ביטול עסקה לאחר 14 יום

תביעה קטנה בגובה 1,000 ₪ שעילתה חוזית-צרכנית. 1. ביום 25.12.2011 הגיעו התובעים לחנות שבבעלות הנתבעת המצויה בקניון שרונים בהוד השרון (להלן - החנות). הם רכשו שני משחקים לקונסולת המשחקים Xbox בסכום כולל של 698 ₪ (להלן - העסקה). אחד המשחקים שרכשו היה משחק בשם Halo Anniversary והשני שמו NBA 2K12. התובעים יצאו את החנות וזמן קצר לאחר מכן שבו לחנות וביקשו לבטל את העסקה. התקיים דין ודברים בינם לבין מנהל החנות, מר אסף חסון (להלן - מר חסון), שבסופו עזבו התובעים את החנות כששובר זיכוי בסך 349 ₪ בידם. עד כאן העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים. 2. התובעים טענו בכתב תביעתם כי מלכתחילה ביקש בנם לרכוש משחק בשם Halo Reach (גרסה שונה של המשחק Halo). לאחר שיצאו מן החנות ראה בנם של התובעים את המשחק המדויק בו חפץ בחנות סמוכה. התובעים בררו ומצאו כי עלות שני המשחקים בחנות האחרת היא 600 ₪ בלבד. התובעים שבו לחנות וביקשו לבטל את העסקה. מר חסון דרש מהתובעים דמי ביטול בסך 100 ₪ ולחלופין ניסה לשכנע את בנם שהמשחק שנמכר לתובעים טוב יותר. בנם של התובעים התעקש לקבל את המשחק בו חפץ מלכתחילה, ואז הציע מר חסון שהתובעים יגיעו למחרת לחנות כדי לקבל את המשחק המבוקש במחיר בו נקבה החנות השנייה, ובינתיים נתן בידם שובר זיכוי בסך 349 ₪ עבור המשחק שנשאר בחנות (נספח ב' לכתב התביעה). ביום 26.11.2011 שבו התובעים לחנות. המשחק המבוקש לא היה בידי מר חסון. מר חסון סירב לבטל את העסקה גם תמורת דמי הביטול המגיעים לו על פי חוק. בצר להם, הותירו התובעים בידיו של מר חסון מכתב המפרט את דרישתם (נספח ג' לכתב התביעה), אך התובע קיפל אותו וזרקו לפח האשפה. התובעים אף שלחו למר חסון דוא"ל (נספח ד' לכתב התביעה) ובו תוכן המכתב - אך ללא הועיל. בהמשך רכשו התובעים את שני המשחקים בסך כולל של 598 ₪ (נספח ה' לכתב התביעה). 3. התובעים מבקשים את בית המשפט לבטל את העסקה, להשיב להם את כספם, להורות לנתבעת לקבל בחזרה את המשחקים, ולחייב את הנתבעת בהוצאות. 4. כתב ההגנה שהגישה הנתבעת כולל השתלחות אישית קשה בתובעים, אותם תופסת הנתבעת כמי שמבקשים להתעשר על חשבונה, וחבל שכך. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי זמן קצר לאחר הקנייה חזרה התובעת לחנות וטענה כי ראתה את שני המשחקים בחנות BUG במחיר זול ב-100 ₪. מר חסון בדק ומצא כי בחנות האחרת נמכר המשחק NBA 2K12 במחיר של 349 ₪ והמשחק Halo Reach, שהוא משחק ישן יותר בסדרת Halo מהמשחק Halo Anniversary, נמכר שם ב-249 ₪. הוסבר לתובעת שלא מדובר באותו משחק אך היא התעקשה ודרשה להחזירו. הוסבר לתובעת כי באפשרותה לקבל זיכוי בחנות בסכום המלא ששילמה או זיכוי כספי בניכוי עמלת ביטול עסקה בגובה 5% בתוספת עמלת כרטיסי