1. עניינה של התובענה שלפנינו, ביטול עסקה לרכישת זכות שימוש בתוכנה להפעלת אתר אינטרנט שהתובעת רכשה מהנתבעת 1. 2. התובעת הינה בעלת חנויות למוצרי ספורט בירושלים ובכל העניינים הקשורים לתובענה זו יוצגה ופעלה באמצעות בנה, מר יניב חתניאן. 3. הנתבעת 1 הינה חברה המספקת, בין היתר, תוכנות ושירותים להקמת אתרי אינטרנט (להלן- החברה). הנתבע 2 הוא מנהל החברה. 4. ביום 25.11.08 התקשרה התובעת עם החברה בהסכם לרכישת זכות שימוש לשנה בתוכנה לבניית אתרי אינטרנט (להלן- התוכנה) לצורך הקמת אתר אינטרנט לפרסום מוצריה (להלן- ההסכם). התובעת רכשה למעשה שני רכיבים נפרדים- זכות שימוש בתוכנה ושירות טכני ועיצוב האתר בעלות של 231 ₪ לחודש (2,772 ₪ לשנה) וכן שילמה תשלום חד פעמי בסך 347 ₪ עבור דמי הקמה לאתר המיועד. המוצר נמסר לתובעת בתאריך 22.12.08, עם הנפקת שם משתמש וסיסמא אישיים, באמצעותם יכלה התובעת להפעיל את האתר. 5. לטענת התובעת, מהשימוש הראשון בתוכנה נתקלה בקשיים רבים בתפעולה ובתקלות שחזרו על עצמן שוב ושוב, גם לאחר פניותיה לחברה וקבלת תשובה מטעם החברה כי התקלות טופלו. לטענתה, החברה הודתה כי תלונותיה של התובעת מוצדקות. התובעת אף הציגה העתק מהתכתובת שהתקיימה בין נציג החברה למתכנת מטעמה, אשר נשלחה אליה בטעות, לפיה נציג החברה מציין ליד רשימת התקלות כי הן מוצדקות ויש לטפל בהן. 6. ביום 4.1.09, 12 ימים בלבד לאחר קבלת המוצר, פנתה התובעת לחברה בבקשה לבטל את העסקה אולם האחרונה סירבה לבקשה ומכאן תביעתה. 7. התובעת דורשת את ביטול העסקה והחזר מלוא הסכום ששילמה עבור רכישת התוכנה (3,119 ₪), לרבות פיצוי בסך 2,000 ₪ בשל אובדן שעות עבודה ועוגמת נפש, ובסך הכל סכום של 5,119 ₪. לטענתה, יש לבטל את ההסכם בשל חוסר תום לב והטעיה מצד החברה, בעקבות התחייבותה כי התוכנה נטולת פגמים. עוד טוענת התובעת, כי רשאית היא לבטל את העסקה בהתאם לסעיף 14ג(ג)(2) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, (להלן - חוק הגנת הצרכן) לפיו רשאי צרכן לבטל עסקת מכר מרחוק תוך 14 ימים מיום שסופק לו המוצר. 8. בכתב ההגנה טוען הנתבע 2 לדחיית התביעה נגדו מחמת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת בינו לבין החברה. לטענתו, אין כל הצדקה להרמת מסך ההתאגדות נגדו רק בשל היותו מנכ"ל החברה. 9. לגופו של עניין טוענת החברה, כי התוכנה נמסרה לתובעת לאחר שבנה בדק ובחן את תפעולה ואף חתם על הסעיף בהסכם לפיו "...ולאחר בדיקה מקיפה ומעמיקה נמצאה מתאימה לצרכיו". לדבריה, מכל תלונות התובעת התברר כי בפועל היו 3 תקלות בלבד, שלא היו מהותיות, ולא מנעו מהתובעת את השימוש באתר, ומרבית התלונות של התובעת נבעו מחוסר הבנה ומיומנות בהפעלת התוכנה. החברה טוענת כי הציעה מספר פעמים ללמד את בנה של התובעת כיצד להפעיל את התוכנה אולם הצעותיה נתקלו בסירוב גורף מצידו, והוא מיהר לבטל את העסקה מבלי ליתן לחברה הזדמנות סבירה להתייחס ולטפל בתלונותיו. 