1. הנתבעת הינה רשת המתמחה בייצור מדרסים ומכירת אביזרי אוטופדיה ונעליים אורטופדיות. לנתבעת אתר אינטרנט (להלן - האתר) אשר באמצעותו יכול אדם לרכוש טובין אותם מספקת הנתבעת ולקבלם באמצעות דואר רשום. או באמצעות איסוף עצמי של הטובין באחד מסניפי הרשת הקרוב לביתו. 2. ביום 30.8.2012 התובע רכש מהנתבעת באמצעות האתר זוג נעליים (להלן - הנעליים) . התובע הגיע לאחד מסניפי הנתבעת ביום 13.9.2012 ואסף את הנעלים. לטענת התובע ביום שלמחרת ב- 14.9.2012 הודיע לנתבעת שאינו מעוניין בנעליים וביקש לקבל את כספו בחזרה. הנעלים הוחזרו לאחד מסניפי הנתבעת אך הנתבעת סירבה להחזיר לו את כספו. מכאן התביעה שבמסגרתה התובע מבקש לחייב את הנתבעת במלוא עלות הנעליים ובנוסף גם לשלם לו פיצוי כספי עקב סירוב הנתבעת להחזיר לו את כספו. 3. הנתבעת טוענת שהתובע ביקש להחזיר את הנעלים ב- 15.9.2010 ולא ב- 14.9.2010 וכי בדקה את הנעליים ומצאה כי נעשה בהם שימוש ולכן לא ניתן להחזירם. הנעלים הובאו על ידי התובע לאחד מסניפי הנתבעת ביום 22.9.2012. הנתבעת טוענת שהציעה לתובע לקחת זוג נעליים אחר במקום להחזיר לו את כספו, וזאת לפנים משורת הדין ומתוך גישה של מתן שירות המטיב עם הלקוח, אך התובע סירב. 4. יצוין תחילה כי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א - 2010 (להלן - התקנות) לא חלות על המקרה שבפני. בסעיף 7 לתקנות נקבע כי "תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן". התקנות פורסמו ב- "קובץ תקנות" תשע"א מס' 6927 מיום 14.9.2010 עמ' 16. יוצא מכך, שהתקנות נכנסו לתוקף רק ביום 14.12.2010. במקרה שבפני הנעלים נרכשו ביום 30.8.2010 והוחזרו ביום 22.9.2010, היינו לפני מועד כניסתן לתוקף של התקנות. לפיכך, הדין שיחול הוא הדין הכללי שהיה קיים לפני כניסתן של התקנות לתוקף. 4. דין התביעה להידחות. להלן נימוקי : א. סעיפים 4ג(ב) ו- (ג) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א - 1981 קובעים כי צרכן רשאי להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם ו-"בלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין". ב. הנתבעת טוענת כי נעשה שימוש בנעלים ומצבם לאחר ההחזרה הוא כך שלא ניתן לשווקם לאחר. התובע הכחיש שעשה שימוש בנעלים. במהלך הדיון בבית המשפט התובע טען כי : "כמה שימוש אני יכול לעשות בנעליים בשלושה ימים, זה היה בסופ"ש, אני יכול להביא עדים שלא הלכתי לרוץ איתם. אני הלכתי איתם פה ושם קצת. אני מכיר בעובדה שהם לא היו צחות כשלג כי אולי הרצפה לא היתה נקיה וכו', גם שאני קונה נעליים חדשות מהחנות לפעמים הם טיפה מלוכלכות כי אנשים מודדים ומחזירים לקופסא." (פרוט' עמ' 1 ש' 16 - 19) (ההדגשה לא במקור) מדבריו של התובע עצמו עולה שמדובר בשימוש שנעשה בנעליים מעבר למדידה גרידא בתוך תחומי הבית במשך רגעים ספורים, אלא בשימוש הרבה יותר משמעותי וזאת למרות פרק הזמן הקצר שהנעלים היו ברשותו. די בכך על מנת לדחות את התביעה. ג. סעיף 4ג(ד)(3) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א - 1981 קובע שאם מדובר בטובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן, אזי, הוראות סעיף 4ג לחוק בדבר האפשרות להחזרת הטובין, לא יחולו. התובע הזמין נעליים במידה מיוחדת של 47.5. נציג הנתבעת הבהיר כי מדובר בנעליים שהוזמנו במיוחד עבור התובע (פרוט' עמ' 1 ש' 25 - 26). בנסיבות אלה, מאחר ומדובר בהזמנה מיוחדת, הרי לא ניתן להחזיר את הנעליים ודי גם בכך על מנת לדחות את התביעה. 5. לפיכך, התביעה נדחית. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים. בגדים (הגנת הצרכן)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)