תביעה לביטול עסקה וכן השבת כספים ופיצויים לדוגמא. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת ובה טענה כי יום אחד יצרה עמה הנתבעת קשר טלפוני, הודיעה לה כי זכתה בהגרלה וביקשה את פרטי כרטיס האשראי על מנת לזכותה בכספי הזכיה. התובעת טוענת כי בתמימותה, וכן בחוסר הבנתה, התפתתה ליתן את פרטי כרטיס האשראי כאמור. לאחר מספר חודשים הבחינה כי החל מחודש 3/11 מחוייב חשבונה בסכום של 199 ₪ מידי חודש. התובעת ביררה מהות החיוב וכאשר פנתה לנתבעת נטען בפניה כי היא קשורה בחוזה לעריכת הגרלות ומכאן החיוב. התובעת ביקשה להפסיק לחייבה אך נמסר לה, לטענתה, כי באם תעשה כן תחוייב בעלות ביטול הסכם בסך 2,000 ₪. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי התובעת הצטרפה מרצונה החופשי למינוי הגרלות שמוכרת הנתבעת, תוך שהוסברו לה כל פרטי העסקה. הנתבעת טוענת שהשיחה התנהלה ברוסית, שפת אמה של התובעת ומכאן שהבינה את כל שהוסבר לה. לטענתה, הוסבר לתובעת כי מדובר בחיוב חודשי למשך שנה ועל כן כאשר פנתה לבטל ההסכם, הוסבר לה כי תחוייב בעלות הביטול והיא בחרה שלא לבטלו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי שלחה לתובעת את הסכם ההצטרפות בדואר וכן טענה שתקנון החברה מפורסם באינטרנט. על כן ביקשה היא לדחות התביעה. ביום הדיון התייצב נציג מטעם הנתבעת. הנתבעת לא העידה איש, לא הציגה את ההסכם ואף לא את התקנון. לשאלת בית המשפט השיב הנציג כי אין בידו את ההסכם. לשאלה נוספת בדבר מהות ההגרלות, השיב כי לא ידוע לו באילו הגרלות משתתפת התובעת ומה מהותן כלל. עוד לא ידע הנציג להסביר מה מספר ההגרלות החודשיות ועלותן. הנציג טען כי התובעת זכתה בהגרלה אחת, ואף הפקידה את כספי הזכיה, אך לא ידע למסור פרטים אודות סכום הזכיה, מועדה ובמיוחד לא הציג כל ראיה להוכחת טענה זו, אשר הוכחשה נמרצות על ידי התובעת. יודגש עוד כי הנתבעת לא ניסתה כלל להוכיח שנתנה תמורה כלשהי לתובעת בגין כספה. כך, לא הוצגה רשימת ההגרלות בהן השתתפה התובעת ולא הובאו כל נתונים מהם יכולתי ללמוד כי למצער ניתן לומר שהתובעת קיבלה תמורה לכספה, וזאת במובחן מהשאלה אם הבינה את מהות העסקה, אם לאו. דיון התביעה מעלה שתי שאלות בהן עלי הכריע. האחת, האם הוטעתה התובעת באשר למהות המטרה למענה מסרה את פרטי כרטיס האשראי שלה. היינו, האם אכן הוצג בפני התובעת כי זכתה בפרס כספי, או שמא מדובר בעסקה רגילה, במסגרתה מסרה התובעת את פרטי כרטיס האשראי שלה לצורך חיובה החודשי. השאלה השנייה היא האם בדין לא הפסיקה הנתבעת את החיוב החודשי חרף שהתבקשה על ידי התובעת לעשות כן. מהות העסקה אכן ניתן להקשות ולתמוה הכיצד סברה התובעת כי אם תמסור את פרטי כרטיס האשראי תזוכה באמצעותו בסכום שנטען כי זכתה בו. אולם, שמעתי את התובעת אשר העידה, והתרשמתי כי היא אכן סברה שהיא זכתה בהגרלה כלשהי ובכל מקרה שלא נתנה הסכמתה לחיוב חודשי של 199 ₪ עבור השתתפות בהגרלות. התרשמתי שהתובעת הנה אשה פשוטה, לא מתוחכמת, אשר התקשתה להבין את ההבדל בין מסירת פרטי כרטיס אשראי לפרטי חשבון בנק. במיוחד התרשמתי כי התובעת לא ביקשה לרכוש מנוי להשתתפות בהגרלות כלשהן. אעיר עוד כי למעשה גרסת התובעת עמדה בבדידותה שכן הנתבעת לא הציגה כל ראיה לסתור. טענות התובעת בכתב התביעה היו טענות קשות אשר למעשה טענו למרמה מצידה של הנתבעת. במצב זה מצופה היה שהנתבעת תתייצב לדיון מצויידת בכל המסמכים הנדרשים להדיפת הטענה הקשה ואולם למרבה ההפתעה שלחה היא נציג שלא ידע למסור דבר אודות העסקה, לרבות על אילו הגרלות מדובר. הנציג לא הגיש לראיה את ההסכם שנטען שנשלח לתובעת (טענה שהוכחשה), לא הציג את התקנון ואף לא הוצגה תרשומת שיחה עם התובעת, לא כל שכן הקלטה. במצב זה עדיפותה של גרסת התובעת ברורה. מדובר בעסקת מכר מרחוק, כהגדרתה בסעיף 14ג' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק הגנת הצרכן) היינו, עסקה שנעשתה בעקבות פניה של הנתבעת לתובעת, ללא נוכחות משותפת של הצדדים וללא חתימה מצידה של התובעת. בשים לב לטענות התובעת, מצופה היה, שהנתבעת הייתה מציגה ראיה כלשהי באשר לתוכן השיחה עם התובעת או איזושהי ראיה ממנה ניתן היה