1. בפני תביעה כספית בסכום של 11,188 ₪, בגין השבת דמי משלוח, החזר הוצאות ופיצוי עוגמת נפש שנגרמו לתובעים בשל ביטול עסקה לרכישת מוצרים מהנתבעת (להלן: "העסקה"). גרסאות הצדדים 2. בכתב התביעה טענו התובעים כי התובעת יצרה לראשונה קשר עם הנתבעת ביום 25.08.09 בנוגע לרכישת מוצרים שפורסמו בחוברת הטבות לבעלי כרטיס אשראי, וכי למחרת התקשר אליה נציג הנתבעת ובישר לה כי זכתה בהגרלה, וכי זכייתה מקנה לה אפשרות לרכישת מוצרים בהנחה, כל זאת בשיווק אגרסיבי ו"הפעלת לחצים לא נורמאליים". התובעת טענה כי סירבה להצעה וציינה בפני נציג הנתבעת כי באם תחפוץ לממש את ההטבה מכוח הזכייה, תיצור עם הנתבעת קשר באופן יזום. 3. בהמשך לכך, טענה התובעת כי לאחר השיחה קינן חשש בליבה על כי העסקה בוצעה למרות רצונה. על מנת לשלול אפשרות זו התקשרה אל הנתבעת ביום למחרת. להפתעתה, טענה הנתבעת בשיחת הטלפון שהעסקה אכן התבצעה, וכי לא ניתן לבטל את הזמנת המוצרים. בשיחה הסכימו הצדדים על פי הנטען בכתב התביעה כי העסקה תבוצע, וכי לתובעת תעמוד האפשרות לבטלה בעת קבלת המוצרים, ללא תשלום. סכום העסקה הכולל בתוספת דמי המשלוח עמד על 1,188 ₪. 4. לטענת התובעים, ביום 22.09.09 קיבלו את המוצרים וביקשו מיד להשיבם, ואולם הנתבעת דרשה מהם תשלום בעבור ביטול העסקה וכן בעבור דמי המשלוח. לאחר שהתובעת חזרה ודרשה את ביטול העסקה מספר רב של פעמים ונענתה בשלילה. רק לאחר שהתובעת פנתה למועצה הישראלית לצרכנות, הסכימה הנתבעת לבטל את העסקה, ואספה את המוצרים מבית התובעים. 5. התובעת צרפה לכתב התביעה מכתב ששלחה אל הנתבעת ביום 29.09.09 בעניין ביטול העסקה ובו פירטה כי נציג הנתבעת שכנע אותה נמרצות לביצוע העסקה כך: "ניסו ללחוץ עלי באופן אגרסיבי". 6. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, ואולם היא הגישה לבית המשפט הודעה שבה טענה כי זיכתה את התובעים בסכום של 1,188 ₪ והותירה את חיוב דמי המשלוח בלבד על כנם. לראייה צרפה את חשבונית הזיכוי בעבור המוצרים, מיום 26.10.09, ואף הודיעה לבית המשפט כי לאור שיחה שקיימה עם התובעת ביום 28.10.09, הובטח לה לבטל את התביעה. בתגובה להודעה הכחישה התובעת כי הסכימה לבטל את התביעה ונמנעה מלאשר את קיום הזיכוי. 7. בנוסף, הגישה הנתבעת לבית המשפט אישור זיכוי בגין העסקה בצירוף דו"ח עסקאות מול חברת האשראי. 8. במהלך הדיון שהתקיים בפני פירטה התובעת באריכות את תלאותיה עד לביטול העסקה, ובכלל זה שיחות טלפון מרובות ומכתבים ששלחה אל הנתבעת, בנוסף גרסה התובעת כי עצם הנוכחות של המוצרים בביתה הפריעו לה עד מאד, בין היתר בשל תקופת החגים שחלה באותה העת, וציינה כי שליח מטעם הנתבעת אסף את המוצרים מביתה באיחור רב. 9. התובע, טען במהלך הדיון שהתקיים בפני כי הזיכוי מתבצע באופן בו חברת האשראי גובה את התשלום המקורי, אשר התפרס על פני עשרה תשלומים, וכי רק כעבור מספר ימים מזכים את חשבונו בסכום התשלום. בשל כך, לשיטתו, נפגעת מסגרת האשראי שלו. נציגת הנתבעת טענה כי אופן הזיכוי נובע מנהלי חברת האשראי, והתחייבה לפעול ולבחון זאת מול חברת האשראי. 10. התובע הוסיף וטען במהלך הדיון כדלקמן: "לקחת בן אדם ולהכריח אותו על עסקה, והבית שלו משמש לו חודש שלם כמחסן. רק לאחר שהגשנו תביעה הוחזר לנו הכסף.אנו סבורים שיש להטיל עונש משמעותי ופיצוי כדי להרתיע את הנתבעת מביצוע מעשים דומים" (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 27.04.10). 