א.כתבי התביעה והמחלוקות: 1. התובע רכש מהנתבע מכונית פרטית מדגם הונדה סיביק מ.ר. 93-701-06, אוטומטית ביום 1.4.97 (להלן: "הרכב") ונערך בין הצדדים זכרון הדברים ת7/, תמורת 40,000 ש"ח, ובין היתר, נכתב בת7/ כך: "כמו כן צד א' (היפש) מתחייב שאין לרכב שיעבוד או חוב כלשהו וכן מתחייב שאין פגיעה במרכב הרכב והיה והתגלה שאכן יש פגיעה עד לנכון לתאריך זה הכסף יוחזר במלואו. העברת בעלות תתבצע לאחר התשלום הסופי. יש לציין שעל ביטול עסקה ע"י מי אחד מבין הצדדים יפצה בסך של 5,000 ש"ח". (האמור בסוגריים אינו במקור. ההדגשות כאן ולהלן הן של השופט). יצויין, כי התובע הוא למעשה רוכש הרכב אף שהרכב נרשם מטעמים שאין טעם לפרטם כאן, ואשר התובע ביקש שלא להשיב לגבם מחמת אפשרות של הפללה עצמית, על שם אחיו של התובע חיים אזולאי, שהיה או שהינו עובד קמ"ג. 2. מאחר והתובע חפץ למכור את הרכב, מטעמים שונים, הביא את הרכב לצורך המכירה (ולא לצורך הקניה שהוא קנה) לבדיקה במוסך מונדיאל העוסק, בין היתר, בבדיקות רכב, לצרכי רישוי שנתי ובדיקות למכירה (להלן: "מונדיאל"), שהוציא "טופס סיכום אחיד" (ת1/) ובו נרשם בסעיף 8 כך: "8א. שלדה ומרכב מצב הרכב - לא תקין. * מעיכות בתחתית, פגיעות פח, לחיצות בפח, פגמים בצבע, שריטות + נמשים. 8ב. שלדה ומרכב - תיקונים/החלפות - לא תקין * תיקוני פח וצבע, תיקון בחזית, תיקון בגוף מימין, תיקון בגוף משמאל, תיקוני תאונה מאחור, תיקונים בתא מטען, הרכב לאחר תאונה חזקה, הוחלפה כנף קדמית ימנית, הוחלפה קדמית אחורית ימנית, הוחלף מכסה תא מטען, תיקונים ומילוי חומר בשלדה". למטה נכתב: "בדיקת שלדה בלבד". 3. בעקבות ממצאי מונדיאל, כעבור 3 ימים, הוציא התובע לנתבע את המכתב ת8/ מיום 6.5.97, בו הודיע עו"ד נעים, בשם התובע, על ביטול העסקה. הנתבע דחה את הדרישה במכתבו של עו"ד חסון ת9/ מיום 15.5.97. אי לכך הגיש התובע את כתב התביעה המקורי, ביום 1.7.97, ובה תבע את מלא דמי הממכר והוצאות נוספות כמו כן תבע פיצוי מוסכם בסך 5,000 ש"ח. 4. בכתב ההגנה נדחו טענות התובע. בין היתר, נטען: א.שהנתבע ביקש מהתובע לבדוק עימו יחד את הרכב במוסך מתאים והתובע לא רצה; ב.שעלות הרכב במחירון היתה 51,000 ש"ח ובו תוספות - מערכות אזעקה, סטריאו ורמקולים בשווי 3,000 ש"ח. ג.סוכם תחילה כי הרכב ימכר לתובע ב47,000- ש"ח ומסכום זה יופחתו עלויות התיקונים, אך לאחר בדיקה של הרכב ע"י התובע עצמו הוא הציע לקנות את הרכב ללא בדיקה ובמצבו כמות שהוא ב40,000- ש"ח לאחר דין ודברים כך הוסכם. ד.לאחר תשלום מלוא המכירה נמסר הרכב לתובע והנתבע העניק לו עוד 24 שעות על מנת להתחרט ולקבל את מלוא כספו בתוך תקופה זו. התובע נטל את הרכב ולא חזר. יצויין, כי התובע הכחיש שאי-פעם הוצעה לו הצעה כזו של זכות חזרה תוך 24 שעות (עמ' 31). ה.