1. ביום 24.1.12 רכשה התובעת מאת הנתבעת מערכת ישיבה שכללה: ספה שלמה מדגם ספקטרה, שתי כורסאות מדגם קפיטולינה ושטיח בעלות של 13,248 ₪. הפריטים הנ"ל סופקו לבית התובעת ביום 29.2.12 וניתנה אחריות על פריטים אלה למשך שנה - עד יום 29.3.13. לתובעת טענות הקשורות לשתי הכורסאות שעלותן 6,686 ₪ (כולל מע"מ), שהן כדלקמן: א. א) כעבור פחות מחודש הבחינה התובעת ובני המשפחה בשחיקה שהחלה בשתי הכורסאות: הבד נראה דהוי, חוטים החלו להיפרם, כדוריות קטנות יוצאות מן הבד ולאחר ישיבה קצרה בכורסאות, הכריות נראות מכווצות ובמצב לא טוב. עקב כך, פנתה התובעת לנציגי הנתבעת והלינה בפניהם על הליקויים ובחלוף שבועיים ממועד האספקה הגיע טכנאי מטעם הנתבעת על מנת לבדוק את הכורסאות והטכנאי החליט, שמדובר בכריות ויש להתייחס לזה בהתאם ועוד אמר שמדובר בבד פשתן וכך זה נראה. ב) כעבור מספר חודשים, שוב פנתה התובעת אל נציגי הנתבעת ושוב העלתה את הליקויים בכורסאות ושוב הגיע אותו טכנאי וגם הפעם בדק והשיב אותה תשובה שמדובר בבד פשתן. התובעת לא הסתפקה בתשובות הטכנאי ושוב פנתה אל נציגי הנתבעת, אך גם הפעם זכתה לאותה תשובה של הטכנאי. ב. התובעת הרגישה שרימו אותה ולכן פנתה שוב פעמים מספר וביקשה לקבל הצעות חלופיות סבירות מאשר התשובות שניתנו לה ולהחליף את שתי הכורסאות או לקבל החזר כספי. כל פנייה שלה, זכתה לאותה תשובה של הטכנאי והיות והתובעת לא הייתה שבעת רצון לא מהכורסאות ולא מהתשובות שניתנו לה, הגישה תביעה זו בגין המוצר הפגום. 2. הנתבעת אינה מכחישה את עצם הרכישה, את מועד הרכישה ואת מועד האספקה והנתבעת גם אינה מכחישה את פניותיה של התובעת, אך לטענתה יש לדחות את תביעת התובעת, משום שהיא מסרבת לקבל, שמדובר בהתנהגות הבד הנוצרת בחלוף הזמן. עוד מציינת הנתבעת, שמדי פעם, כאשר הגיע איש השרות שלה, הוא קבע שהמוצר תקין וכי מדובר בשינויים הנגרמים עם הזמן בבד הפשתן שמאופיו נוצרים פלומות בחלוף הזמן, אך התובעת סירבה לקבל את עמדת נציג השרות. 3. א. אין בתביעת התובעת, דרישה מפורשת לבטל העסקה, אך מעצם דרישות התובעת בגוף התביעה ניתן להבין, שבעצם, מבקשת התובעת לבטל העסקה, שכן מה שביקשה התובעת בתביעה זו הוא: " התובעת מעריכה את נזקיה הכספיים, בזבוז הזמן ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה כתוצאה מהשרות הלקוי של הנתבעת בסכום של 8,686 ₪" וסכום זה כולל בחובו: החזר כספי עבור הכורסאות סך של 6,686 ₪ או לחלופין זיכוי בשווי זה, בגין עוגמת נפש בשל השרות הלקוי של הנתבעת או מי מטעמה מבקשת התובעת לחייב הנתבעת בסך של 2,000 ₪. אם דבר ביטול העסקה עולה רק במשתמע מכתב התביעה, הרי בעדותה של התובעת מבקשת היא, להחזיר לה את הכסף ושייקחו את הכורסאות ומבקשת לבטל העסקה. (עמ' 3 לפ',ש' 32). בעדותה בבית המשפט הצהירה התובעת, שאין היא תובעת עבור הספה, אלא רק עבור הכורסאות. (ראה עדותה בעמ' 1 לפ',ש' 23- 24). ב. בטרם אתייחס לטענות הנתבעת בדבר טיב המוצר, אתייחס בשלב זה רק לסכום של 2,000 ₪ אותו תובעת התובעת בגין עוגמת נפש שנגרמה לה בשל השרות הלקוי של הנתבעת או מי מטעמה ולעניין זה, אני מחליט שיש לדחות את התביעה בגין פריט זה, זאת משום, שעולה באופן מפורש מתוכן כתב התביעה, שכל אימת שהתובעת הלינה על הליקוי, הגיע לביתה טכנאי או איש שרות מטעם הנתבעת ובדק את תלונותיה, כך ששירות בטח ניתן לה. עצם העובדה, שהתובעת לא הייתה מרוצה מממצאי הטכנאי או איש שרות - אין זה