בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט לתביעות קטנות בתל-אביב - יפו (כב' הש' חדוה וולצקי), מיום 22/7/07. בחודש דצמבר 2006 קיבל המבקש מכתב מהמשיבה, שלפיו הוחלט להעניק לו "מתנה לבחירה" בעלות דמי-משלוח (המכתב מצורף כנספח א' לבקשה). ביום 28.12.06 הודיע המבקש למשיבה על הזמנת המתנה, ואחרי-כן ביקש לבטלה. בנוסף, הודיע המבקש לחברת האשראי שלא לחייב את כרטיס האשראי בגין ההזמנה (ראו: נספחים ב' - ג' לבקשה). אף-על-פי-כן, לטענת המבקש, משכה המשיבה מחשבונו של המבקש סכום של 177.99 ₪, ומאז המשיכה לגבות מחשבונו סכום חודשי בסך 29.90 ₪. על רקע זה, הגיש המבקש תביעה כספית לבית-משפט לתביעות קטנות על-סך 684.99 ₪, שבה עתר להורות למשיבה להחזיר למבקש את הכספים שנמשכו מחשבונו, לחדול ממשיכת הכספים ולשלם למבקש ריבית והוצאות (ת"ק 07-04-363). בכתב ההגנה טענה המשיבה, כי המבקש זוכה על מלוא סכום ההזמנה (507 ₪) עובר להגשת התביעה. עם זאת, בשל העיכוב שחל בזיכוי המבקש, כתוצאה מקשיי המשיבה ביצירת קשר עמו, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שלפיו תפצה המשיבה את המבקש בגין הוצאותיו בסך של 100 ₪ ובמוצר מתנה לבחירתו ללא כל תמורה, מתוך קטלוג מוצריה, בכפוף לכך שלמבקש לא תהיה כל טענה או דרישה נוספת כלפי המשיבה. ואולם, המבקש בחר להפר את הסכם הפשרה ועמד על תביעתו (ראו: נספחים ה' - ו' לבקשה). בית-משפט לתביעות קטנות דחה את התביעה. לאחר ששמע את עדותו של המבקש מזה, ואת העדות שנמסרה על-ידי נציג של המשיבה מזה, קבע בית המשפט, כי המשיבה פעלה לביטול העיסקה באופן שהודיעה על-כך לחברת האשראי והשיבה את מלוא הסכום ביום 11/4/07, כפי שגם מראה דו"ח גמא ניהול וסליקה בע"מ. מאחר שמדובר בעיסקת אשראי בתשלומים, החלה חברת האשראי בהחזרים חודשיים מחודש אפריל 2007, כעולה מדו"ח חברת האשראי שנשלח למבקש ביום 2/5/07. בסיכומו של דבר, מצא בית המשפט כי אכן המשיבה החזירה למבקש את הסכום שנגבה ממנו, וכי העובדה שטרם הוחזר לו כל כספו נעוצה בנהלים של חברת האשראי לגבי ביטול עיסקאות אשראי בתשלומים. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה, כי אין מקום לחייב את המשיבה בסכומים נוספים, ויחד עם זאת, לא חייב בית המשפט את המבקש בהוצאות, חרף התביעה שנדחתה. במסגרת הבקשה שבכאן, חוזר המבקש ועותר להורות למשיבה לחדול מחיוב חשבונו, להחזיר את כל הכספים שנמשכו שלא ביושר, וכן לחייב את המשיבה בתשלום עבור ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו לו. כל זאת, בלא שיש בפיו נימוקים כלשהם שיש בהם כדי להצדיק מתן רשות ערעור, הניתנת, על-פי ההלכה הפסוקה, במקרים חריגים בלבד (רע"א 2060/06 אליהו רווח נ' ד"ר בירה (דוברובה) פוגל ( 27/6/06); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 826 (מהדורה תשיעית, תשס"ז)). אין זה המקרה שלפני, ולא מצאתי כל עילה להתערבות בממצאיו ובמסקנותיו של בית-משפט קמא. הבקשה נדחית, איפוא, ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה. כן יש לציין, כי לא הופקד עירבון בתיק. אין צו להוצאות. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)