לפניי תביעה כספית שעניינה הפרת הסכם ואי תשלום יתרת התמורה בגין רהיטים אשר יוצרו על ידי התובעים עבור הנתבע. ביום 21.6.12 ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה ובהחלטה מיום 27.11.12 בוטל פסק הדין. 1. התובעים הינם עוסקים מורשים בתחום עיצוב וייצור חדרי שינה וארונות. ביום 9.8.11 התקשר עימם הנתבע, בהסכם לרכישת חדר שינה הכולל מיטה, שידות וארון הזזה (להלן: "הארון" או "הרהיטים", לפי העניין) וכן מזרון, תמורת סך כולל של 6,800 ₪ (להלן: "ההסכם") (העתק ההזמנה צורף לכתב התביעה). 2. במועד כריתת ההסכם שילם הנתבע מקדמה בסך של 500 ₪ ומספר ימים לאחר מכן סופק המזרון לביתו וכנגדו הוסיף הנתבע ושילם סך של 1,500 ₪. סה"כ שילם הנתבע סך של 2,000 ₪ (העתק הקבלות צורף לבקשת הנתבע לביטול פסק הדין). 3. התובעים טוענים כי ביום 14.8.11, עובר לאספקת הרהיטים, ביקש הנתבע לשנות את מידות הארון למידות מיוחדות והם נעתרו לבקשתו וייצרו עבורו ארון חדש במידות המבוקשות. דא עקא, הנתבע הודיע כי ישלם את יתרת התמורה אך לאחר הרכבת הרהיטים בביתו. התובעים סירבו לספק לנתבע את הרהיטים בתנאים כאמור. 4. התובעים עותרים לחיוב הנתבע בתשלום יתרת התמורה בסך של 4,800 ₪ או על חיובו של הנתבע בתשלום דמי ביטול, הוצאות הובלה, הוצאות משפטיות, נזקים ועוגמת נפש. 5. בבקשה לביטול פסק דין טען הנתבע כי התובעים לא הודיעו לו מה יהא מועד המסירה ומשכך נאלץ ביום 30.8.2012 להזמין ריהוט מספק אחר. 6. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי בי - הדין על נספחיהם ובתמונות הרהיטים אשר יוצרו עבור הנתבע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. ואנמק. 7. ראשית, אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה התובעים איחרו במועד האספקה באופן המקנה לו זכות לביטול ההסכם. בטופס ההזמנה נקבע בין הצדדים כי מועד האספקה המשוער הינו עד ליום 25.8.11. מעדות התובע 1, אשר לא נסתרה על ידי הנתבע, עולה כי כעבור שבועיים ממועד כריתת ההסכם ביקש האחרון לשנות את מידות הארון (עמוד 3 לפרוטוקול בשורות 17-19). עדות התובע כאמור אף מתיישבת עם טופס ההזמנה, ממנו עולה כי מידות הארון תוקנו בכתב יד וליד התיקון מופיעה חתימת הנתבע (העתק ההזמנה צורף לכתב התביעה). השינוי כאמור במידות הארון כרוך בייצור ארון חדש. לפיכך ומכללא, מועד האספקה נדחה בהתאמה. 8. זאת ועוד, הנתבע העיד לפניי כי "ביום 25.8 דיברתי עם התובע והוא אמר שזה מתעכב עוד יום - יומיים והרמתי ידיים" (עמוד 3 לפרוטוקול בשורות 13-14) [ההדגשה אינה במקור]. עדות זו של הנתבע עומדת בסתירה לתצהירו התומך בבקשה לביטול פסק דין ולפיה "עידן גם לא הודיע לי מה המועד האפשרי מבחינתו למסירת הריהוט". מכאן עולה כי הנתבע לא נתן לתובעים הזדמנות ראויה לספק לו את הרהיטים. 9. זאת ועוד, מתצהירו של הנתבע התומך בבקשתו לביטול פסק דין, עולה כי הנתבע הזמין רהיטים מחנות רהיטים אחרת כבר ביום 30.8.11, קרי חמישה ימים בלבד לאחר מועד האספקה המשוער המקורי שסוכם בין הצדדים. 10. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970 (להלן: "החוק") מגדיר "הפרה יסודית" כ"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית...". 11. בענייננו, כמפורט לעיל, אין מדובר בהפרה יסודית, אלא לכל היותר בהפרה רגילה המזכה את הנפגע בביטול החוזה "לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קוים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה". בענייננו, הנתבע לא נתן לתובעים כל ארכה לקיומו של החוזה, ובחלוף חמישה ימים בלבד הזמין ריהוט מחנות אחרת. משכך, לא היה זכאי לבטל החוזה. 12. שנית, מצאתי כי הארון יוצר במיוחד עבור הנתבע על פי מידות מיוחדות, קרי בגובה של 2.30 מטרים, זאת כפי העולה מטופס ההזמנה. התובע העיד לפניי כי "שיניתי את המידות. חדר השינה עדיין מצוי אצלנו. לא קיים ארון 2.30 במדינת ישראל. יצרתי לו שני ארונות. עד היום זה נמצא אצלי במחסן..." (עמוד 4 לפרוטוקול בשורות 27-27). עדותו כאמור אף מתיישבת עם התמונות שהוצגו לבית המשפט מהן עולה כי הרהיטים ארוזים בקרטונים אשר על גביהם נרשם "מספר הזמנת לקוח 1234", קרי הזמנת הנתבע. 13. תקנה 6(א)(2) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010, קובעת כי זכות הביטול הקבועה בתקנות ממילא לא חלה מקום בו מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות מיוחדות, וזאת כדלקמן: "6. (א) זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי - (1) ... (2) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות; ..." [ההדגשה אינה במקור]. 14. שלישית, על פי תנאי המכר בטופס ההזמנה "הסחורה שייכת ל"עידן העץ" עד פירעון כל התשלומים". מכאן, שהתניית התשלום על ידי הנתבע באספקת הרהיטים והרכבתם בביתו אינה כדין, באשר היא מנוגדת להוראות ההסכם. 15. סוף דבר - דין התביעה להתקבל. 16. בכתב התביעה, כאמור, עתרו התובעים לקבלת אחד משני סעדים. סעד אחד לתשלום יתרת התמורה ואספקת הרהיטים או לחלופין סעד לביטול ההסכם ולתשלום דמי ביטול. שעה שכאמור הנתבע כבר רכש רהיטים מחנות אחרת, הרי שאני מורה כי הנתבע ישלם דמי ביטול בהתאם להסכם בשיעור של 25% מסכום ההזמנה ללא צורך בהוכחת הנזק, לאחר ניכוי הסך של 500 ש"ח ששולם על ידו. 17. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 1,200 ₪ בגין דמי הביטול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. הרהיטים ישארו בבעלותם של התובעים. 18. לא מצאתי לפסוק בגין עוגמת נפש. 19. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪. רהיטים (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)