1. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 10,000 ₪ שהוגשה על-ידי התובעים נגד הנתבעים לפיצוי התובעים בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב עסקת מכר חליפין של רכבים שנכרתה ביום 18.09.2009. 2. למקרא כתבי הטענות עולה, כי בין הצדדים הניצים נחתם זכרון דברים (להלן: "זכרון הדברים") בתאריך 18.09.2009, לפיו בוצעה עסקת מכר חליפין במסגרתה מכרו התובעים לנתבעים רכב מסוג פולקסווגן, מ.ר 60-512-18 (שנת ייצור 1997), ואילו הנתבעים מכרו לתובעים רכב מאותו סוג, נושא מ.ר 43-220-35 (שנת ייצור 2002). על-פי זכרון הדברים החליפו הצדדים את הרכבים ביניהם בתוספת 25,000 ₪ ששילמו התובעים לנתבעים עבור רכישת הרכב שבבעלותם של האחרונים. מועד ביצוע העברת הבעלות ברכבים נקבע ליום 21.09.2009. עוד נקבע בזכרון הדברים, כי הצדדים מתחייבים שאין "עיקולים ושעבודים על הרכבים נשוא עסקת המכר וכי ניתן לבצע את העברת הבעלות ללא תנאי". בנוסף נקבע, כי במידה ולא תתאפשר העברת בעלות מכל סיבה שהיא, מתבטלת העסקה. עיקר טענות התובעים הן כדלקמן 3. בכתב התביעה טוענים התובעים, כי הנתבעים רימו אותם, שעה שהצהירו בפניהם, הן במעמד חתימת זכרון הדברים והן במהלך המו"מ, כי הרכב שמור ומטופל היטב במוסך "משארקה" בעפולה, אך בדיעבד התברר לתובעים כי הרכב אינו מטופל במוסך מורשה מאז שנת 2005, ולכן נאלצו התובעים לבצע על חשבונם טיפול מקיף לרכב בסך של 1,300 ₪. עוד נטען, כי הנתבעים הציגו בפני התובעים מצג שווא ולפיו הגיר של הרכב הינו תקין, אך בפועל גילו התובעים, כי הגיר פגום ונלצו לתקנו מכספם בסך של 5,000 ₪. עוד טענו התובעים, כי הנתבעים אף הצהירו בזכרון הדברים, שלא רובץ כל עיקול או שעבוד על הרכב. ברם, התברר להם בדיעבד כי על הרכב רובץ עיקול, דבר שלא איפשר את העברת כלי הרכב על שמם במועד שנקבע לכך עפ"י זכרון הדברים. רק ביום 24.09.09 התאפשרה העברת הבעלות ברכב ע"ש התובעים, לאחר שהנתבעים דאגו להסרת העיקול שרבץ, כאמור, על רכבם. עוד היפרו הנתבעים, כך על-פי הנטען, את התחייבותם כלפי התובעים, להחליף 2 צמיגים ברכב ולתקן את חיישן הבטיחות על חשבונם. משכך, נשאו התובעים בעצמם בעלות החלפת הצמיגים ותיקון החיישן בסך של 1,500 ₪. 4. באשר לסעדים, כתב התביעה אינו כולל דרישה לביטול עסקה ולהשבה. הסעד הנתבע הוא תשלום סך של 10,000 ₪, החזר עלויות התיקונים, הטיפולים וההחלפות שביצעו התובעים ברכב נשוא הדיון. לתמיכה בתביעתם, צירפו התובעים קבלות בגין התשלומים הנ"ל, רישיון הרכב ואישור שינוי בעלות. עוד במעמד הדיון צירפו התובעים העתק מקורי של רשיון הרכב (ת/1) וכן חשבונית מס בגין שיפוץ גיר כללי הנושאת תאריך 26.02.2010 בסך 4,500 ₪ כולל מע"מ (מוצג ת/2). עיקר טענות הנתבעים הן כדלקמן 5. במסגרת כתב ההגנה מתארים הנתבעים את המו"מ ואת הליך ההתקשרות לפי זווית ראייתם. הנתבעים מודים בהתקשרות