לא היתה כל פגיעה בשאסי. 5. כמו כן התביעות הקטנות מהסוג הזה הן מעוררות בעיות קשות שבחוק ושבעובדה. בית המשפט הציע מספר פעמים להתפשר אך הצדדים ובעיקר הנתבע דחו שוב ושוב כל הצעת פשרה בחינת "הכל או לא כלום" וחבל. 6. ביום 18.10.98 הוגשה הבקשה בתיק בש"א 4513/98 לתיקון כתב התביעה. התובע הצהיר כי על מנת להקטין את נזקיו מכר את הרכב, לאחר שמסר הודעה לנתבע, לאדם בשם מרדכי אוחיון בהסכם מכר שהוגש כמוצג ת6/. על כן, הוא ביקש והורשה להגיש כתב תביעה מתוקן שסכומו 25,085 ש"ח בלבד ועניינו תביעה כספית. 7. דומה כי השאלות שעומדות בפני בית המשפט הן אלו: א.מה משמעות אותו קטע מזכרון הדברים למכירת הרכב ת7/ בענין "פגיעה במרכב"? או:למה התכוונו הצדדים ב"פגיעה במרכב"? ב.האם ברכב הזה היתה פגיעה במרכב? ג.האם עמדה לתובע זכות לבטל את החוזה? ואם כן - האם הגיעו לו פיצויים? ד.בנסיבות שנוצרו, כשהרכב כבר נמכר לצד ג' - האם מגיעים פיצויים לתובע, ואם כן - כמה. ה.פיצויים ופיצויים מוסכמים. עגמת נפש. ב.לוח זמנים 8. דומני שיהיה זה למועיל אם יפורט לוח הזמנים הרלוונטי. 1.4.97 - הסכם המכר (זכרון דברים - ת7/) בין התובע לנתבע. תשלום שני ואחרון 6.4.97. 17.4.97 - שיפוצים ברכב בעקבות קריעת רצועת טיימינג - 4,000 ש"ח - ת16/. 2.5.97 - הבדיקה במונדיאל ת1/. שולמו 200 ש"ח - ת2/. 5.5.97 - מכתב מעו"ד נעים על ביטול עסקה (ת8/). 15.5.97 - דחיית הודעת הביטול (ת9/). 1.7.97 - הגשת התובענה המקורית על סמך 55,517 ש"ח. החזר מלוא סכום הקניה והוצאות, פיצויים ועוגמת נפש. 21.10.97 - חוות-דעת השמאי ברוך גבריאלי (ת3/) עם התמונות (ת4/) וקבלה על סך 480 ש"ח (ת5/). 10.10.98 - מכירת הרכב מהתובע לאוחיון. החוזה ת6/. יצוין: נכתב בין היתר "אין פגיעה בבודי" ובהמשך: "צד א' דיווח לצד ב' על המכה האחורית של הרכב בלבד". 12.11.98 - הגשת כתב תביעה מתוקן - כספית על סך 25,085 ש"ח. ג.הכרעה בנקודות שבמחלוקת 9. לטענה שהנתבע ביקש מהתובע לבדוק עימו את הרכב והתובע לא רצה - טענה זו לא נסתרה ממש. אולם - גם אם התובע לא נהג בחוכמה אין זה גורע מחובת הנתבע לנהוג עמו בדרך מקובלת ובתום לב, במשא ומתן לקראת חוזה כדרישת סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים"). על כן שאלה הזו היא משנית ביותר בחשיבותה ולדעתי אף שלא בבטחון מלא, אין לראות בכך גם תרומת רשלנות מצד התובע כי עדיין מותר לבני-אדם לסמוך זה על מצגיו של זה. התובע הסביר זאת, לשאלת בית המשפט, בעמ' 29: "אני מסביר שהיתה לי הכרות עם אשת הנתבע שנים רבות. אחי קובי אזולאי הוא מרקיד וההכרות איתה מההרקדה. היא נגשה אלי ושאלה אם אני למכור רכב היא עשתה יחצנות למכירת הרכב ... לא קניתי חתול בשק ... הקניה נעשתה מתוך