כתב התביעה שבפניי עניינו תביעה לפיצוי כספי בסך 6000 ₪ בגין חבילת ספא שהוזמנה על ידי התובעת מאת הנתבעת, אך לא נוצלה בשל מחדלים נטענים של הנתבעת ועל כך מבקשת התובעת פיצוי כספי שיביא לכדי ביטוי את מלוא נזקיה בגין התנהלות הנתבעת. ביום 11/7/11 נקבע מועד לדיון הוכחות בתיק ובמהלכו הצדדים הופנו לנהל הליך גישור. דא עקא, בסופו של יום, שבו לבית המשפט עם הסכם בוררות חתום, אשר על יסודו ניתן פסק בורר. יצוין כי המעבר מהליך גישור לבוררות לא קיבל תוקף של החלטה שיפוטית. במסגרת פסק הבורר חויבה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,045 ₪ . ביום 11/7/11 התייצבו הצדדים עם פסק הבורר בידם בפני בית המשפט, או אז ביקש נציג הנתבעת לבטל את פסק הבורר באשר טען כי לא הבין את משמעות הליך וממילא לא נתן הסכמתו להעברת הדיון לבוררות. התובעת עמדה על קיום פסק הבורר כלשונו. בית המשפט הורה לבורר להתייחס לטענות נציג הנתבעת וזה אמנם הגיש התייחסות לתיק בית המשפט מיום 14/7/11, הימנה עולים הנתונים כדלקמן: שני הצדדים התייצבו להליך גישור ביום 11/7/11. התובעת הודיעה בעת כניסתה לחדר כי "אינה מוכנה לוותר ולו על שקל אחד" לאור הודעתה הסביר המגשר לצדדים כי מבלי נכונות לויתורים כל שהם מצד שני הצדדים, לא ניתן לקיים הליך גישור. המגשר ביקש מהצדדים לחזור להמשך התדיינות בפני בית המשפט. לאור שאלת התובעת באם יש דרך אחרת מלבד לחזור לבית המשפט, הסביר המגשר כי ניתן להפוך את הליך הגישור להליך בוררות וכן הסביר כי הליך זה מחייב הסכמת שני הצדדים. התובעת הסכימה להליך בוררות ללא היסוסים. הנתבע ביקש הסבר מפורט יותר והבורר אמנם הסביר לו בדיוק על הליך הבוררות, בהסבר שקיבל נאמר לו שהוא לפי חוק הבוררות יכול לבקש זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. הנתבע קיבל את ההסבר וחתם על הסכם להעברת ההליך מגישור לבוררות. לאור בקשת הנתבעת לבטל את פסק הבורר נקבע דיון נוסף בפניי ביום 26/10/11. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 26/10/11 , הצדדים הסכימו כי יתבצע טיעון קצר ומשלים לכתבי הטענות שהוגשו על ידם וכי פסק הדין בתיק , הן לעניין הבקשה לביטול פסק הבורר והן לעניין התביעה גופה, יינתן ללא פירוט וללא הנמקה כולל אפשרות דחייה או קבלה מלאה של התביעה, בדרך הקבועה בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, לאחר שהוסבר להם על ידי בית המשפט מהות הליך זה. אשר על כן, אפרט בקצרה את טענות הצדדים בפניי. לטענת התובעת בכתב התביעה, הוזמנה על ידה, טלפונית, חבילת פינוק זוגית לספא לרגל יום הולדתו של בן זוגה וזאת לתאריך 30/10/10. עלות החבילה עמדה על סך 561 ₪ ושולמה באמצעות כרטיס אשראי במעמד ביצוע ההזמנה. החבילה כללה ארוחת בוקר שנקבעה לשעה 10:30 ולאחריה עיסוי שתואם לשעה 12:15. עת הגיעה עם בן זוגה למימוש החבילה שהוזמנה, קיבלה את פניהם פקידת הקבלה, אסתר, אשר הודיעה כי ארוחת הבוקר תוגש לאחר העיסוי. התובעת הסבירה לפקידה כי הדבר בלתי אפשרי לנוכח העובדה שעליהם להיות בתל אביב בשעה 14:30. בשלב זה הציעה הפקידה לזוג להשתמש במתקני הספא עד קבלת העיסוי. התובעת סירבה וביקשה לשוחח עם המנהל במקום - יוסי. בינתיים, נשמעו צעקות מכיוון הג'קוזי והתברר כי מישהי נפצעה במקום וכתוצאה מכך מי הג'קוזי האדימו מדמה הניגר. התובעת סירבה להצעת הפקידה להשתכשך בג'קוזי והמתינה לבואו של המנהל עד השעה 11:30. או אז עזבה את המקום ודרשה כי המנהל ייצור עימה קשר טלפוני עלמנת לבטל את העסקה. מר יוסי יצר קשר עם התובעת בשעה 11:45 ובמהלך שיחה זו צעק והשפיל אותה וסירב לבטל את העסקה תוך שהוא מפנה אותה לבית המשפט. כתוצאה מכך החלה תכתובת בין עורכי דין מטעם שני הצדדים אשר צורפה לכתב התביעה ובסופו של יום הוגשה התביעה דנן. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, אמנם בוצעה הזמנת חבילת פינוק זוגית על ידי התובעת ליום 30/10/10 ואולם תואם מועד לעיסוי בשעה 12:15 וזאת מאחר והתובעת ביקשה כי הטיפול לא יהיה לאחר השעה 14:30.לא תואמה מראש שעת הארוחה. התובעת ובן זוגה אמנם הגיעו בשעה 10:30 או אז הוצע להם ליהנות ממתקני הספא ונערכו בינתיים להכנת ארוחת הבוקר. אותה שעה, אחת הלקוחות אמנם נפצעה בג'קוזי ולכן התבקשו הלקוחות לפנות את האזור על מנת לאפשר לצוות הנתבעת לנקות את השטח. טענת התובעת לפיה הוצע לה להשתכשך במימי הג'קוזי המגואלים בדם הינה מופרכת. הנתבעת טוענת כי הציעה לתובעת לממש את החבילה במועד אחר אך זו סירבה להצעה. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 26/10/11 הוסיפו הצדדים טיעונים קצרים ומשלימים לכתבי הטענות וכן העידה הגב' אסתר שללאשווילי ( להלן:"אסתר"), פקידת הקבלה אצל הנתבעת, אשר קיבלה את ההזמנה מאת התובעת וכן קיבלה את פניה במועד שנקבע למימוש החבילה. לדברי אסתר, במעמד ביצוע ההזמנה, הסבירה לתובעת את תנאי הביטול טלפונית, לפיהם במקרה של ביטול העסקה כמה שעות לפני מועד ההזמנה מחוייב הלקוח במלוא התשלום. התובעת אמנם התייצבה עם בן זוגה בשעה 10:30 במועד הנקוב ועל אף שלא נוהגים להזמין ארוחה לפני העיסוי מסיבות בריאותיות, נעתרו לבקשת התובעת והקפיצו במיוחד את השף על מנת שזה יכין את הארוחה מיידית. אותה עת אכן נפצעה לקוחה בג'קוזי והתובעת הסעירה את הרוחות של לקוחות נוספים במקום כתוצאה מכך. הוצע לתובעת להשתמש במתקנים אחרים של הספא בזמן הכנת הארוחה, אולם התובעת לא רצתה בארוחה ולאחר המתנה בת שעה וחצי עד שעתיים עזבה את המקום. במעמד הדיון, התובעת הכחישה את הגרסה העובדתית שמסרה אסתר, חזרה על טענותיה כמות שהוצגו בכתב התביעה והדגישה כי לא ניתן לה כל הסבר באשר לתנאי ביטול עסקה וכי איש לא הכין ארוחת בוקר עבורם ולמעשה המקום כולו היה נטוש בעת שהגיעה עם בן זוגה. היא הסבירה כי המתינה אך ורק לבואו של המנהל למקום על מנת לשוחח עימו. מר יוסי לובוביץ, מנהל הנתבעת, הגיש לבית המשפט את תקנון הנתבעת באשר לתנאי ביטול עסקה אשר סומן נ/1 וכן את תדפיס מחשב סידור העבודה אצל הנתבעת ליום 30/10/10 אשר סומן נ/2. לאחר ששקלתי טענות הצדדים לעניין הבקשה לביטול פסק הבורר ולאחר שעיינתי בתגובת הבורר והחומר הנמצא בתיק לעניין זה, הנני מורה , בנסיבות שנוצרו, על ביטול את פסק הבורר מיום 11/7/11 . לגוף התביעה, לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידי שני הצדדים ושקלתי את כל טענות הצדדים והראיות שהוצגו מטעמם,אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 1500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. לאור מהות ההליך המוסכם, כל צד ישא בהוצאותיו. זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)