פרשת התביעה 1. ביום 22.5.09 רכש התובע מאת הנתבעת חבילת נופש לפריז לתאריכים שבין 21 - 28 ביוני 2009. 2. ביום 1.6.09 קיבל התובע את כרטיסי הטיסה וכן אישור על הזמנת המלון בעיר פריז. 3. ביום 19.6.09 בשעה 12:30 בצהריים (יום ששי), הודיעה הנתבעת טלפונית לתובע כי הטיסה שהייתה קבועה ליום ב-21.6.09 תצא מנתב"ג בשעה 17:30 אחה"צ במקום בשעה 01:20 לפנות בוקר. עוד הודע לתובע כי הטיסה חזרה לארץ תהיה ביום 28.6.09 בשעה 23:40 במקום בשעה 23:59. 4. משמעות השינוי כי הגם שהתובע שילם בגין חבילה של 8 ימים, בפועל הוא קיבל חבילה של 7 ימים. 5. בירור שביצע התובע העלה כי בעת שביצע את ההזמנה, כלל לא הייתה מתוכננת טיסה ליום 21.6.09 בשעה 01:20, ומכאן התביעה שבפניי. פרשת ההגנה טענות הנתבעת: 6. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי מאחר שהיא אינה "מוביל אווירי" כמשמעות דיבר זה בחוק התובלה האווירית התש"מ - 1980 (להלן: "חוק התובלה"), הרי שעל פי סעיף 2 לחוק התובלה, המכיל את אמנת וורשה אל תוך הדין הישראלי, ולאור האמור בסעיף 19 לאמנת וורשה, היא אינה אחראית ומי שאחראי זו חברת "ארקיע", היא המוביל האווירי. עוד טענה הנתבעת כי היא שימשה כמתווכת בלבד, וכי ספק חבילת הנופש שדרכו הזמינה את הטיסות ובתי המלון בעבור התובע הייתה חברת "השטיח המעופף בע"מ", וכי כך גם הודיעה לתובע בעת שביצעה את ההזמנה בעבורו. 7. עוד טענה הנתבעת כי בכל מקרה מאחר ומדובר בטיסת שכר, היה על התובע לקחת בחשבון כי ייתכנו שינויים בלוח הזמנים. על אף האמור טענה הנתבעת מיד כשנודע לה על השינוי, היא הודיעה זאת לתובע. 8. באשר לפיצוי שנתבע, טענה הנתבעת, כי מדובר סכום מופרך ומוגזם, שכן אין לשכוח שהתובע אכן מימש את חופשתו ושהה בפריז 7 ימים. 9. לאור טענותיה אלה הגישה התובעת הודעה לצד ג' כנגד הספקית, חברת "השטיח המעופף" (להלן: צד ג'"). טענות צד ג': 10. בכתב ההגנה שהגישה צד ג' הגישה היא שבה על טענות הנתבעת. עוד טענה צד ג' כי כבר ביום 25.5.09 כ-4 ימים לאחר הזמנת התובע, היא שלחה לנתבעת הודעה בדבר השינוי בטיסה, ומשכך עשתה הייתה זו חובתה של הנתבעת להודיע מבעוד מועד לתובע על השינוי בטיסה. 11. גם צד ג' שלחה הודעה לצד רביעי כנגד חברת "ארקיע, היא המוביל האווירי (להלן: "צד ד'"). לטענת צד ג', הרי שעל פי הקבוע בחוק התובלה ובאמנת ורשה, משעה שצד ד' הייתה זו המופקדת על טיסות נשוא כתב התביעה, היא האחראית הבלעדית לנזקי התובע. טענות צד ד': 12. בכתב הגנתה דחתה צד ד' את כל הטענות נגדה, תוך שהיא מוסיפה וטוענת כי עוד ביום 14.5.09, היא הודיעה לצד ג' כי הטיסה מיום 21.6.09 שהייתה קבועה לשעה 01:20 לפנות בוקר, בוטלה. טענותיה אלה נתמכו במסמכים. עד כאן טענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות. דיון והכרעה 13. ביום 4.1.10 התקיימה בפניי ישיבה בה התייצבו הצדדים כולם, ושבו כל אחד על האמור בכתב טענותיו הוא. 14. כמו כן, הוצגו בפניי המסמכים הבאים: -אישור מיום 25.5.09 של צד ג' ממנו עולה כי הודע לנתבעת על שינוי מועדי הטיסות, סומן ג/1; -עותק מכרטיס הטיסה האלקטרוני ,סומן ג/2; -אישור מייל שקיבלה הנתבעת מצד ג' ביום 22.5.09, יום ביצוע העסקה, ממנו עולה כי טיסת ההלוך לפריז היתה אמורה לצאת בשעה 01:20 לפנות בוקר - נ/1; -כמו כן, הציגה נציגת הנתבעת קלטת שיחה שנערכה בין נציג צד ג' לבין נציג הנתבעת. 15. