1. בתאריך 22.7.13 רכשה התובעת בסניף הנתבעת בחדרה מזרון זוגי מדגם "טרז'ר" בגודל של 150x190 ס"מ, מגן למזרון בגודל זה ושני מגני מזרונים בגודל של 80x190 ס"מ למיטת יחיד. 2. יומיים לאחר מכן, ביום 24.7.13, בעקבות הסבר שקיבלה בחנות קודם לכן, חזרה התובעת ובקשה להוסיף להזמנתה גם בסיס למזרון מדגם FA מתרומם של "קינג קויל". סכום הרכישה הכולל הועמד על 9,619 ₪ והתובעת השלימה תשלומו במועד זה. 3. לטענת התובעת, בטרם קבלה את ההחלטה בדבר רכישת בסיס המזרון, הוסבר לה כי גובה המזרון הוא 32 ס"מ ואילו גובה בסיסו 28 ס"מ. לאור נתונים אלה ולאחר שוידאה כי הגובה הכולל - 60 ס"מ, מתאים לצרכיה, החליטה היא לרכשם. 4. ביום 8.8.13 משסופקו הפריטים לתובעת (למעט מגן המזרון הזוגי שככל הנראה בטעות לא סופק אז), גילתה התובעת כי גובהם הכולל של המזרון ובסיסו הגיע ל- 64.5 ס"מ, שכן בסיס המיטה היה גבוה מזה שהוזמן על ידה. בנוסף לכך הסתבר לה - לאחר שניסתה - כי מדובר במזרון גבוה וקשה מדי וכי השכיבה עליו אינה נוחה לה. 5. משכך, פנתה התובעת למחרת היום (9.8.13) אל הנתבעת ובקשה להחליף את המזרון. אלא שאז - כך לגרסתה - אמרה לה נציגת הנתבעת ששמה ציפורה, כי במקרה כזה יהיה עליה להוסיף תשלום של 2,000 ₪. בעקבות תשובה זו, פנתה התובעת ביום 11.8.13 אל מחלקת שירות הלקוחות של הנתבעת, אמרה כי היא איננה מרוצה מהמוצר שסופק לה, ציינה כי היא שמרה עליו באריזתו המקורית ובקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה. לטענת התובעת, נאמר לה כי פנייתה תועבר אל הסניף בו נרכשו המוצרים וכעבור יום נוסף, ב- 12.8.13, פנתה היא עצמה אל מנהלת הסניף, הגב' איזבל גבריאל, אשר אמרה לה כי החלפת המזרון תתאפשר תמורת תשלום נוסף של 700 ₪ בתוספת דמי הובלה בסך 400 ₪. 6. לאחר שבקשתה לביטול העסקה נענתה בשלילה, גם כשפנתה היא אל הנתבעת בכתב באמצעות עורך דין, החליטה התובעת להגיש תביעה זו , שהינה תביעה להשבת מוצר בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) , התשע"א - 2010 (להלן: "התקנות"). 7. כהסבר לעמדת הנתבעת אשר סרבה לבקשת ביטול העסקה, העלה בפני מנהל התפעול שלה, מר שחר פרידמן, את הטענה לפיה הוראותיהן של התקנות אינן חלות במקרים של רכישת מוצרים שאינם סטנדרטיים ובהקשר זה ציין כי גודל המזרון שרכשה התובעת, כמו גם גודלו של בסיס המזרון, אינם סטנדרטיים. עם זאת, כך לטענתו, נכונה היתה הנתבעת להחליף את המזרון שנרכש על ידי התובעת למזרון אחר תמורת הוספת דמי הובלה בלבד. מר פרידמן עמד על כך ש"אף אחד לא אמר לתובעת שהיא צריכה להוסיף כסף (על מזרון אחר)" והוסיף כי גובה המזרון שסופק לתובעת הוא הגובה שנבחר על ידה. בסיום דבריו הצהיר מר פרידמן כי הנתבעת תוכל לייצר עבור התובעת מזרון נמוך יותר וכי כעת מוכן הוא לוותר גם על תשלום בגין ההובלה הנוספת. 8. בתגובה לדברים אלה אמרה התובעת: "הבסיס הוא 32 ס"מ ואם הייתי מזמינה מזרון 28 ס"מ לא הייתי יכולה לבטל עסקה" והוסיפה כי הזמנתה לבסיס בגובה 28 ס"מ לא נרשמה וכי לא נאמר לה שגובהו יהא 32 ס"מ מכיוון שמדובר בבסיס מתרומם (עם ארגז מצעים). 9. מנהלת חנות הנתבעת, הגב' איזבל גבריאל, אשר העידה גם היא בפני, טענה כי לא זכורה לה דרישת התובעת לגובה כולל של 60 ס"מ והוסיפה: "אמרנו לה שהמזרון שהיא רוכשת לא במידה סטנדרטית, שהיא יכולה לקבל את המזרון לחודש נסיון והיא צריכה לישון עליו עם הניילון... אמרנו לה שהמזרון בא בשני גבהים - 28 ס"מ ו- 32 ס"מ... אני זוכרת שהיא מדדה את בסיס המיטה ושאמרתי לה שהיא יכולה לקבל את המזרון יותר נמוך...". הגב' גבריאל אישרה את טענת התובעת לפיה למחרת היום בו סופקו לה המוצרים היא התקשרה אל החנות ואמרה לעובדת בשם ציפורה שהמזרון קשה לה מדי וכי היא לא ישנה כל הלילה, אלא שאז התעורר ויכוח על הגובה, שבמהלכו היא עצמה הסבירה לתובעת שבסיס המיטה גבוה יותר כי יש בו ארגז מצעים והציעה לה להחליף את המזרון לגובה 28 ס"מ על מנת שהגובה הכולל יעמוד על 60 ס"מ כרצונה. 