אמון באישה. היא אמרה שהיא מכירה את המשפחה שנים רבות והיא אמרה שרק היא נסעה ברכב והיא אף פעם לא עשתה תאונה ברכב. היא לא נתבעת פה כי בעל חתם על זכרון הדברים. אני בקשתי מהבעל לחתום לי שאין פגיעת שאסי ברכב, והרכב אף פעם לא עבר תאונה והוא בובה. על סמך זה אמרתי לו למרות שאתה מוכר לי את הרכב ב11,000- ש"ח פחות אני רוצה שתחתום לי שאין פגיעה בשאסי ... היא אמרה לי אתה יודע מה זה רכב, פה מכה שם מכה, אבל תאונה ממש חזקה לא היתה לעולמים ... היא לא אמרה לי על התאונה החזקה הזו שהיא עשתה. אני לא תבעתי על מכות אחרות שהרכב קיבל. אתה משווה בין מכה לתאונה? ... על המכה בשאסי היא לא דיווחה לי. פגיעה בשאסי זה תאונה חזקה. זה תאונה במרכב. אני חוזר שאני מדבר על תאונה חזקה במרכב. הכוונה היתה בלשון העם שאין פגיעה בשאסי ... מה שרשום על פגיעה במרכב הכוונה היתה לשאסי ... כשאני מכרתי היו אנשים שהתעניינו. ברגע שהם שמעו שיש תאונה הם עזבו ... ביום שהתגלתה התאונה קובי, אחי הגדול הבכור, שמכיר אותה טוב, ניגשנו לביתה של הגב' היפש הצגנו בפניה כי תאונה והיא אמרה שלא יכול להיות דבר כזה ושנעזוב את הבית". 10. לשאלת משמעותו של הביטוי: "פגיעה במרכב" בזכרון הדברים ת7/. א.הכלל הפרשני הבסיסי הוא שמסמך נלמד מתוך עצמו, וכאשר המסמך ברור לחלוטין אין צורך אפילו להזקק לכוונת הצדדים. עו"ד חסון, בכל הכבוד, העביר את המחלוקת מדיון ב"פגיעה במרכב" לדיון ב"פגיעה בשאסי". ועל כך בנה כיד חוכמתו הרבה תלי תלים ולא היא. כל אדם שקנה רכב משומש פעם אחת יודע כי מבחינים בין "פגיעות פח", אלו פגיעות חיצוניות בחלקים שניתן להחליפם, כמו כנפים וגגות, לבין פגיעות במה שמהווה ה"שלד" או ה"שיריון" של הרכב. בעוד שפגיעה בפח היא שאלה של יופי וצבע, הנה פגיעה בשלדה אינה ניתנת לתיקון מוחלט והיא יוצרת, או עלולה ליצור שורה של בעיות שאינן ניתנות כמעט לפתרון ברכב, החל משאלת הבטיחות בכלל ובתאונה בפרט וכלה בתופעות כמו התבלות יתר של צמיגים, בעיות בהגה ועוד. גם ידוע לכל בר-בי-רב כי אנשים רבים ימנעו מלקנות רכב שהיתה בו פגיעה בשלדה גם אם תוצע להם הנחה משמעותית. אמנם שמענו ראיות על שתי קורות היסוד שעליהן נבנו בעבר כל כלי-הרכב ואשר נהוג להתקינן עדיין במשאיות. כוונת הצדדים היתה ברורה. על כן דברי התובע בנקודה זו, כפי שצוטטו לעיל, נראים לי אמינים הגיוניים וסבירים. ב.