1. התובע רכש אצל הנתבעת, טופז טורס בע"מ, חבילת תיור לקנדה ולהרי הרוקיס הקנדיים. הטיסה יצאה ביום 13.8.08, והמסע נמשך כ- 18 יום. התביעה הוגשה בגין טענות שונות שיש לתובע כלפי חיוביו הכספיים וכלפי אופן ביצוע חבילת התיור. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי כנגד חב' נתור בע"מ, ספקית חבילת התיור (להלן: נתור). 2. תמצית טענותיו של התובע: לאחר שביום 22.6.08 נמסר לו מחיר חבילת התיור, והוא ביצע את הזמנתו, חוייב התובע בסכום נוסף של כ- 1,000 דולר (עבור שני כרטיסים), אשר נומק כתוספת של היטל דלק. התובע טוען כי חיוב זה אינו כדין. לא ניתנה לתובע הנחה של 3% שמגיעה לחבר הסתדרות המורים, אשר הובטחה לו. הובטח לתובע שמספר חברי הקבוצה לא יעלה על 25, אך הקבוצה מנתה 37 נוסעים, דבר שהכביד על ביצוע הטיול (כגון: קושי לשמוע את הסברי המדריך); האוטובוס שסופק לקבוצה היה בעל דלת אחת בלבד, דבר שהכביד על הנוסעים והאריך את זמני העליה והירידה מהאוטובוס, במיוחד לנוכח מספרם הרב של הנוסעים; התובע תכנן נסיעה נפרדת, שלא במסגרת חבילת התיור. לצורך שינוי זה ויתר התובע על טיסה מוונקובר לטורונטו, שנכללה בחבילת התיור, ובמקומה נזקק לטיסה מפילדלפיה לטורונטו. התובע טוען כי הנתבעת סירבה לזכות אותו ממחיר הטיסה שעליה ויתר, וחייבה אותו במחיר מלא עבור הטיסה הנפרדת שהזמין. 3. לגבי תוספת המחיר שנומקה בעליית מחיר הדלק, הסתמך התובע על מסמך מיום 18.8.08 שנערך על ידי היועמ"ש של משרד התיירות, ביחד עם הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. במסמך זה נאמר כי מחיר חבילות תיור, שמוצג לצרכן על ידי סוכנויות הנסיעות וחברות התעופה, צריך להיות "מחיר כולל", וכי לאחר שהצרכן שילם את התמורה - אין ניתן עוד להעלות את המחיר, בטענה שעלה מחיר של מרכיב כלשהו של חבילת התיור, בתקופה שבין התשלום על ידי הצרכן לבין מועד הטיסה. מר ארמון, מנהל מסחרי אצל הנתבעת, השיב כי דברים אלה חלים לגבי צרכן ששילם את מלוא התמורה עבור חבילת התיור. לגבי צרכן כזה, הרי מששילם את מלוא התמורה, אמנם "מוקפא" מחיר חבילת התיור, ואותו צרכן לא יידרש לשלם סכום נוסף, גם אם לפני מועד הטיסה חלה העלאה במחיר אחד המרכיבים. אולם כאשר הצרכן טרם שילם את מלוא המחיר, אלא שילם רק מקדמה, אזי סוכן הנסיעות כבר משריין עבורו את כרטיסי חבילת התיור, וההזמנה כבר "סגורה", אך המחיר טרם שולם במלואו. מר ארמון טען כי "הקפאת" מחיר חבילת התיור אינה חלה לגבי נוסע ששילם רק מקדמה, וכי נוסע כזה יידרש לשלם הפרש של העלאת מחיר באחד ממרכיבי החבילה, אם תחול העלאה כזאת בין מועד תשלום המקדמה לבין מועד הטיסה. אין מחלוקת כי התובע לא שילם, ביום 22.6.08, את מלוא המחיר של חבילת הנופש, אלא שילם רק מקדמה. על כן הוא לא "הקפיא" את מחיר חבילת הנופש, כפי שהיה במועד תשלום המקדמה. לפיכך, בדין נדרש התובע להוסיף את הסכום של כ- 500 דולר לכרטיס. נציגי הנתבעת ונתור ציינו כי תוספת זו כללה אף תוספת בגין העלאת מיסי נמל. מר ארמון טען עוד כי הסכום הנוסף נדרש, לאחר שהנתבעת מצידה נדרשה על ידי נתור לשלם תוספת זו, בגין עלייה