1. התביעה שבפניי עניינה ביטול עסקה במכשיר מסוג Dongle. 2. התובע טען כי ביום 1.12.11 ביקש לרכוש טלוויזיה מסוג סמסונג אשר ידע שיש בה פונקציה של FULL SMART. התובע ניגש לחנות BIGBOX ברמת גן ושם הבטיח לו המוכר כי הפונקציה הזו קיימת גם בטלוויזיה מסוג LG ובהתאם רכש התובע טלוויזיה מסוג LG. התובע ביקש לראות בחנות כיצד הפונקציה עובדת והמוכר הסביר לו כי לצורך שימוש בפונקציה של FULL SMART עליו לקנות בנוסף מכשיר Dongle המותאם לטלוויזיות LG והנמכר ע"י ספקית הטלוויזיה של LG, חברה בשם ח.י אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "הנתבעת"). התובע פנה לנתבעת אליה הופנה, כאמור, ע"י המוכר וביום 14.12.11 שילם התובע 300 ₪ לנתבעת עבור רכישת מכשיר ה Dongle. ביום 16.12.11 הגיע טכנאי מטעם הנתבעת התקין את הטלוויזיה, פתח את מעטפת מכשיר ה Dongle חיבר אותו למכשיר הטלוויזיה והלך. ביום 17.12.11, למחרת ההתקנה, הבין התובע כי הפוקנציה של FOLL SMART איננה עובדת. התובע פנה לנתבעת שהבהירה לו כי הפונקציה אינה מעודכנת בדגם טלוויזיה זה. התובע פנה לחנות BIGBOX שטח בפניה את טענותיו והם הסכימו להשבת הטלוויזיה ולזיכויו. לצורך השבה וזיכוי בגין ה Dongle הפנתה אותו BIGBOX לנתבעת ממנה רכש את המכשיר. התובע פנה שוב ושוב טלפונית לנתבעת וביקש להחזיר את המכשיר ולקבל זיכוי אך נענה כי לא ניתן לקבל החזר מהטעם שנעשה שימוש במוצר. התובע תבע השבת המוצר והחזר כספי בסך 299 ₪ וכן 500 ₪ בגין פיצויים ועוגמת נפש. 3. הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי התובע רכש ממנה מכשיר Dongle תמורת סך של 299 ₪. הנתבעת הכחישה מחוסר ידיעה את החזרת הטלוויזיה לחנות. הנתבעת טענה כי סיפקה המוצר לתובע ביום 16.12.11 וניתנה לו הדרכה. הנתבעת טענה כי התובע פנה אליה בדרישה להחזר כספי רק ביום 2.1.12 למעלה משבועיים לאחר מועד מסירת המכשיר לידיו וכי התובע עשה שימוש במכשיר בשעה שחיבר אותו לטלוויזיה ועל כן איננו זכאי להחזר כספי. הנתבעת טענה כי סכום התביעה בסך 800 ₪ מופרז שכן המכשיר עולה 300 ₪ בלבד. הנתבעת טענה כי לאחר הגשת התביעה הציעה פשרה לתובע אך משדחה אותה יש לדחות התביעה ולחייבו בהוצאות. 4. המסגרת נורמטיבית - בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א - 2010 (להלן: "תקנות ביטול עסקה"), נקבע, לעניין התנאים לביטול עסקה, כדלקמן: "2. צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם - (1) לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת - בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין; לגבי פרטים 1 עד 3, 6 ו-23 לתוספת, פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם כן יוכח אחרת; חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב לעניין זה שימוש בטובין;" בתוספת (תקנה 2) נקבעו הפריטים הבאים: "(1) ריהוט; (2) ציוד לבית ולגן, ולמעט כלי אוכל לא ארוזים; (3) מכשיר חשמלי ומכשיר אלקטרוני לרבות ציוד קצה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת);" 5. דיון - בדיון שנערך בפניי הודה הנציג מטעם הנתבעת כי, בניגוד לאמור בכתב ההגנה, ידוע לנתבעת שהטלוויזיה הוחזרה שכן הוחזרה לנתבעת עצמה. הנציג גם הודה, בניגוד לאמור בכתב ההגנה, כי התובע דרש את החזרת המוצר וההחזר כספי בתוך התקופה בת 14 יום הקבועה בחוק. הנציג הסביר כי הנתבעת הסכימה לקבל את הטלוויזיה בחזרה תמורת החזר כספי אך סירבה ליתן החזר כספי בגין מכשיר ה Dongle אף שבשניהם נעשה שימוש, לאור היחסיים העסקיים בינם לבין חנות BIGBOX ממנה נרכשה הטלוויזיה בניגוד לרכישת ה Dongle באופן פרטי ע"י התובע. לפיכך, במקרה דנן, אין חולק כי התובע דרש את ביטול העסקה בטרם תום התקופה בת 14 יום הקבועה בחוק. אך, גם אין חולק כי נעשה שימוש במכשיר, קרי חיבור ה Dongle לטלוויזיה. התובע טען בפני, כאמור, כי רכש את הטלוויזיה מהחנות ואת מכשיר ה Dongle רכש ישירות מהנתבעת בעקבות הסבריו של המוכר בחנות כי בטלוויזיה מסוג LG קיימת הפונקציה אותה הוא מבקש וכי ע"מ להשתמש בפונקציה זו עליו לרכוש בנפרד מכשיר מסוג Dongleמהנתבעת. אך, כשחוברה הטלוויזיה ע"י הטכנאי מטעם הנתבעת, גילה כי לא מותקנת בה הפונקציה בה חפץ ואשר הובטחה לו ע"י המוכר. בהתאם, אף הסכימה החנות לזכותו בגין הטלוויזיה. מכאן, שאם קיימת חוסר התאמה בין המובטח לממכר הרי שהיא מתקיימת רק בנוגע לחנות אך לא ביחס לנתבעת אצלה רכש התובע את המכשיר בנפרד. לפיכך, בהתאם לתקנות ביטול עסקה, אין באפשרות התובע לבטל את העסקה שבוצעה ישירות מול הנתבעת וזאת לאור השימוש שעשה במכשיר, קרי פתיחת האריזה המקורית וחיבורו לטלוויזיה. גם אם הפתיחה והחיבור בוצעו ע"י טכנאי מטעם הנתבעת. כיום נוצר מצב אבסורדי לפיו התובע מחזיק במכשיר מסוג Dongle שנרכש תמורת 299 ₪ מהנתבעת. אך המכשיר מתאים אך ורק לדגם הספציפי של הטלוויזיה שהוחזרה לנתבעת ובגינה קיבל זיכוי מהחנות, כאשר אותה הנתבעת היא שהסכימה לזכות את החנות בגין אותה הטלוויזיה. לאור האמור ומעבר לצורך, מצאתי לנכון לציין כי מצאתי טעם לפגם בהתנהלות הנתבעת, שמדיניותה כלפי החזרת מוצרים מהחנות בגין מכשיר טלוויזיה שנעשה בו שימוש, שונה ממדיניותה כלפי האזרח הפשוט בגין מכשיר שעלותו נמוכה הרבה יותר ונעשה בו שימוש, זאת כאשר הנתבעת מודעת לנסיבות הספציפיות של מקרה דנן בו קיים קשר ישיר בין רכישת הטלוויזיה באמצעות החנות לרכישת ה Dongle ישירות מהנתבעת. ברם, כאמור, משפעלה הנתבעת בהתאם לתקנות ביטול עסקה, אין באפשרותי לחייבה בגין כך. 6. סוף דבר - התביעה נדחית. בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)