כללי 1. התובעים הנם בני משפחה, זוג הורים ושני ילדיהם הקטינים. בשלהי חופשת הקיץ של שנת 2007 החליטו "בדקה התשעים" לבלות שבוע ימים בעיר הקיט אנטליה אשר בטורקיה. הנתבעת הנה סוכנת נסיעות המזמינה בעבור לקוחותיה שירותי תיירות שונים מספקים, בארץ ובחו"ל. לפי פרסומיה, ניתן להזמין שירותי תיירות באמצעותה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. שמה מעיד, כי אמורה לתת מענה מהיר לפונים אליה ברגע האחרון. 2. התובעים התקשרו בחוזה עם הנתבעת והזמינו חבילת נופש לאנטליה. העסקה בוטלה שכן התברר כי לא ניתן לספק את כל השירותים המוזמנים. משביקש התובע להזמין חבילת נופש אצל סוכן נסיעות אחר התברר לו כי נבצר ממנו לעשות כן משום שהאשראי המוענק על ידי חברת האשראי נוצל במלואו בעסקה עם הנתבעת, שבוטלה. נסיונותיו של התובע לגרום לביטול החיוב כמו גם לקבלת אישור מהנתבעת כי העסקה בוטלה עלו בתוהו. בשל כך, נאלצו בני המשפחה לוותר על החופשה. 3. התובעים הגישו אפוא תובענה זו בה תבעו פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בעטיו של הנסיון הכושל לבלות את חופשתם בחוץ לארץ. הם העריכו את נזקיהם בסך 26,000 ₪ (8,000 ₪ לתובע 1 ו-6,000 ₪ לכל אחד מיתר התובעים). בישיבה המקדמית שהתקיימה לפניי הצהיר בא כוח התובעים כי חרף הטענות שהועלו בתובענה והמייחסות לנתבעת רשלנות בעצם חזרתה בה מאישור ההזמנה, יעמידו התובעים את תביעתם על הנזק שנגרם להם עקב מחדל הנתבעת שלא דאגה לביטול החיוב בחברת האשראי לאלתר, או למצער, לא המציאה אישור כי העסקה בוטלה. כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר, ועל כן תהא ההנמקה תמציתית, כמצוות הדין. העובדות 4. ביום ששי ה- 24.8.07 בשעות אחר הצהרים יצר התובע קשר טלפוני עם נציג השירות של הנתבעת והתעניין בחבילת נופש לאנטליה. לאחר שאושר לו כי ישנה חבילת נופש הכוללת טיסה לאנטליה ביום 27.8.07 בשעה 04.50 וחזרה לארץ ביום 1.9.07 וכן לינה בחדר משפחה בבית מלון, נתבקש התובע לחתום בחתימה אלקטרונית על טופס הזמנה באינטרנט בו נרשמו, בין היתר, פרטי כרטיס האשראי שלו והסכמתו לחיוב חשבונו. התובע חתם באותו יום בשעה 19.29. 5. ביום ראשון ה-26.8.09 בשעות הצהרים נמסר לתובע כי בית המלון בתפוסה מלאה, הוצעו לו חלופות שונות בבתי מלון אחרים, שלא התאימו לצרכיו ועל כן הוחלט על ביטול העסקה. כמסתבר, באותו יום חויב על ידי הנתבעת כרטיס האשראי של התובע במלוא סכום חבילת הנופש, שהסתכם בסך 9,513 ₪. מרישומי הנתבעת עולה, כי פקידת השירות אשר טפלה בביטול העסקה רשמה גם כי יש לבטל את החיוב בחברת האשראי. עם זאת אין ראיה ממנה ניתן ללמוד שהנתבעת הודיעה מיד לחברת האשראי על ביטול העסקה על מנת שזו תבטל את החיוב. 6. לפי עדותו, התקשר התובע עם סוכן נסיעות אחר אשר מצא בעבור המשפחה חבילת נופש מתאימה ברם, כאשר ביקש לשלם בעזרת כרטיס האשראי התברר לו כי לא ניתן לעשות כן היות שמלוא האשראי נוצל בעסקה עם הנתבעת. לא עזרו תחנוניו והסבריו של התובע כי העסקה בוטלה, והעסקה החדשה לא אושרה. עם זאת, בחברת האשראי הומלץ לו לפנות לנתבעת ולקבל אישור ממנה בכתב על ביטול העסקה, ואז לא תהא מניעה לאשר את העסקה החדשה. 