טוען עו"ד חסון בסעיף 3 ו' לסיכומיו הנתבע אף הוא סבר כי מדובר באותן שתי קורות שהיו מכונות: "שאסי", ומצטט מפיו מעמ' 36: "כאשר אני התכוונתי שאין פגיעה בשאסי אני התכוונתי לאותן קורות שאתה אומר שהן לא קיימות" יתכן שאכן לכך הוא יתכוון אך לא על כך הוא התחייב. זכרון הדברים מדבר על פגיעה במרכב. יתכן שהנתבע לא בדק את הרכב ולא שם לב שאין בו בכלל שאסי. אבל אם כך למה הוא התכוון במילים: "פגיעות במרכב"? יתכן שעל השינויים בהנדסת המכונות, והמעבר משאסי ל"שילדה" ו"מרכב" אולי למד בבית המשפט, אם כי הוא נראה לי מנוסה וידען יותר מכך. אז לשם מה הוא כתב שאין פגיעה במרכב? הרי לא כותבים מילים חסרות פשר וחותמים עליהם בהסכם. לא מדובר פה ב"חוזה אחיד", או בהסכם ארוך ומפותל שאדם חודל מלקרוא בו את "האותיות הקטנות". מדובר בכמה שורות שהוסכמו בין שני אנשים מן הישוב ויש לו את המשמעות הרגילה בין בני-אדם או ביתר צמצום: בין העוסקים בנהיגת רכב וקניות ומכירות רכב. אוסיף גם שאין לי ספק שאילו פנו הצדדים למוסך מקצועי והגון, כמו מונדיאל, ובקשו לבדוק פגיעות במרכב, או בשאסי - המומחה במוסך היה מודיע להם על הפגיעות האלו. אני גם מניח, כמעט בבטחון, שכאשר הנתבע תיקן את התאונה בה היתה מעורבת אשתו ברכב זה, הסבירו לו את חומרת הפגיעה. לא זו גם זו - מר ברזילאי לא בנה טופס בדיקה וסיכום מיוחד לשושן שמעיה, שחפץ לקנות את הרכב מהתובע. חזקה עליו שהשתמש בנוסח המוכן לו במחשב ובו סימן מה בדק ומה המצב של החלק הנבדק. רואים אנו שיש שמה 14-15 פרטי בדיקה ונרשם כי המנוע ומערכות הקירור, הדלק, ההצתה, הפליטה, ההיגוי, הקפיצים, הבלמים, הצמיגים, התאורה, העברת הכח והמחוונים נרשם לצידם: "לא נבדק". מדוע הם מופיעים? רק מחמת העובדה שהשתמשו בטופס בדיקה רגיל ובו הוסיפו את הפירוט שנמצא בבדיקה. לכן גם הוסף בסוף: "בדיקת שלדה בלבד". לאחר שעיינתי היטב בכל החומר אני קובע פוזיטיבית: א.הפגיעה היתה מהסוג שלו התכוונו הצדדים במילים "פגיעה במרכב" ואשר לה ייחסו את האפשרות לבטל את הממכר. ב.כל הטענות לגבי קיומן או אי קיומן של קורות האורך שכונו בעבר "שאסי" עלו במהלך המשפט ואינן רלוונטיות לכוונת הצדדים בזכרון הדברים ביניהם. ג.עדיין מקובל להשתמש בביטוי "שאסי" כאשר מתכוונים ל"מרכב", וזו מטבע לשון שנותרה בענף מהימים שהיו קורות שאסי בכלי רכב פרטיים. 11. היתה לתובע זכות, מיד לאחר שנודע לו על הפגיעה במרכב, לבטל את החוזה ולתבוע את כספו חזרה. וארחיק לכת ואוסיף כי אף היתה לו זכות לתבוע את הפיצויים המוסכמים. אלא שאני מוצא שהוא לא השתמש בזכות זו כיאות והיא אבדה לו, מחמת כל אחד מטעמים אלה: א.התובע לא השבית את הרכב מיד (כמו שעשו הצדדים לאחר התשלום הראשון - שהרכב הופקד אצל ר.ד. אלקטרוניקה בהמתנה לתשלום השני והאחרון), אלא המשיך להשתמש בו. ב.