התובעת היא חברה אשר עיסוקה בייצור גופי תאורה. בתאריך 31.7.11 רכשו הנתבע ואשתו מן התובעת מספר גופי תאורה תמורת סך כולל של 12,000 ₪. בגין התמורה מסר הנתבע לתובעת שיק המשוך מחשבונו ע"ס 12,000 ₪, אשר מועד פירעונו 10.8.11. בשלב מאוחר למועד ההזמנה הודיע הנתבע לתובעת על ביטול העסקה וכן נתן לבנק הוראה לביטולו של השיק. השיק חולל והתובע הגיש את השיק לביצוע בלשכת הוצאה לפועל. הנתבע הגיש התנגדות לביצועו של השיק. בהתנגדותו טען התובע את הטענות הבאות: הזמנת ורכישת גופי התאורה בוצעה לאחר הפעלת לחץ רב מצד המוכר ובהגיעם הבייתה הרגישו הנתבע ואשתו כי אינם שלמים עם ההזמנה ולכן החליטו לבטלה. הודעת הביטול נשלחה בפקס למשרדי הנתבעת אולם הם נענו באיומים וצעקות מטעם הבעלים כי לא ניתן לבטל הזמנות. גופי התאורה נשוא ההזמנה לא נמסרו לנתבע עד היום. הנתבע צירף להתנגדותו מכתב הנושא תאריך 8.8.11, במסגרתו הוא מודיע על ביטול העסקה (נספח א'). כמו כן, צירף חשבונית המס שנמסרה לו בגין ההזמנה (נספח ב'). בתאריך 6/5/12 התקיים דיון בהתנגדות הנתבע. בחקירתו טען הנתבע, כי התקשר 4 ימים לאחר מועד העסקה (זאת לאחר התייעצות עם בני משפחה במהלך הסופ"ש), שוחח עם עובד הנתבעת והודיע על ביטול העסקה. העובד סירב לבטל ההזמנה בטענה כי מעסיקו בחופש. לאחר מכן גם שלח את הודעת הביטול (נספח א') בפקס. עוד טען הנתבע, כי המנורות וגופי התאורה לא יוצרו במיוחד עבורו וכי מדובר בגופי תאורה סטנדרטיים המוצעים בחנות למכירה ומפורסמים בעיתון. בתום הדיון ניתנה לנתבע רשות להתגונן בפני התביעה וכן הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדויות ראשיות והתיק נקבע לישיבת הוכחות. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם רענן אהרוני, המנהל ואחד מבעלי התובעת (להלן: "אהרוני") ולהלן גרסתו: התובעת מתמחה בייצור גופי תאורה על פי הזמנה אישית של הלקוח. גופי התאורה הנמכרים ע"י התובעת הם תמיד פועל יוצא של הזמנה ע"י הלקוח. גופי התאורה המוצגים בחנות הם לתצוגה בלבד ואינם נמכרים. בתאריך 31/7/2011 הגיעו הנתבע ואשתו לחנות התובעת בת"א כשבידיהם תכניות הבניה של דירתם והוא ייעץ להם באופן אישי ונתן להם הצעת מחיר. לנתבע ואשתו הובהר כי מדובר בייצור פרטני, המותאם אישית עבורם ובשל כך זמן אספקת המוצר הוא 20 יום ממועד ההזמנה. הנתבע ואשתו הסכימו ומסרו השיק נשוא התיק, ע"ס 12,000 ₪. באותו מעמד נמסרה לנתבע חשבונית, אשר על גביה צוין במפורש כי אין אפשרות להחזרת או החלפת גופי תאורה לאחר תחילת הייצור. הוכחשה טענת הנתבע כי הופעל עליו לחץ להשלמת העסקה. נטען כי נהפוך הוא- בתום העסקה הביע הנתבע שביעות רצון מן השירות המקצועי שניתן לו. 8 ימים לאחר ביצוע ההזמנה התקשר הנתבע ודרש לקבל את גופי התאורה באופן מיידי. לאחר שנמסר לו כי הדבר אינו אפשרי מכיוון שתהליך הייצור אורך כ- 3 שבועות, דרש הנתבע לבטל את ההזמנה. בתאריך 8/8/2011 שלח הנתבע למשרדי הנתבעת הודעה בדבר ביטול העסקה וזאת לאחר שתהליך הייצור של גופי התאורה כבר החל. הוסבר, כי תהליך הייצור מתחיל לכל המאוחר יומיים