הרלוונטית, אך מכחישים, באופן גורף, את טענות התובעים שבכתב התביעה. לשיטתם, מדובר בעסקת חליפין שהתבצעה "פח" מול "פח", כלומר שני הצדדים לא בדקו את הרכבים במוסכים מורשים והסתפקו בנסיעת מבחן לרכבים. עוד נטען, כי הנתבעים מעולם לא הצהירו דבר וחצי דבר אודות מצבו המכאני של הרכב, והא ראיה - זכרון הדברים אינו אומר דבר בהקשר זה. עוד הכחישו הנתבעים, מכל וכל, את טענת התובעים, כי התחייבו לבצע תיקונים וטיפולים ברכב נשוא התביעה,ולכך אין כל זכר בזכרון הדברים שנכרת בין הצדדים. לאור האמור, עותרים הנתבעים לדחיית התביעה כנגדם תוך חיוב התובעים בהוצאות משפט. דיון ומסקנות 6. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטיעוניהם, וכן עיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות, ואלה שהוגשו בעת הדיון, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, בחלקה, וזאת מן הטעמים שיובאו להלן: 7. ארבע טענות עיקריות בפי התובעים ונבחן אותן אחת לאחת: הטיפול במוסך "משארקה" בעפולה - 8. כאמור, טוענים התובעים, כי הנתבעים הציגו בפניהם מצג כוזב, לפיו הרכב נשוא התביעה זכה לטיפול שוטף ויסודי במוסך מורשה. בדיעבד, התברר לתובעים, כי הטיפול האחרון נעשה לרכב בשנת 2005 במוסך "משארקה" בעפולה (עדות התובעת בעמוד 6, שורה 1). בדיון שנערך לפניי הודה הנתבע, כי "הרכב שלנו אכן מטופל במוסך משארקה כל התקופה שהוא היה בחזקתי. הם קיבלו רכב מאוד יפה ומושקע (עמוד 4, שורות 15-16) ... הרכב תקין לחלוטין חד וחלק. הרכב היה מטופל במוסך מורשה כאן בעפולה אצל מוסך משארקה, זה מה שמסרתי לתובעים (עמוד 5, שורות 1-3) ... אני שילמתי למוסך משארקה על כל הטיפולים בשיקים שלי, הרכב היה על שמי, אין לי בעיה לפנות אליהם ולהוציא את כל השיקים שאי פעם נתנו להם על הטיפולים ברכב" (שם, שורות 16-17). 9. בתום הדיון הנ"ל נעתרתי לבקשת הנתבעים ואיפשרתי להם להגיש לביהמ"ש תיעוד רלוונטי ממוסך "משארקה" בעפולה ביחס לטיפולים שעבר הרכב נשוא העסקה, כטענתם. מנגד, איפשרתי לתובעים להגיש תגובה מטעמם ואף לצרף מסמכים נגדיים, במידה ויחפצו בכך. עפ"י החלטתי האמורה, היה על הנתבעים לצרף את התיעוד המבוקש עד ולא יאוחר מיום 31.10.10. במועד זה, הגישו הנתבעים הודעה לבית משפט, ללא שצירפו לה מסמכים כלשהם. בהודעה הנ"ל, טענו הנתבעים, כי לאחר הדיון ניגשו התובעים למוסך "משארקה" ודרשו לעיין במסמכי הרכב נשוא התובענה, וזאת ללא קבלת רשות מביהמ"ש. יצויין, כי להודעה האמורה נמנעו הנתבעים מלצרף כל תיעוד אודות הטיפולים שביצעו, לטענתם, במוסך "משארקה". אי-לכך, הוריתי לנתבעים להגיש לאלתר את התיעוד הנ"ל עם העתק במקביל לצד שכנגד (החלטתי מיום 31.10.2010). יצויין, כי תיעוד שכזה כלל לא הוצג לתיק עד למועד כתיבת שורות אלו. 10. ביום 01.11.2010 הגישו התובעים תגובה להודעת הנתבעים. בתגובתם, אישרו התובעים, כי בסיום