התובע תבע לא רק את המגיע לו, אלא הוסיף דרישות נוספות. ובלשונו של עו"ד נעים בת8/: "7. לאור האמור מרשי מודיעך על ביטול העסקה שבניכם (כך!). הנך נדרש להשיב למרשי וזאת תוך 7 ימים את מלוא התמורה בתוספת פיצוי מוסכם בסך של 5,000 ש"ח, כפי שהסכמתם וכן את הסכום שהוציא מרשי לצורך ביצוע תיקונים שבוצעו ברכב בסך 4,000 ש"ח, ועלות הטסט שכן בינתיים עבר הרכב מבחן רישוי שנתי". יתכן, ומאחר והרכב השביח, בכך שתובע שילם אגרת רישוי ועבר "טסט" - שהיה מקום לתבוע, ולוא מחמת "עשיית עושר ולא במשפט" את עלות הטסט, אך לא עמדה לו זכות לתבוע את אותו סכום של 4,000 ש"ח. אמנם התובע ניסה לטעון כי נאמר לו ע"י הנתבע וע"י בנו עופר שעשו לרכב בדיקה כללית לפני המכירה, כולל בדיקת שרשרת טיימינג (שקריעתה גרמה לתיקון), אך על כך לא היתה פניה קודמת לנתבע. זו פרשה נפרדת והגם שבאה זכרה בסעיף 12 לכתב התביעה המקורי - לא קמה לתובע זכות אוטומטית לתבוע תשלום זה מהנתבע תוך ביטול העסקה. זו שאלה שהיתה צריכה להתברר בנפרד אם במו"מ ואם בבית המשפט. גם לא נטען בכתב התביעה שהנתבע, או מי מטעמו, הצהירו על הבדיקה והחלפת שרשרת הטיימינג - דבר שעלה רק בבית המשפט. מכל מקום - שאלת הביטול כרגע אינה רלוונטית מאחר והוגש כתב תביעה מתוקן. שם בסעיף 15 ב' רשומה עילת תביעה בגין התיקון האמור, אך שוב לא מופיעה הטענה העובדתית שניתנה לתובע הבטחה שהרכב עבר בדיקה כאמור, כולל החלפת שרשרת הטיימינג. כל זה בנוסף לעובדה שאין לבדיקה זו, ולהחלפת השרשרת, זכר בזכרון הדברים ת7/. הכלל הוא שחוזה בכתב מסכם את כל שהוסכם בין הצדדים וכל חילופי דברים שהיו, אם היו, ולא באו לכלל ביטוי בחוזה נבלעים בו ("מרג'ר" באנגלית ובמשפט האנגלי). די באמור עד כאן, אך נימוק נוסף לקביעתי זו הוא שכל אדם נוהג ברכבו, ואת רכבו, כמיטב הבנתו ואין שום ראיה מדוע שרשרת הטיימינג נקרעה ואם היא נבעה בשל איזה פגם סמוי ברכב שלא הוכח או מחמת שנהגו את הרכב הזה שלא כראוי (וגם דבר כזה לא הוכח). כאשר מוקנית לצד בהסכם זכות ביטול חייבת זו לבוא על רקע החוזה המחייב בין הצדדים, בחינת: "כזה ראה וקדש". ביטול הסכם אשר מותנה בתשלומים נוספים כבר איננו במסגרת ההסכם המקורי, שבו היו "הצעה וקבלה" , אלא הצעה להסכם חדש והצעה כזאת חורגת מההסכם המקורי, ת7/ במקרה שלנו. 12. אני קובע כי ברכב הזה היתה פגיעה במרכב . א.הדברים ברורים מאליהם, אולם - הוגשה חוות-הדעת של מונדיאל ת1/ ושם נאמר במפורש שהשילדה והמרכב אינם תקינים ועוד נאמר: "הרכב לאחר תאונה חזקה ... תיקונים ומילוי חומר בשלדה". לא הרי שלדה מקורית וחזקה כהרי שלדה שנזקקה למילוי. הנתבע לא היה רוצה לגור בבית שיסודותיו נשברו ונסדקו ומולאו בחומר מילוי וגם לא היה רוצה לנהוג לאורך ימים ברכב שבשלדה שלו הוכנס מילוי. בעדותו הוסיף המומחה והעיד (עמ' 18): "עצם הפגיעה בשלדה מצביעה שיש פגיעה במרכב, כי הפגיעה בשלדה עוברת דרך המרכב. הפרופילים הכפולים שמקנים חוזק לרכב נקראים גם שילדה, גם אם היום לא בונים כמו פעם את הרכב על שני פסי פלדה, כמו שעשו פעם. היום גם המרכב עצמו הוא שלד. זה כמו אצל חסרי