מיום ביצוע ההזמנה וכולל עבודות של גורמים שונים לרבות: הכנת בסיסים וצביעתם, חיווט החשמל, הכנת תכשיטים לגופי התאורה בהתאם להזמנה, הלחמות וציפוי המוצר בהתאם לבקשת הלקוח ובדיקת תקינות. הנתבע ביטל את השיק שלא כדין כאשר הובהר לו כי לא ניתן לבטל את ההזמנה משום שהייצור עומד להסתיים. על אף האמור, סירב הנתבע לעמוד בתשלום ולקבל את המוצר. לתובעת נגרם נזק רב כתוצאה מביטול השיק וניסיונות למכור את גופי התאורה לא צלחו. בנוסף נטען, כי לפי ההערכה, גופי התאורה הנ"ל יכולים להימכר במחיר הפסד של 50% לאחר שיוצגו בתצוגת החנות. לתצהיר העדות הראשית צורפה הצעת המחיר והחשבונית וכן תמונות של גופי התאורה שהוחל בייצורם. אהרוני הפנה לאמור בחשבונית לפיו אין אפשרות החלפת או החזרת גופי תאורה אחרי התחלת הייצור וכן לכך כי על גבי הצעת המחיר מצוין כי נדרשים 20 ימי עבודה לייצור גופי התאורה. בישיבת ההוכחות חזר אהרוני על גרסתו. אהרוני הוסיף, כי נעשו ניסיונות למכור את גופי התאורה, אשר עד היום צלחו וכי ניתן יהיה למכור גופי התאורה ב 50% ממחירם. דיון האם הוקנתה לנתבע זכות לביטול ההזמנה? תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א- 2010 (להלן: "תקנות הביטול") קובעת כך: "צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם - (1) לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת - בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין; לגבי פרטים 1 עד 3, 6 ו-23 לתוספת, פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם כן יוכח אחרת; חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב לעניין זה שימוש בטובין.... (ההדגשה שלי- ע.ד.)" בסיפא לתקנות מופיעה תוספת המפרטת את רשימת הטובין שעליהם חלות תקנות אלו. במקרה דנן, גופי התאורה שהוזמנו ע"י הנתבע נכללים בגדר "ריהוט / ציוד לבית ולגן" כמוגדר בסעיפים 1-2 לתוספת. תקנה 6 לתקנות הביטול מפרטת את רשימת הטובין שעליהם לא חלה זכות הביטול: "(א) זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי - (1) ריהוט שהורכב בבית הצרכן; (2) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות; (3) טובין שעל פי דין אין להחזירם; (4) מוצרי מזון; (5) תרופות ותוספי תזונה (6) טובין פסידים; (7) מידע כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; (8) טובין הניתנים להחלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית; (9) הלבשה תחתונה לרבות בגדי ים; (10) גז, כהגדרתו בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989; (11) תכשיט שהמחיר ששולם בעדו גבוה מ-3,000 שקלים חדשים, למעט שעונים; (12) שירותי הארחה, נסיעה, חופש ובילוי המתבצעים במלואם מחוץ לישראל .....". בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם המנורות יוצרו בייצור מיוחד עבור הנתבע ובהתאם למידות או דרישות מיוחדות של הנתבע אם לאו. להכרעה בשאלה זו משמעות חשובה, שכן ככל שאגיע למסקנה כי המדובר בהזמנה מיוחדת, כמשמעותה בתקנות הביטול, הרי שכאמור בתקנה 6(א)(2) לעיל, לא עמדה לנתבע