הדיון הם ניגשו למוסך, הציגו תעודת בעלות על הרכב ודרשו לקבל תיעוד אודות עברו המכני של הרכב. התובעים ציינו, כי ראו לנכון לפנות אל המוסך על מנת להיות מוכנים זאת למקרה וייזקקו לתגובה כלשהי. התובעים הוסיפו וציינו, כי נציגת המוסך נמנעה מלמסור לידיהם מסמכים בנוגע למצבו המכני של הרכב ביחס לתקופה שקדמה למועד העברת הבעלות ברכב על שמם. עוד נטען, כי התאפשר להם לעיין במסמכי הרכב במוסך מהם עלה חיזוק לכל האמור בגרסתם. לטענתם, מצבו של הרכב היה בכי רע ונדרש להחליף 2 צמיגים, שיפוץ גיר וטיפול גדול הכולל טיימינג וכי הרכב הוגדר כ-"רכב מסוכן לנסיעה" בעקבות בעיות שנתגלו במתלים של הרכב ובלאי בצמיגים הקדמיים. צויין כבר עתה, כי כל טענות התובעים באשר למצבו המכני של הרכב עובר לעסקת החליפין לא נתמכו בראיות כלשהן. 11. בהחלטתי מיום 01.11.2010 קבעתי, כי משלא הגישו הנתבעים אישורים המעידים על ביצוע הטיפולים הנטענים במוסך בתוך המועד שקבעתי לכך, יינתן פסק הדין על סמך החומר הקיים בתיק. 12. כפי שכבר עמדנו לעיל, הנתבע הודה, בפה מלא, בדיון שנערך לפניי, כי עובר למכירה הוא מסר לתובעים שהרכב מטופל באופן סדיר במוסך מורשה. עוד ציין הנתבע בעדותו, כי הרכב אף עבר טיפולים סדירים במוסך מורשה לאורך כל התקופה שהיה בבעלותו ובחזקתו. הנתבע אף ביקש, כאמור, לאפשר לו להמציא תיעוד מהמוסך על מנת לאשש את גרסתו. כזכור, איפשרתי לנתבע לעשות זאת, אך הלה בחר, מטעמים השמורים עמו, שלא לצרף אישורים המעידים על הטיפולים הנטענים, אף שפנה אל מוסך "משארקה" מיד בתום הדיון שנערך לפניי במטרה להשיג מסמכים אלה, ולכן כשל זה יפעל לחובתו. חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה דין הימנעות בעל דין מלהביא ראיה שיכולה לתמוך גרסתו, כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, היא פועלת לחובתו (ראו: י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמוד 917, עמוד 1648 ואילך). 13. בהינתן האמור, מתקבלת גרסת התובעים לעניין הצהרת הנתבעים בנוגע לטיפולים ברכב. כפועל יוצא מכך, אני מחייבת את הנתבעים לשאת בעלות הטיפול אשר ביצעו התובעים לרכב נשוא התביעה בתאריך 26.09.09, יומיים לאחר העברת הבעלות ברכב על שמם, בסך של 1,300 ₪. תיקוני החיישן והחלפת צמיגים - 14. שונה הדבר בכל הקשור לתיקון שבוצע בחיישן הבטיחות וכן ביחס להחלפת הצמיגים של הרכב. 15. התובעים טענו, כי הנתבעים התחייבו כלפיהם לתקן את החיישן ולהחליף 2 צמיגים ברכב. מנגד, הכחישו הנתבעים, מכל וכל, את הטענות הללו. בהקשר זה, מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר לא מצאתי בחומר שלפניי תשתית ראייתית שיש בה כדי להוכיח את טענות התובעים לעניין התיקון וההחלפה. 