11. בתגובה לכך טענה נציגת הנתבעת כי זיכתה את הנתבעת ביום 26.10.09, יומיים לפני שקיבלה את כתב התביעה וללא קשר לתביעה. דיון והכרעה 12. אין מחלוקת כי הנתבעת זיכתה את התובעים בעלות העסקה, השאלה העומדת לדיון נוגעת לחיוב דמי המשלוח שהותרו על כנם וכן באשר לגובה הפיצויים בגין עגמת נפש. 13. לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם, מצאתי שיש לקבל את התביעה באופן חלקי. 14. עסקינן בפרשה זו בעסקת מכר רחוק על פי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"): "התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה"; באותו ההקשר החוק מגדיר מהו שיווק מרחוק בזו הלשון: "פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים." 15. סעיף 14ה לחוק הגנת הצרכן קובע כי צרכן המבקש לבטל עסקת מכר רחוק רשאי לעשות כן, מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת המוצר, כמו כן, נקבע כי העוסק לא יגבה מהצרכן דמי ביטול כלשהם, ובכלל זה הוצאות או התחייבות בשל משלוח שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן, בשל ההתקשרות בעסקה, או בשל ביטולה. 16. התובעת טענה כי הודיעה באמצעות הטלפון על ביטול העסקה ביום 22.09.09 וכן כעולה מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה, הודיעה בכתב על ביטול העסקה ביום 29.09.09, במקרה דנן, זיכוי התובעים בגין ביטול העסקה התבצע ביום 26.10.09, דהיינו למעלה מארבעה עשר ימים מיום הודעת הביטול בכתב. יוער, כי איני מוצאת מקום לקבוע האם הודעת הביטול באמצעות הטלפון נעשתה כדין, בשל כך שהזיכוי התבצע מאוחר מהזמן הקבוע בחוק בתגובה להודעת הביטול בכתב. 17. אני מוצאת פסול בהתנהלות הנתבעת בפרשה זו, בכך שהפרה את חוק הגנת הצרכן כאמור, השתהתה בכל הנוגע לזיכוי התובעים בשל ביטול העסקה, וכן באשר לאיסוף המוצרים מבית התובעים. 18. יוער כי הנתבעת הערימה קשיים על התובעים ככל שהדבר נגע לביטול העסקה ובניגוד מוחלט להתנהלותה כאשר ביקשה הנתבעת למכור לתובעים מיני ומינים של מוצרים. 19. אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו את טענתם כי מסגרת האשראי נפגעה, יתירה מזו, נציגת הנתבעת העידה בדיון שהתקיים בפני כי אופן החיוב נובע מנהלי חברות האשראי, ומעבר לכך התחייבה לבחון את שינוי אופן החיוב כמבוקש. יתר על כן, לא הוכיחו התובעים כי נגרם להם נזק בשל הימצאות המוצרים בביתם 20. אשר לפיצויים המבוקשים בגין התרעת הנתבעת, סעיף 31א (א) לחוק הגנת הצרכן קובע, כי בית המשפט רשאילפסוק בשל הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק, דהיינו, פיצויים לדוגמא, בסכום שלא יעלה על 10,000 ₪. הסעיף מפרט את השיקולים לפסיקת פיצויים לדוגמא ולקביעת גובהם. כפי שנפסק, נפסק אין לפסוק פיצויים לדוגמא כדבר שבשיגרה, אלא במקרים מיוחדים המצדיקים זאת (ראו פסק דינה של כב' השופטת א' שניידר בתק (י-ם) 4591/08 אלי בשן נ' וואלה שופמיינד (פורסם במאגרים) והפסיקה המצוטטת שם. 21. בנסיבות העניין, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, באתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן אינו מקרה מיוחד המצדיק פיצויים לדוגמא במלוא הסכום הקבוע בחוק, בראש ובראשונה מאחר והעסקה בוטלה והתובעים זוכו בסכום התמורה. 21. אמנם חלף המועד שנקבע בחוק, שכן מיום הודעת הביטול בכתב ועד לזיכוי העסקה ואיסוף המוצרים חלפו כשבועיים ימים מעבר לקבוע בחוק. ואולם עדיין מדובר בזמן סביר אשר אינו מצדיק הטלת פיצוי גבוה. סוף דבר 22. אשר על כן, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים את דמי המשלוח בסכום של 49 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים פיצויים בגין הפרת חובתה על פי חוק הגנת הצרכן, כמפורט לעיל, והוצאות משפט, בסכום כולל של 500. 23. ככל שהסכום לא ישולם תוך 30 ימים, ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל. אשראיביטול עסקה (בכרטיס אשראי)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)