חוליות ש(ה)מעטפת החיצונית היא השלד. בלשון בני אדם הפגיעה שמצאתי זה פגיעה בשאסי". בהמשך חקירתו (שם), מסביר המומחה לעו"ד חסון מה מהווה פגיעה בשלדה ומה אינו מהווה פגיעה כזו ובין היתר אמר: "כיום המבנה של השלדה הוא קופסת הרכב, למעט הפח החיצוני שאינו מהווה חיזוק". ובעמ' 19: "ברכב הזה יש מוט שמפריד בין שתי דלתות ונכון שהוא מחובר לתחתית הרכב. כשהעמוד הזה מקבל מכה נכון שממלאים בחומר במקום החיבור בין העמוד לתחתית הרכב וזה מה שקרה פה, אבל כאן המכה העמיקה גם פנימה. עוצמת המכה היתה גדולה שפגעה גם בגוף החיצוני וחדרה פנימה לשלדה ... כל מכוני בדיקה הגדירו לעצמם מה זה שלדה לגבינו וכאשר תרשם שלדה הווה אומר שהפגיעה חדרה לקורות החיזוק הפנימיות ... הגדרה של תיקון ומילוי חומר בשלדה הם שתי הקורות אורכיות התחתיות הראשיות של הרכב. שם נמצא הפרופיל החזק ביותר שמייצרים ברכב היום ועליו פועל מרכב (צ.ל. מרכז) הכובד של הרכב. עקב התאונה מאחור הוחלף ... כמו כן תיקון הקורות הפנימיות מהווים כהגדרתינו תיקוני שלדה. התיקון: מתיכת הקורות, ישורן ומילוי חומר ציפוי. לחומר יש תחום אלסטי ואח"כ תחום פלסטי לפני השבר וניתן עדיין למתוח אותו ולהחזירו למצבו הקודם. במידה והמכה עוברת את התחום הפלסטי ועוברת לשבר עושים ריתוך. אבל - בלי הורדת חומר הציפוי לא ניתן לומר בוודאות אם נעשה ריתוך. אבל ניתן לציין שכאן היה תיקון ומה עוצמת המכה לפי העומק שלה. ברכב הזה הוחזר המצב לקדמותו . כשדיברנו בזמנו על פגיעה בשאסי דברו על פגיעה בקורות היסוד והיתה תאונה משמעותית והיום זה לא משמעותי אבל יש ירידת ערך ששמאי יכול לקבוע לפי טבלה או לוח". בחקירה החוזרת הוסיף המומחה והעיד: "במקרה הספציפי הזה יש גם פגיעה חיצונית וגם פגיעה פנימית. במקרה הזה גם בלשון בני אדם זו היתה נחשבת לפגיעה בשאסי. והגדרה המילולית שאנו מציינים זה שרושמים "הרכב לאחר תאונה חזקה ומדובר בפגיעה בשלדה". לבית המשפט הוסיף ואמר: בעל הרכב אמור לדעת על תאונה כזו. אני מבהיר: "אם המוכר לא הוא שתיקן את התאונה אלא היא קרתה ליד קודמת, הוא לא ידע על התאונה הזו ... במקרה הספציפי הזה הנהג לא יכול לדעת אם השלדה נפגעה לו עקב התאונה שעבר". אני קובע כבר כאן שאנחנו לא פוסקים פיצויים לפי מידת המהימנות של צד בעדותו בתיק, אף שדבר זה חשוב לקביעת מהימנות בבואנו לקבוע ממצאים על סמך עדויות. אם עד משקר בבית-המשפט הדבר יכול להתבטא בחיוב בהוצאות, וזה לענין עדותו של הנתבע במקרה הזה. מה שחשוב הוא שהרכב נפגע בשלדה והנתבע הצהיר שאין פגיעה כזו. אפילו היתה הצהרה זו בתום לב אין היא משנה לעיצומה ולמסקנות ממנה - כי אם אדם מכר סחורה פגומה חובת הפיצוי עליו כי אינו יכול למכור את מה שאין לו. מקרה חריג של תשלום יתר בשל טענות שווא מופיע למשל בהוראה מיוחדת בחוק, כמו בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 שאינו נוגע לעניננו, והובא רק כדוגמה. ב.