16. כידוע, כלל יסוד כי במשפט אזרחי מוטל על התובע הנטל להוכיח את טענתו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". לא אחת נקבע, כי אף שבית המשפט לתביעות קטנות "גמיש" בדיני הראיות, עדיין נדרש התובע להוכיח את פרטי טענותיו ותביעתו. ברור לכל, כי לא כל הנכנס בפתחו של בית המשפט לתביעות קטנות יהא זכאי לקבלת סעד, ללא הוכחת תביעתו [ראו: ת"ק 1640/08 מ. יעל נ' מלום סיאסטה, (פורסם באתר נבו ביום 12.06.08)]. מכאן, הנטל מוטל לפתחם של התובעים להוכיח, כי ניתנה התחייבות מצד הנתבעים לביצוע התיקון בחיישן והחלפת הצמיגים ברכב, אך נטל זה כלל לא הורם. 17. ודוק: אין כל זכר בזכרון הדברים שנכרת בין הצדדים לטענות התובעים בנוגע להתחייבות הנתבעים לביצוע התיקון וההחלפה. העובדה, כי התובעים נתנו את דעתם בזכרון הדברים לסוגיית העיקול והשיעבודים, שעליה אעמוד בהמשך, ללא שציינו דבר וחצי דבר אודות התחייבות הנתבעים לתיקון החיישן והחלפת הצמיגים, אך מחזקת את מסקנתי האמורה. 18. לעניין זה העידה התובעת, כי "פגשנו את הנתבע 1 בחודש 9/09 לצורך רכישת רכב וולסוואגן, נפגשנו והוא ראה את הרכב שלנו ואנו את שלו, שני הצדדים עשו סיבוב לראות שהרכבמוצא חן בעיני הצדדים, הסכמנו על הפרטים" (עמוד 1 שורות 21-22). בהמשך העידה התובעת, כי "לא רשמנו דברים נוספים, חוזה בעל פה וחוזה בכתב יש לו את אותו תוקף. יכול להיות שהיה עדיף לרשום אבל מטבע הדברים, הנתבע הגיע בשעה 14:30 ולא בכדי, זה היה מכוון, הוא גם אמר שהוא ממהר ..." (עמוד 3 שורות 12-14). 19. שוכנעתי, כי לא היתה כל מניעה לכך ששלל ההסכמות שהושגו בין הצדדים יועלו על הכתב. עוד התרשמתי, כי היו לתובעים שלל הזדמנויות לבצע בדיקה למצב המכני של הרכב אצל גוף מקצועי מתאים, במיוחד שהרכב נמסר לידיהם שבוע לפני העברת הבעלות בפועל. מתבקשת השאלה מדוע לא נטלו התובעים את הרכב, כמקובל, למוסך או מכון מתאימים כדי לבדוק את מצבו המיכני עוד קודם רכישתו. לשאלה זו, לא מצאתי כל נימוק המניח את הדעת, הפוטר את התובעים מאחריות והמעביר אותה אל שכמי הנתבעים. 20. אף מגרסת התובעים עצמם עולה, כי היה להם די והותר זמן לבצע בדיקה מכנית לרכב, אך הם בחרו, משיקוליהם הם, להימנע מלבצע כל בדיקה, כאמור, והסתפקו בהתרשמות כללית ממצב הרכב. אף שהעברת הבעלות לא בוצעה באופן מיידי לאחר החתימה על זכרון הדברים, הגם שהחזקה ברכב נמסרה לתובעים כבר ביום 18.09.09, לא מצאו התובעים לנכון לעגן את התחייבות הנתבעים הנטענת לביצוע התיקון, לא בזכרון הדברים מיום 18.09.09 ואף לא במהלך הימים שעברו עד למועד העברת הבעלות בפועל, כשבוע לאחר מכן. משכך, נטלו התובעים על עצמם סיכון הרובץ לחובתם הם. עוד עולה מעדויות התובעים, כי בשום שלב לא ביקשו את ביטול העסקה והמשיכו לעשות שימוש ברכב, עד למועד הגשת התביעה דנא , כחצי שנה לאחר ביצוע העסקה נשוא התובענה. 21. חיזוק למסקנתי האמורה, אני מוצאת בעובדה שהתובעים כלל לא פנו בכתב אל הנתבעים בדרישה לבצע תיקון הליקויים שגילו, לטענתם, לאחר ביצוע עסקת החליפין ובטרם הגשת התביעה הנדונה. 