לקבל מושג אודות תוכנה. אזכיר עוד כי סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן מחייב עוסק למסור לצרכן, לא יאוחר ממועד אספקת הנכס או השירות, מסמך בכתב הכולל את כל פרטי העסקה וכן הפרטים המנויים בסעיפים 1-6 לסעיף הנ"ל. כמו כן המידע אמור להיות מסופק בשפה בה נערכה הפנייה לשיווק ובענייננו ברוסית. מסמך זה, כאמור, לא הוצג. כאשר לא טרחה הנתבעת להציג ולו ראיה אחת ומנגד נתתי אמון בגרסת התובעת, מתחייבת המסקנה לפיה הנתבעת הטעתה את התובעת באשר למהות "העסקה" , ככל שניתן לכנות את הדברים שנמסרו לתובעת כעסקה כלל. על כן אני קובע כי הנתבעת הטעתה את התובעת כאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן ואף ניצלה את מצוקתה כאמור בסעיף 3 לחוק. הפרות אלו, כשלעצמן, התירו לתובעת לבטל את ההסכם. הפסקת חיוב בעסקה מתמשכת ואולם, בכל מקרה, בשל היותה של העסקה (לשיטת הנתבעת) עסקה מתמשכת, כמשמעותה בסעיף 13ג' לחוק הגנת הצרכן, ניתן היה להביאה לכלל סיום בכל רגע נתון לפי הוראות סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן והנתבעת הייתה חייבת לחדול מחיובה של התובעת בתוך 3 ימים ממועד ההודעה. לא התעלמתי מטענת הנתבעת לפיה הייתה מוכנה להפסיק את החיוב אך התריעה בפני התובעת כי הדבר יביא לחיובה ב"קנס" של 2,000 ₪ ולכן התובעת ויתרה על אפשרות זו. אולם, כאשר לא הוצג בפני כל הסכם המחייב את התובעת "בקנס" זה, ברי שאין לקבוע כי התובעת ויתרה על ביטול העסקה, אלא מדובר בהטעיה נוספת אשר הטעתה הנתבעת את התובעת, על כל המשתמע מכך. על כן הנתבעת הפרה אף את הוראות סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן. התובעת עתרה בשל הפרה זו אף לפיצויים לדוגמא. אכן, סעיף 31א (א)(2ב) מאפשר חיובו של עוסק בפיצויים לדוגמא של עד 10,000 ₪ באם המשיך לחייב צרכן בגין עסקה מתמשכת חרף הודעתו של הצרכן בדבר רצונו לבטל את העסקה. מהנתונים שהתגלו לי בתביעה זו עולה התנהגות חמורה של הנתבעת, אשר ניצלה את מצוקתה של התובעת, פעלה בניגוד לחוק הגנת הצרכן, לא מסרה בידי התובעת מסמכים והסכמים אשר חייבת היא למסור, לא שלחה חשבונית בכל חודש ואף המשיכה לחייבה בתשלום החודשי חרף בקשת ביטול והכל תוך "איום" בהטלת קנס, אשר אין לו כל בסיס הסכמי המחייב את התובעת. בקשת התובעת להפסקת החיוב היתה בחודש 8/11 ועד חודש 2/12 לא הופסק החיוב. אשר על כן אני בדעה כי זהו מקרה ראוי ומתאים לפסיקת פיצויים לדוגמא אשר יכול וירתיעו את הנתבעת מלחזור על התנהגותה בעתיד. כמו כן יכול ויהיה בכך גם להרתיע עוסקים נוספים מהתנהגות דומה ולעודד צרכנים לתבוע את זכויותיהם ולא להבליג על פגיעה בהן. הסתפקות בסעד של החזרת התשלומים שנגבו שלא כדין, אין בו די, שכן אם כך אפסוק, מה טעם תראה הנתבעת בעתיד להמנע מהתנהגות זו. שהרי אם הצרכן לא יעמוד על זכויותיו, היא הרוויחה את שנטלה שלא כדין, ואם יעמוד על זכויותיו, לכל היותר תשיב לו את שנטלה שלא כדין. לכך אין להסכים. ביחס לסכום הראוי, נתתי דעתי לאמור בסעיף 31א(ד) לחוק הגנת הצרכן ולאחר ששקלתי את הצורך באכיפת החוק וההרתעה מפני הפרתו, חומרת ההפרה, נסיבותיה, היקפה הכספי ושאר הנסיבות המנויות בסעיף הנ"ל, הגעתי למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויים לדוגמא בסך של 7,000 ₪. אשר על כן אני מורה כדלקמן: 1. אני מורה על ביטול העסקה שבין התובעת לנתבעת. כפועל יוצא יש להפסיק לאלתר את חיובה החודשי של התובעת ואני מורה לחברת כרטיסי האשראי ישראכארד להפסיק לחייבה בחיובים אלו מיד עם הצגת פסק הדין בפניה. 2. אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את כל התשלומים אשר נגבו עד היום. עפ"י אישורים שהוצגו לי (ת/1) מדובר בחודשים 3/11 ועד 2/12 ובסה"כ 12 חיובים היינו 2,388 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.11 (אמצע תקופה) 3. אני מחיב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,000 ₪ וזאת כפיצויים לדוגמא. 4. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות בסך של 500 ₪. 5. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. הימוריםביטול עסקה (הגנת הצרכן)