במחיר הדלק, וכי הנתבעת דרשה מהנוסעים תוספת מחיר רק כדי כיסוי התוספת, שהיא עצמה שילמה לנתור. יש לציין כי במסמך של נתור בדבר תנאי העסקה - שכותרתו "תנאי השתתפות בטיולים ומידע כללי", ואשר אין מחלוקת כי נכלל בחוברת המידע שנמסרה לתובע - נאמר במפורש כי כאשר חברת התעופה גובה תוספת בגין התייקרות מחיר הדלק, תיגבה תוספת זו מהנוסעים, נוסף על מחיר הטיול. התובע טען כי תנייה זו אינה חוקית, לנוכח האמור במסמך של משרד התיירות ומשרד התמ"ת, שצויין לעיל; אולם על פי הנוסח של מסמך זה - הטענה האמורה עומדת רק מקום שהצרכן שילם את כל התמורה שנדרשה ממנו עבור העסקה. דברים אלה מתיישבים עם הסברו של מר ארמון, כי מקום שהצרכן שילם כבר את מלוא מחיר העסקה, המחיר אמנם "מוקפא"; אך לא כן - מקום שהצרכן שילם רק מקדמה על חשבון המחיר. משאין מחלוקת כי התובע שילם רק מקדמה, אזי התובע לא הראה כי הנתבעת חייבה אותו שלא כדין בתוספת בגין עליית מחיר הדלק (או עליית מיסי נמל). 4. אשר לטענה בדבר מספר חברי הקבוצה: הנתבעת כופרת בטענת התובע כי הבטיחה לו שמספר המשתתפים בטיול לא יעלה על 25. התובע טוען כי סוכן הנתבעת, מר אבי כהן - שהוא שכנו ומכרו, והוא שמכר לו את חבילת התיור דנן - הוא שהבטיח לו כי לא יהיו יותר מ- 25 משתתפים. מר כהן שלל כי הבטיח הבטחה כזאת. הוא אישר כי התובע שאל מה יהיה מספר חברי הקבוצה. לדבריו, הוא השיב לתובע כי המספר הממוצע הוא בין 25 ל- 42 מקסימום. יש לציין כי בתנאי העסקה שבכתב נאמר כי נתור, שהיא הגורם שמספק את חבילת התיור, רשאית לאחד נרשמים לקבוצה משותפת, ואינה חייבת להודיע לנוסעים מראש על החלטה כזאת. על פי החומר שלפני, התובע לא הוכיח את מתן ההבטחה לגבי 25 משתתפים בלבד. הבטחה כזאת היא יוצאת דופן, בהתחשב בכך שהתקופה היא תקופת "שיא העונה" לחבילת תיור מסוג זה. ההבטחה הנטענת אינה קיימת בתנאי ההתקשרות שבכתב (ניתן לומר שבתנייה שבכתב נקבע ההיפך מכך). הסוכן, מר אבי כהן, עשה עלי רושם אמין והגון. אני מאמינה לו כי התשובה שנתן לתובע היא כפי שהעיד בביהמ"ש, מה גם שתוכנה של תשובה זו הגיוני ותואם את המציאות. התובע לא הוכיח, איפוא, כי הנתבעת הפרה הבטחה שנתנה לו בעניין מספר הנוסעים. התובע תבע פיצוי נוסף, בשל כך שמספרם הרב של חברי הקבוצה יצר אי-נוחות בעלייה ובירידה מהאוטובוס, ואף ביכולת להקשיב להסברי המדריך. התובע לא הוכיח כי היתה בעניין זה הפרה של התחייבות כלשהי של הנתבעת כלפיו. הוא לא הראה כי היתה התחייבות לגבי מספר הדלתות באוטובוס או התחייבות אחרת שהופרה. אמנם, נוח יותר כאשר יש רק 25 משתתפים, ולא 37, אך המספר של 37 משתתפים עדיין נמוך מהמספר המרבי (42, לדברי מר כהן). השתתפות בקבוצה של מטיילים, במסגרת של טיול מאורגן, כרוכה, מטבע הדברים, בצורך להמתין מידי פעם זמן מסויים, להשלמת פעולות על ידי חברי הקבוצה, וכרוכה אולי באי-נוחות מסויימת לגבי שמיעת הסברי המדריך. אולם התובע לא הוכיח כי במקרה זה נגרמו תקלות חריגות, בשל מספר המשתתפים בקבוצה. לסיכום נקודה זו: לא מצאתי כי הנתבעת הפרה התחייבות כלשהי, או נהגה באופן בלתי סביר, בכל הנוגע למספר המשתתפים בטיול או לאוטובוס שסופק למטיילים. על כן אני דוחה גם מרכיב זה של התביעה. 