השמאי ברוך גבריאלי, שמאי וותיק, מנוסה ומוסמך, הנותן שירותי שמאות לחברות ביטוח ולמתדיינים, והופיע לא פעם כמומחה לפני בית משפט זה, הגיש את חוות-הדעת ת3/ וציין ברשימת הליקויים, בין היתר: "5.סימני מתיחה והתאמת מרכב אחורי. 6. סימני ישור ותיקון רצפת תא מרכב. 7. סימני אי-התאמה קוית של המרכב הימני. 8. סימני אי-התאמה קוית של המרכב השמאלי". ובסיכום הוא קבע: "מדובר ברכב אשר עבר תאונה ... החלקים הנמצאים באיזור הפגיעה טופלו מי ע"י החלפה ומי ע"י תיקון. ברור כי קונה פוטנציאלי ... יעדיף לרכוש רכב אשר לא עבר תאונה ..." הוא צירף את התמונות שצילם ת4/ ובתמונה ט' רואים את הרצפה פגועה בתא המטען, דבר שמופיע בתמונות י' עד יג'. לגבי יתר התמונות שצירף צריך עין יותר מקצועית מעינו של בית המשפט. בעדותו העיד השמאי (23): "לדעתי לא יכולה להיות פגיעה אחורית ברכב בלי פגיעה בבודי". ובעמ' 24: "אני כאיש מקצוע הייתי בהחלט מגדיר את הפגיעה הזו כפגיעה בשלדה, במיוחד לאור המורכבות של המרכב". ג.אשת הנתבע הגב' ויקי היפש מסרה עדות בעמ' 34-35. מה שנוגע לעניננו הוא שהיא אשרה את ההכרות בת 10 השנים מהריקודים המשותפים עם התובע; שעברה ברכב 3-4 תאונות, כולל התאונה מאחור; שאינה מבינה דבר ברכב וכי בעלה, הנתבע, הוא שעסק בכל פעם בתיקוני הרכב. וכן אישרה שהיא סרבה לבטל את העסקה כי המשפחה כבר רכשה רכב אחר. אוסיף כאן במאמר מוסגר כי הנתבע הוא אב שכול שזכאי היה לקנות רכב תנאים מיוחדים מטעם משרד הבטחון. עובדה אישית עצובה זו לדעתי אינה נוגעת לענין והזכרתיה למקרה שערכאת הערעור תייחס לנקודה זו איזו משמעות. מכל מקום - מעדות גב' היפש התרשמתי שהפגיעה מאחור שבה נפגעה שלדת הרכב ארעה כשהרכב היה אצלה ובשליטתה ומכאן שבעלה, הנתבע, הוא שעסק בתיקונו וידע את מהות הפגיעה, אף שמזה בלבד אין להסיק שהוא ידע שזו פגיעה בשלדה. מכל מקום - משהצהיר כי אין פגיעה במרכב הוא יצר את המצג נשוא הדיון. ד.הנתבע עצמו העיד כע.ה. 3. בתצהיר העדות הראשית (עמ' 8-9) הצהיר: "4. ביני לבין התובע סוכם כי אין פגיעה בשאסי, ואכן לא היתה פגיעה בשאסי". בעדותו (מעמ' 36 ואילך) אישר שבדר"כ הוא שהלך למוסך והסביר למה התכוון במושג שאסי - "שני מוטות ארוכים ואם מתקנים יש בעיה עם הצמיגים". לבית המשפט אמר כי אף פעם לא הסתכל מלמטה וכן שהיה מורה לנהיגה במשך 20 שנה. מורה וותיק לנהיגה יודע יפה-יפה מה היא פגיעה במרכב. על כן, קשה לי לקבל מפיו: "אני בכלל לא ידעתי שבהונדה אין קורות". והוא מוסיף את אשר עו"ד חסון ציטט בסיכומים: "כאשר אני התכוונתי שאין פגיעה בשאסי אני התכוונתי לאותן קורות שאתה