22. לאור כל האמור לעיל, דרישתם של התובעים להחזר עלות התיקון וההחלפה דינה להידחות. הגיר - 23. התובעים טוענים, כי הנתבעים הציגו בפניהם מצג כוזב ולפיו הגיר ברכב הינו תקין. בדיעבד, התברר לתובעים, כטענתם, כי הגיר היה לקוי והיה צורך לשפצו בעלות של 4,500 ₪. 24. עיון בקבלה שצירפו התובעים לעיוני (ת/2) מלמד, כי הגיר שופץ ביום 26.02.10, דהיינו חמישה חודשים לאחר ביצוע עסקת החליפין. 25. אין בידי לקבל את דרישת התובעים לקבלת החזר בעבור שיפוץ הגיר, מכיוון שהתובעים לא הציגו בפניי כל ראיה בדבר מצבו הלקוי הנטען של הגיר בסמוך למועד ביצוע עסקת החליפין. 26. לפיכך, איני רואה לפצות את התובעים בגין רכיב תביעה זה. העיקול - 27. אכן, בזכרון הדברים הצהירו הנתבעים, כי על הרכב לא רובץ עיקול או שעבוד וכי ניתן לבצע העברת בעלות ללא תנאי. עוד הוסכם בין הצדדים, כי במידה ולא תתאפשר העברת בעלות, מכל סיבה שהיא, העסקה מבוטלת. 28. שני הצדדים העידו, כי העברת הבעלות ברכב לא התאפשרה במועד שנקבע לכך בזכרון הדברים, היינו בתאריך 21.09.09, בין היתר, בשל עיקול שרבץ על הרכב. רק ביום 24.09.09, לאחר שהנתבעים דאגו להסרת העיקול, הועבר הרכב על שם התובעים. 29. מעדותה של התובעת לפניי (עמוד 2, שורות 10-15) אני למדה, כי התובעים ידעו אודות העיקול שרבץ על הרכב כבר ביום 09.09.09 משהוצג לעיונם רישיון הרכב ת/1, ולמצער במועד החתימה על זכרון הדברים בתאריך 18.09.09, עוד בטרם בוצעה העברת בעלות לרכב. עוד ציינו התובעים בעדותם, כי נעשו ניסיונות לאחר החתימה על זכרון הדברים להעברת הרכב על שמם (ניסיון ראשון ביום 21.09.09) שכשלו, בין היתר, בשל העיקול שרבץ על הרכב, עד שלבסוף התאפשרה העברת הבעלות על שמם בתאריך 24.09.09. 30. ודוק: אף שהתובעים גילו שרובץ עיקול על הרכב, הם מעולם לא מימשו את הזכות שניתנה להם עפ"י זכרון הדברים לבטל את העסקה, ומעולם לא דרשו את השבת רכבם לידיהם. נהפוך הוא, לפי גרסת התובעת עצמה, היא ניגשה יחד עם הנתבע למשרד הרישוי, פעם אחר פעם, על מנת להעביר את כלי הרכב על שמה, ורק בפעם השלישית, בתאריך 24.09.09, הועבר כלי הרכב על שמה. משלא ביקשו התובעים ביטול העסקה, כאמור, מנועים הם כיום מלדרוש פיצוי בגין העיקול שרבץ על הרכב נשוא הדיון. סוף דבר 31. לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל באופן חלקי. 32. אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 1,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. 33. כמו כן, יישאו הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות ההליך בסך של 400 ₪. 34. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. 35. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. 36. המזכירות תסרוק את המוצגים ותשמור אותם עד שיהפוך פסק דין זה לחלוט. 37.העברת בעלותבעלותביטול עסקה (הגנת הצרכן)