1. בפני תביעה על סך 750 ₪ בגין סירוב הנתבע לקבל חזרה חולצה שרכש התובע מהנתבע. בתאריך 5.10.12 רכש התובע חולצה מחנות הנתבע ושילם עבורה סך של 120 ₪. לטענת התובע, כבר למחרת הודיע לנתבע כי אינו מעוניין בחולצה והגיע ביום ראשון, מיד לאחר שבת, להחליף את החולצה בחנות הנתבע. לטענת התובע, משלא מצא בחנות בגד אחר להחלפה וביקש להחזיר את החולצה, הנתבע סרב להחזיר לו את הכסף עבור החולצה. 2. הנתבע טען בכתב הגנתו, כי יש לדחות את התביעה, שכן לא הוחזרה באריזתה המקורית וכי הוא אינו נוהג לפתוח חולצות לבנות. עוד הוסיף הנתבע, כי התובע חזר לחנות רק כעבור 4 ימים והביא לו את החולצה במצב משומש ולא באריזתה המקורית. במהלך הדיון הודה הנתבע כי התובע הגיע לחנות ביום ראשון ואולם עמד על כך שהחולצה הוחזרה מלוכלכת ולא באריזה מסודרת. החולצה, אשר נותרה ברשות התובע, הוצגה בפניי במהלך הדיון. 3. בהתאם לסעיף 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א - 2010 (להלן: "התקנות"), רשאי צרכן להחזיר מוצר שרכש, וזאת אף ללא כל סיבה ,בכפוף למועדים הקבועים בתקנות ובכפוף לכך שהמוצר לא נפגם ולא נעשה בו שימוש. אמנם נקבע כי החזרת המוצר באריזתו המקורית תהווה ראיה מספקת לאי עשיית שימוש במוצר, אולם לא נקבע כי המדובר בתנאי בלעדיו אין. כלומר, גם אם המוצר לא הוחזר באריזתו המקורית (דבר שהיה מהווה ראיה כי לא נעשה בו שימוש), עדיין על המוכר להוכיח כי נעשה שימוש או פגימה במוצר. 4. בהתאם לסעיף 2 (2) לתקנות, הרי ביחס לפריט 7 בתוספת לתקנות המתייחס לביגוד והנעלה, רשאי צרכן להחזיר מוצר מסוג זה מיום הרכישה ועד תום שני ימים שלאחריו שאינם ימי מנוחה ובלבד שתווית המחיר על המוצר, אם ישנה, לא הוסרה. 5. מועד רכישת החולצה על פי הקבלה שצורפה, הינו 5.10.12, כשהנתבע הודה בעדותו שהתובע הגיע להחזיר את החולצה ביום א'. מאחר שעל פי לוח השנה 5.10.12 חל ביום שישי, אני מקבלת את טענת התובע כי במועד בו הגיע להחזיר את החולצה, טרם חלף המועד הקבוע בתקנות להחזרתה. הנתבע לא הוכיח שימוש בחולצה, או שנפגמה באופן כלשהו. החולצה הוצגה בפניי במהלך הדיון ולא ראיתי כי היא מלוכלכת או מקומטת באופן חריג. הנתבע לא טען כי נדף ממנה ריח של זיעה המעיד על שימוש. הנתבע אף לא טען כי הייתה על החולצה בעת שנמסרה לתובע תווית של מחיר, או כאילו, אם הייתה תווית, היא הוסרה על ידי התובע. 6. לאור האמור, התקיימו התנאים הקבועים בחוק לביטול העסקה והיה על הנתבע לקבל את החולצה ולהחזיר לתובע את התמורה ששילם בניכוי 5% ממחירה, או מערך השירות, או 100 ₪ לפי הנמוך (ראה תקנה 5 לתקנות). לפיכך, ובניכוי 5% ממחיר החולצה, היה זכאי התובע לקבל מהנתבע סכום של 114 ₪. לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט ופיצוי בגין הטרדה שנגרמה לתובע בגין הצורך בהגשת התביעה. התובע הגיש קבלות המעידות על הוצאות נסיעה לדיון בסכום של 71 ₪. הוצאות אגרה עומדות על סך 50 ₪. בהתאם לאמור, בתוספת פיצוי בגין הטרדה שנגרמה לתובע בסכום של 100 ₪, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע, בכפוף להשבת החולצה לחנות הנתבע תוך 5 ימים ממועד קבלת פסק הדין, סכום של 335 ₪. בגדים (הגנת הצרכן)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)