1. הנתבע פירסם מודעה על גב שמשות רכב מסוג סובארו (להלן: "הרכב"), למכירה. התובע, אשר ראה את המודעה, פנה אל הנתבע וניהל איתו מו"מ לרכישת הרכב. אין מחלוקת כי הנתבע הציג עצמו כבעל הרכב אשר רכש בעצמו את הרכב לאחר שסיים שלוש שנות ליסינג ומסר כי לאותו מועד, נסע הרכב 64,000 ק"מ בלבד. במהלך המו"מ שאל הנתבע את התובע האם ברשותו רכב זול להחלפה וכאשר שאל אותו התובע האם הוא סוחר רכב, השיב הנתבע בשלילה וטען כי הוא מחפש רכב לאשתו. בסופו של יום, סיכמו הצדדים על עסקה במסגרתה יחליפו ביניהם כלי רכב. לטענת התובע מחיר רכבו, מסוג סקודה, שנת ייצור 2000 (להלן: "סקודה") נקבע על סך של 14,000 ₪ ואילו מחירו של הרכב נקבע על סך של 72,000 ₪. בתאריך 1/4/10 ביצעו התובע והנתבע את החלפת המכוניות כאשר התובע מסר לידיו של הנתבע סך של 58,000 ₪, הפרש המכוניות, במזומן. 2. התובע מלין על כך שביום 8/4/10. עת פנה למוסך מורשה סובארו לצורך ביצוע טיפול שמנים לגיר, התברר כי בחודש דצמבר 09 עמד הקילומטראז' של הרכב על 161,000 ומכאן הבין התובע כי מישהו שינה את מד האוץ של הרכב ב- 100,000 ק"מ כלפי מטה. התובע פנה מיד אל הנתבע ודרש את ביטול העסקה. הנתבע השיב כי הספיק כבר להשקיע 8,000 ₪ בסקודה שמכר לו התובע. רק בשלב זה סיפר הנתבע לתובע, כי מכר את הרכב בעבור חבר והעביר את הכספים לחבר המתגורר ברוסיה. לדבריו, הסתיר עובדה זו מן התובע, מאחר שידע כי אנשים חוששים לרכוש רכב של אדם אחר. הנתבע הסכים לנסות ולמכור את הרכב בעבור התובע ואף התובע עשה מאמצים לכך, אולם ללא הצלחה. בתאריך 10/5/10 "נתקע" הרכב ונגרר למוסך, שם התברר כי לרכב לא נעשה טיפול "טיימינג" כראוי ועל כן, נקרעה רצועת הטיימינג ונגרם נזק כבד למנוע. התובע נאלץ להחליף מנוע בעבור 11,300 ₪. התובע הסביר כי טיפול "טיימינג" יש לבצע ברכב שנסע 105,000 ק"מ, אולם במקרה זה, מאחר שלתובע נאמר כי הרכב נסע 64,000 ק"מ בלבד, הדבר כלל לא נבדק במכון הבדיקה אשר בדק את הרכב טרם העסקה. התובע טוען כי מחיר הרכב, בהתחשב במס' הקילומטרים הנכון שנסע, צריך היה להיות נמוך ב- 12% וכמו כן, מחירו של הרכב צריך היה להיות נמוך ב- 2% נוספים לאור היותו רכב יד שניה. התובע עותר לקבלת פיצוי בגין נזקיו הכוללים את ירידת הערך, עלות החלפת המנוע, הוצאות שכירות רכב למשך ימי החלפת המנוע, עלות בדיקת הרכב במכון הבדיקה טרם רכישתו, עלות העברת הבעלות בדואר ועוד כמפורט בתביעה. בעדותו בבית המשפט, הודה התובע כי הרכב כלל לא התאים לו שכן הוא מעדיף גיר ידני. התובע צירף שורה של מסמכים לתמיכה בטענותיו. בין היתר, צירף טופס סיכום בדיקה שנערכה לרכב טרם קנייתו. מן הטופס עולה כי המונה מראה 64,000 ק"מ וכן מפורטים ממצאי הבדיקה. בתחתית הטופס נרשם "מומלץ לבדוק רצועת תיזמון מנוע ושגרת טיפולים". כמו כן, צורף תדפיס "היסטוריה לרכב 52-943-61", אותו, לטענת התובע, קיבל רק בשלב מאוחר, ממוסך מורשה סובארו, ממנו עולה כי בתאריך 10/12/09, קודם לרכישתו על ידי התובע, היה הרכב בטיפול במוסך ובאותו מועד המונה הראה על 161,028 ק"מ. 3. הנתבע הודה, כבר בכתב ההגנה, כי הרכב נמסר לו למכירה על ידי אחד בשם אלכסנדר סוקילובסקי, אשר נסע לרוסיה וביקש כי ימכור עבורו את הרכב. הרכב היה עם 64,000 ק"מ והנתבע לא חשד בכך, שכן הרכב נראה במצב חדש. הנתבע טען בעדותו כי התובע לא היה שבע רצון מהרכב כבר מן הרגע שבו רכש אותו. הנתבע שב וטען כי מצב הרכב היה מצויין וכי לא ידע אודות השינוי שנעשה במד הקילומטרים. הנתבע הודה "הצעתי לו גם פיצוי, כי לא הייתי בסדר שלא ידעתי שהורידו את הק"מ, תכל'ס אני הייתי אשם" (פרוטוקול, עמ' 2, ש' 9). הנתבע הודה בעדותו כי הוא סוחר מכוניות, אך לא רצה לומר זאת לתובע, מאחר שלדבריו, "אנשים לא אוהבים סוחרים" (שם, ש' 5). 