אומר שניתן לתובעת שרות לקוי ולכן, בגין כך לא נגרמה לתובעת עוגמת נפש. על כן, אני דוחה את התביעה בגין פריט הנזק של 2,000 ₪ הנ"ל. 4. עוד טענה שיש בדעתי להתחייס אליה, בטרם אתייחס לגופן של טענות התובעת בדבר המוצר הפגום ודרישת התובעת לחייב את הנתבעת להשיב לה את כספה או לחלופין זיכוי בשווי סכום המוצר, היא הטענה שהעלתה הנתבעת בדבר התנהגותו של הבד: א. טענתה של הנתבעת, על כי התובעת מסרבת ועודנה מסרבת לקבל הטענה, שמדובר בהתנהגות הבד הנוצרת בחלוף הזמן או שמדובר בשינויים הנגרמים עם הזמן בבד פשתן, כפי שנטען בסעיפים 1, 4 לכתב ההגנה לא מקובלת עלי ומוטב היה, שבמקרה זה לא תטען טענה כזאת - זאת לאור העובדות הבאות: א) אין חולק בין הצדדים, שהתובעת רכשה את המוצרים ביום 24.1.12 (ראה טופס "הזמנת לקוח" שצורף כנספח א' לכתב ההגנה) ואני מקבל את טענת התובעת- טענה שלא נסתרה- שהמוצרים סופקו לביתה ביום 29.2.12. אין גם חולק, שעל המוצרים הנ"ל ניתנה אחריות הנתבעת למשך שנה מיום האספקה. ב) אם הנתבעת מאשרת בכתב ההגנה, שהפנייה הראשונה של התובעת בדבר הליקויים הנטענים על ידה הייתה ביום 11.3.12 (ראה סעיף 4 לכתב ההגנה), היכן רואה הנתבעת "חלוף הזמן" שיש בה כדי להצדיק הטענה של "התנהגות הבד" מאז האספקה ועד הפנייה הראשונה? 5. לגופו של עניין הנטען על ידי התובעת בדבר פגם במוצר לאור התופעות שנוצרו מאז אספקת המוצר לביתה, עולה השאלה, האם טענותיה של התובעת הוכחו עד כדי להצדיק ביטול העסקה בתנאים המבוקשים על ידי התובעת בתביעה זו. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בנדון דנן ולאחר שבחנתי את חומר הראיות, אני מחליט שדין התביעה להידחות - זאת מהנימוקים הבאים: א. א) עם כל הכבוד לתובעת, היא ראתה את המוצר בטרם רכשה אותו וכבר מלכתחילה, היא לא רצתה את הבד שראתה ושאלה אם אפשר לקבל המוצר עם בד אחר. כמו כן, העידה התובעת, שהיא ראתה את האופי של הכורסא עם הבד של הספה ולמרות זאת, החליטה לרכוש המוצר כפי שראתה. (עמ' 2 לפ',ש' 28- 30). גם כלתה של התובעת, אשר ליוותה את התובעת בזמן הרכישה, ראתה את המוצרים ואת הבד ועתה היא מדברת על הבדלי צבעים ושלא נוח לשבת על הכורסא. יש הבדל בין מוצר פגום ובין הטענה שאי אפשר לשבת על הכורסא ואיני רואה סיבה וגם לא הובהר, מה פשר הדבר שאי אפשר לשבת על הכורסא. האם בזמן הרכישה לא ניסו אם נוח לשבת - או לא נוח? (ראה העדות בעמ' 3 לפ',ש' 20- 24). ב) התובעת ביקשה לבסס תביעה זו על טענותיה, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה וכראיות להוכחת טענותיה בחרה להגיש לבית המשפט תמונות המוצר. באותה מידה שעיינתי בתמונות שהגישה התובעת, עיינתי גם בתמונות שהגישה הנתבעת - ראה מוצגים ת/1 ותמונות שצורפו לכתב התביעה לעומת תמונות נ/2, שהגישה הנתבעת - ובעצם, כשם שישנה עדות מול עדות - זו של התובעת וזו של נציגת הנתבעת- כך יש בפני תמונות מול תמונות ועל פי כל אלה על בית המשפט להכריע בתביעה זו. ב. א) העולה מהאמור לעיל הוא, שכל צד הגיש לבית המשפט תמונות בקשר לאותם פריטים עליהם מלינה התובעת ומעניין לציין, שמכל סדרת תמונות נראית הספה והכורסאות אחרת, שכן בעוד שמתמונות שהציגה התובעת אפשר לראות פה ושם פלומות או כדוריות כדוריות (כדברי התובעת בעמ' 1 לפ',ש' 25) העולות מהבד בעוד שמתמונות שהציגה נציגת הנתבעת לא נראים פגמים כלל. ב) אם כן, מה שעולה מהתמונות הנ"ל הוא, שהכל תלוי בזווית הצילום ולכן יש קושי