בפני תביעתה של התובעת לפיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין נזקים ועגמת נפש שנגרמו לה, לטענתה, בשל ליקויים חמורים שנתגלו במכונת כביסה שרכשה מאת הנתבעת מס' 1, בסך של 1,298 ₪. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על נספחיהם (הנתבעת מס' 2 נטלה על עצמה את מלוא האחריות גם בשמה של הנתבעת מס' 1), בחקירות התובעת ונציגת הנתבעת מס' 2, הגב' טלי און, ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, בכפוף להחלפת מכונת הכביסה במכונה חדשה, כפי הצעתה של נציגת הנתבעת מס' 2 בדיון, לפנים משורת הדין. ראשית, יש לומר כי על פני הדברים הטענה כי לתובעת נגרמו נזקים בסך של 20,000 ₪ בגין רכישת מכונת כביסה בעלות של 1,298 ₪, היא טענה מופרכת, מופרזת וחסרת הגיון. טענתה של התובעת, כי סירבה לתיקון המכונה על ידי הנתבעות והעדיפה, במשך מספר חודשים, לכבס את הכבסים באופן ידני או באמצעות הובלתם לדירת ביתה, אינה אלא פעולה בניגוד גמור לנטל הקטנת הנזק. בנוגע לחובת הקטנת הנזק בנזיקין נפסקו הדברים הבאים: ""הלכה פסוקה היא, כי על הניזוק מוטל הנטל - נטל ולא חובה (ראה ג' טדסקי, "הנטל ובעיית האונס והסיכול" משפטים טז (תשמ"ו-מ"ז) 335) - להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו. נטל זה נקבע במפורש בחקיקה באשר לפיצוי בגין הפרת חוזה (סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). חרף היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הלכה פסוקה היא, כי נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין (ראה ע"א 592/66 [3]; ע"א 320/87 [4]). הבסיס האנאליטי לנטל זה אינו נקי מספקות.... נטל ההוכחה בעניין הקטנת הנזק מוטל על המזיק-הנתבע. הוא מבקש להפחית מהשיעור הרגיל של הפיצוי המוטל עליו, ועל-כן עליו העול לשכנע, כי הניזוק-התובע לא עשה להפחתת נזקו (ראה ‎DAMAGES (LONDON, 15TH ED., 1988) 172 H. MCGREGOR, ON). מה תוכנו של נטל זה? הגישה המקובלת הינה כי הקטנת הנזק כוללת בחובה אמת-מידה אובייקטיבית. על הניזוק לנקוט, להקטנת נזקו, כל אותם אמצעים שאדם סביר היה נוקט בנסיבות העניין....". (מתוך ערעור אזרחי מס' 252/86 יצחק גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פורסם בפדאו"ר - גוגל - ההדגשות שלי - י.ב.). ברי, כי בנסיבות העניין, היה על התובעת להקטין את נזקיה ולא להעצימם, וזאת באמצעים שאדם סביר היה נוקט בנסיבות העניין, כגון, רכישת מכונת כביסה חלופית (ולו מיד שנייה); הסכמה לתיקון המכונה ולו כאמצעי זמני לפני הגשת תביעה לביטול העסקה כולה; וכיוצא בזה. לא היה מקום שהתובעת תעצים את נזקיה לסך של 20,000 ₪, קרי - לסכום העולה 15 מונים על סכום רכישתה של המכונה. והרי לו הייתה התובעת רוכשת, באופן מיידי, מכונת כביסה חדשה מספק אחר, לא היו נזקיה עולים בהרבה על סכום המכונה שנרכשה. עוד אציין כי קיימות סתירות בגירסאותיה של התובעת, בכל הנוגע לטענתה בעניין מועד פנייתה הראשונה לנתבעות בנוגע לליקוי שנתגלה במכונה. בכתב התביעה טענה התובעת כי פנתה "בהמשך לאחר שבועיים" - כלומר, כשבועיים לאחר קבלת המכונה, ואילו בדיון טענה כי פנתה לאחר "3 או 4 ימים" לנתבעת מס' 1, ואילו לנתבעת מס' 2 פנתה לאחר "כשבוע". לעומתה, בכתב ההגנה טענה הנתבעת מס' 2 כי התובעת פנתה לראשונה רק כחודשיים לאחר מועד אספקת המכונה לביתה. אומנם, בית המשפט לתביעות קטנות רשאי לקבל ראיה שאינה קבילה, ואינו כבול בסדרי הדין (סע' 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984), ואולם, נשמר הכלל לפיו "המוציא מחברו עליו הראייה" ועל תובע המבקש להוציא מחברו, להוכיח ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי את כל יסודות תביעתו. התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, להוכחת המועד הראשון בו פנתה אל הנתבעות בנוגע לתקלה שנתגלתה במכונה. התובעת יכולה הייתה להמציא פלט שיחות מספק שירותי הטלפון או הטלפון הנייד שלה; אישור העברה בפקס או כל מסמך אחר אשר יעיד על מועד פנייתה הראשונה לנתבעות, והיא לא עשתה כן. כידוע, הימנעות מהבאת ראיה פועלת לחובתו של הנמנע מהבאתה: "...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה , היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה (1) 736 - ההדגשה שלי - י.ב.). מועד הפנייה הראשונית הינו משמעותי לאור טענתה של התובעת כי הייתה זכאית לביטול העסקה כולה, ולא לתיקון הליקוי (ראה לעניין זה תקנה 2(1) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 ולפיה המועד הינו 14 יום מיום קבלת הטובין). לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי, בכלל הנסיבות, כולל מועד פנייתה הראשונה לנתבעות, עמדה לה הזכות לביטול העסקה כולה או לסירוב להצעת הנתבעות לתיקון המכונה במעבדתן. מכל מקום, לאור הצעת נציגת הנתבעת מס' 2, בדיון, לפנים משורת הדין, אני מורה כי הנתבעת מס' 2 תחליף את מכונת הכביסה הנמצאת בדירת התובעת במכונת כביסה חדשה מדגם זהה או שווה ערך, וזאת בתוך 7 ימים מיום קבלת פסק הדין, על חשבונה של הנתבעת מס' 2 (כולל הוצאות ההובלה). בנסיבות העניין אין צו להוצאות. שאר רכיבי התביעה - נדחים. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)