1. התובע, שהיה לגרסתו לקוח עסקי של מירס במשך 10 שנים, טוען בתביעתו כי בחודש מרץ 2012 פנתה אליו קרן, נציגת מכירות של חברת "מירס" והציעה לו להצטרף לתכנית חיוב נסיונית חדשה, שבמסגרתה הוא יקבל מכשיר טלפון סלולרי חדש בחינם, ימשיך לשלם סכום חודשי של 258 ₪ לחבילת שימוש וכן ימשיך להיות מחוייב בגין 3 מכשירים קודמים שרכש ובגינם בלבד. 2. התובע נעתר להצעה ואולם לטענתו, כעבור כ- 3 חודשים, משנמכרה חברת "מירס" לנתבעת והוא ביקש לעבור אל חבילת השימוש החדשה שהיא השיקה (תשלום חודשי של 89 ₪ ), הוא נענה בשלילה ונאמר לו כי אם יועבר לחבילה זו בעתיד, כי אז יצטרך לשלם בעד המכשיר החדש שרכש. 3. במצב דברים זה, ולאחר שלטענתו התעלמה הנתבעת מפניות מרובות שלו אליה, החליט התובע לפנות לבית המשפט. בעדותו בפני טען התובע כי לדעתו, בהיתו לקוח ותיק כל כך שקיבל מכשיר בחינם במסגרת ניסוי אליו הוצע לו להכנס, אין זה הוגן שהנתבעת תחייב אותו לבסוף בתשלום בגין מכשיר זה. 4. בתשובה לטענות התובע, טען נציג הנתבעת כי תכנית הניסוי אליה הוצע לתובע להצטרף, היתה "תכנית חיוב/זיכוי" שבמסגרתה הוא חוייב בתשלום בעד המכשיר החדש ואולם במקביל זוכה באותו הסכום והכל בכפוף לשימושים המגיעים לכדי 169 ₪ בחודש (ללא מע"מ). לתמיכת טענותיה, צרפה הנתבעת לכתב ההגנה את הסכם ההתקשרות בינה לבין התובע, אשר נחתם על ידו ביום 18.3.12. 5. במהלך הדיון בפני, הוסיף התובע וטען כי למעשה, יום למחרת ביצוע העסקה שבמסגרתה הוכנס לניסוי, הוא ביקש לבטל את ההסכם ולהחזיר את המכשיר, כי משהו נראה לו לא בסדר ואף אשתו לא היתה מעוניינת בכך. אלא שלטענתו, נציגי הנתבעת התחמקו ממנו ולא אפשרו לו לעשות כן. 6. לכך השיב נציג הנתבעת כי: "לא היתה פנייה לביטול העסקה". 7. במצב דברים זה, החלטתי לאפשר לתובע להציג בפני אסמכתא לטענתו והוא הגיש לתיק בית המשפט מסמך, כתוב בכתב ידו, ובו פרטי שתי פניות שלו אל הנתבעת, בימים 28.3.12 ו- 29.3.12, בהן הוא טוען כי אינו מרוצה מהמכשיר ומבקש להחזירו. בהחלטתי מיום 31.3.13 הוריתי לנתבעת להתייחס אל טענות התובע, על פי הפרטים שמסר ואולם עד כה, היא לא עשתה כן. זאת, על אף שבבדיקה בתיק בית המשפט נמצא כי ההחלטה נמסרה לה כדין. 8. משכך, אין לי אלא לקבל את טענות התובע בעניין זה כפי שהן ולפסוק על פי כתבי הטענות והמסמכים שצורפו אליהם ואשר מהם עולה כי בתאריך 18.3.12, חתם התובע על ההסכם לרכישת המכשיר וכי במהלך הימים 28.3.12-29.3.12 כ- 10 ימים לאחר ההצטרפות) הוא פנה אל הנתבעת פעמיים, הביע חוסר שביעות רצון מהמכשיר, ביקש להחזירו, אך לא קיבל מענה. 9. כניסתן לתוקף של תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשמ"א-2010 (להלן: ה"התקנות") שינתה את כללי המשחק ביחס לזכויות הצרכן להשיב מוצר שרכש, וזאת אף ללא כל סיבה. המוצר נשוא תביעה זו שייך לקבוצת המכשירים החשמליים והאלקטרונים (פריט מס' 3 בתוספת לתקנות) וככזה חלה עליו הוראת תקנה 2 (1) לפיה: "צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי עשיית שימוש בהם... ....פתיחת האריזה המקורית לכשעצמה, לא תחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם יוכח אחרת...". "אריזה מקורית" מוגדרת בתקנה 1 כ - "חפץ וכל חומר שהוא המשמש את היצרן או היבואן כעטיפה למוצר שייצר או ייבא ושאינו חלק בלתי נפרד מהמוצר ואינו חיוני לצורך השימוש במוצר". 10. מכיוון שעל פי האמור בתקנות אלה, ובכפוף לתנאיהן, זכאי היה התובע, בשעתו, להשבת המצב לקדמותו, אלא שעל פי טענותיו שלא נסתרו, הוא ביקש לבטל את העיסקה ולא זכה למענה הנני מקבלת את תביעתו העקרונית, ומחייבת את הנתבעת להשיב לו את כל סכומי הכסף שנגבו ממנו בגין רכישת מכשיר זה, מאז נחתם הסכם הרכישה ועד היום. זאת, בכפוף לכך שהתובע יחזיר את המכשיר לנתבעת. בנוסף לכך, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 600 ₪. סכומי הכסף אותם על הנתבעת להשיב לתובע, בתוספת ההוצאות שפסקתי לזכותו, ישולמו לו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים. טלויזיהביטול עסקה (הגנת הצרכן)