להכריע בין תלונת התובעת ובין טענות הנתבעת על היעדר פגם ושכך נוהג בד כזה בטבעיות ולכן, היות וכל סדרת תמונות מציגה את הפריטים באורח שונה ובהיות התובעת בבחינת "המוציא מחברו", לא יכולה התובעת להסתפק בתמונות בלבד על מנת להוכיח את קיומם של פגמים ובמיוחד לא יכולה התובעת להוכיח - באמצעות תמונות בלבד- שקיים פגם בייצור עד כי חובה היא לבטל העסקה או להחליף את המוצר. ג) לשם הוכחת הפגם והאם הפגם הוא משמעותי היורד לשורשו של עניין או האם הפגם הוא פגם בייצור, היה על התובעת להציג בפני בית המשפט - בנוסף לתמונות- גם חוות דעת בעל מקצוע מתאים על מנת להעיד האם הפגם הוא בייצור, האם ניתן לתקן את הפגם - אם לאו, שכן אם הפגם ניתן לתיקון הרי על הנתבעת לעשות זאת במסגרת תעודת האחריות ואם הפגם לא ניתן לתיקון וקיימת חובה להחליף את המוצר או לבטל העסקה - כל זאת היה צריך להשתקף בחוות דעת מקצועית אובייקטיבית- החסרה במקרה זה. ג. א) אין בפני תמונות אובייקטיביות היכולות להציג בצורה אובייקטיבית מה באמת מצב הפריטים והאם קיים פגם בייצור או בטיב הבד וכפי שכבר נאמר לעיל, לא ניתן מהתמונות להיווכח מה באמת פגמים יש בספה או בכורסאות. הממצאים הנראים בתמונות אלו או אחרות הם עניין של תקריב לכאורה אותם ביקשה התובעת להבליט, כשם שהנתבעת רצתה להבליט את היעדר הפגמים וכל אחד הציג תמונות מהזווית שנראתה לו. ב) לא התרשמתי מהתמונות שהוצגו על ידי כל אחד מהצדדים, שניתן לקבל תמונה אובייקטיבית מה באמת מצבם של הפריטים שנרכשו על ידי התובעת והיות והתובעת היא בבחינת המוציא מחברו - היה עליה להוכיח קיומם של פגמים וזאת היה ניתן להוכיח על ידי חוות דעת מקצועית ולא על ידי תמונות "אילמות" בלבד. מתמונות אילמות בלבד, בוודאי שלא ניתן לקבוע הממצאים עליהם העידה התובעת, ש:"הכורסה מסמורטטת, אי אפשר לשבת עליה, מרגישים את הקרש". (עמ' 1 לפ',ש' 26). 6. א. התובעת מבקשת, בעצם, לבטל את העסקה והשבת כספים, ברם על מנת שבית המשפט יורה על ביטול העסקה, על התובעת לשכנע את בית המשפט, שמדובר בהפרה יסודית של עסקה המכר ובפגמים היורדים לשורש העסקה. התובעת לא הצליחה להרים נטל זה ובמיוחד כאשר הרמת הנטל בא לידי ביטוי בתמונות בלבד - שהוגשו על ידי כל צד- ולא באמצעות חוות דעת. תמונות התובעת - כפי שהתייחס אליהן בית המשפט לעיל- לא הצליחו לתמוך בגרסת התובעת באופן משכנע שקיים פגם המצדיק ביטול העסקה. לפיכך ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה. ב. למרות התוצאה אליה הגעתי, יש בדעתי להעלות שתי הערות הנוגעות לצדדים: א) לאור הנסיבות, החלטתי שלא לחייב התובעת בהוצאות- למרות דחיית התביעה. ב) הנתבעת מעידה על עצמה, שהיא עושה מאמצים כבירים על מנת להימנע מהליכים משפטיים עם לקוחותיה, שכן היא רואה חשיבות רבה וערך עליון בשביעות רצונם ובשמירת המוניטין שלה ופועלת ללא דופי בטיפול בלקוחותיה ולכן, לאור הצהרה זו ולאור דברי מנהל הסניף מר יבגני שפירא, שהאמינות חשובה לנתבעת מעל לכל או לאור דברי נציגת הנתבעת, שיש להם נכונות לטפל בלקוחות גם לאחר הגשת כתב התביעה, הייתי ממליץ בפני הנתבעת -במסגרת תעודת האחריות ולאור העובדה שטרם עבר זמן רב מאז רכישת המוצר- לבדוק שנית את המוצר בבית התובעת ולבדוק האם באמת לא ניתן במקרה זה, לילך על פי אותו ערך עליון ולרצות- בצורה זו או אחרת- את התובעת על ידי מעשה כלשהו אשר ישביע את רצונה. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)