1. ושוב תביעה נגד הנתבעות בטענה של התקשרות באמצעות סוכן מכירות של הנתבעות בשם אייל (להלן:"הסוכן") - סוכן אשר הבטיח סוג עסקה א' ובפועל נחתמה עסקה מסוג ב'. מעשה שהיה כך היה: התובע והתובעת הם בני זוג וביום 12.1.10 הגיע סוכן מכירות לבית התובעים, אשר הציג עצמו כנציג בכיר של הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") והציע לתובעים עסקת ניוד מספרים מסלקום לנתבעת ושדרוג כלל הטלפונים שברשות התובעים - הצעה אשר הייתה צריכה להביא לחסכון משמעותי בעלויות החודשיות. באותו מעמד, ביקש הסוכן לעיין בחשבונות האחרונים של התובעים ובתום העיון ועריכת חישובים, הציע הסוכן הצעות מפתות - כמתואר בכתב התביעה. התובעים השתכנעו ובאותו מעמד אף חתמו על ההסכם. בין ההצעות נכללה האפשרות לבטל העסקה תוך 14 ימים ללא קנס וללא הסברים. 2. מכאן ואילך, מעלים התובעים טענות שונות כנגד התנהלותו של הסוכן וגם לגבי אותו הסכם וטענות אלו הביאו את התובעים להגיש תביעה זו לתבוע מהנתבעים סך של 15,653.63 ₪, הכולל בחובו: עוגמת נפש, ריצות, טלפונים, אובדן הכנסה בסכום כולל של 7,000 ₪, הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ וכן חיובי יתר בכרטיס אשראי בסך של 3,653.63 ₪. להצדקת תביעתם, מעלים התובעים - בין היתר- את הטענות הבאות: א. המסמכים נחתמו במהירות מבלי יכולת לקרוא את הכתוב במסמכים. ב. הסוכן החתים את התובעת על המסמכים ועל אישור גביה מכרטיס אשראי למרות שרק התובע מורשה חתימה על הכרטיס. וכבר כאן, נשאלת השאלה, מדוע הסכימה לחתום למרות שהיא לא מורשית חתימה? האם בכך לא שיתפה פעולה עם הסוכן לחייב את כרטיס האשראי? בעצם בכך נתנה הסכמתה - למרות שהיא ידעה שהתובע מורשה חתימה. זאת ועוד, מטענות התובעים בכתב התביעה ומעדותו של התובע בבית המשפט עולה, שהוא עצמו היה בבית בעת ביקורו של הסוכן ולכן לא ברור, מדוע הייתה צריכה לחתום התובעת - שהיא לא מורשית חתימה- ולא חתם התובע עצמו. ג. התובעים טוענים טענת תרמית, שכן לדבריהם, הגיעו ביום 20.1.10 חשבוניות חיוב על מכשירים בסך כולל של 17,255.33 ₪ ובנוסף חשבונית מרכזת על סך 1,538.82 ₪ בגין חיובים שוטפים. לאחר שהתובעים עיינו בחשבוניות אלו, הבינו שהסוכן סיבך את כל העסקה ועלה חשש ממשי של מרמה, הונאה וחוסר אמירת אמת מצד הסוכן בדבר העסקה והסיכומים שסוכמו. בחשבוניות אלו התגלה חיוב יתר ובמקום חיוב של 750 ₪- חויב הכרטיס בסך של 1,538.82 ₪ והתובעת נרשמה, בטעות, כבעלת העסק במקום התובע. התובעים פנו אל הנתבעת לברר את העובדות הנ"ל, והתובעים התבקשו להעביר ההסתייגויות בפקס. בשיחה זו, נודע לתובעים, שאותו סוכן שהיה בביתם אינו נציג מטעם הנתבעת אלא מטעם חברה אחרת. ד. לאור העובדות הנ"ל ובהתאם לאפשרות שניתנה להם לבטל ההסכם תוך 14 ימים, החליטו התובעים ביום 20.1.10 לפנות אל הנתבעת ולבקש ביטול העסקה לאלתר. גם לאחר מועד זה, המשיכו התובעים להתקשר אל הנתבעת בבקשה לבטל את העסקה, אך התובעים נענו בשלילה וכך נהגה הנתבעת בסחבת על מנת שתעבור התקופה בה יכולים הם להודיע על ביטול ההסכם. בהמשך לכך וביום 23.2.10 שלחו התובעים גם בקשה בכתב לביטול העסקה. התובעים המשיכו לשלם את החשבוניות - למרות השגותיהם כאמור לעיל, אך מאחר והנתבעת לא עשתה פעולה כלשהי על מנת לתקן את הטעון תיקון ולעמוד בסיכומים שסוכמו עם הסוכן ולא נענו לדרישה להשיב הסכומים שנגבו ביתר, נשלח שוב מכתב ביום 28.3.10 באמצעות בא כוחם - אך גם מכתב זה לא זכה למענה. התובעים שלחו מכתב נוסף ביום 25.4.10 ומכתב זה זכה להתייחסות קצרה ולא לעניין. 3. הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה בלבד, ברם ביום הדיון התייצב מר עמי גולן וטען, שהוא מופיע בשם שתי הנתבעות. בכתב ההגנה מבקשת הנתבעת לדחות את תביעת התובעים, שכן, לטענתה, קוימו כל ההתחייבויות על פי הסכמי ההתקשרות בכתב והחתומים על ידי התובעים. עוד טוענת הנתבעת, שהיא לא הפרה את ההסכם, אלא שהתובעים הם אשר הפרו את ההסכם על ניוד קווי הפלאפון לרשת סלולארית אחרת וביטלו את אמצעי התשלום שנתנו לנתבעת ובגין כך אף נותרו חייבים לנתבעת סך של 26,778 ₪ עבור המכשירים הניידים החדשים ועבור חשבוניות חודשיות לא משולמות. הנתבעת סבורה, כי מטרת הגשת התביעה היא לבטל ההסכם בלי לשאת בהוצאות ובתוצאות ההפרה של התובעים ובנוסף לכך, טענת התובעים יכולה , לכל היותר להתייחס לכדאיות העסקה - טענה שאין בה כדי לבטל את ההסכם עצמו. 4. לאחר ששמעתי את הצדדים, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שנוסחו היטב על ידי כ"א מהצדדים, לאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות ולאחר ששקלתי את חומר הראיות, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות - זאת מן הנימוקים הבאים: א. התובעים לא הוכיחו נזק כספי ולא הוכיחו גביית יתר בסכום הנטען בכתב התביעה. ב. א) כפי שעולה מהעובדות ומהמסמכים שצורפו לכתב ההגנה ולכתב התביעה, התקשרה התובעת בלבד ביום 12.1.10 עם הנתבעת באמצעות הנתבעת 2 (להלן:" אסף תקשורת") בהסכם לאספקת שירותים ולרכישת 5 מכשירי פלאפון ניידים, מודם סלולארי ושני מכשירים קבועים לרכב. פרטי העסקה לגבי המכשירים הנ"ל פורטו ב"נספח מנוי" ועיקרם פורטו גם בכתב ההגנה. (ראה נספחים א/1 , א/2 , א/3 , א/4 , א/5 , א/6 מיום 12.1.10 עליהם חתומים התובעת והסוכן הנ"ל). ב) אל כל אחד מהנספחים הנ"ל גם צורפה חשבונית הרכישה לגבי כל מכשיר (ראה נספחים ב/1- ב/6 שצורפו לכתב ההגנה). ביום ההתקשרות - 12.1.10- אף חתמה התובעת על הצהרה - אותה אישר הסוכן בחתימה ידו- שהיא הלקוח הרשום או בא כוחו או מורשה חתימה המוסמך לבקש ניוד מספרי הטלפון. (ראה נספח ד' לכתב ההגנה) ג) ההסכמים (הנספחים) הנ"ל חתומים, כאמור על ידי התובעת והחשבוניות הנ"ל הוצאו ע"ש התובעת ולכן לא הראו התובעים מה מקומו של התובע בתביעה זו ומה עילת תביעה יש לו באופן אישי כנגד הנתבעות. ג. א) התובעים צרפו לכתב התביעה את נספח 1 ולטענתם זהו נייר עליו רשם הסוכן את תנאי ההתקשרות. עיינתי בנספח זה ואינני סבור, שהתובעים באמת ובתמים יכולים להסתמך עליו, משום שאין להבין מאומה ממסמך בו רשומים מספרים רבים שונים ואין לדעת מה הם אומרים ומה כוונת הכותב. התובעים עצמם "מכנים" רישום זה כך:" בתום העיון ועריכת החישובים השונים שערך ואף שירבת על נייר טיוטה ..." (ראה האמור בסעיף 2 לכתב התביעה , ההדגשה שלי- ג.ב.) ב) אין להבין משרבוט זה מה באמת הציע הסוכן לתובעים, מה סוכם והאם ההצעה חורגת מההסכם עליו חתמה התובעת. בעצם העובדה שהתובעת משתמשת במילה "שרבט" ובמילה "טיוטה" , הרי ממילא עולה מתיאורים אלה דברים לא ברורים ובלתי מוסברים, במיוחד כאשר אותו סוכן לא הוזמן להעיד בבית המשפט על מנת שיסביר את אותו שרבוט, שהרי שרבוט מוגדר כרישום סתמי חסר משמעות או בלתי ניתנים לפענוח - כתיבה מרושלת (ראה ההגדרה במילון: "רב מילים המילון השלם" של יעקב שויקה). ג) לכן, כיצד זה סמכה התובעת על רישום כזה וכיצד סבורה התובעת שעל ידי רישום לא ברור זה יכולה היא להוכיח לבית המשפט מה באמת הוסכם בינה ובין הסוכן. ד. הנתבעות צרפו גם חשבוניות חודשיות לתקופות שונות ע"ש "גלבוע מערכות" בהן נכללים גם זיכויים בגין הטבות שניתנו לתובעים. (ראה נספחים ג/1- ג/6). ה. א) כל אחד מהנספחים הנ"ל ארוך - ארוך מדי- מכיל 10 עמודים ומכיל סעיפים רבים - רבים מדי. נכון שהסכמים אלה ארוכים ומכילים סעיפים