הזכות לביטול העסקה. לטענת התובעת, התובעת עוסקת בייצור לפי דרישת הלקוח בלבד ו על כך ניתן ללמוד גם מחשבונית התובעת, עליה נרשם כי "אין אפשרות החלפה או החזרת גופי תאורה אחרי התחלת הייצור". נטען, כי כך היה גם בעניינו של הנתבע. אהרוני גם טען בעדותו, כי השרטוטים המופיעים על גבי ההזמנה אשר בוצעה ע"י הנתבע מעידים על כך כי ההזמנה בוצעו לא רק עבור הנתבע אלא גם לפי דרישותיו המיוחדות הנתבע (מידות, דוגמאות וכו'). לדוגמא, הסביר אהרוני, כי השולחן בביתו של הנתבע הינו גדול במיוחד ועל כן, הוזמן גוף תאורה גדול, בעל 7 ראשים ולא סטנדרטי בעל 5 ראשים. אהרוני גם הצביע על תמונת גוף תאורה, בו בוצעה דוגמת גל באורך וצורה מסוימת לפי בקשת הנתבע. הנתבע טען, כי לא מדובר בייצור במידות ולפי דרישותיו מיוחדות וכי גופי התאורה הם סטנדרטיים ונמכרים בחנות, למעט גוף תאורה אחד שהותאם לצרכיו (גוף התאורה בצורת גל, כפי שצוין גם ע"י אהרוני). דא עקא, שהנתבע נשאל ע"י בית המשפט מדוע יש שרטוטים על גבי ההזמנה והשיב: מכיוון שכל הנורות שראינו היו ראיה פיזית ובשרטוט הוא הראה שהוא עושה לנו מספר גופי תאורה שונים ממה שראינו בתצוגה" (עמ' 4 ש' 27-28) יש בתשובתו של הנתבע כדי לסתור את גרסתו ולתמוך בגרסת התובעת, שכן הנתבע עצמו הודה כי המדובר היה בייצור מיוחד של גופי התאורה עבורו ולפי דרישותיו ולא בגופי תאורה סטנדרטיים. נוכח האמור לעיל אני קובעת, כי גופי התאורה שנרכשו ע"י הנתבע מהתובעת בוצעו בהזמנה מיוחדת לפי דרישות מיוחדות ומידות שמסר הנתבע ולכן בהתאם לתקנה 6(א)(2) לא הוקנתה לנתבע זכות ביטול. מועד מסירת הודעת הביטול: בסופו של יום התברר, כפי שהנתבע עצמו העיד בבית המשפט, כי הוא ואשתו התחרטו וביקשו לבטל העסקה. הנתבע גם מודה, כי גופי התאורה לא סופקו לו, מכיוון שסירב לקבלם (עמ' 4 ש' 8). הואיל ועסקינן בצדדים קרובים לשיק, הרי שדין השטר כדין חוזה בין הצדדים. על כן, בית המשפט רשאי לשקול טענות במישור החוזי שבין הצדדים, אף שמדובר בעילה שטרית (וראה: דנ"א 258/98 צמח נ. שלשבסקי, פד"י נה(4) 193). בין הצדדים מחלוקת בשאלה באיזה מועד הודיע הנתבע על ביטול העסקה- האם הודיע 3 ימים או 8 ימים לאחר ביצוע ההזמנה. לשאלת מועד ההודעה על ביטול העסקה השלכה ישירה על הקביעה העובדתית באיזה שלב עמד ייצורם של גופי התאורה וכתוצאה מכך על הקביעה איזה נזק נגרם לתובעת בשל הודעת הביטול (שהרי הצדדים מסכימים כי עד היום לא סופקו גופי התאורה לנתבע). בחקירתו בדיון בבקשת הרשות להתגונן העיד הנתבע כי הודיע בשיחה טלפונית על ביטול העסקה 4 ימים לאחר מועד ההזמנה וביום 8.8.11 שלח הודעה בפקס. התובעת מסכימה כי נשלחה הודעת פקס ביום 8.8.11 אך טוענת, כי לא ניתנה כל הודעת ביטול טלפונית טרם משלוח הפקס. הנטל להוכחת קיומה של שיחת הטלפון מוטל על הנתבע. בישיבת ההוכחות העיד הנתבע כי התקשר לעסקה של התובעת ביום א' שלאחר ההזמנה ובאותו יום (דהיינו: 3.8.11) התקשר אליו אחד המנהלים והודיעו כי לא ניתן לבטל העסקה וביום 8.8.11, שלח בפקס הודעה בדבר ביטול העסקה (עמ' 3 ש' 19-22).כדבריו: "..