אומר שהן לא קיימות". הנתבע כפר בעדויות המומחים ברזילאי וגבריאלי. עוד הוסיף (עמ' 37): "אני קניתי את הרכב הזה כשהוא חדש במסגרת זכויותי כלפי משרד הבטחון. לא שלמתי מיסים. אין הכוונה שקניתי ממשרד הבטחון רכב משומש". אם כך - אין ספק שהתאונה קרתה לרכב שהוא היה בידי הגב' היפש וכל ההתדיינות על תאונה אצל "יד קודמת" היתה מיותרת ... לנקודה זו יש גם השלכה על שאלת המהימנות וחבל. אשר על כן, קביעותי דלעיל נותרות בעינן. ד.האם מגיעים לתובע פיצויים ושיעור הפיצויים 14. ההגנה הקדישה זמן רב לחישוב אי-ההפסדים של התובע ממכלול העסקה. הדגש היה על סכום דמי-המכר ששילם התובע תוך השוואתו לסכומים שקיבל עת שמכר את הרכב. בכל הכבוד - כל הטיעון הזה אינו מקובל עלי. א.אדם אשר קונה רכב על פי מצג מסוים, שהרכב לא עבר פגיעה במרכב, כמו במקרה שלפנינו, הנו אדון לרכבו. אין זה מעניינו של הנתבע בכמה מכר התובע את הרכב לצד שלישי. הנתבע, מר היפש, מכר את הרכב במחיר השוק, כולל הפחתות מסויימות שנראו בעיניו. הוא לא נשאל בכמה הוא קנה את הרכב והעובדה שלא שילם עליו מיסים למשל כלל אינה רלוונטית. כמו שלא עשינו את חישובי הרווח וההפסד של הנתבע לגבי הרכב נשוא הדיון אין זה מעניננו לעשות את חישוב העלויות של התובע. אילו התובע היה "מרוויח" מכל העסקה - כלום מישהו היה חושב שהנתבע היה זכאי לחלק מהרווחים? ואילו הפסיד או שהרכב היה נגנב ממנו בהעדר ביטוח - כלום אז היה הנתבע משתתף בנזקים? ב.כל שרלוונטי לעניינו הוא אם התובע קיבל רכב שהיו בו התכונות אשר הנתבע התחייב שיש בו. גם אם התובע לא הפסיד, או אפילו הרוויח ממכלול העסקה - זה עניינו. מה שכן חשוב לנו הוא אם בהעדר התכונה עליה הצהיר הנתבע - דהיינו העדר פגיעה במרכב גרמה לתובע הפסד של סכום כסף שאותו היה יכול לקבל אילו היו ברכב התכונות המוצהרות כאמור. כאשר אדם חפץ למכור רכב משומש הוא נזקק למחירון של לוי יצחק, שגם חברות הביטוח בדרך-כלל פועלות על פיו, ואשר משקף לערך את "מחיר השוק". אלא שמחיר השוק הוא רק נתון אחד במכלול השיקולים של המוכר (ושל הקונה). לעתים המוכר, כמו הנתבע, כאן לחוץ וזקוק לרכב לקנית רכב אחר שהוא חייב לקנותו תוך זמן קצוב קצר שאם לא כן יפסיד את ההזדמנות. הוא הדין אם מוכר רוצה לנסוע לחו"ל או שקונה זקוק לרכב כדי לרושמו על שם אחיו על מנת שזה יקבל השתתפות ב"החזקת רכב" ממעבידו, כפי שגם אולי היה כאן. ג.פיצוי מוסכם בכל הכבוד דומני שחלק מעורכי-הדין עד היום לא הפנימו את ההלכה שפיצויים מוסכמים הם חלופה לפיצויים ריאליים ומוכחים. משום מה בית המשפט נתקל שוב ושוב בתביעות הן לפיצוי ריאלי והן לפיצוי מוסכם כאחת, כפי שנקבע כאן הן בתביעה המקורית והן בתביעה המתוקנ ת . גלגל רכבצמיג רכבביטול עסקה (הגנת הצרכן)ביטול עסקה (רכב)