בפני תביעה לקבלת החזר כספי למוצרים חשמליים שרכש התובע מהנתבעת והשיבם, לטענתו בשל פגם במוצרים. כנטען בכתב התביעה בתאריך 28.12.04 רכש התובע מהנתבעת רסיבר וסט רמקולים בסכום של 4,600 ₪ ששילמם באמצעות כרטיס אשראי. לטענתו כשהגיע לביתו גילה שהמוצרים שקנה ישנים, משופשפים ועם שריטות וכן ללא שלט למערכת. מיד התקשר לאחד מהבעלים של הנתבעת, מרק, וטען בפניו את שגילה. כמו כן , טען כי לדעתו המוצרים מהתצוגה ואם זה כך אז אין לו צורך בהם. לטענתו אותו מרק הודה והסכים כי התובע יחזיר את המוצרים וירכוש בתמורה מוצרים אחרים בשווי סכום הרכישה, ואף ניסה לשכנעו לעשות כן, אולם הוא סירב. התובע טוען כי בינתיים פנה לחנות חשמל אחרת ורכש מוצר זהה, ואינו מעוניין במוצרים חלופיים ומכאן התביעה. הנתבעת מאשרת בכתב ההגנה את רכישת המוצר ממנה, אך דוחה את הטענות המופיעות בכתב התביעה. לטענתה התובע ידע בוודאות שהמגבר הינו מתצוגה- ובשל כך גם קיבל עבורו מחיר מיוחד- הרמקולים והקומקום היו חדשים באריזתם. זאת ועוד: במעמד הקנייה לקח התובע את הרמקולים ואת הקומקום כמצוין בקבלה, ואת המגבר קיבל מאוחר יותר לביתו ארוז מצויד בשלט ובמסמכים נלווים, מאחר שהיה צריך להביא את אריזתו מהמחסן. לטענת הנתבעת למחרת התקשר התובע וסיפר כי השלט אינו תקין. בו במקום הוזמנו שלט חדש מהחברה והובטח לספק לו במהירות האפשרית. כמו כן, באותו יום תואם עבורו ביקור של מתקין מערכות אשר הגיע לביתו וחיבר את הרמקולים המגבר ורכיבים נוספים לשביעות רצונו. כעבור שבועיים הגיע השלט, הנתבעת הודיעה לתובע על כך, והוא אמר שיבוא לקחתו בהזדמנות. עוד נטען כי רק כעבור כחודשיים מיום הרכישה ביום 27.2.05, התייצב התובע בחנות עם המוצרים שקנה וטען כי מאחר והם מתצוגה אין לו חפץ בהם. נציג הנתבעת דחה את הבקשה על הסף והתובע יצא בזעם מן החנות תוך השמעת איומים בנוסח "אתם עוד תשמעו ממני". לטענת הנתבעת נראה כי התובע החליט לרכוש במקום אחר עסקה אחרת תוך שהוא טועה לחשוב משום מה, שהנתבעת תסכים לקבל בחזרה מוצרים משומשים ולהשיב לו את כספו. זהו - במקרה הטוב- פרי דמיונו הלא תמים של התובע. עוד הוסיפה הנתבעת כי בית המסחר שלה הוגן השואף להתפרנס ביושר ובהגינות, תוך מתן כבוד ללקוח ושירות מעבר למצופה וגם התובע זכה ליחס כזה, אולם למרות זאת התובע בחר לשפר את רכישתו על חשבון הנתבעת ולגרום נזק לנתבעת. לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות המשפט. בדיון ביום 25.5.05 העיד התובע כי רכש מהנתבעת מגבר עם רמקולים בסך 4,600 ₪. כשפתח את האריזה בבית ראה שהכול מתצוגה ומשופשף. לדבריו ראה את המגבר בוויטרינה של הנתבעת. לטענתו התקשר באותו יום אל נציג הנתבעת ושאל אותו למה הוא נתן לו מהתצוגה , והוא אמר שזה חדש. לעניין השלט אמר התובע לנציג הנתבעת שהשלט אינו של המערכת ונציג הנתבעת אמר לו שיזמין שלט חדש. לטענת התובע כעבור חודשיים משלא קיבל את השלט , החזיר לנתבעת את