7. התובע גם הוסיף, כי פנה לנתבעת, שוחח עם נציגי שירות שונים ונציגי מחלקת הנהלת חשבונות על מנת להניע אותם לפעול לביטול החיוב, או למצער, להמציא לו אישור בכתב באמצעות פקס על ביטול העסקה, אך פניותיו נפלו על אוזניים ערלות. בפועל, זוכה חשבונו בחברת האשראי רק ביום 29.8.07 אם כי לפי יום ערך 27.8.07, כך שתוכניות הנסיעה לחו"ל ירדו לטמיון. 8. חרף העובדה שחלק מהשיחות הוקלטו על ידי התובע ופרטי השיחה נמסרו לנתבעת זה מכבר ואף כי היו ידועים לה פרטי נציגי השירות שטפלו בעניינו של התובע, לא הביאה הנתבעת לעדות אף לא אחד מהם. טענתה, כי המדובר בסטודנטים אשר אינם עובדים עוד בחברה אינה יכולה לסייע לה, שכן לא הוכח שנעשה מאמץ לאתרם. הימנעות הנתבעת מהבאת עדים חיוניים שהיו בהישג ידה פועלת לרעתה, ואין אלא להסיק כי לו התייצבו, היה בעדותם כדי לתמוך דווקא בגרסת התובעים. 9. על יסוד גרסת התובע, שלא נסתרה, אני קובעת כי חרף פניותיו כבר ביום ביטול ההזמנה וביום שלאחריו לא בוטל החיוב בחברת האשראי אלא כעבור שלושה ימים ממועד החיוב (וחמישה ימים ממועד ההזמנה). 10. למעשה, מעדות נציגת מחלקת שירות לקוחות של הנתבעת משתמע, כי ביטול החיוב נעשה לפי הנהלים ובמהירות האפשרית. לדעתה "..אם יש לתובע בעיית מסגרת אשראי שיפנה בתביעה לספק האשראי שהרי גם לגובה מסגרת האשראי אין הנתבעת יכולה לערוב..." (סעיף 14 לתצהירה). 11. אמנם נכון, הנתבעת אינה אחראית למסגרת האשראי של לקוחותיה וכאמור בחוזה שהוכן על ידה כספק מותנית הזמנת שירותים באישור העסקה על ידי חברת האשראי. ואולם, משלא עלה בידי הנתבעת לספק שירות ועל כן מבוטלת עסקה עליה לפעול ללא כל דיחוי לביטול החיוב בחברת האשראי (שנעשה עוד בטרם אושרה העסקה על ידי הספקים), לא כל שכן אם נתבקשה לעשות כן על ידי הלקוח. הנתבעת אמנם עשתה כן וחשבון התובע זוכה ברם באיחור בעטיו נבצר מהתובע ובני משפחתו לבלות את חופשתם כפי שחפצו. בשים לב לקהל היעד של הנתבעת, המורכב בחלקו - אם לא ברובו - באלה שב"דקה התשעים" גמלה בלבם ההחלטה לנפוש, עליה להיות ערוכה להושיט ללקוחותיה את מלוא העזרה ולהיות קשובה לבקשותיהם, לא רק כאשר העסקה יוצאת אל הפועל אלא גם כאשר לא עלה בידה לספק את השירות המוצע. גם אם נניח שביטול חיוב כרוך בתהליך האורך מספר ימים - ובעידן האינטרנט קשה להניח זאת - הרי ניתן היה לעשות את הדבר הפשוט, וכפי שביקש זאת התובע, לשלוח בפקס אישור בכתב על ביטול העסקה על מנת שיציגו לחברת האשראי. טענת הנתבעת, כי התובע המתין לרגע האחרון על מנת לבצע את ההזמנה אינה יכולה להשמע, שכן כאמור, דווקא ממנה מצופה שירות מהיר ובכל עת, גם סמוך ליעד היציאה. 12. במקרה דנן פנה התובע לנתבעת אינספור פעמים, הסביר את מצוקתו וציין כי חברת האשראי תיאות לאשר עסקה חדשה אם יוצג לה אישור על ביטול העסקה. חרף זאת, נדחה התובע פעם אחר פעם וכאשר בוטל החיוב היה כבר מאוחר כדי לנצל את האשראי לטיול אחר במקום זה שהוזמן אצל הנתבעת. 13. בנסיבות אלו, זכאים התובעים לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם, ולו בשל האטימות בה נתקל התובע מצד הנתבעת. אני מעריכה את הפיצוי בסך 2,000 ₪ בעד כל נזקי התובעים. 14. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 2,000 ₪ וכן הוצאות משפט לרבות שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 750 ₪. הסכומים האמורים ישולמו תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין לבא כח הנתבעת, שאם לא כן ישא הסכום שאיחרו בתשלומו ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)