אשראי. הנתבעת כופרת בטענה כי דרשה דמי ביטול בסך 100 ₪. התובעת סירבה לשלם ולו שקל אחד כדמי ביטול, עשתה מהומה וצעקה בחנות. לאחר דין ודברים הוצע לה זיכוי בסך 349 ₪ כנגד המשחק Halo Anniversary, אף שבמסגרת המבצע עלותו הייתה 299 ₪ בלבד. התובעת הסכימה, החזירה את המשחק וקיבלה את הזיכוי. המשחק השני (NBA 2K12) נותר ברשותה. למחרת בקשה התובעת להחליף את הזיכוי בהחזר כספי. הנתבעת סירבה משום שעל פי החוק לא ניתן להמיר שובר זיכוי בחנות בכסף. עם זה, נאמר לתובעת שאם היא מעוניינת, יש באפשרותה להזדכות על המשחק האחר שרכשה. התובעת לא הגיעה לחנות וזכותה להחזיר את המשחק פקעה בחלוף 14 יום מיום הרכישה. כעת הנתבעת אינה מוכנה לקבל את המשחק בחזרה משום שהתיישן ועלותו קטנה משמעותית. הנתבעת הודיעה כי לא תסכים אפוא לקבל משחק זה ולהשיב את תמורתו לתובעים. הנתבעת טוענת כי יתר הנטען בכתב התביעה אינו רלבנטי. היא מציינת שהתובעים הגיעו לחנות, הקימו מהומה, צילמו את מנהל החנות במכשיר הטלפון שלהם ועקבו אחריו במסדרונות הקניון כשהוא הולך לשירותים (באותו מעמד דחפו לידיו מכתב, שלטענת הנתבעת לא נזרק). הנתבעת טוענת כי המכתב המודפס שצורף לכתב התביעה מפוברק ומעולם לא הגיע לידיה. 5. במהלך הדיון בתביעה העידו התובעת ומר חסון. התובעת חזרה על עיקרי האמור בכתב התביעה, והוסיפה כי הסכמת התובעים לוותר על בקשתם לבטל את העסקה קשורה בהבטחתו של מר חסון לספק להם למחרת היום את המשחק שראו בחנות BUG. אלא שכבר למחרת התנער מר חסון מהבטחותיו, לא סיפק את המשחק המבוקש ולא הסכים לבטל את העסקה. מר חסון אישר בעדותו כי קיבל מהתובעים מכתב, אך לדבריו לא השליכו לפח אלא לקח אותו עמו לחנות. מר חסון טען כי שכנע את התובעת לוותר על ביטול העסקה, ולדבריו ברגע שהלקוחה הסכימה לקבל זיכוי לא עומדת לה עוד הזכות לבטל את העסקה. עוד גרס מר חסון כי אין קשר בין הסכמת התובעת לקבל זיכוי להבטחה שקיבלה בנוגע להספקת המשחק בו חפצה. דיון 6. לאחר ששמעתי את העדויות, ועיינתי בכתב הטענות ובכל אשר צורף להם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. 7. בשנת 2010 התקין מחוקק המשנה את תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 (להלן - תקנות הביטול). תקנה 2 לתקנות מקנה לצרכן זכות לבטל הסכם לרכישת טובין, לרבות טובין מן הסוג אותו רכשו התובעים, בתוך 14 ימים מיום קבלתם, ובכפוף ליתר התנאים הנזכרים בתקנות. 8. כאמור אין חולק כי זמן קצר ביותר לאחר שרכשו את שני המשחקים מאת הנתבעת, שבו התובעים לחנות ובקשו לבטל את העסקה. כך עשו לאחר שמצאו את המשחקים בהם היה מעוניין בנם במחיר כולל שהיה זול יותר ב-100 ₪. בניגוד לסברת הנתבעת לא נפל כל פגם בהתנהגות זו של התובעים. תקנות הביטול מקנות לצרכן, בכפוף למגבלותיהן, אפשרות לבטל עסקה מכל סיבה שהיא. בבואו לבטל עסקה בהתאם להוראות תקנות אלה, אין הצרכן נדרש להצביע על עילה כלשהי לביטול העסקה (כגון: אי-התאמה לפי חוק המכר, התשכ"ח-1968). די לו במסירת הודעה לעוסק והחזרת הטובין שלא נפגמו באריזתם המקורית. 