המוצרים ביום 28.2.05 ביקש שיזכו אותו והלך. בהמשך עדותו מציין התובע כי קנה מגבר אחר מב"ש הכול חדש בסך 3,000 ₪. שילם לעו"ד 500 ₪, ולא קיבל הנחה על המגבר. ב"כ הצדדים ביקשו מבית המשפט לעכב את פסה"ד על-מנת שינסו להגיע להסדר תוך 15 יום, אולם לא הגיעו לפשרה. בדיון מיום 7.9.05 העיד נציג הנתבעת אשר שב וטען כי התובע רכש רמקולים ארוזים חדשים, ומגבר שהועבר מהתצוגה ביחד עם האריזה המקורית והשלט המקורי אותם שלח עם מתקין מקצועי שיחבר את המערכת ויפעיל אותה. בעדותו ציין עוד נציג הנתבעת כי כשהתברר שהשלט לא תקין , לקח אותו לבדיקה ובמקביל הזמין עבור התובע שלט חדש. לדבריו השלט הגיע כעבור שבוע וחצי, אך סיפקו לתובע את השלט כעבור כשלושה שבועות, מאחר שישב שבעה על מות אביו. מיד כשחזר לעבודה יצר קשר עם התובע והודיע לו שהשלט הגיע. בהמשך מציין נציג הנתבעת כי התובע הגיע באחד הבקרים עם רמקולים בקופסא שלא שייכת להם וגם עם המגבר בקופסא שלא שייכת לו, ואמר שהוא מחזיר את המוצרים, ושהוא שרכש במקום אחר זול יותר והציג בפניו קבלה. נציג הנתבעת ציין בפניו שאינו יכול למכור את המוצרים לאיש מאחר והם כבר משומשים והציע לו להחזיר את המערכת שהוא הזמין. נציג הנתבעת התכוון לתת לתובע את השלט, אך התובע עזב את החנות בכעס. עוד מוסיף נציג הנתבעת בעדותו כי ניסה לרצות את התובע בכל דרך אפשרית, אך התובע התעקש. לטענתו כל הציוד היה תקין, למעט השלט שהיה ברשותו ובמקומו הגיע שלט אחר - תקין. לדבריו כיום המערכת שווה אולי 100 ₪ והיא זרוקה אצלו היום במחסן. התובע מאשר בעדותו בפני כי כשהחזיר את המוצרים לחנות, כבר קנה את המוצר החלופי, לטענתו בשל העובדה שלא היה שלט ובשל העובדה שהמגבר היה מתצוגה. התובע מודה שהרמקולים היו חדשים, וזאת בניגוד לנטען בכתב התביעה שם טען כי כל המוצרים היו ישנים, משופשפים ועם שריטות. בנוסף בתנאי ההזמנה כפי שמופיעים על גב ההזמנה/קבלה מס' 1314 מיום 28.12.05 נכתב בסעיף 2 כי: "ביטול הזמנה אך ורק בהסכמת "חשמל העיר בע"מ" ולה הזכות לסרב לבטל ההזמנה. במקרה של הסכמה "חשמל העיר בע"מ" לביטול ההזמנה, יקבל "חשמל העיר בע"מ " פיצוי קבוע ומוסכם מראש שבשיעור 10% ממחיר הסחורה הכולל. כמצוין בהזמנה, אשר יקוזז מכל סכום ששולם ע"י המזמין".גם לגרסת התובע לא עמד בתנאי זה. אין מחלוקת על כך כי התובע השתמש במערכת שרכש במשך חודשיים ורק כעבור חודשים ביום 28.02.05 החזיר את המוצרים לנתבעת. עובדה זו לכשעצמה מעלה תמיהה מדוע התובע לא החזיר המוצרים לאלתר. התובע אף נמנע מלהביא את אותו מרק, נציג הנתבעת, לעדות והמנעות זו יש לזקוף לחובתו. בנסיבות אלה והואיל והתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו - התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 200 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום. התובע רשאי ליטול לרשותו את המוצרים שהחזיר לאור התוצאה. מוצרביטול עסקה (הגנת הצרכן)