10. החברה הבהירה כי התוכנה שרכשה התובעת מחולקת לשני חלקים: חלק אחד הוא מערכת הניהול הפנימית של האתר והוא תוכנת מדף המסופקת באופן דומה לכל לקוחותיה, והחלק השני הוא החלק הקדמי של האתר, קרי: חזית האתר המשתנה מלקוח ללקוח ונבנית במיוחד לפי דרישותיו האישיות של כל לקוח. החברה טוענת כי החלה לפתח את התוכנה באופן שיתאים לדרישותיה האישיות של התובעת כבר מיום ביצוע ההזמנה, בתאריך 25.11.08, וביטול העסקה לאחר העבודה שביצעה יגרום לה לנזק כבד שעל התובעת לשאת בו. לטענתה, עיצוב האתר והתאמתו באופן אישי לדרישות התובעת צרכו כ-20 שעות עבודה של מתכנת מטעמה בשכר של 130 ₪ לשעה נטו, ללא גילום הוצאותיה על העובד והוצאות נוספות. עוד מציינת החברה, כי דמי ההקמה ששולמו על-ידי התובעת לא נכנסו לכיסה אלא הועברו לשרת האינטרנט לצורך הקמת האתר עליו. 11. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בסיכומיהם, לרבות סיכומי התשובה של התובעת, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. 12. ראשית ייאמר כי דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות הואיל ואין מקום להרמת מסך התאגיד במקרה שלפנינו. על פי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999, הרמת מסך תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם הוכח כי השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה, בין היתר, באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של חברה, אם מצא בית המשפט כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן [ר' דברי כב' השופטת ורדה אלשייך בבש"א (תל אביבי-יפו) 13857/01 שמואל רובננקו נ. שיא החזקות (תק-מח 2001 (2) ]. במקרה שלפנינו לא הונחה תשתית עובדתית מספקת שיש בה כדי לבסס את העילות המנויות בחוק ובפסיקה להרמת מסך ההתאגדות ולחיובו האישי של הנתבע 2 ומשכך, אין מקום להרמת מסך ההתאגדות ודין התביעה נגדו להידחות. 13. אשר לחברה - ספק אם מדובר "בעסקת מכר מרחוק" כמשמעותה סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן. סביר יותר כי במקרה דנן מדובר ב"חוזה קבלנות" לפי חוק חוזה קבלנות, התשל"ד - 1974 (להלן - חוק חוזה קבלנות), דהיינו בחוזה "לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין" (ראה סעיף 1 לחוק האמור). על פי סעיף 3(א) לחוק חוזה קבלנות, על המזמין לתת הזדמנות נאותה לקבלן לתקן את הפגם, ואם לא עשה כן - אין הוא רשאי להסתמך על הפגם אלא אם כן ידע הקבלן על הפגם (ראה סעיף 3(ב) (1) לחוק האמור). במקרה דנן התובעת לא הוכיחה כי נתנה לחברה הזדמנות ראויה לתקן את התקלות עליהן דיווחה וללמדה את השימוש בתוכנה. יתרה מכך, בנה של התובעת טען בסיכומי התשובה כי גם בבדיקות שערך לפני שרכש את התוכנה נתקל באותם הפגמים בעטיים ביקש לאחר מכן לבטל את העסקה ואף העלה אותם באוזני החברה. מכאן, שסביר להניח כי בנה של התובעת ידע כי שקיימות תקלות והיה עליו לקחת זאת בחשבון לפני שחתם על ההסכם לרכישת התוכנה. 14.בנסיבות אלה, אין מקום לקבלת התביעה, במיוחד לאחר שהחברה עמלה על הכנת האתר ועיצובו לפי דרישות התובעת. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים. מחשבים ואינטרנטביטול עסקה (הגנת הצרכן)