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במהלך הדיון, וכן בהודעת צד ג' שהוגשה לאחר הדיון ובתגובות הצדדים לה, ראיתי לקבל את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן. 16. אין מחלוקת וכך גם עולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, כי במועד שהתובע רכש את חבילת הנופש, לא הייתה כלל מתוכננת טיסה ליום 21.6.09 בשעה 01:20 לפנות בוקר. משמעות הדבר, כי כבר במועד בו התובע רכש את חבילת הנופש, היה ידוע כי חבילת הנופש היא בת 7 ימים ולא 8 ימים, אם כי בפועל הוא שילם בעבור חבילה של 8 ימים. 17. השאלה שבמחלוקת היא אפוא: מי מהצדדים (הנתבעת צד ג' או צד ד') אחראי למחדל וכפועל יוצא אחראי לפצות את התובע, שכן הגם שמדובר בטיסת שכר, אשר על יתרונותיה וחסרונותיה דובר בהרחבה בפסקי הדין השונים אשר צוטטו בכתבי הטענות ואין כל צורך לחזור עליהם, הרי שבמקרה שלפנינו אין מדובר בעיכוב סתם, אלא במכירת חבילה אשר מראש לא הייתה קיימת. 18. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי האחריות הבלעדית למחדל מוטלת על כתפי צד ג'. 19. אמנם נכון כי על פי הקבוע בחוק התובלה ואמנת ורשה, המוביל האווירי הוא זה שאחראי לכל נזק שנגרם לנוסע כתוצאה מעיכוב בטיסה, אולם המקרה שלפנינו הוא בבחינת חריג. 20. צד ד' טענה כי עוד ביום 14.5.09 היא הודיעה לצד ג' על ביטול הטיסה שבמחלוקת , וביום 18.5.09 הודיעה על מועד הטיסה החדש. טענותיה אלו של צד ד' גובו כאמור במסמכים שצורפו לכתב ההגנה מטעמה (נספח א' לכתב ההגנה). לא הטענות ולא המסמכים נסתרו על ידי מי מהצדדים בכלל וע"י צד ג' בפרט ולא ראיתי כל סיבה שלא לקבל טענותיה אלה. 21. בדיון שהתקיים הסביר נציג צד ג' כי מי שמרכיב את החבילה הכוללת טיסות ובתי מלון, הם נציגי צד ג'. משמעות הדבר כי צד ג' היא זו נמצאת בקשר עם המובילים האוויריים וצריכה להיות מעודכנת בין השאר במועדי הטיסות ו/או בכל שינוי בהם שכן עפ"י הנתונים שמוסרת למתווכים כגון הנתבעת, מתבצעות העסקאות. 22. לטענת נציג צד ג', הזמן הסביר לקבלתה והזנתה של ההודעה על ביטול טיסה במערכת, הוא 4 ימים. מכאן שאם התקבלה הודעה ב-18.5 מצד ד', הרי שרק ביום 22.5.09 ניתן היה לראות את ההודעה. 23. לטענת נציג צד ג' מיד עם קבלת הזמנה מהנתבעת מתבצע כירטוס אוטומטי ללא מגע יד אדם, ולפיכך האחריות מוטלת על כתפי הנתבעת שכן היא זו שהודיעה לצד ג' בדבר ביצוע העסקה שכללה טיסה יום 21/6/09 בשעה 1:20 לפנות בוקר. 24. אין בידי לקבל טענה זו וזאת מכמה טעמים: א. הודעת הנתבעת לצד ג' כי תנפיק (תכרטס) את הכרטיסים שכן בוצעה עסקה מבוססת על נתונים שמסרה צג ג' לנתבעת. כיצד אפשר אפוא לבוא לטעון כי הכרטיסים הונפקו עקב מידע שגוי שמסרה הנתבעת? ב. משעה שטענת צד ד' לפיה היא הודיעה לצד ג' מבעוד מועד על ביטול הטיסה 14/6/09 (8 ימים לפני שבוצעה ההזמנה על ידי התובע) לא נסתרה, ומשעה שצד ג' היא זו שהרכיבה את החבילה והנתבעת רק מכרה את החבילה לתובע, ומשעה שעפ"י דברי נציג צד ג' בדיון דבר הביטול כבר היה מעודכן במחשבי צד ג' ביום 18/6/09 [ראה דברי נציג צד ג' בעמ' 2 לפרוטוקול] הרי שהיה על צד ג' לעדכן את הנתבעת עוד ב - 18/6/09 ולו הייתה עושה כן לא הייתה נולדת התביעה שבפני. 25. משעה שצד ג' לא עדכנה את הנתבעת [כאשר גם נציג צד ג' אינו יודע להסביר מדוע - ראה דבריו בעמ' 2 לפרוטוקול] ושעה שאין מחלוקת כי הנתבעת ניזונה מאינפורמציה שנמסרה לה על ידי צד ג' הרי שלא ניתן להטיל עליה כל אחריות והאחריות כולה מוטלת באופן בלעדי על צד ג', וכך אני קובעת. שאלת הפיצוי: 26. לאחר ששקלתי את כל הראיות שהובאו בפניי, מצאתי לפצות את התובע בסך של 1,500 ₪, אשר ישולמו לו על ידי צד ג' בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. 27. כמו כן, אני מחייבת את צד ג' לשלם לתובע, לנתבעת ולצד ד', הוצאות משפט בסך של 350 ₪ לכל צד, סה"כ 1050 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. 28. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. 29.נופשסוכני נסיעות (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)