כן, שיחת הטלפון היתה ביום ראשון מיד לאחר מכן..." (עמ' 3, שורה 19 לפרוטוקול מיום 5/2/13). "ישנו על זה 3 ימים ומיד ביום ראשון התקשרנו, את הפקס שלחנו ב 8/8/2011 כי ניסינו לדבר איתכם ולפקידה לא היו תשובות" , (עמ' 3, שורה 25 לפרוטוקול מיום 5/2/13) הצדדים מסכימים כי העסקה בוצעה ביום 31.7.11. מבדיקה בלוח השנה הקלנדרי עולה, כי תאריך 31.7.11 היה יום א' בשבוע. הנתבע טען כי התקשר ביום א', 3 ימים לאחר מועד ביצוע הזמנה והודיעו על ביטולה. דא עקא, שאם ביטל הנתבע את העסקה 3 ימים לאחר תאריך 31/7/2011, אזיי הביטול נעשה בתאריך 3.8.11 , אשר היה יום ד' בשבוע ולא יום א', כפי גרסת הנתבע. זו אף זו, עיון בהתנגדות שהגיש הנתבע מעלה כי נטען בה כך: "כשחזרנו הבייתה הרגשנו מאוד לא טוב עם התהליך והחלטנו לבטל את ההזמנה. שלחנו פקס מסודר מצ"ב (נספח א') וביטלנו את ההזמנה" כלומר, בהתנגדות אשר הגיש הנתבע לא בא כלל זכרה של שיחת הטלפון. זאת ועוד, יושם לב, כי קיים הבדל בין גרסתו של התובע בחקירתו בבר"ל, שם טען כי הודיע על ביטול העסקה 4 ימים לאחר מועד ההזמנה ואילו בישיבת ההוכחות העיד כי הודעת הביטול נמסרה 3 ימים לאחר ביצוע ההזמנה והבדל זה גורע מאמינות גרסתו של הנתבע. הלכה היא, כי אי העדתו של עד רלוונטי תיזקף לחובתו של הצד אשר נמנע מהבאתו (לענין זה ראה: ע"א 795/99 אנטוני פרנסואה נ. פוזיס, פד"י נ"ד(3) 107). הנתבע לא מצא לנכון להביא את אשתו להעיד בדבר אופן ההזמנה (האם ייצור לפי מידה אם לאו) ולעניין שיחת הטלפון בה לפי הנטען הודע לתובעת על הביטול, כאשר הנתבע ידע כי התובעת מכחישה את קיומה של שיחת הטלפון הנטענת ולעדות אשת הנתבע משמעות קריטית להוכחת גרסתו. על כן, ייזקף אי זימונה של אשת הנתבע לעדות לחובתו של הנתבע. אם כן, מצאתי כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו כי הודיע לתובעת על הביטול 3 ימים לאחר מועד ביצוע ההזמנה ולפיכך, אני קובעת כי מועד מתן ההודעה על ביטול העסקה היה בתאריך 8.8.11, דהיינו 8 ימים לאחר מועד ההזמנה. משמעות הדבר היא, כי תהליך ייצור גופי התאורה היה כבר בשלב מתקדם. מאידך- לקחתי בחשבון כי גופי התאורה לא נמסרו עד היום לנתבע ונמצאים עדיין ברשותה של התובעת וכי התובעת היא בית עסק אשר עיסוקו בשיווק מוצרים אלו וקיימת אפשרות כי יימכרו על ידה, גם אם לא במחיר מלא, הרי לפחות במחצית המחיר. למצער, יכולה התובעת לעשות שימוש ברכיבי גופי התאורה לצורך ייצור גופי תאורה אחרים עבור לקוחות אחרים. לקחתי גם בחשבון, כי לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת צורפו תמונות של 3 גופי תאורה בלבד מתוך 7 המוזמנים. על כן, יוצאת אני מנקודת הנחה, כי במועד מסירת הודעת הביטול יוצרו 3 גופי תאורה בלבד, שכן אילו יוצרו יותר מכך היו תמונותיהם מוגשות לבית המשפט. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה חלקית את התנגדותו של הנתבע ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 3,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.8.11 וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)