5. אשר לטיסה שבמסגרת החבילה, שהתובע ויתר עליה, ולזו שאינה במסגרת החבילה, אשר בגינה חוייב בתשלום: התובע אישר (בעמ' 4 לפר') כי הסוכן, מר כהן, הבהיר לו במפורש שלא יוכל לקבל החזר כספי בגין הטיסה, שעליה הוא מוותר, כיוון שטיסה זו היא חלק מחבילת התיור, ואין ניתן לזכות בגינה בנפרד. התובע עצמו אינו חולק על כך שהזמנת הטיסה מפילדלפיה לטורונטו היתה הזמנה "פרטית" לחלוטין שלו, מחוץ למסגרת חבילת התיור, וכי עבור הזמנה זו היה עליו לשלם מחיר מלא. הנתבעת הסדירה עבור התובע את הזמנתה של טיסה זו, אך כאמור - מחירה היה מחיר מלא של הזמנה "פרטית", וזה המחיר שנגבה מהתובע. כיוון שהתובע עצמו לא חולק על כל העובדות הללו, אזי ברור כי אין לו כל עילת תביעה כנגד הנתבעת, בכל הנוגע לטיסות הללו, ולא ברור מדוע נכלל מרכיב זה, מלכתחילה, בכתב התביעה. 6. נותרה הטענה בדבר הנחה של 3%, אשר התובע טוען שהיה זכאי לקבל, כחבר הסתדרות המורים. אין מחלוקת כי בדרך כלל ניתנת הנחה זו, כאשר הזמנת חבילת התיור נעשית באמצעות הסתדרות המורים, ולא ישירות על ידי הנוסע. התובע טוען כי הוא אמנם הזמין תחילה את חבילת התיור באמצעות הסתדרות המורים. לדבריו, בשיחה אקראית לאחר מכן, עם שכנו ומכרו, הסוכן כהן, מסר לו התובע כי הזמין את חבילת התיור להרי הרוקי הקנדיים באמצעות הסתדרות המורים. התובע טוען כי מר כהן הציע כי יבטל הזמנה זו ויזמין את חבילת התיור ישירות מהנתבעת, באמצעות כהן, וכי כהן הבטיחו לתת לו אותה הנחה, שניתנת לגבי הזמנה באמצעות הסתדרות המורים, ואף החזר של דמי ביטול שיצטרך התובע לשלם להסתדרות המורים בגין ביטול ההזמנה. את עניין דמי הביטול הזכיר התובע לראשונה רק בדיון ביום 5.5.11, ומסר כי שילם דמי ביטול אלה, בסך 100 דולר (עבור שני כרטיסים). מר כהן אישר כי אמנם התנהלה שיחה בינו לבין התובע, כפי שהעיד האחרון. מר כהן העיד כי אינו זוכר בדיוק את הפרטים ואינו זוכר אם במועד השיחה התובע כבר הזמין את חבילת התיור בהסתדרות המורים, או שטרם עשה כן, אך אינו שולל את דברי התובע לגבי אותה שיחה, שבה הבטיח לתובע כי אם יבצע את ההזמנה ישירות דרכו, הוא יעניק לו אותה הנחה כמו של הסתדרות המורים. בעדות זו של מר כהן יש הודאת בעל דין מצד סוכן הנתבעת, כי הוא אמנם הבטיח לתובע הנחה כמו של הסתדרות המורים, אם ימיר את ההזמנה באמצעות הסתדרות המורים בהזמנה ישירה, באמצעות סוכן הנתבעת. מר ארמון מסר (בעמ' 9 לפר') כי ההנחה שניתנת להסתדרות המורים נגזרת ממחיר חבילת התיור, לאחר הפחתת עלות הטיסות. בהתאם לכך, יש לגזור הנחה זו ממחצית מחיר החבילה המקורי (5,500 דולר לכרטיס; תוספת המחיר היתה כזכור בגין עליית מחיר הדלק, רכיב ששייך לעלות הטיסה). מר ארמון העיד (בעמ' 11 לפר') כי על פי נוהלי הנתבעת, איש מסוכניה או פקידיה אינו רשאי להעניק ללקוח הנחה שעולה על 1.5%, ללא אישור מאת מנכ"ל הנתבעת או מאת מר ארמון עצמו. אישור כזה לא ניתן במקרה דנן. על פי הודאת בעל הדין, בעדותו של מר כהן, מסקנתי היא כי התובע הוכיח במידה מספקת, שסוכן