10. בתשובה לטענות הנתבעת בדבר היות המזרון והבסיס מוצרים לא סטנדרטיים, הגישה התובעת לעיוני תמליל שיחה שהתנהלה בינה לבין נציגת סניף הנתבעת בחוצות המפרץ (ת/1). במהלך שיחה זו הציגה התובעת בפני נציגת החנות שאלות לגבי הגדלים הסטנדרטיים של המזרונים וזו השיבה לה כך: "המידות הסטנדרטיות זה 1.60x2.00 מ', 1.40x1.90 מ'. כל שאר המידות זה מידות לא סטנדרטיות" ובהמשך, לאחר בדיקה, אישרה כי יש להם בחנות מזרון אחד, משודרג, מסדרת "טרז'ר" שגודלו 1.50x1.90 מ', ואמרה כי ניתן יהיה לספקו לה בתוך מספר ימים. לטענת התובעת, העובדה שמזרון כזה נמצא במלאי של אחד מסניפי הנתבעת, מלמדת על כך שלא מדובר במוצר שאיננו סטנדרטי. 11. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ודברי העדה ועיינתי בראיות שהוצגו בפני, מסקנתי היא כי דין עיקר התביעה להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן: כניסתן לתוקף של התקנות, אכן שינו את כללי המשחק ביחס לכוחו של צרכן להשיב מוצר שרכש וזאת אף ללא כל סיבה. כיום יכול הצרכן להחזיר לספק, ללא כל סיבה, מוצרים רבים בכפוף לתנאים הקבועים בתקנות. המוצרים נשוא תביעה זו הינם רהיט (פריט מס' 1 בתוספת) וככזה חלה עליו הוראת תקנה 2(1) לתקנות לפיה: "2 . צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם - (1)לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת - בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין; לגבי פרטים 1 עד 3, 6 ו-23 לתוספת, פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם כן יוכח אחרת ..." יחד עם זה, תקנה 6 לתקנות, שכותרתה "הגבלת זכות הביטול" קובעת כי: "(א) זכות ביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי - (1) ריהוט שהורכב בבית הצרכן (2) טובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות. לדעתי, הן העובדה שהמזרון ובסיסו סופקו לתובעת בחלוף כשבועיים וחצי ממועד ההזמנה (ולא בתוך מספר ימים) והן תמליל השיחה שהוצג על ידי התובעת (ת/1), מלמדים על כך שהמוצרים שהוזמנו על יה הינם מוצרים הנחשבים אצל הנתבעת כ"לא סטנדרטיים". טענת התובעת בדבר היותה של הימצאות מזרון אחד בגודל זה במלאי של אחד מסניפי הנתבעת, הוכחה לכך שמדובר במוצר סטנדרטי, איננה יכולה לעמוד, ולו רק לנוכח דבריה הברורים של נציגת הנתבעת באותו סניף (ר' הציטוט לעיל). סוף דבר, שוכנעתי כי מדובר במוצרים שיוצרו עבור התובעת "על פי מידות או דרישות מיוחדות" כמשמעות הביטוי בתקנה 6 א לתקנות הנ"ל, אשר מטרתה לא לאפשר החזרת מוצר באם הוא כזה שמידותיו או תכונותיו המיוחדות יקשו על הספק, באופן בלתי סביר, למכרו בשנית. 12. לנוכח כל האמור לעיל, ועל אף הצהרת התובעת בפני לפיה היא איבדה את האמון בנתבעת, הנני מורה לנתבעת לעשות את שנכונה היתה היא לעשות כבר קודם, דהיינו לקבל מידי התובעת את המזרון נשוא התביעה ולספק לה במקומו מזרון מאותו סוג, בגובה 28 ס"מ, כך שציפיותיה לגובה כולל של 60 ס"מ (בסיס+מזרון) תבאנה על סיפוקן. בנוסף לכך תספק הנתבעת לתובעת את מגן המזרון שלא סופק לה עד כה. בנסיבות המקרה הנני פוטרת את התובעת מתשלום הוצאות, שכן במובן מסוים קיבלה היא לידיה מוצר סופי שלא תאם את הזמנתה המקורי. בנוסף לכך אני מורה לנתבעת שלא לגבות מהתובעת דמי הובלה נוספים. הצדדים יבצעו את האמור לעיל, תוך שיתוף פעולה ביניהם, בתוך 30 יום. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)