רבים המקשים מאד על המתקשר עצמו והסעיפים גם לא קלים להבנה, ברם כל עוד לא בוטל הצורך בשימוש באותם טפסים, על החותם על מסמך לקרוא את תוכן המסמך ולחתום עליו רק אם הוא מסכים לתוכנו. ב) אפשר בהחלט להקל על המתקשרים ולצמצם בהרבה את מספר סעיפי ההתקשרות ולא נראה שההתחייבויות של כל צד תפגענה באופן כלשהו אם ההסכם יהיה מנוסח קצר יותר ויובאו בו עיקרי ההתקשרות המקלים את הבנת הנקרא ומצמצם בהרבה את זמנו של הלקוח בקריאת ההסכם הארוך הקיים עתה. הסכמים בעלי חשיבות רבה בהם משקיעים הצדדים סכומים גבוהים בהרבה מאלה בהם מתחייבים לקוחות הנתבעת או הסכמים לרכישת דירה, למשל - אינם כה ארוכים כאורך הסכם ההתקשרות בו קא עסקנין. ג) מכל מקום, כל עוד טפסים אלו לא הוכרזו על ידי ערכאה מתאימה כטפסים לא ראויים, הרי שהלכה פסוקה היא שאין החותם רשאי לטעון שלא קרא את תוכן המסמך, שכן אדם נחשב כמי שקרא על מה שחתם ומי שחתם על מסמך לא יישמע בטענה שלא קרא אותו ולא ידע על מה חתם ולמה התחייב. (ראה בע"א 413/79 אדלר חב' לבנין בע"מ נ' מנצור פ"ד לד (4) 29). ד) התובעים טוענים בכתב התביעה כי החתימה על המסמכים התבצעה במהירות מצד הסוכן, על כמות מסמכים רבה, שאדם סביר לא יכול להבין ו/או לקרוא כמות חומר כזו ו/או להבין משפטית את המשמעות ולעניין זה העיד גם התובע בבית המשפט כי לא קראו את שנאמר בהסכם, משום שהעסקה בוצעה בביתם בשעות בין 20.00 ובין חצות הלילה והתובע סמך על אותם מספרים ששרבט הסוכן ואף הבין את משמעותם. (ראה סעיף 4 לכתב התביעה וראה עדות התובע בעמ' 1 סיפא ועמ' 2 רישא לפ'). אם התובעים הסכימו לעשות כך עסקה, בשעות המאוחרות של הלילה וחתמו במהירות - אל להם להלין לאחר מכן, שלא קראו את תוכן המסמכים. בנדון דנן נקבע, שאינה נשמעת טענה מפי החותם על מסמך שהוא חתם בלי לקראו תחילה ומבלי לדעת את תכנו. אם לא ניתנה לו הזדמנות לקראו תחילה, צריך היה להימנע מלחתום ואם לא קראו מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד ורואים אותו כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימתו על המסמך. (ראה ע"א 121/70 גלעדי נ' אוריון חב' לביטוח בע"מ, פ"ד כה(1) 648, 661). ו. התובעים טוענים כי ביטלו את העסקה תוך 14 ימים, במועד שהתאפשר להם לבטל את העסקה, ברם התובעים לא הוכיחו כי שלחו מכתב תוך 14 ימים על ביטול העסקה. ביום 23.2.10 שלח התובע מכתב אל אחראי בפניות הציבור של הנתבעת ושם הזכיר את ההודעה לביטול העסקה שנמסרה במועד לנתבעת, אך לא הוצג בפני מסמך בכתב המודיע על ביטול העסקה בתוך אותם 14 ימים הנ"ל. ביום 28.3.10 נשלח מכתב נוסף אל הנתבעת באמצעות ב"כ התובעים המציין שוב את אותן הבטחות עליהן הצביעו התובעים בכתב התביעה - הבטחות שניתנו על ידי הסוכן- אך באשר לאותן הבטחות כבר התייחס בית המשפט באמור לעיל. בעצם במכתב זה מיום 28.3.10 מציין ב"כ התובעים:" מצ"ב דרישה לביטול הסכם התקשרות. אבקש את תגובתכם המהירה ו/או ביטול ההסכם כפי שנתבקשתם". לא הוצג בפני מסמך בכתב הקודם למסמך זה המבקש לבטל העסקה. ז. אני מקבל את טענת הנתבעות, כי התובעים מעלים, למעשה, טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב אשר נחתם על ידי התובעת ולא הוכח בפני, שהסכומים אשר שולמו על ידי התובעים אינם הסכומים אשר שולמו בהתאם לאותם הסכמים שנחתמו. 5. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם ואני מחליט לדחות את התביעה. לאור התוצאה אליה הגעתי, היה על בית המשפט לחייב את התובעים לשלם לנתבעות הוצאות משפט, ברם לאור העובדות המפורטות בכתבי הטענות ובנימוקים שלעיל בכל הנוגע לאותם הסכמים - החלטתי שלא לחייב את התובעים בהוצאות. ביטול עסקה (הגנת הצרכן)