9. באתי לכלל מסקנה כי התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי האירועים העומדים ביסוד התביעה התרחשו כפי שתיארו הם, ולא כפי שתיאר מר חסון. 10. אין חולק כי מטרת התובעים בשובם לחנות הייתה ביטול העסקה. מר חסון ניסה לשכנע את התובעת לא לעשות כן, ובכתב ההגנה ישנה הודאה מפורשת בכך שהתובעת הייתה נחושה בדעתה לבטל את העסקה גם לאחר שמר חסון הסביר לה שהמשחק מסדרת Halo שרכשה אצלו חדיש יותר מזה שראתה בחנות המתחרה (ושבו חפץ בנה). בנסיבות אלה מסתברת הרבה יותר גרסת התובעים, כי הסכימו לקבל זיכוי רק כנגד הבטחתו של מר חסון שיקבלו את המשחק בו חפצו במחיר אותו ראו בחנות המתחרה, מגרסת הנתבעת, לפיה התובעים השתכנעו לוותר על זכותם לבטל את העסקה תמורת הזיכוי הכספי, וללא כל קשר להבטחה לספק את המשחק בו חפץ בנם של התובעים. זאת ועוד. בכתב ההגנה נטען כי התובעת קיבלה מאת הנתבעת הטבה בגובה הזיכוי: 349 ₪ עבור המשחק Halo Anniversary שהחזירה, למרות שעלותו במסגרת המבצע הייתה 299 ₪. טענה זו, שנועדה ככל הנראה לחזק את גרסת הנתבעת בדבר ויתור התובעת על זכות הביטול, נסתרת מן הרשום בחשבונית הקניה (נספח א' לכתב התביעה) כי מחיר המשחק המדובר היה 399 ₪ וההנחה בגובה 25% ניתנה דווקא בגין המשחק האחר (NBA 2K12). ועוד. מר חסון אישר כי קיבל את המכתב הרשום בכתב יד (נספח ג' לכתב התביעה), ולא כפר כי קיבל את המייל מיום ששלחו לו התובעים ביום המחרת, 26.12.2011 (נספח ד' לכתב התביעה). בשני מסמכים אלה מפורטת גרסתם העובדתית של התובעים, אך מר חסון לא טרח להשיב עליהם. יתרה מכך, ברור מקריאתם כי יום לאחר העסקה, בקשת הביטול וקבלת הזיכוי, התובעים עדיין עמדו על זכותם לבטל את העסקה. התעלמותו של מר חסון מפניות התובעים ביום המחרת מסבירה את החלטתם לרכוש את המשחקים בהם חפצו בערבו של אותו יום בחנות המתחרה, ואין בעובדה זו כדי לפגום במהימנות גרסתם. 11. עובדות אלה שפורטו בפסקה דלעיל, בצירוף חוסר האמון הבסיסי שרחשתי למר חסון בעת עדותו, הביאוני למסקנה כי האירועים התרחשו כפי שטענו התובעים. אני קובע אפוא כי התובעת רכשה ביום 25.11.2011 מאת הנתבעת שני משחקים לקונסולת המשחקים Xbox, פחות ממחצית השעה לאחר מכן בקשה לבטל את העסקה. מר חסון סירב ואף טען באוזני התובעים כי מחיר הביטול יהיה 100 ₪. מר חסון שכנע את התובעים להחזיר את המשחק Halo Anniversary תמורת זיכוי בסך 349 ₪, אותו יוכלו לממש ביום המחרת על מנת לקנות את המשחק בו חפצו מלכתחילה - Halo Reach. ביום המחרת, 26.11.2012, התנער מר חסון מהבטחותיו, לא סיפק את המשחק ולא איפשר לתובעים לבטל את העסקה. 