הנתבעת אמנם הבטיח לו אותה הנחה, שניתנת להזמנות מטעם הסתדרות המורים, אם חלף ההזמנה שם יזמין התובע את חבילת התיור ישירות באמצעותו. הנתבעת מחוייבת על ידי הבטחה זו, אולם מחוייבותה היא במגבלות של תנאי ההרשאה לשלוח, לגבי שיעור ההנחה שהוא רשאי להעניק ללקוח, היינו - עד 1.5% (סעיף 6 לחוק השליחות, התשכ"ה - 1965). בהתאם לכך, זכאי התובע לפיצוי בשיעור של 1.5% ממחצית העלות המקורית, ובסה"כ - 41.25 דולר. איני מקבלת את דרישתו הנוספת של התובע, להחזר של 100 דולר, אשר לטענתו שילם כדמי ביטול להסתדרות המורים. הטעם לכך הוא כי מרכיב זה אינו נזכר בכתב התביעה, והתובע העלה זאת לראשונה רק בישיבה השנייה בתיק; ואף זאת - מבלי שהציג מסמך או ראייה אחרת כלשהי כי אמנם שילם להסתדרות המורים דמי ביטול בסכום הנטען. 7. מכל מרכיבי תביעתו של התובע, קיבלתי איפוא רק את עניין ההנחה של הסתדרות המורים, וזאת - בשיעור של 1.5% בלבד, בהעדר האישור הנדרש לסוכן, על פי נוהלי הנתבעת, למתן הנחה בשיעור גבוה יותר, כשמדובר בהזמנה ישירה של הנוסע. סכום ההנחה הוא 41.25 דולר שהם 139 ₪ (על פי השער היציג נכון למועד סיכום העסקה, שעמד על 3.37). אני מחייבת איפוא את הנתבעת לשלם לתובע 139 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 9.12.08, ועד לתשלום בפועל. החלטתי שלא לחייב את הנתבעת בהוצאות, כיוון שהמרכיבים העיקריים של התביעה נדחו, ולגבי חלק מהם [אלה שכרוכים בטיסה הפנימית שהתובע לא ניצל, ואשר הזמין טיסה אחרת במקומה] - אישר התובע כי ידע מראש, שלא יזוכה בגין הטיסה שבמסגרת החבילה, שאותה לא ניצל, וכי יהיה עליו לשלם את מלוא המחיר עבור הטיסה האחרת שביקש להזמין, שלא במסגרת חבילת התיור. למרות זאת כלל התובע מרכיבים אלה בתביעתו, ועל ידי כך הצריך את הנתבעת, וגם את הצד השלישי, להתגונן מפני תביעה בהיקף ובנושאים שחורגים הרבה מעבר למחלוקת בעניין הנחת הסתדרות המורים, שרק בו הוכיח התובע כנדרש את טענתו בדבר ההבטחה שניתנה לו. אין כל פרופורציה בין סכום התביעה ומרכיביה לבין הסכום, אשר מצאתי שיש לפסוק לזכות התובע בגין ההבטחה להנחת הסתדרות המורים. על כן איני מחייבת את הנתבעת בהוצאות. 8. ההודעה לצד שלישי נדחית: מרכיב התביעה היחיד שהתקבל עניינו הבטחה להנחה, שנתן לתובע סוכן הנתבעת. עניין זה אינו נוגע ליחסים שבין הנתבעת לבין נתור, שהיא ספק חבילת התיור. מאידך, יתר מרכיבי התביעה, שהיוו רוב מניינה ובניינה, מההיבט הכספי, כן נוגעים למישור היחסים שבין נתור לבין הנתבעת [תוספת עלות הדלק, טיסות הפנים, מספר המשתתפים בטיול וכד']. הנתבעת טענה כי היא פועלת כמתווך בלבד, וכי כל התנאים, לגבי המרכיבים הללו של התביעה, נקבעים על ידי נתור. מכאן ההצדקה להגשת ההודעה לצד השלישי כנגד נתור, לנוכח תוכן התביעה. משנדחו כל מרכיבי התביעה שנוגעים לנתור, אני מחייבת את התובע לשלם לצד השלישי, חב' נתור בע"מ, הוצאות משפט בסך 400 ₪. אם לא ישולם הסכום תוך 30 יום, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. 9.דיני חינוךנופשסוכני נסיעות (תביעות)ביטול חופשה / טיולביטול עסקה (הגנת הצרכן)מורים