ביטול עסקה מוצר משומש

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת לביטול התקשרותה עם הנתבעת בהסכם לרכישת סלון. בכתב התביעה טענה התובעת כי התקשרה ביום 13.6.11 בהסכם לרכישתו של סלון עור, שילמה את מלוא התמורה בגינו, לרבות בגין הובלתו לדירתה. משסופק הריהוט התברר לתובעת כי אינו עומד באיכות המוזמנת לרבות בשל היות העור באיכות ירודה, שילוב צבעים, העדר נוחות וקושי. לטענת התובעת היא פנתה לנתבעת, טלפונית, עוד ביום קבלת המוצר וביקשה לבטל את ההתקשרות ואולם נציג הנתבעת סירב לעשות כן. גם פניותיה של התובעת לנתבעת בכתובים , אשר החלו מספר ימים לאחר מכן, לא הועילו, עד כי נדרשה התובעת להגשתה של תביעה זו. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מערכת הסלון סופקה בהתאם להזמנה, במועד, ותוך שהתובעת מאשרת בכתובים כי המוצר התקבל כדבעי. עוד נטען במסגרת כתב ההגנה כי פנייתה הראשונה של התובעת לנתבעת נעשתה שבוע ימים לאחר קבלת המוצר ומשביקשו נציגי הנתבעת להגיע לדירת התובעת לצורך בחינת המוצר, סירבה התובעת להם לעשות כן. לשיטת הנתבעת, מקום בו נעשה במוצר שימוש במשך שבוע ימים, אין להורות ממילא על השבתו שכן עסקינן במוצר משומש. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה שיש להורות על קבלת התביעה באופן חלקי. טעמיי להלן. טענה התובעת בפני כי המוצר שסופק לה, היה מוצר פגום, או כזה שאינו עומד בתנאי ההזמנה. דין טענתה זו של התובעת להידחות. התובעת לא הוכיחה, אף לא בקירוב, כי המוצר שסופק לה היה לקוי או שלא היה תואם את ההזמנה שבוצעה על ידה. יש להצטער עד מאוד על דרך התנהלותה של התובעת בעניין זה אשר מצאה לבוא בטענות קשות כלפי הנתבעת ביחס לאיכות ודרך אספקת המוצר, אך לא תמכה טענותיה, אף לא בראשית ראייה. לא צורפה לעיוני חוות דעת אשר מכוחה ניתן ללמוד כי המוצר שסופק הינו מוצר לקוי; לא צורפו לעיוני תמונות מהן ניתן היה להסיק דבר מה אשר למצבו של המוצר אשר סופק לתובעת; לא הוצגו מסמכים מהם ניתן היה ללמוד כי קיים פער בין המוצר שסופק לבין זה שהוזמן מלכתחילה; לא הוצגו נתונים מהם ניתן להסיק כי מדובר במוצר לקוי או במוצר השונה מן המוצר שהוצג בפני התובעת, עת שביקרה בחנות הנתבעת. למעשה, למעט טענות כלליות מאוד, סתמיות באופיין, לא הוצג דבר. בדיון עלה כי התובעת רכשה את המוצר לאחר שביקרה בבית עסקה של הנתבעת, ביררה את הפרטים אותם ביקשה לברר, ובחרה תוך הפעלת שיקול דעת את המוצר בו הייתה מעוניינת. התובעת לא הוכיחה כי המוצר שהומצא לידיה , היה שונה מזה שהוזמן. זה המקום לציין כי הגם שהתובעת ביקשה כי ביתה תייצגה ותוסיף דברים מטעמה בדיון בשל קשיי שפה, הרי שהתרשמותי הבלתי אמצעית הייתה כי התובעת, רופאה במקצועה מזה שנים ארוכות, מודעת היטב לתוכן הדברים שנאמרו באולם, כמו גם לזכויותיה כצרכן. לא התרשמתי, כי מדובר בצרכן אשר נוצל לצורך רכישת מוצר מבלי שנמסרו לידיו כל הפרטים המהותיים הנוגעים לדבר. נוכח כך, השאלות להן נדרשתי לצורך פסק הדין , היו שתיים: א. האם מקום בו מעוניין צרכן בביטול התקשרות ביחס למוצר כלשהו, מכל סיבה שלא תהא, עומדת לו הזכות לעשות כן; ב. ככל שעומדת לו זכות כזו, ובאילו מועדים ותחת אלו תנאים ניתן לקבל את הודעת הביטול. בשנת 2010 תוקנו תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א 2010 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן"), במסגרתן נקבע כי צרכן רשאי לבטל התקשרות לרכישת טובין בתוך 14 יום ממועד האספקה, ובתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש. "טובין" בהתאם להוראות תקנות הגנת הצרכן, כוללים בחובם גם ריהוט (בהתאם לסעיף 1 לתוספת לתקנות). זכות הביטול הנקובה לעיל, אינה מוחלטת, אלא שהוסיף המחוקק וקבע, במסגרת תקנה 7 כי זכות הביטול לא תחול במקרים מוגדרים, לרבות במקרה בו