4. שמעתי את עדויות בעלי הדין וכן עיינתי במסמכים השונים שהוגשו לעיוני. אחר אלה, אני מוצאת לקבל את התביעה, כמפורט להלן. הנתבע הסתיר מן התובע את היותו סוחר מכוניות ואף הסתיר את העובדה כי הרכב לא היה בשימושו, אלא אצל אדם אחר. הנתבע הטעה את התובע לחשוב כי הוא היה הבעלים של הרכב קודם לכן, וזאת, לטענת הנתבע, מאחר שחשש כי התובע לא ירצה להתקשר עם סוחר מכוניות בעסקה וכמו כן, מאחר שלטענת הנתבע, היה סמוך ובטוח כי הרכב תקין לחלוטין. הוכח בפני כי מד הקילומטרים של הרכב זוייף. לא הוכח ידו של מי במעל, אולם מן ההיסטוריה של הרכב עולה באופן ברור, כי הרכב נסע 100,000 ק"מ יותר ממה שנראה היה בפועל במד הקילומטרים. הנתבע מכחיש מעורבות בדבר ואין בידי ראיות הקושרות דווקא אותו למעשה העוולה. יחד עם זאת, אין ספק כי הנתבע מנע מן התובע את האפשרות לברר אודות הרכב בכך שהציג עצמו כבעליו והטעה אותו בכל הנוגע לעברו של הרכב. לפיכך, לטעמי, צריך הנתבע לשאת באחריות לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהגותו במהלך העסקה ביניהם. 5. התובע טען כי הפרש המחיר שצריך היה להיות באשר לרכב הוא לכל הפחות 12%, זאת לאור המרחק שנסע הרכב טרם העסקה. הנתבע לא הביא ראיות לסתור קביעה זו. כך גם בכל הנוגע להפחתה של 2% נוספים בגין היות הרכב יד שניה, דבר אשר גם הוא הוסתר מן התובע. בנוסף, טען התובע כי נגרם לו נזק ברצועת הטיימינג, זאת, כפי שהוסבר לו, מאחר שלא נעשה טיפול טיימינג ראוי. לדבריו, טיפול ברצועת טיימינג מתבצעת רק בחלוף כ- 105 אלף קמ"ש, ומאחר שמד האוץ זוייף, לא יכול היה לדרוש את ביצוע הטיפול לטיימינג. טענה זו אין בידי לקבל. ראשית, הטענה לא הוכחה בכל דרך שהיא זולת דברי התובע המתבססים על דברים שנאמרו לו על ידי אחרים ודברים שכאלה, לא אקבל. שנית, בדו"ח הבדיקה של מכון "סופר טסט", בו נבדק הרכב טרם ביצוע העסקה, נרשם במפורש "מומלץ לבדוק רצועת תיזמון מנוע ושגרת טיפולים". משנמנע התובע מלבדוק זאת, אין לו אלא להלין על עצמו. לאור מסקנתי זו, נדחית גם התביעה לתשלום עבור הוצאות הנובעות מכך. 6. התובע טען כי מחיר הרכב נקבע בין הצדדים על סך של 72,000 ₪. הנתבע טען מנגד כי נקבע מחיר נמוך יותר, אולם עיון בעדותו מעלה כי הלה סתר את עצמו בכל הנוגע לשווי שני הכלי הרכב שהוחלפו בין הצדדים בעסקה וגרסתו אינה קוהרנטית ואינה הגיונית. משכך, אני מקבלת את עדות התובע כי סוכם על שווי הרכב 72,000 ₪. לפיכך, הנזק שנגרם לתובע הינו בדמות אחוזי הפחתת השווי ממחיר המחירון של הרכב, הנגזרים מהיות הרכב יד שניה וממספר הקילומטרים שהרכב נסע. סה"כ כ- 10,000 ₪. נזק זה יש להטיל על הנתבע, אשר הטעה במכוון את התובע בנוגע לפרטי העסקה. מאחר שהתובע והנתבע החליפו כלי רכב וכל אחד מהם עושה בהם שימוש קבוע, מזה זמן, אזי סעד של ביטול עסקה, אין בו כדי ליישב את הסכסוך באופן ההגיוני וההוגן בשלב בו אנו מצויים היום ועל כן, בחרתי לחייב את הנתבע לפצות את התובע עבור הנזק שנגרם לו. 7. אחר ששקלתי בדבר, הגעתי למסקנה כי יש לחייב את הנתבע לפצות את התובע בשיעור המייצג, לטעמי, את הנזקים שנגרמו לו. לפיכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 11,000 ₪, סכום הכולל אף את הוצאותיו של התובע. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. 8. זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק. רכבביטול עסקה (הגנת הצרכן)ביטול עסקה (רכב)