12. המסקנה המשפטית העולה מן המקובץ היא שלאחר הרכישה המקורית נכרת הסכם בן התובעים לנתבעת, לפיו התובעים ישיבו לנתבעת את המשחק Halo Anniversary תמורת זיכוי בסך 349 ₪ אותו יוכלו לממש ביום המחרת עבור המשחק Halo Reach שעתיד היה להגיע בשלב זה לחנות (להלן - ההסכם המאוחר). הנתבעת הפרה את ההסכם המאוחר בכך שלא סיפקה את המשחק האמור ביום 26.12.2011, וכיוון שמועד הספקת המשחק היה תנאי יסודי בהסכם המאוחר, רשאים היו התובעים לבטלו. ביטול ההסכם המאוחר ביום 26.12.2011 החזיר את הצדדים לנקודת המוצא הצרכנית המקנה לתובעים זכות ביטול ביחס לעסקה המקורית. לפי תקנות הביטול, מר חסון חייב היה לאפשר גם בשלב זה לתובעים לבטל את העסקה המקורית. יתרה מכך, ברור כי ההסכם המאוחר נגוע בפגם בכריתה. התובעים התקשרו בו רק לאחר שהוסבר להם כי ביטול העסקה המקורית יעלה להם 100 ₪. מצג עובדתי כוזב זה (תקנות הביטול קובעות כי דמי הביטול יהיו 5% מערך המצרך או 100 ₪ לפי הנמוך מביניהם) תרם תרומה מהותית להחלטת התובעים להתקשר בהסכם המאוחר, והקנה לתובעים זכות לבטלו (כפי שעשו ביום המחרת). 13. חשוב לציין כי לאותה מסקנה הייתי יכול להגיע גם אם הייתי מקבל את גרסתו העובדתית של מר חסון. עוסקים רבים אינם מעוניינים להגשים את כוונת מחוקק המשנה בהתקינו את תקנות הביטול. העדפתם העסקית היא להציע זיכוי כספי לצרכן המבקש לבטל עסקה, ועל כן הם משקיעים מאמץ לשכנע את הצרכן להסכים לקבל זיכוי. פרשנות סבירה של תקנות הביטול היא כי גם אם שוכנע צרכן לקבל זיכוי חלף זכותו לבטל את העסקה, עדיין עומדת לו הזכות לבטל את העסקה ולהשיב לעוסק את כתב הזיכוי, בפרק הזמן הקבוע בתקנות (לרוב 14 יום). בענייננו, התובעים ביקשו לחזור בהם מהסכמתם לקבל זיכוי כספי בחנות ודרשו לבטל את העסקה, יום אחד בלבד לאחר העסקה המקורית. לנתבעת אסור היה למנוע זאת מהם. 14. לפיכך החלטתי לקבל את התביעה. אני מבטל את העסקה המקורית על כל רכיביה, מורה לנתבעת להשיב לתובעים סך של 700 ₪ בניכוי 5% (665 ₪), בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. הנתבעת לא הוכיחה, לא לתובעים ולא בבית המשפט, כי חברת כרטיסי האשראי גבתה ממנה תשלום בעד סליקת כרטיס האשראי בעסקה שבוטלה, ועל כן אין מקום לחייב את התובעים בתשלום זה על פי תקנה 5(ב) לתקנות הביטול. אני מורה לנתבעת לפצות את התובעים בסך של 350 ₪. כללתי בסכום זה את סכום האגרה. הסכום הכולל ישתלם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, ולאחר שיתקבל אצל התובעים ישיבו הם לנתבעת את המשחק שנותר ברשותם (NBA 2K12) כשהוא באריזתו המקורית. כתב הזיכוי (נספח נספח ב' לכתב התביעה) אינו בתוקף, ועל כן אין צורך להחזירו לנתבעת. 15.ביטול עסקה (הגנת הצרכן)