מדובר בריהוט שהורכב בבית הצרכן או בטובין אשר יוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות פרטניות. עיון בפרוטוקול הדיון בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, אשר עסקה בהתקנת תקנות הגנת הצרכן מלמדת כי לשיטת חברי ועדת הכלכלה, יש ליתן את הדעת לאפשרות ביטולה של התקשרות לרכישת טובין כאשר מדובר בפרטי טובין אותם אין הצרכן רוכש מידי יום ביומו, אלא לעיתים רחוקות, ודי בכך על מנת להצדיק, ביחס לאותם טובין, מתן אפשרות ביטול ההתקשרות. נוכח הוראות תקנות אלו, היה עלי לבחון האם בנסיבותיו של התיק הפרטני שמונח בפני, קיימת הצדקה לאפשר לתובעת לבטל את ההתקשרות עם הנתבעת. לצורך כך, נדרשתי להכריע בשניים : מועד בקשת התובעת לבטל את ההתקשרות; מצב הסלון במועד הודעת הביטול; במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי עוד ביום קבלת המוצר,התקשרה למשרדי הנתבעת וביקשה לבטל את ההתקשרות. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הנתבעת אכן התקשרה ביום קבלת המוצר אך ביקשה לציין כי המערכת הגיעה ללא תעודת המוצר עם שם המפעל והובטח לה כי התעודה תשלח. לשיטת הנתבעת רק לאחר שבוע, ביקשה הנתבעת ביטול ההתקשרות. בסוגיה עובדתית זו, מצאתי לבכר את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת. התובעת עמדה על גרסתה במסגרת הדיון בפני, וממילא יקשה עלי לראות את הטעם ביצירת קשר עם ביום קבלת המוצר לצורך אספקת תעודה זו או אחרת. מאידך, בעדויות נציגי הנתבעת נמצאו סתירות מהותיות. בכתב ההגנה לא הכחישה הנתבעת כי התובעת יצרה עמה קשר ביום קבלת המוצר, אלא שלטענת הנתבעת מטרת השיחה הייתה קבלת תעודה זו או אחרת. מאידך, במסגרת הדיון בפני העיד מר שמעון שמריהו, מנהל החנות והשיב לשאלתי בעניין זה כדלהלן : " חד משמעית היא לא פנתה אלי ביום קבלת הסחורה.המובילים לא באו אלי בשום טענה, לא פנו אלי בכלל, סיפקו את המוצר." מעדותם של שני עדי הנתבעת עלה כי היא מעוניינים, בתום לב, ליתן לתובעת כל שירות ואף לבחון את טענותיה. עוד עלה כי לכאורה משפנתה התובעת לנתבעת, וביקשה לבטל את ההתקשרות, ביקשה הנתבעת להגיע לבית התובעת, אך אל הסכימה לבטל את ההתקשרות. נוכח כך, אני מוצאת כי מועד הבקשה לביטול ההתקשרות היה ביום קבלת הטובין ולא שבוע מאוחר יותר. באשר למצב הטובין הרי שעלה מעדויות כל הצדדים כי אין מדובר במוצר אשר הורכב בחצרי התובעת, או במוצר שהוא מוצר ייחודי אשר יוצר על פי מידות שנתבקשו על ידי התובעת. מדובר במוצר קטלוגי אשר הוזמן וסופק בשלמותו לידי התובעת. נוכח הוראות תקנות הגנת הצרכן, שמורה לתובעת במקרה זה האפשרות לעתור לביטול ההתקשרות ובלבד שלא נעשה שימוש במוצר. משהוכח כי התובעת ביקשה לבטל את ההתקשרות עוד ביום קבלת הסחורה, היה על הנתבעת, באותו מועד להסכים לכך בכפוף למגבלות התקנות. איני סבורה כי ניתן להורות שהתובעת עשתה שימוש במוצר, מקום בו ביקשה לבטל את ההתקשרות מייד עם קבלת המוצר. בשולי פסק הדין אציין כי חובת ההשבה של המוצר מוטלת לכאורה על התובעת, ואולם מקום בו סירבה הנתבעת לקבל בחוזר את הסחורה, ממילא התייתרה (לאותה עת) סוגיה זו. לאחר שנתתי דעתי לכל אלו אני מורה בזאת כדלהלן : א. מורה על ביטול ההתקשרות בין הצדדים והשבה של הסך של 11,150 ₪ בניכוי 100 ₪ כמצוות התקנות. השבת הסכום הנקוב תעשה בתוך 40 יום מהיום. ב. התובעת תשיב על חשבונה את הסלון לידי הנתבעת , כנגד תאום מראש עם הנתבעת. השבת הסלון תעשה בתוך 40 יום מהיום. ג. לא מצאתי מקום להורות על השבת הסכום ששולם על ידי התובעת לצורכי הובלה, נוכח האמור לעיל. ד. כמו כן לא מצאתי כל מקום להורות על פסיקתו של פיצוי בגין עוגמת נפש, או הוצאות בגין ניהול ההליך, וזאת לאחר שנתתי דעתי למכלול טענות הצדדים וההכרעות העובדתיות והמשפטיות בתיק זה. מוצרביטול עסקה (הגנת הצרכן)