים של משרד הביטחון להחזר כספי? לטעמי, התשובה לכך בשלילה. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בכתבי הטענות על נספחיהם מצאתי לקבוע, כי לא הוכח בפני, כי הוצג בפני התובעת מצג שווא. ראשית, הנתבעת צירפה לכתב ההגנה, מסמך מהותי הנוגע לרכישה, החתום על ידי התובעת, חתימה שאישרה במהלך חקירתה, המסמך לא צורף לכתב התביעה, ולא בכדי. המסמך מאשר, כאמור בחתימת ידה של התובעת, שהוסבר לה שהקלנועית הוא רכב תפעולי על פי תקנות התעבורה וחייב בביטוח, שהיא קראה את תקנות התעבורה לרכב תפעולי שניתן לה על ידי הסוכן והיא מאשרת את מגבלות התפעול של הרכב התפעולי. שנית, התובעת לא צירפה כל מסמך מאת משרד הביטחון, גם לא מהם הקריטריונים להשתתפות ברכישת רכב, כך שלא ניתן לקבוע האם יש בפני מצג שווא. שלישית, התובעת הודתה במהלך חקירתה הנגדי ת, כי רכשה בעבר קלנועית שאושרה על ידי משרד הביטחון וידעה מה נדרש לאישור ההשתתפות הכספית (עמוד 5 שורות 6-9), מכאן, שהתובעת ידעה מה נדרש ממנה לאישור השתתפות כספית של משרד הביטחון ולא נדרשה לשם כך למצג כלשהו מאת הנתבעת. רביעית, לא מצאתי שקמה חובה על הנתבעת לדעת מהם הקריטריונים של משרד הביטחון להשתתפות כספית ברכישת הרכב וחובה זו מוטלת על התובעת עצמה. מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא הוצג בפני התובעת מצג שווא. 16. אף אם הייתה מתקבלת מסקנה אחרת, אני סבורה שדין התביעה להידחות גם בשל העובדה שהתובעת לא ביקשה לבטל את ההסכם בתוך פרק זמן סביר מהמועד בו ידעה על מצג השווא הלכאורי והמתינה שנתיים עד הגשת כתב התביעה. אין ספק, שהתובעת ידעה על אי אישור משרד הביטחון בסמוך לרכישת הקלנועית, אך לא ביקשה לבטל את הסכם הרכישה, ואף רכשה מהנתבעת כלי רכב נוסף. התובעת העידה, עדות שנתמכה בעדות הבן, שלאחר שעברו, היא ובעלה, להתגורר בדיור מוגן בירושלים, לא ברור מתי זה קרה, העבירו איתם את הקלנועית לדיור המוגן, והכלי הנוסף שרכשו, נמסר לבנם מתן. בעדותו העיד כך: "בעקבות הגולפית שאמא לא רצתה אותה ולא קיבלנו החזר עליה, אמא נאלצה לקנות עוד כלי רכב קלנועית שהיא קיבלה עליה החזר, השתמשה בשלומי עד שעברה למגדלי הים התיכון, הגולפית במגדלי הים התיכון, הקלנועית עברה אלי לבית, במהלך הזמן לפני חודשיים נגנבה הקלנועית מירושלים, בשלב מסוים העברתי אותה לירושלים והיא נגנבה. זה לא קשור לתביעה. " (הגולפית היא הקלנועית. הקלנועית היא הכלי הנוסף שנרכש – הח"מ). 17. הוראת סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, קובע את דרך הביטול: " ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; " 18. הלכה היא, כי זמן סביר שונה הוא ממקרה למקרה ויש לפרשו בהתחשב בטיב החוזה, התנהגות הצדדים ונסיבות העניין (ע"א 42/86 אבידוב נגד שיכון ופיתוח). מהמועד בו נרכשה הקלנועית ועד ל משלוח הודעת הביטול, קרי, הגשת כתב התביעה, חלפו כשנתיים, וזה לטעמי, פרק זמן לא סביר, המצביע ומלמד על ויתור התובעת על זכות הביטול והתובעת גילתה דעתה כי היא בוחרת לקיים את ההסכם. זאת ועוד, אין בפני ראיה חותכת שהתובעת או מי מטעמה לא עשה שימוש בקלנועית. לא הובאה חוות דעת מקצועית לגבי מצבה העדכני של הקלנועית ולא מצאתי היגיון סביר לטענה, שהקלנועית חנתה ללא שימוש, למשך שנתיים, עד הגשת כתב התביעה. לשם השוואה, לעניין זמן סביר להודעת ביטול, נקבע בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 , שניתן לבטל עסקה לרכישת רכב חדש בתוך 14 ימים מיום העסקה, בלבד שהרכב לא נרשם על שם הצרכן. בענייננו, חלפו שנתיים. על כן, אני קובעת כי הודעת הביטול ניתנה תוך פרק זמן לא סביר. 19. לסיום, אני קובעת כי דין התביעה כנגד הנתבע להידחות מחוסר מעש, וכנגד הנתבעת דין התביעה להידחות - לגופה של תביעה. 20. אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל. 21. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.רכבקלנועיתביטול עסקה (רכב)קניית רכב